מה האורך של שנה? התשובה היא לא "365 ימים". ממש לא. התשובה האמיתית לשאלת האורך של שנה, ומה בעצם השנה עכשיו, עוברת דרך דתות שונות, אסטרונומיה, אפיפיורים, ועשרה ימים שמעולם לא קרו.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 25/04/2017.
שלום, אני דורון פישלר ואתם מאזינים ל"מובן מאליו".
זה פודקאסט שחושב על דברים שאנחנו לא חושבים עליהם, דברים שאנחנו רואים כמובנים מאליהם, כי הם פשוט תמיד שם, תמיד היו ככה. אבל שום דבר לא באמת מובן מאליו. לכל דבר יש סיבה, לכל דבר יש סיפור ולכל דבר יש היסטוריה, והרבה מאוד פעמים זה יותר מסובך ממה שנדמה לנו. קחו למשל לדוגמה את השאלה הכי פשוטה שיש - מה השנה עכשיו?
אתם יודעים מה השנה עכשיו, כל אחד יודע מה השנה עכשיו. אחרי שמישהו מתעורר מתרדמת, השאלה הראשונה ששואלים אותו זה "מה השנה עכשיו", מכיוון שאם אתה לא יודע מה השנה עכשיו כנראה שמשהו מאוד לא בסדר איתך. התשובה המקובלת, נכון לרגע זה, היא 2017. תשע"ז זאת גם תשובה שמתקבלת, אבל רוב האנשים ברוב העולם יגידו שהתשובה לשאלה "מה השנה עכשיו" היא 2017.
אבל 2017 מה? מה זה בדיוק שאנחנו סופרים?
התשובה לזה היא די מסובכת והיא כוללת אפיפיורים ואסטרונומיה ואת קליאופטרה, וגם את ההבנה שגם אם אתם חושבים שאתם יודעים מה אורך של שנה, אתם כנראה לא יודעים.
כל פעם שאני חוזר בזמן, במכונת הזמן שלי, ואני רוצה לדעת איפה ומתי אני, אני פשוט עוצר איזה מישהו שעובר בסביבה ושואל אותו "סלח לי, מה השנה? ". עכשיו, אם הייתי נוסע רחוק מאוד אחורה, ברור שאני לא באמת הייתי מקבל תשובה כמו "השנה עכשיו היא 320 לפני הספירה", מכיוון שהם לא ספרו ברוורס ורק חיכו שמישהו מתישהו יתחיל לספור. זה ברור. סביר להניח שהייתי מקבל תשובה שלא הייתה אומרת לי הרבה. במקרה הטוב, התשובה שהייתי מקבל זה משהו כמו "עכשיו השנה השלישית לשלטונו של המלך מלכיהו", וזה שימושי אם אני זוכר בעל פה את כל המלכים ומתי הם חיו. אם הייתי מגיע ליוון, הם היו נותנים לי תשובה שמבוססת על האולימפיאדה. הם היו אומרים משהו כמו "עכשיו השנה השנייה אחרי האולימפיאדה העשירית". הם מאוד אהבו ספורט שם. במקרה הרע, אם הייתי עוצר מישהו ושואל "מה השנה עכשיו" הוא לא היה מבין את השאלה. כי מה זאת אומרת "מה השנה"? השנה עכשיו היא השנה הזאת. היא מגיעה אחרי השנה הקודמת ולפני השנה הבאה. למה אתה מתכוון "מה השנה"? הרעיון שצריך למספר שנים לא עלה בדעתם של הרבה מאוד אנשים במשך הרבה מאוד זמן, כי לא היה להם שימוש לזה. הם היו צריכים לשרוד משנה לשנה, אבל לא הייתה סיבה לספור אותם. הם לא בהכרח ידעו בני כמה הם, וגם לא חגגו ימי הולדת. ככה שלשאול מישהו מה השנה לא היה מועיל.
אם הייתי מגיע יותר מאוחר, למה שאני קורא לו, נגיד, שנת 200 או 300 לספירת הנוצרים, עדיין לא הייתי מקבל את התשובה הזאת. אף אחד, אף פעם, לאורך ההיסטוריה לא חשב שהוא חי בשנת 200. מכיוון שאת ספירת הנוצרים לא באמת התחילו בהתחלה. הספירה הזאת כביכול מודדת את השנים שעברו מאז לידתו של ישו, אבל מן הסתם הם לא ראו את ישו נולד ואמרו "היי, הנה ילד, בואו נתחיל לספור. אחת…"
הרבה זמן עבר עד שנזיר רומאי אחד שקראו לו דיוניסיוס אקסיגואוס החליט לחשב בן כמה ישו. הוא סיכם את כל שנות השלטון של אותם קיסרים רומאיים, והגיע למסקנה שישו, באותו זמן, היה בן 525. ולכן הוא קרא לשנה הזאת 525 אנו-דומיני, כלומר בלטינית "שנת אדוננו", או בקיצור A.D.
כלומר את ספירת הנוצרים לא התחילו בשנת 1, התחילו אותה בשנת 525, וגם אז זה היה נזיר אחד. לקח כמעט 200 שנה עד שנזיר אחר מצא את השיטה הזאת והתחיל להשתמש בה כדי לתארך אירועים היסטוריים. ועוד יותר מ-100 שנה עד שהשיטה הזאת נהייתה פופולרית, מעבר לקירות המנזר. וגם אז רק בקרב נוצרים, כי מן הסתם, המוסלמים והיהודים והבודהיסטים לא באמת התעניינו בגיל של ישו. הם לא חגגו לו יום הולדת ולא היה אכפת להם בן כמה הוא.
כמה מאות שנים אחר כך הגיע עידן התגליות והקולוניאליזם, שזה מילים יפות להגיד שהנוצרים מאירופה התחילו לכבוש את כל העולם ולהשתלט עליו, והם הביאו לכל מקום את התרבות שלהם, כולל גם את לוח השנה שלהם. ולכן לוח השנה "ספירת הנוצרים", התחיל להיות מוכר בכל מקום בעולם.
היום בעידן הגלובליזציה כולם מדברים עם כולם, ורחלי מראש העין יכולה להזמין באלי-באבא מוצרים מסין. היא מזמינה בעזרת כרטיס אשראי ולכרטיס האשראי הזה יש תאריך תפוגה, ולכן התאריך הזה צריך להיות בפורמט שגם רחלי מראש העין וגם שאנג מבייג'ין יבינו אותו. אף אחד משניהם הוא לא נוצרי, שניהם לא מתעניינים בישו במיוחד, ובכל זאת שניהם משתמשים בפורמט של ספירת הנוצרים, פשוט בגלל שזה הסטנדרט שאותו כולם מכירים.
קיימות ספירות אחרות כמובן, בשנה היהודית השנה עכשיו היא 5777 לבריאת העולם, או בעברית ה' אלפים ועוד ת' ש' ע' ז' שנים. במניין המוסלמי השנה עכשיו היא 1438 מאז ההיג'רה, מאז שמוחמד עבר דירה, ולפי השנה הפרסית השנה היא 1395. לפי לוח השנה הסיני השנה היא 4713, והסינים לא יודעים מה השנה לפי הלוח הפרסי, והפרסים לא אכפת להם מה השנה לפי הלוח היהודי. אבל כולם מסכימים שהשנה עכשיו היא 2017 ללידת ישו.
והם טועים.
כי אתם זוכרים את הנזיר ההוא? דיוניסיוס אקסיגואוס, זה שהתחיל את כל העסק? הוא טעה בחישוב. היה קשה מאוד לסכם אז היסטורית את שנות השלטון של כל הקיסרים האלה, והיום רוב ההיסטוריונים מסכימים שישו לא נולד בשנת 1 לספירה. אלא הוא נולד איפשהו בין שנת 4 ל-6 לפני הספירה. כלומר, אם אתם מאמינים לספירת הנוצרים, זה אומר שישו נולד בשנת 4 לפני לידת ישו. שזה קצת מבלבל. ואם היינו באמת סופרים מהלידה שלו, היינו עכשיו בשנת 2021 לפחות. היינו אחרי עוד סבב של בחירות בארצות הברית ואחרי עוד אולימפיאדה ואחרי עוד מונדיאל, ואיזה 3-4 דגמים חדשים של אייפון.
אבל זה לא משנה. כי ישו לא באמת מעניין אותנו, אנחנו לא באמת סופרים מאיזשהו תאריך בעל משמעות, אנחנו פשוט רוצים מספר שכולנו נסכים עליו. אז כולנו מסכימים, השנה עכשיו היא 2017.
אם הייתי חוזר אל אותו איכר מסכן בשנת 200 ששאלתי אותו מה השנה, ומתנצל על זה שכעסתי עליו שהוא לא ידע להגיד לי מה השנה, הייתי אומר לו "אה, בטח, אתה לא יודע אפילו מה זה שנה". הוא היה מתעצבן עלי, כי מה זאת אומרת הוא לא יודע מה זה שנה? בטח שהוא יודע מה זה שנה. כל אחד יודע מה זה שנה. שנה זה דבר שרואים אותו קורה מסביב. יש את סבב העונות. כל שנה מגיע הסתיו, אחר כך בא החורף, ואז מגיעה העונה החדשה של "משחקי הכס". ואז זה מתחיל שוב. סתיו, חורף, העונה הבאה, ושוב ושוב ושוב ושוב. זה משום שיום ושנה זה לא המצאות של אנשים, אלא משהו שקורה בעולם. יום זה הזמן שלוקח לכדור הארץ להסתובב סביב עצמו פעם אחת. שנה זה הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש. זה גם מה שגורם לעונות השנה, מסיבה שקצת קשה להסביר בלי גלובוס ופנס.
כבר אלפי שנים אנשים יודעים מה זה שנה, זה למעשה חשוב להם הרבה יותר משזה חשוב לנו, אנחנו יושבים במשרד, אבל שם רובם היו חקלאים, ולחקלאים מאוד חשוב לעקוב אחרי השנה ולדעת מה האורך שלה. אתם צריכים לזרוע בזמן הנכון, אתם צריכים לקצור בזמן הנכון, החיים שלכם, העובדה שיש לכם מה לאכול, תלויים בזה שאתם עוקבים אחרי השנה. ולכן כבר הרבה מאוד זמן ידוע גם מה האורך של שנה. הזמן בין היום הקצר ביותר בשנה לבין היום הקצר ביותר בשנה הבאה הוא 365 ימים. בערך.
למה "בערך"? כי כדור הארץ והשמש אף פעם לא טרחו לתאם ביניהם את הסיבובים שלהם. כדור הארץ מסתובב סביב עצמו ואין שום סיבה שהסיבובים שלו ושל השמש יתחלקו אחד בשני באופן שלם ובלי שארית. אז כדור הארץ לא באמת עושה 365 סיבובים סביב עצמו בזמן שהוא מקיף את השמש פעם אחת, אלא הוא עושה 365 סיבובים ורבע. כלומר האורך של שנה בעצם הוא 365 ימים ו-6 שעות. גם העובדה הזאת כבר ידועה הרבה מאוד זמן, המצרים היו די חזקים באסטרונומיה והם ידעו שהאורך של שנה הוא 365 ימים ורבע. קליאופטרה ידעה את זה טוב מאוד, היא ידעה את זה מימים ימימה. מי שלא ידע את זה, זה יוליוס קיסר. עכשיו, יוליוס וקליאופטרה, היה להם איזה קטע, והיא לימדה אותו על האסטרונומיה שלה ועל האורך האמיתי של שנה. ליוליוס היה את לוח השנה שלו, לוח השנה הרומאי, שבעצם אנחנו משתמשים בו עד היום, הוא הביא לנו את החודשים. ואני רוצה לעצור רגע כדי לדבר על חודשים.
כי חודשים זה דבר מטופש לחלוטין. במקום לחלק את השנה ל-12 פרקי זמן שווים זה לזה, אז יש לנו 12 פרקי זמן שבאחד מהם יש 30 יום ובאחד 31, ובאחד שוב 30 ובאחד 28. למה? ככה. ולחודשים האלה יש שמות שכולנו מכירים ומדקלמים עד היום, ינואר פברואר מרץ אפריל חלפו חלפו ביעף. אבל אף אחד כבר לא זוכר מה המשמעות של השמות האלה, וכשכבר יש להם משמעות, המשמעות הזאת היא לא נכונה. קחו למשל את אוקטובר, זה "אוקטו". אוקטו בלטינית זה שמונה, כמו אוקטופוס, תמנון, חיה עם 8 זרועות. אוקטבה, שמונה תווים. לכן אוקטובר זה החודש השמיני. ולכן מה יותר הגיוני מזה שהוא יהיה החודש העשירי? אנחנו היינו צריכים לקרוא לאוקטובר "דצמבר", מלשון "דצ", כמו דצימלי, decade, זה אומר עשר, אבל לא, אנחנו לא קוראים לו דצמבר, בגלל שדצמבר הוא כבר החודש ה-12, ושאני לא אתחיל אפילו לדבר על אוגוסט. הוא חם מדי.
אז ליוליוס קיסר היה את לוח השנה שלו, שבו בשנה היו 365 ימים. אבל הוא כבר שם לב שעם הספירה הזו יש איזושהי בעיה. מכיוון שהאורך של השנה הוא למעשה 365 ימים ורבע, זה אומר שכל שנה בעצם התחילו לספור 6 שעות מוקדם מדי. 6 שעות זה לא הרבה בחישוב שנתי, אף אחד לא אומר "שמתם לב שהאביב השנה התחיל 6 שעות מוקדם מדי", אבל כשסופרים את השנים אחת אחרי השנייה, זה מצטבר. אחרי 4 שנים, שאנחנו כל פעם מקדימים ברבע יום, אנחנו כבר מקדימים ביום שלם. וזה אומר שבעצם כל החגים שלנו, כל התאריכים שלנו, זזו יום שלם קדימה. היום הקצר ביותר בשנה הוא לא ביום שהוא אמור להיות, אלא יום אחד אחר כך. ואחרי 40 שנה זה מצטבר לעשרה ימים. ואחרי 400 שנה זה יצטבר ל-100 ימים, ואז הכל יזוז מהמקום. חג האביב יהיה בקיץ. וראש השנה יהיה כבר הרבה אחרי שהחצב יפרח, ואם נמשיך עם זה מספיק זמן, כריסטמס יגיע לאמצע הקיץ, וכל השירים האלה על השלג שיורד לו והו הו הו, כבר יהיו לא לעניין.
אז צריך לעשות משהו כדי לשמור על כל החגים וכל התאריכים במקום, כדי שהם לא יזוזו. אז יוליוס קיסר הנהיג את הלוח היוליאני, שאומר דבר כזה: אנחנו נספור 365 ימים כל שנה, אבל כל שנה רביעית אנחנו נוסיף יום. שנה מעוברת. בכל שנה רביעית יש לא 365 ימים אלא 366 וככה אנחנו מפצים על הרבע יום הזה שהחסרנו כל שנה. כל שנה הלוח זז רבע יום קדימה וכל שנה רביעית הוא חוזר יום שלם אחורה, וככה הכל נשאר במקום, כל התאריכים נשארים במקום שלהם והכל בסדר. כולם מסכימים, האורך של שנה הוא 365 ימים ורבע. בערך.
למה "בערך"? משום שהרבה מאוד זמן אחר כך, יותר מ-1500 שנים אחר כך, אנשים גילו שהחגים בכל זאת זזים מהמקום. הם זזים בכיוון ההפוך, הם מקדימים קצת. לאט לאט. היום הקצר ביותר בשנה אמור להיות ה-21 בדצמבר, אבל בשנת 1581 הוא היה 11 בדצמבר. מה קרה? הבעיה היא שהאורך האמיתי של השנה הוא, מתברר, לא 365 ימים ו-6 שעות, אלא 365 ימים, 5 שעות ו-49 דקות. זאת אומרת, כל השנים שמדדנו עד עכשיו היו ארוכות מדי בעשר דקות. עשר דקות זה באמת כלום. כשאתם קובעים להיפגש עם מישהו בעוד שנה, אתם לא תתקטננו איתו אם הוא יאחר בעשר דקות. כדור הארץ עושה מסביב לשמש מסלול של 939 מיליון קילומטר בשנה, אתם הולכים לעשות לו פרצוף אם הוא איחר בעשר דקות? אבל לאורך הרבה מאוד זמן, גם העשר דקות האלה מצטברות. עשר דקות בשנה זה שעה ב6 שנים. ויום שלם ב-128 שנים. ולאורך 1500 שנה הם הצטברו לעשרה ימים. וכל החגים הגיעו עשרה ימים מוקדם מדי. וגם בזה היה צריך לטפל.
באותו הזמן מי שהיה אחראי על ענייני לוח השנה, כמו גם על כל העניינים האחרים, היה האפיפיור. האפיפיור גרגוריוס השלושה-עשר נעזר במדענים והאסטרונומים שלו והחליט לעשות רפורמה בלוח השנה. הוא הנחיל את מה שנקרא הלוח הגרגוריאני על שמו, ואנחנו משתמשים בו בעצם עד היום. לוח השנה הגרגוריאני רק משנה את החוקים לגבי מתי יש שנה מעוברת. מעכשיו כל שנה שמתחלקת ב-4 היא שנה מעוברת, אלא אם כן היא מתחלקת גם ב-100, ואז היא לא מעוברת, אלא אם כן היא מתחלקת גם ב-400, ואז היא כן. והסיכום המסובך הזה של שנים מעוברות ולא מעוברות מביא אותנו למצב שבו אנחנו מפצים גם על ה-6 שעות וגם על ה-10 דקות וכל הימים נשארים במקום לפחות ל-3000 השנים הבאות, ובעוד 3000 שנה כבר נדאג לזה, זה לא הקדנציה שלנו.
הבעיה עם זה שהתברר שכל העולם חי באיחור של עשרה ימים והיה צריך לעשות משהו בעניין הזה. ולכן גרגוריוס, כי אפיפיורים יכלו לעשות דברים כאלה באותו זמן, החליט שפשוט נדלג על עשרה ימים. בשנת 1582 היום שבא אחרי יום חמישי, 4 באוקטובר, היה יום שישי ה-15 באוקטובר. עשרה ימים לא קרו בכלל. מה שבטח מאוד עיצבן את כל מי שהיה אמור לחגוג יום הולדת באותו זמן. רק שלא כולם מקבלים את המרות של האפיפיור. המדינות הקתוליות קיבלו אותו כמובן, אבל המדינות הפרוטסטנטיות לא. וככה הייתה תקופה מאוד ארוכה של 170 שנה שבה המדינות השונות לא הסכימו זו עם זו אפילו בשאלה איזה יום היום. אם הייתם נוסעים, נאמר, מאיטליה לאנגליה, הייתם צריכים לא רק לכוון את השעון שלכם שעה אחורה, אלא גם להקפיץ את לוח השנה עשרה ימים קדימה. הייתם יכולים לשלוח מכתב ב-10 בפברואר ושהוא יגיע ב-9. מאוד מבלבל. אבל בסופו של דבר כולם קיבלו את התאריך הזה ואת השיטה הזאת, והיום עם מכשירי המדידה המאוד מדויקים והאסטרונומיה הסופר מדויקת אנחנו יודעים שהאורך של שנה הוא 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות, 45 שניות ו-19 מאיות השניה. בערך.
למה "בערך"? למה אחרי רמה כזאת של דיוק ואחרי ששינינו את התאריך חמש פעמים אנחנו לא יכולים לדעת את התשובה לשאלה מה לעזאזל האורך של שנה?
הסיבה היא שהאורך של שנה הוא לא קבוע. לגמרי. מכיוון שכדור הארץ, כשהוא מסתובב לו בחלל, יש עוד דברים שמשפיעים עליו. כוחות משיכה של כוכבי לכת אחרים, ותנועה של הלוחות הטקטוניים ואפילו הגאות והשפל, כולם משפיעים על מהירות הסיבוב של כדור הארץ קצת. לא ברמה שצריך לדאוג בגללה, אבל ברמה של שניות. כל שנה יכולה להיות קצת שונה מהשנים האחרות. יש איגוד אסטרונומי שנקרא "האיגוד למדידת מהירות הסיבוב של כדור הארץ", יש דבר כזה, ופעם בכמה שנים הם מכריזים שהשנה הזאת הייתה ארוכה יותר בשנייה אחת. אתם אולי לא שמתם לב לזה, אבל שנת 2016 הייתה ארוכה מהרגיל. היא הייתה ארוכה בשנייה אחת. באופן רשמי, בדקה האחרונה של ה-31 בדצמבר 2016 היו לא 60 שניות, אלא 61. אם הייתם מסתכלים באותו זמן על השעון הרשמי של ממשלת ארצות הברית, הייתם רואים אותו מראה את השעה 11 ו-59 דקות ו-58 שניות, ואחר כך 59 שניות, ואחר כך 60 שניות ורק אז השעה והשנה היו מתחלפות. מה שבטח נתן רגע של אימה טהורה לאנשים שצפו בשעון הזה ורק חיכו שהשנה הזוועתית הזאת כבר תיגמר, וראו שהיא לא נגמרת. אוי ואבוי, אנחנו תקועים לנצח בשנת 2016! מה נע… אה, אוקיי, בסדר, זה התחלף, אוקיי, הכל בסדר. שנה טובה.
אבל בגדול כולנו מסכימים שהאורך של שנה הוא כזה, 365 ימים. אלא אם כן אנחנו מוסלמים. מכיוון שאם אתם שואלים את המוסלמים, האורך של שנה הוא בכלל לא 365 ימים, אלא משהו שונה לגמרי. המוסלמים מודדים את השנה לא לפי ימים אלא לפי חודשים. חודשים מודדים לפי הירח. כאילו שזה לא היה מסובך לנו מספיק עד עכשיו, עם השמש וכדור הארץ, עכשיו גם מכניסים את הירח לעניין. הירח, מאוד קל למדוד את הזמן על פיו, מכיוון שהוא לוח שנה שתלוי בשמיים, אפשר לראות מתי הוא משתנה. כל חודש, כלומר כל יֶרַח, מתחיל במולד הירח, כלומר כשמתחילים לראות אותו, ובדיוק באמצע החודש הירח מלא, ואז הוא מתרוקן שוב. חודש כזה נמשך 29 או 30 יום. ולפי השנה המוסלמית האורך של שנה הוא 12 חודשים. זה לא מסתכם ב-365 ימים. זה מסתכם ב-354 או 355 ימים. ולכן השנים המוסלמיות הם יותר קצרות מהשנים הנוצריות. בטווח של 100 שנה לועזיות, יש 103 שנים מוסלמיות. וזה אומר שהחגים המוסלמים לא נשארים במקום אחד בשנה בכלל. הם זזים על פני השנה באופן פרוע לחלוטין. אין להם חגים חקלאיים כמו חג הקציר וחג האסיף, פשוט בגלל שהם לא יהיו בנקודה הנכונה מבחינת העונות כל שנה. הרמדאן, למשל, יכול להיות לפעמים בדצמבר, וכמה שנים אחר כך הוא יעבור ליולי, ויש הבדל מאוד גדול אם אתם מנסים לצום כל היום בדצמבר, כשהימים קצרים, או ביולי, כשזה שיא החום והשמש לא שוקעת אף פעם.
אצל היהודים זה אותו הדבר בעצם. גם ביהדות מודדים את השנים לפני 12 ירחים, אבל מכיוון שביהדות יש חגים חקלאיים ואנחנו רוצים שחג האסיף יהיה באסיף ושראש השנה ישאר בסתיו, צריך לפצות על זה באיזושהי צורה. ולכן השיטה בשנה היהודית היא פעם בשנתיים-שלוש להוסיף לא יום אחד ללוח השנה, אלא חודש שלם. אדר ב'. האורך של שנה עברית הוא לא 365 ימים. אף פעם. האורך של השנה העברית, אם היא שנה מעוברת הוא בין 384 ל-386 ימים, או אם היא שנה רגילה, 354, 355 או 356 ימים. ודרך אגב, הרבה מהשנים העבריות הם באורך של 355 ימים, שזה בגימטרייה ש' נ' ה'. כלומר, אם אתם שואלים את היהודים, האורך של שנה הוא שנה.
אז מה השנה עכשיו ומה זה בכלל שנה, זה תלוי. זה תלוי מי אתם, זה תלוי מתי אתם, זה תלוי איך אתם מודדים. לוח שנה זה דבר מסובך, וזה הדבר הכי רחוק שיכול להיות ממובן מאליו.
זה היה המובן מאליו. אני דורון פישלר, הטכנאי היה אסף רפפורט, מפיקים אייל שינדלר ורום אטיק.
לעוד פודקאסטים בסדרה אתם מוזמנים להיכנס ל kan.org.il/podcasts או לiTunes או Pocketcast או כל אחת מהאפליקציות שאתם מקבלים בהן את הפודקאסטים שלכם. אתם מוזמנים להתעדכן בעמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם".
וזה הכל.
להתראות.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments