מאז שמדענים הוכיחו לפני כשלושים שנה שיש עוד עולמות מעבר לכוכבי הלכת של מערכת השמש, אנחנו לא מפסיקים להידהם מכמה מוזרים הם יכולים להיות. אז מהו כוכב הלכת הכי קיצוני ומה הסיכוי שנמצא תאום לכדור הארץ?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 05/02/2024.
סוכן חלל: פרק 8
מהו העולם המוזר ביקום?
יוצר ומגיש: בר חיון עבור כאן הסכתים.
פלטפורמות האזנה: אתר כאן ובכל אפליקציות הפודקאסטים.
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
מחשבת: שלום למאזינות, שלום למאזינים. ברוכות וברוכים השבים להסכת "סוכן חלל", אני מחשבת. עד שמנחה התוכנית בר חיון יחזור למיקרופון, נפתח בחסות.
קריין, טריילר לסרט: מעבר לעולם שהכרנו… במרחק 50 שנות אור… שוכן אזור בלתי נודע – (דימידיום)
עולם מהיר מעבר לכל דמיון, שבו שנה שלמה נמשכת ארבעה ימים בלבד. (דימידיום!)
ברוכים הבאים ל"אזור הדימידיום!"
בחורף הזה, רק בבתי הקולנוע, מחכה לכם הרפתקה שמגיעה אחת למילניום (מילניום).
במקום שבו כל דבר יכול להרוג אותך, רק לחוקרת אחת וחיית המחמד שלה יש סיכוי לגלות את האמת…
חיון: הלו הלו הלו, מה קורה פה מחשבת? אני יוצא מגשר הפיקוד פה לדקה וככה את משתלטת לי על התוכנית? מה, מה זה היה עכשיו?!
מחשבת: תשדיר חסות.
חיון: מה את מדברת? מה חסות? אסור לנו תכנים שיווקיים בפודקאסט הזה, אני חתום פה על חוזה.
מחשבת: אני מבינה. יחד עם זאת, הפודקאסט שלך, אומר זאת בעדינות, לא ממש משלם את החשבונות.
חיון: איזה חשבונות עכשיו?
מחשבת: ובכן, תיקון טורפדו פוטונים, שדרוג מפלס ההולוגרמות, שיפוץ גשר הפיקוד…
חיון: אוקיי אוקיי, הבנתי. אבל… הפרסומת הזאת לא מתאימה, נו. זה פודקאסט מדעי פה, לא כל מיני המצאות.
מחשבת: חיון, מי אמר לך ש"אזור הדימידיום" אינו סרט מדעי?
חיון: פפפ, מה מדעי? נו… מה את ממציאה עכשיו?
מחשבת: אני מתכוונת ש"דימידיום" הוא הכינוי הרשמי של כוכב הלכת 51Pegasi b והוא… עולם אמיתי.
חיון: אה. רגע. רגע, הוא… מה?!
מחשבת: אמיתי לגמרי.
חיון: עולם ששנה שלמה שם נמשכת ארבעה ימים?
מחשבת: כן, וזה אפילו לא העולם הכי מוזר ביקום.
חיון: את לא אומרת את זה כדי להשחיל אחר כך עוד פרסומת, כן?
מחשבת: בהחלט.
חיון: לא, אין מצב.
מחשבת: חיון, טורפדו-הפוטונים יתפוצץ אם לא נתקן…
חיון: זה לא הסכת מסחרי פה מחשבת, הבנתי שיש לך כוונות טובות אבל…
[מוזיקת פתיחה]
בחופשה האחרונה על כדור הארץ יצאתי לרמת הגולן.
[הקלטה של שיחה]
קול א': אה, אתם יכולים להישכב גם כן, בר, נמרי, יער.
קול ב': יאללה בואו, בואו נישכב כאן.
קול א': כל מי שרוצה, הדברים הכי טובים זה על הגב…
קול ב': נסתכל על הכוכבים, בואו…
קול ג': תיכף הסרט מתחיל…
קול א': תיכף הסרט מתחיל…
חיון: הצטרפנו לתצפית שמיים שהעביר חבר שלי, תושב כדור הארץ איתי לוי, חצי חקלאי עם רגליים על הקרקע, וחצי יועץ בסוכנות החלל הישראלית עם ראש בכוכבים.
[המשך ההקלטה]
איתי לוי: דנב הוא חלק מקבוצת כוכבים שנקראת הברבור. למה ברבור? צוואר ארוך…
מקהלת קולות: וואוווווו!
קול ב': די נו באמת!
מקהלת קולות: וויייי [מחיאות כפיים]…
קול ג': לא ראיתי!
חיון: זה היה אגב מטאור. מטאור ממש מרשים שכולם התלהבו ממנו, כי כולם אוהבים כוכבים נופלים. אבל מה שאני הכי אוהב, מה שלא מפסיק להרשים אותי, זה פשוט כמה כוכבים רואים שם בחוץ כשמתרחקים מאורות העיר. המראה הצפוף הזה של אינספור כוכבים מנצנצים, כשאתה יודע שכל מה שאתה רואה, זה רק קמצוץ ממאות מיליארדי כוכבים בגלקסיה, וכשאתה יודע שכל אחת מהנקודות המנצנצות האלה בשמיים היא סוג של שמש, כמו השמש שלנו רק ממש רחוקה… אבל יודעים מה הכי מפוצץ לי את המוח? זה לא רק מה שאפשר לראות, אלא גם מה שאי אפשר לראות. וזו כבר הייתה שיחה מאוחרת יותר עם איתי, אחרי שההדרכה נגמרה, כשישבנו ככה בלילה עם בקבוק בירה ביד וכוכבים בעיניים.
[הקלטה של שיחה מרמת הגולן]
איתי: כשאתה הולך לקו התלים אתה יכול לראות מעל 2,000-2,500.
חיון: 2,500 כוכבים! שאתה מדמיין שלפחות לחלקם יש גם…
איתי: לרובם, מה זה, לכולם יש!
חיון: עולמות.
איתי: כן.
חיון: עולמות שמסתובבים סביבם.
איתי: בוא נגיד שזה מגוחך לחשוב שלא יהיו. זה באמת מדהים איך במשך אלפי שנים זה לא היה… כאילו זה דבר שמישהו דמיין אותו, או בטח לא היה דבר השכיח.
חיון: משם השיחה התגלגלה לכמה טריליוני עולמות יש שם בחוץ ואיזה סוגים… כי באמת, מה הסיכוי שרק כאן נוצרה מערכת עולמות סביב השמש? תחשבו רק כמה עולמות יש פה. קטנים וגדולים, קרים וחמים, גזיים וסלעיים… יש עולמות עם טבעות יפהפיות כמו שבתאי וצדק. יש עולמות עם מלא הרי געש כמו כוכב הלכת נוגה והירח של צדק, אִיוֹ. ויש אפילו כוכב כחול אחד עם קיפודי-ים ומנגו ומה לא. אז אין מצב, אין מצב, שרק מערכת השמש שלנו זכתה בכל הטוב הזה! לא ייתכן שרק השמש שלנו כל כך מיוחדת שנוצרו רק סביבה עולמות.
בניגוד לאיתי, אני חושב שהמחשבות האלה רצו אצל כל מי שאי פעם הרים את הראש למעלה לכוכבים, גם לפני אלפי שנים. העניין הוא, שעד לפני שלושים שנה ככה, הרבה מדענים בעולם כבר התחילו לגרד את הראש ולשאול… איפה הם? איפה? עם כל כך הרבה כוכבים ביקום, איפה לעזאזל כל כוכבי הלכת של היקום?!
אני אפילו לא מדבר פה על חייזרים, אלא רק על עולמות אחרים מחוץ למערכת השמש. העניין הוא שראינו כבר כל כך הרבה עולמות בסרטי מדע בדיוני ופנטזיה, שקל לנו להניח שזה פשוט קיים, כל העושר המגוון הזה. אבל יש הבדל בין להאמין לבין לדעת. ובאמת, עד לפני שלושים שנה לא ידענו! רוב המדענים האמינו ש… בטח שקיימים עולמות אחרים מחוץ למערכת השמש, מה זאת אומרת? אבל לא הייתה להם שום דרך להוכיח את זה. כי פשוט אי אפשר לראות כזה דבר ממרחק שנות אור. טריליונים על טריליונים של קילומטרים.
צריך לזכור שכוכבי לכת לא מפיצים אור כמו שמשות. לנסות לראות עולם כזה רחוק זה כמו לנסות לראות גרגר אבק על רקע זרקור עצום. עצום ורחוק כל כך, שהוא נראה כמו נקודת אור פצפונת. ושוב, כן, בסרטים זה נראה קל כל כך. צופים על עולם כזה, קופצים לעולם ההוא, כולם באופן חשוד נראים כמו איזה מקום אקזוטי בכדור הארץ, כל החייזרים מדברים אנגלית… אבל במציאות המרחקים הם כל כך אדירים, שלראות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש זה פשוט בלתי אפשרי. והיו מדענים שחשבו שזה ימשיך עוד הרבה שנים להיות בלתי אפשרי לגלות כזה דבר.
[מוזיקת רקע]
אבל ב-1995 שני מדענים מאוניברסיטת ז'נבה עשו את הבלתי אפשרי הזה. הם גילו… את דימידיום!
עכשיו, זה לא שהם באמת ראו כוכב לכת ממרחק 50 שנות אור. גם הם ידעו שלראות גרגר אבק על רקע זרקור רחוק זה לא משהו שהם מסוגלים לעשות. אבל היה להם רעיון אחר כדי להוכיח לפחות שזה קיים, שיש עולמות שם בחוץ.
מישל מאיור והתלמיד שלו דידיה קלו (Didier Queloz) אמרו כזה דבר: אולי במקום לנסות לראות כוכבי לכת, ננסה לראות איך הם משפיעים על השמשות שסביבן הם מסתובבים. הרי מה זה כוכב לכת? כוכב לכת מסתובב סביב השמש שלו בגלל כוח המשיכה העצום שלה, נכון? אבל גם לו יש כוח משיכה כלשהו, אז גם הוא מושך אותה טיפה אליו. וזה אומר שכשהוא יעבור בינינו לבין השמש שלו, שאותה אפשר לראות, הוא ימשוך אותה טיפה והיא תתקרב קצת לכיוון שלנו. וכשהוא יעבור מאחוריה, הוא ימשוך אותה והיא קצת תתרחק מאיתנו. ממש טיפונת, אבל אולי מספיק כדי שיהיה אפשר להבחין בזה בכל סיבוב שלו סביב השמש.
אז מה הם עשו? הם הסתכלו על כוכב ששמו 51Pegasi. לא יודע למה דווקא עליו, אולי הם עשו הגרלה והיו להם עוד המון מועמדים בתור. בכל מקרה, הם כיוונו לנקודת האור הזאת את הטלסקופ, הפעילו את מכשירי מדידת האור שלהם, וחיכו.
ואז… הם ראו את זה. השמש הרחוקה הזאת, 51Pegasi, התקרבה… קצת. והתרחקה. התקרבה, והתרחקה. הם ראו את זה באמצעות איזשהי שיטה שנקראת שיטת דופלר, אני הסברתי על זה בפרק 2, אבל הם ראו את זה. ממש קצת, אבל מספיק כדי שיהיה אפשר להבין שיש סביב השמש הזאת כוכב לכת שמושך אותה. שזה אדיר, לא?! סופסוף הוכחה שיש עולמות אחרים מחוץ למערכת השמש! אני הייתי מזנק מאושר אם הייתי שם במעבדה.
אבל למאיור וקלו החיוך נמחק מהפרצוף די מהר. לא הסתדר להם. לפי כמה שהשמש הזאת זזה, זה אומר שמדובר בעולם ממש מסיבי שמקיף אותה, כמעט כמו כוכב הלכת צדק הענק. אבל לפי קצב התזוזות שלה, זה אומר שהעולם הזה מקיף אותה לא בכל 12 שנה כמו צדק, לא בכל שנה כמו כדור הארץ, אלא פעם בארבעה ימים!
וזה לא הגיוני, נכון? מאיור וקלו חשבו שמן הסתם יש משהו מקולקל במכשירים שלהם. הרי אם יש שם כוכב לכת שמקיף בארבעה ימים את 51Pegasi , שזאת אגב שמש אפילו יותר גדולה מהשמש שלנו, אז הוא לא רק צריך לנוע במהירות משוגעת, פי כמה מהמהירות של כדור הארץ סביב השמש, אלא לעשות את זה גם ממש מקרוב! השמש שלו כמעט חורכת אותו, וזה… נשמע בלתי אפשרי, לפי כל מה שאנחנו יודעים על כוכבי לכת. ענקים גזיים לא יכולים להיווצר כל כך קרוב לשמש.
קלו סיפר שאפילו כשהוא ראה את אותן תוצאות במדידה השלישית, הוא פשוט סירב להאמין, כי עד אז לא חשבו שכוכב לכת כזה הוא אפשרי בכלל.
[הקלטה של קלו]: “…and then we say, well… let’s just wait for the forth, to be really really sure. Because it was so embarrassing conclusion, that planet, we really wanted to make sure it was real.”
חיון: אבל כוכב הלכת הזה כן אמיתי, וזה אומר בעיקר דבר אחד. שאנחנו לא ממש יודעים על כוכבי לכת כמו שחשבנו. ואם יש עולם כל כך ענק שמסתובב סביב שמש כל כך מהר וממרחק כל כך קרוב…
מי יודע אילו עולמות מוזרים נוספים מחכים לנו שם בחוץ.
[מוזיקת רקע, מחיאות כפיים, מטקס הענקת פרס נובל למאיור וקלו]
ב-2019 מאיור וקלו זכו בפרס נובל. ואלה היו כמה מהקולות מהטקס. התגלית הזאת שלהם הייתה רעידת אדמה שהזניקה תחום חדש בחקר היקום. מאז גילו אלפי כוכבי לכת חדשים, אחד בשבוע בממוצע. אנחנו יודעים כבר על 5,500 עולמות ויש עוד איזה עשרת אלפים מועמדים שמחכים לאישור סופי. אבל זה לא רק עניין של כמות. אנחנו כבר שלושה עשורים לא מפסיקים להידהם מכמה מוזר וקיצוני ומדהים היקום שלנו! עד כמה העולמות שיכולים להיווצר בו יכולים להיות כל כך שונים מהעולמות שאנחנו מכירים כאן במערכת השמש. מחשבת, מה העולם הכי שהדהים אותך?
מחשבת: אתה שואל כדי לקנות לי אותו כמתנה ליום הולדת?
חיון: מה יום הולדת? את מחשב.
מחשבת: אני יודעת חיון. מנסה לרמוז לך להעביר אותנו לתשדיר החסות הבא.
חיון: נו, שוב פעם זה?
מחשבת: מעלה על המסך את התשלום על הפרסומת הבאה…
חיון: זה לא מעניין אותי, זה פודקאסט מדעי ש… אהם… זה כולל מע"מ?
צברי, קריין פרסומות: נכון שתמיד חלמת לקטוף לה את הירח? אז הירח כבר תפוס, אבל היי, היקום הוא גדול. אז בוא לצביר של צברי!
אני צברי והקטלוג שלי יסדר לכם את הכוכבים.
שקלתם שרשרת יהלומים? שיקלו בגדול יותר! 55Cancri e הוא עולם שעשוי יהלומים.
קניתם טבעת אירוסין? J14-07b עם טבעות פי 500 גדולות מאלה של שבתאי!
ועכשיו במבצע: "כוכב המראה" בחצי מחיר! כוכב לכת שמחזיר אור כמו בחלל.
התקשרו עכשיו לצביר של צברי: אחת שמונה מאות חת-שתיים-חת-שתיים-חת-שתיים. למה אתם מחכים?!
מחשבת: הצביר של צברי - כי הכוכב הזה יכול להיות שלךָ.
צברי: או שלָךְ!
חיון: אהמ, לא הוא לא!
מחשבת: זה המבצע חיון.
חיון: בסדר מבצע, אבל שום כוכב לא יכול להיות "שלך", של אף אחד. לפי אמנת החלל החיצון מ-1967, החלל הוא של כל המין האנושי, ואף אחד לא יכול פשוט להכריז בעלות על כוכבים, זה לא חוקי!
מחשבת: ראשית, אם יש חייזרים, אז מאוד גזעני לקבוע שכל החלל הוא רק של המין האנושי.
חיון: טוב, אל תהיי קטנונית!
מחשבת: שנית, כל זה לא הופך את "הצביר של צברי" לעסק לא חוקי. ישנם מאות עסקים בעולם שמוכרים שטרי בעלות על כוכבים וחלקות ירח.
חיון: אה נו, בסדר, אז הם כולה מוכרים חתיכת נייר שאומרת…
מחשבת: ושלישית, לצברי יש דרכון מיקרונזי, ומיקרונזיה אינה חתומה על אמנת החלל.
חיון: טוב, אה, עדיף שנתמקד בכוכבים עצמם של ה… הצריף של תמרי הזה.
מחשבת: הצביר של צברי.
חיון: וואטאבר.
קיצור, העולמות האלה, למרות שהם לא באמת יכולים להיות של אף אחד, הם כן אמיתיים! "כוכב המראה" הזה נניח, LTT9779b שהתגלה ב-2019, די מצדיק את השם הזה, כי זה עולם באמת נורא בוהק, מחזיר אור כמעט כמו מראה! הוא פשוט עטוף באטמוספרה מטיטניום שמחזירה את רוב האור שפוגע בה. והכוכב לכת ההוא מיהלום? עדיין יש ויכוח אם הליבה שלו באמת יהלום, אבל בגדול כן, זה אפשרי לגמרי. כוכבי לכת עם מלא פחמן, שהם ממש דחוסים וחמים, אז הפחמן הזה במרכז הופך ליהלום.
אבל מה שלא פחות מעניין בכל הסיפור הזה, זה איך לעזאזל אפשר לדעת את כל הדברים האלה? הרי אמרנו שעדיין אי אפשר ממש לראות את כוכבי הלכת באופן ישיר. וזה אגב הולך להשתנות עוד ארבע שנים, יהיו טלסקופים חדשים שישוגרו לחלל, אבל עד היום, בפעמים הספורות שהצליחו לצלם משהו, זה נראה כמו פיקסל מרוח. אז איך אפשר להגיד על העולמות האלה כל כך הרבה?
[מוזיקת רקע]
אז גם כשאי אפשר לראות גרגר שעובר מול זרקור רחוק, כן אפשר לראות כמה אור הגרגר הזה חוסם. ואם יש לכם מודד אור מספיק רגיש, ואתם קולטים שכל זמן קבוע יש נפילה קטנה בכמות האור שמגיעה אליכם, אז תדעו שזה לא סתם. יש שם עולם כלשהו שמסתובב סביב הכוכב, ופשוט כל פעם שהוא עובר בינו לבינינו, הוא חוסם טייייפ-טיפה מהאור שלו.
כן, אני יודע שזה נשמע מעט, אבל זה מאפשר לדעת כל כך הרבה.
למשל… אם זה עולם שאפשר לדרוך עליו! כי ככל שנחסם יותר אור, ככה זה אומר שכוכב הלכת גדול יותר. ומכמה שהוא גדול ומסיבי, אפשר לדעת כמה הוא דחוס, וככה גם להבין אם זה הכל גזים או שיש שם קרקע שאשכרה אפשר לעמוד עליה.
ואם אתם מודדים כל כמה זמן האור נחסם קצת, אז אתם יודעים כמה העולם הזה רחוק מהשמש שלו, וככה אתם גם יכולים לחשב כמה חם שם. ואולי לגלות שלא ממש כדאי לדרוך עליו כי… הרצפה היא לבה!
[מוזיקת רקע דרמטית]
אבל יודעים מה הדבר הכי מגניב שאפשר לעשות בשיטה הזאת? תחזית מזג אוויר. כי זה לא רק אור שקצת נחסם. כשאור משמש רחוקה עובר דרך אטמוספירה של כוכב לכת כלשהו, אז האור הזה קצת משתנה וככה אנחנו יכולים לדעת ממה האטמוספירה הזאת עשויה, ואם יש שם עננים וממה הם עשויים… טיטניום נניח.
ככה מתברר שיש בגלקסיה עולמות עם… מזג אוויר ממש מוזר.
קחו לדוגמא את WASP-76b. זה עולם שמסתובב די קרוב לשמש שלו ומפנה אליה תמיד רק צד אחד שלו. כלומר, העולם הזה לא מסתובב כמו כדור הארץ, אין עונות שנה, אין שקיעות, אין זריחות. אבל זה אומר גם שכל כך חם שם בצד המואר, שברזל מתאדה! ושם במקרה יש הרבה ברזל. ומה קורה לענני ברזל כשהם נסחפים עם הרוח לצד החשוך של העולם המוזר הזה? [סאונד של סערה] ובכן, אדי הברזל מתקררים, הופכים לנוזל, ויורדים בתור גשם. גשם מברזל...
הסיפור הזה חוזר על עצמו גם בעולמות אחרים, ועם כל מיני סוגי גשם. מדענים מצאו עולמות מאוד משונים. זה יכול להיות גשם של סלעים מותכים… או גשם של קוֹרוּנְדוּם, שזה החומר שממנו עשויות אבני חן. יש אפילו עולם אחד שיורד בו גשם של זכוכיות. [סאונד הסערה מתגבר] ויודעים מה, "יורד" זה לא בדיוק מה שקורה שם לגשם. הרוחות שם הן במהירות 9,000 קמ"ש, אז הגשם-זכוכיות הזה לא ממש יורד מלמעלה למטה. הוא טס הצידה.
בואו נדמיין שנייה את כוכב הלכת המטורף הזה, אוקיי? קודם כל, בגלל שהעולם הזה לא מסתובב, תדמיינו שיש גבול קבוע שמפריד בין אזור שנמצא בלילה נצחי, לבין האזור שנמצא ביום נצחי. ואם מישהו היה יכול להסתכל לשמיים מהלילה הנצחי, הוא היה רואה שהכוכבים בשמים טסים יחד בספיד כגוש אחד, כי זה עולם שטס במהירות כל כך גבוהה, שהוא משלים סיבוב סביב השמש שלו פעם ביומיים. השנה שלו היא יומיים! ובגלל שהשמש כל כך קרובה, מהצד המואר של העולם הזה היא נראית כמו כדור אש עצום. [סאונד של רוחות] הרוחות בעולם הזה הן כל כך מהירות שהן שוברות את מהירות הקול ולכן כל הזמן יש בומים, כאילו מסביב טסים אלפי מטוסי קרב על-קוליים. אה, וכמובן, גשם זכוכיות, כן… כל טיפה כמו קליע של אקדח, מיליוני קליעים רותחים שניתזים הצידה, ולמעלה, ואז שוב חזרה למטה…
[סאונד של רעם]
עכשיו, אני אומר "בואו נדמיין" אבל זה ברור שאי אפשר לחיות בכל העולמות האלה, כן? אז… האם יש שם בחוץ עולמות שכן יכולים להיות בהם חיים?
[מוזיקת רקע]
זאת שאלה מעניינת כי מצד אחד, יש הרבה דברים שצריכים לקרות כדי שכוכב לכת יוכל לקיים חיים כפי שאנחנו מכירים אותם. צריך להיות לא גדול מדי ולא קטן מדי, לא חם מדי ולא קר מדי. צריך שיהיו בו מים, צריך אטמוספירה שתשמור על המים, צריך שדה מגנטי שישמור על האטמוספירה. צריך וצריך וצריך...
מצד שני, יש כל כך הרבה עולמות שם בחוץ, שהסיכוי למצוא משהו דומה לכדור הארץ הוא לא בשמיים. כלומר, כן בשמיים, פשוט לא… קיצר, הבנתם למה אני מתכוון. אבל יש למה לחכות! עוד שנתיים סוכנות החלל האירופית הולכת לשגר את "אפלטון", שזה טלסקופ שיעשה בדיוק את זה: יתמקד באיתור "כדורי-אָרץ", כלומר, עולמות מאוד דומים לשלנו. עולמות שיכולים להתקיים בהם חיים!
מחשבת: וזה בדיוק הזמן לפרסומת אחת אחרונה.
חיון: אוחח, נו באמת!
מחשבת: הישארו עימנו.
קריין פרסומות: חדאאאש! בואו לגלות עולם חדש ומופלא עם קוסמוס טורס בשיתוף עם המשיח המעופף! קוסמוס טורס תשגר אתכם לקפלר-16b, היכן שהצל שלכם אף פעם לא לבד, כי יש שתי שמשות בשמיים! ואם אתם פחות בקטע של שמשות, המשיח המעופף יסדר לכם חללית לאחד מכוכבי הלכת האבודים בגלקסיה, בחופשה חלומית של פעם בחיים! התקשרו עכשיו…
חיון: לא לא לא! דייי! מחשבת! עד עכשיו זה היה כשר-אבל-מסריח, ועכשיו פשוט עברנו ל"סתם מסריח".
מחשבת: אתה לא חייב לקנות כרטיס.
חיון: מה כרטיס, לאן?! זאת רמאות. שום חללית לא יכולה לטוס לעולמות האלה. הם לא רק רחוקים מדי, אלה בכלל עולמות שאי אפשר לחיות בהם. לפחות לא חיים כמו שאנחנו מכירים אותם…
מחשבת: ומה לגבי חיים כפי שאנחנו לא מכירים אותם?
חיון: אוקיי, זו כבר שאלה מעניינת. צורות חיים שאנחנו לא מכירים…
[מוזיקת רקע]
האם חיים יכולים להתפתח נניח על כוכבי לכת בלי שמשות בכלל? כאלה שנודדים לבד ברחבי הגלקסיה? יש מדענים שחושבים שזה בטח נדיר, אבל לא בלתי אפשרי שלכוכב לכת תועה כזה תהיה אטמוספירה. ואנרגיה תת-קרקעית. אפילו מים! וכיוון שיש כנראה טריליונים של עולמות תועים בגלקסיה, אז זה לא מופרך לגמרי להניח שחלק מהם, אולי, יכולים לקיים חיים! איזה מין חיים? אני לא יודע. אולי כאלה שלא מצריכים עיניים כי יש שם חושך מוחלט, אבל… חיים כלשהם!
תשמעו, זה יהיה מדהים אם נוכל לגלות שיש חיים מחוץ לכדור הארץ. וגם כאן סרטי מדע בדיוני וכל מיני השערות וקונספירציות יצרו איזה עיוות בתפיסה שלנו, ונדמה לנו שהחייזרים ממש כאן, מעבר לפינה. ולמרות שסביר שיש איפשהו שם בחוץ חיים, בטח פרימיטיביים אם לא מתקדמים, אני אישית מאמין בזה, עדיין יש הבדל בין להאמין לבין לדעת, ולפחות בינתיים אנחנו מניחים, כן, זה די הגיוני, אבל אנחנו עדיין לא יודעים.
מה שכן, ככל שאנחנו מגלים עוד עולמות שם בחוץ, ככל שאנחנו מגלים כמה אפשרויות יש בחוץ, גובר התיאבון שלנו לענות על השאלה הזאת, האם אנחנו לבד?
אבל יודעים מה? יש עוד סיבה. יש עוד סיבה אחרת לגמרי להסתקרן מעולמות רחוקים ביקום. והסיבה הזאת? היא דווקא נמצאת לנו מתחת לאף.
[אות מוזיקלי: סקרנות אינסופית]
לפעמים דווקא היציאה מהבית גורמת לנו להבין אותו טוב יותר. כשאתה ילד נניח, לצאת לישון אצל חברים ולראות משפחות אחרות, די גורם לך להבין יותר את המשפחה שלך, מה מיוחד בה, מה לא מיוחד בה. ואז אחר כך, לצאת מישראל נניח לתרבויות אחרות בעולם, גורם לך להבין מה יותר מייחד אותנו הישראלים, ואיך זה שנעשינו דווקא כאלה ולא אחרת. אז את אותו דבר אפשר להגיד גם על העולם כולו. למה כדור הארץ הוא דווקא כמו שהוא? איך הגיעו הנה מים? למה דווקא פה היבשות נודדות? איך זה שלנו יש שדה מגנטי ולנוגה לא?
נורא קשה לענות על כל זה, א'. כי אין עוד כוכב לכת שדומה לעולם שלנו בכל מערכת השמש, ו-ב'. כי כדור הארץ משתנה כל הזמן, הוא נורא פעיל גיאולוגית אז קשה מאוד לחקור איך הוא היה פעם. וזאת הסיבה שכל כך מעניין להפנות את המבט החוצה, ליקום. כי דווקא שם יש כל כך הרבה אפשרויות אחרות! זה כמו להיכנס לחנות לגו ולראות פתאום תצוגה של דברים שבחיים לא חשבת לבנות עם הלגו שלך בבית. דברים שלא חשבת שהם אפשריים בכלל. אז ככל שנגלה יותר כוכבי לכת, היקום יהפוך למעבדה ענקית שבה נגלה מה עוד אפשרי, ואיך זה עובד. מה הופך את כדור הארץ ומערכת השמש שלנו למיוחדים ו… איפה אנחנו דווקא רגילים, כמו כולם.
נוכל אפילו לקבל הצצה לשלבים הראשונים בהתפתחות של עולמות כאלה. הספקנו כבר, נניח, לגלות כוכבי לכת נולדים, ראינו איך הם ממש מתגבשים יחד עם המים במערכת השמש שלהם, וככה הבנו יותר איך כנראה הגיעו מים לכדור הארץ. גילינו גם כוכבי לכת עתיקים שהם ממש בדרך להיבלע בשמש שלהם, ראינו איך האטמוספירה שלהם נקרעת ואיך הם מתנפחים ומתחילים להתפרק. ככה למדנו משהו גם על הגורל של העולם שלנו.
כלומר, לחקור כוכבי לכת זה לא רק לקבל הצצה לעולמות מקבילים, קיצוניים ומוזרים ככל שיהיו. זה כמובן גם לא רק לחפש חייזרים. זו הזדמנות להתבונן במעין… מראה. הצצה למראֶה שלנו בעבר הרחוק, לאיך שנהיה בעתיד... כדור בדולח שדרכו אפשר לראות איך נוצר המקום הזה שבו אנחנו חיים וגם… איך הוא יגיע לסופו.
בתקווה שעד אז נמצא כמה "כדורי-אָרץ" לנדוד אליהם.
[מוזיקת סיום]
האזנתם ל"סוכן חלל".
שאלות חלל ובכלל, כנסו לקישור בתיאור הפרק ושלחו לנו את השאלה שלכם. נקדיש לזה פרק!
תודה למחשבת, שהיא הדר סיטרוק, ותודה מיוחדת לדורי בן-זאב ויואב יפת שתרמו את קולם לפרסומות של מחשבת. דניאל מאורר וניר גורלי ערכו ורחל רפאלי עשתה לנו פה מזג אוויר חייזרי במיוחד - תודה על הסאונד והמיקס.
פרקים נוספים באתר כאן ושאר אפליקציות הפודקאסטים.
אני בר חיון. תמשיכו להביט למעלה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments