חיות כיס - פרק 318: הונאת הפנסיה הגדולה
- נחמה אריאלי
- 3 hours ago
- 23 min read
אלפי אזרחים נחרדו לגלות בוקר אחד כי החסכונות שלהם לפנסיה פשוט נעלמו, במה שהתברר כהונאה הפיננסית הגדולה בתולדות המדינה. אלא שמאז חלפו יותר משנה וחצי, ונדמה שמעט מאוד השתנה: הרגולטור שהכל התרחש מתחת לאפו לא ממש מתרגש, במשטרה בקושי מכירים את הפרשה, וגם הניסיונות להשיב את הכספים מתנהלים בעצלתיים. אז מה בעצם קרה שם? ואיך תוכלו לוודא שזה לא יקרה לכם?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/03/2025.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים". "כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
שאול: היי, אתם ואתן על "חיות כיס", אני שאול אמסטרדמסקי.
גילי: ואני גילי מלניצקי.
[מוזיקת רקע]
שאול, דמיין יום אחד שאתה נכנס לבדוק מה שלום הפנסיה שלך, כמה תשואה היא עשתה ברבעון האחרון, נגיד, כמה דמי ניהול גבו ממך…
שאול: שתדעי לך שאני באמת עושה את זה מדי פעם.
גילי: יופי. אז נגיד שבאחת הפעמים אתה מחליט לא להסתפק במה שאתה רואה באתר של החברה שמנהלת עבורך את הפנסיה, ואתה ממש חש צורך להרים טלפון כדי לברר משהו, [צליל חיוג] כדי לדבר עם מישהו.
שאול: אוקיי.
גילי: [צליל המתנה למענֶה בטלפון] אז אתה מתקשר ומגיע לנציגה ושואל אותה את השאלה שהייתה לך, איזה בירור שגרתי, ואז בשיחה החצי-אקראית הזו, אתה מגלה שכל מה שחסכת במשך עשר-חמש עשרה שנה, פשוט… נעלם.
[המוזיקה מסתיימת בחדות]
שאול: זה נשמע כמו אחד הסיוטים הכי גדולים שלי, ולא רק שלי. בשוק הזה יש יותר משני טריליון שקלים, אם הם יעלמו בוקר אחד זה יהיה אסון קולוסאלי. אבל האמת היא שאני לא חושב שיש לנו סיבה לדאוג יותר מדי מהסיוט הזה. שוק הפנסיה הוא לא סתם שוק, הוא שוק מפוקח בכבדות. יש לו רגולטור, רשות שוק ההון, והרגולטור הזה קבע אלף כללים ומנגנוני בקרה לגופי הפנסיה, והוא גם אמור לאכוף אותם. כך שבאופן עקרוני, אף אחד לא אמור להיות מסוגל להעלים לך את הפנסיה בוקר אחד.
גילי: אז זהו, שיש את התיאוריה ויש את המציאות. בוא תשמע את יעל חיון.
יעל: "לפני חודש וחצי בערך, שעת צהריים בדרך חזרה הביתה, סביבות השעה שלוש וחצי-ארבע. טראמפ נבחר בחודש האחרון, עשה הרבה רעש, המניות עלו. אמרתי לעצמי, זה הזמן להחזיר את הפנסיה, קרנות השתלמות, למסלולים מנייתיים."
גילי: יעל היא בת 40, מנתניה, היא עצמאית, היא רווקה, ומה שהתחיל באותו אחר-הצהריים בדרך הביתה, הפך לסיפור שטלטל לה את החיים.
יעל: "התקשרתי לחברת הפנסיה שלי, ואני לא יודעת למה, שאלתי אותה שאלה מאוד פשוטה. סתם מהתעניינות, את יודעת. 'כמה כסף יש לי בפנסיה?' [שתיקה] אז היא אומרת לי, 'רגע, אני מסתכלת, יש לך עשרים ושלוש אלף שקל'. אמרתי לה, 'לא לא, כמה כסף יש לי בפנסיה, בכל הפנסיה?' אז היא אומרת לי, 'עשרים ושלוש אלף שקל'. אמרתי לה, 'אני בת 40, לא יכול להיות לי עשרים ושלוש אלף שקל, תסתכלי בבקשה טוב, בכל הפנסיה."
גילי: יעל העריכה שבחיסכון שלה לפנסיה יש לפחות 100,000 שקל, שזה סכום שהיא זוכרת בוודאות שהיה לה בפעם הקודמת שהיא בדקה.
יעל: "אז היא אומרת לי, 'אני מצטערת, את העברת את כל הכספים שלך לחברת "IRA Slice".' ואני אומרת לה, [בטון מבולבל] 'מה? מי? מה? תחזרי שוב על השם?' '"IRA Slice", זה חברה לניהול אישי. את מנהלת את זה'."
גילי: וכך, כמעט במקרה, יעל חיון גילתה שהיא חלק מהונאה פיננסית, בהיקף הגדול ביותר שהיה אי-פעם בישראל.
[מוזיקת רקע]
לא רק הכסף שלה נעלם, אלא גם הכסף של יותר מ-7,500 חוסכים אחרים, בסכום כולל של כ-900 מיליון שקל. השיא של הסיפור הזה מתרחש בין 2021 ל-2023, אבל גם היום, שנה וחצי אחרי, החוסכים ב"סלייס" עדיין לא יודעים מה קרה לכסף שלהם, ולא קיבלו אותו בחזרה.
שאול: אז השבוע ב"חיות כיס"…
גילי: מה זאת "פרשת 'סלייס'"?
יעל: "אנחנו מדברים על מעילה הכי גדולה במדינת ישראל - כפול ארבע מהבנק למסחר".
שאול: איך זה שאתם לא שומעים עליה הרבה יותר?
יעל: "אני באמת שואלת, איפה כולם?"
גילי: איפה היה הרגולטור באחד התחומים שאמורים להיות הכי מפוקחים בישראל?
יורם לביאנט: "לקח הרבה מאוד זמן עד שבעצם רשות שוק ההון אמרה, אוקיי, אני שמה ממונה מטעמי שהוא ינהל את הקופה הזאת, אז יש כאן רשלנות פיקוחית, אין בכך ספק."
שאול: ואיך אפשר לדעת שזה לא קרה גם לכם? או יותר גרוע, שזה לא קורה שוב לכסף שלכם, ממש ברגעים אלה?
[מוזיקה מתגברת, ונפסקת בחדות]
הסיפור של חברת "סלייס" התחיל ב-2012, אז עוד קראו לה "קל גֶמל" והיא הייתה בבעלות אנשים אחרים, שהאמת שהזמינו אותי למשרדים שלהם כדי להתרשם מהחזון שהיה מאחורי הקמת החברה. הרעיון המקורי היה דווקא נחמד, גוף פנסיה דיגיטלי, כזה שלא צריך סוכני ביטוח או מוקד טלפוני כדי לעבור אליו. נכנסים לאתר, קובעים באיזה מסלול השקעות אתם רוצים להיות, יכולים לשנות בכל עת באותה הדרך, ושלום על ישראל.
גילי: אלא שמאז שאתה ביקרת במשרדים שלהם, שאול, חברת "סלייס" עברה הרבה גלגולים. קודם כל, היא החליפה ידיים, והיום היא נמצאת בבעלות שתי משפחות: משפחת גולדברג ומשפחת טוקטלי. שתי המשפחות האלה הן אולי לא משפחות בפרופיל תקשורתי מאוד גבוה, אבל הן מאוד מוּכּרות בשוק ההון הישראלי. משפחת גולדברג היא בעלת השליטה, היא מחזיקה 51% ממניות החברה. מי שהקים את החברה הוא אבי המשפחה, שמעון, ומי שכיהן כמנכ"ל "סלייס" הוא אסף, הבן שלו. עוד מחזיק מניות משמעותי הוא האח הבכור, שי.
שאול: והמוצר שחברת "סלייס", בהנהלת משפחת גולדברג, זיהתה כפוטנציאלי לקידום, עם נתח שוק שיכול לגדול ולהתפתח, הוא מוצר יחסית חדש בעולם הפנסיה הישראלי באותם ימים, IRA, שזה ראשי תיבות של Individual Retirement Account, חיסכון גמל ופנסיה בניהול אישי.
גילי: בארצות הברית IRA הוא כלי פנסיוני מאוד נפוץ, אבל בישראל הוא לא. רוב החוסכים פה נותנים למנהלי ההשקעות של גופי הפנסיה לנהל להם את הכסף, וגם צווים והסדרים שעשתה המדינה ממש מחייבים את זה. ברירת המחדל אצלנו היא לחסוך דרך גוף פנסיה, במסלולים שמנוהלים בידי מנהלי השקעות. IRA דורש קצת יותר ידע והתעסקות, ולכן מיועד בעיקר למביני עניין, למי שיודעים מה הם עושים.
שאול: אז מה גרם ליעל חיון, שלא בקיאה במיוחד בעולם הזה, להעביר את כל הכסף שלה ל"סלייס" כדי לנהל שם IRA?
גילי: אז זהו, שלטענתה היא בעצמה מעולם לא פנתה אל "סלייס". הפעם הראשונה שהיא שמעה את השם הזה, היה באותה שיחת טלפון עם הפקידה מגוף הפנסיה שלה, "אלטשולר שחם", שם הכסף שלה היה במקור, השיחה שבה היא גילתה שכל מה שנשאר לה בפנסיה זה עשרים ומשהו אלף שקל.
שאול: איך זה יכול להיות? כדי להעביר כסף מגוף פנסיה אחד לאחר את צריכה למלא טופס ולחתום במיליון מקומות. זה לא משהו שקורה מעצמו. איך זה קרה לה?
גילי: הנה, תקשיב.
יעל: "לקחתי הלוואה לפני שנה וחצי, לטובת איזשהו חוב בכלל לא שלי, של אבא שלי. שאני, שני… שלושת האחים שלנו אנחנו סגרנו את זה ככה כל אחד בחלקו, ולקחתי איזה שלושים אלף שקל…"
גילי: את ההלוואה הזו יעל לקחה מחברה בשם "ל.מ פסגות". היא הגיעה אליה דרך גוגל כשחיפשה הלוואות. תנאי ההלוואה שלה היו אטרקטיביים במיוחד ביחס למה שהציעו לה בבנקים, ריבית של אחוז וחצי לעומת חמישה עשר אחוזים. אז יעל החליטה ללכת עליהם.
שאול: "ל.מ פסגות", זה נשמע כמו בית ההשקעות "פסגות".
גילי: נכון, רק שזה לא. זאת חברה שלפי רשם החברות התחילה לפעול בפברואר 2022, כמו עוד כמה וכמה חברות שקשורות לפרשת "סלייס", ונפתחו באותה תקופה. שני בעלי המניות של "ל.מ פסגות" הם משׂדרות ולשניהם אין רקע משמעותי בעולם הפיננסים.
שאול: משונה.
גילי: נכון, אז יעל באמת התקשרה לחברה וניסתה לדבר עם הנציגה שלהם.
יעל: "והיא מציעה לי הלוואה בריבית של אחוז נקודה אחד, שזה נשמע לי fair enough עם העירבון שלי, שזה הפנסיה שלי. זאת אומרת, זה כסף שהוא קיים. זה היה נשמע לי יחסית לגיטימי. בגלל זה גם הריבית הייתה מאוד נמוכה. זאת אומרת, אין מה לפחד, כי יש כסף. ומה שכן היה חשוב לי גם באותו זמן שלקחתי את ההלוואה, ולא הפסקתי לחזור על זה, זה האם הפנסיה שלי ממשיכה לדפוק, זאת אומרת ממשיכה לעבוד? כי זה מבחינתי הכי חשוב, העיקר שהפנסיה שלי ממשיכה לעבוד. היא אמרה לי 'כן, כן, אנחנו לא נוגעים בפנסיה, אנחנו רק מעבירים למסלול שהוא סולידי', אוקיי, כדי שלא יהיה בסיכונים אה… זה, 'וזה הכל'."
שאול: אוקיי, אז יעל חיפשה הלוואה לא גדולה במיוחד, של 30 אלף שקלים, היא מצאה הלוואה בתנאים מצוינים, שנומקו לה בכך שהיא מעמידה כבַּטוחה את הפנסיה שלה, ולכן החברה המלווה יכולה קצת לבוא לקראתה. ומה שנאמר לה, שכדי לקבל את ההלוואה, היא רק צריכה להעביר את הפנסיה שלה למסלול סולידי, שגם זה נשמע הגיוני, כי ככה הבטוחה לא תישחק. עד כאן הכל לפי כללי המשחק שקבע הרגולטור.
גילי: לגמרי. החברה החתימה אותה על מסמכים, שמבחינת יעל נדרשו להם, כדי לוודא שהפנסיה שלה נמצאת במסלול סולידי, ואם לא, אז להעביר אותה למסלול כזה. אבל מה שקרה בפועל, זה שהם ניידו את הכסף שלה מ"אלטשולר" לחברת "סלייס", ושם הם לא שמו אותה במסלול סולידי, אלא צירפו אותה למסלול IRA, שבו היא אמורה לנהל באופן אישי את החסכונות שלה. ואת כל זה היא גילתה רק בדיעבד.
שאול: ומה היא עשתה כשהיא גילתה את כל זה?
גילי: היא מייד ניסתה ליצור איתם קשר.
יעל: "סימסתי לאותה בחורה שלקחתי ממנה את ההלוואה, וענה לי בחור, ש'סליחה, אני מצטער, אבל הגעת למספר פרטי, ואני מצטער לעדכן אותך, שכנראה את חלק מתרמית מאוד-מאוד גדולה…
[מוזיקת רקע]
…מהרגע שקיבלתי את הטלפון הזה מהחברה, את המספר הזה, מתקשרים אליי אנשים כמוך, שמנסים להבין איפה הכספים שלהם'."
גילי: וכך יעל חיון גילתה, די במקרה, שהיא אחת הקורבנות של ההונאה הכלכלית הכי גדולה שהייתה בישראל אי פעם.
יעל: "אנחנו מדברים על מעילה הכי גדולה במדינת ישראל, קרוב למיליארד שקל, 900 מיליון שקל, כפול ארבע מהבנק למסחר. ואף אחד לא יודע מזה."
[המוזיקה מתגברת עד שמסתיימת]
שאול: גילי, איך לעזאזל הגענו למצב הזה? ועד כמה הסיפור של יעל הוא סיפור מייצג?
גילי: טוב, אז כשעברתי על המסמכים הבודדים שכן שלחו לה, ראיתי שיש מישהו שחתום על מסמכי הניוד ל"סלייס", המסמכים שהעבירו את הכסף שלה. המישהו הזה הוא סוכן ביטוח עם רישיון, נקרא לו א', ויעל טוענת שהיא לא דיברה איתו מעולם, אבל הוא זה שלפי המסמכים קיבל ממנה ייפוי כוח כדי לבצע פעולות בחסכונותיה.
שאול: אם היא לא חתמה על המסמכים האלה, כלומר, לא רק "לא זוכרת שהיא חתמה", אלא באמת לא חתמה, זה נשמע כמו הונאה מוחלטת, לא?
גילי: אז לפי כתב תביעה שהמנהל הממונה של "סלייס", מישהו שמונה מטעם רשות שוק ההון, הגיש לאחרונה לבית-המשפט המחוזי בתל אביב, אותו סוכן ביטוח שהחתים אותה על ניוד, החתים עוד 1,100 חוסכים. והוא, לכאורה, זה שנייד את כספם ל"סלייס", וצירף אותם למסלול IRA, כלומר, מסלול חיסכון בניהול אישי. חלקם חתמו על המסמכים מבלי לקרוא אותם, וכי המשווקים, כמו "ל.מ פסגות", אמרו להם שזה מסמכים ממש סטנדרטיים, וחייבים לחתום עליהם עכשיו, מהר, אחרת תנאי ההלוואה יתפוגגו. אחרים ששוחחנו איתם, טוענים שלא ראו את המסמכים האלה בקבצים שעליהם נדרשו לחתום. בכל מקרה, מהרגע שיש את החתימה שלהם על המסמך של סוכן ביטוח, הסוכן א', או כל סוכן אחר עם רישיון, הוא הופך לכאורה למיופה הכוח שלהם, והוא השקיע בשמם את הכסף שלהם בקרנות חוץ, כלומר בקרנות זרות שרשומות בארצות הברית, מבלי שיעל, או כל אלף ומשהו החוסכים האחרים יודעים מזה, או יודעים איפה הכסף שלהם.
שאול: גילי, זה נורא. איך קרה דבר כזה?
גילי: נשים רגע בצד את הסוכן א', שטוען שגם הוא בעצם סוג של קורבן בפרשה הזאת, ובוא נתמקד במי שגם אותו סוכן מפנה כלפיו אצבע מאשימה, גיא שנצר.
שאול: שהוא?
גילי: לפי כתב התביעה, שנצר הוא אחד מהשמות הבולטים מאחורי כל הסיפור הזה, והוא סוכן ביטוח לשעבר, שכבר הורשע בעבירות מרמה וזיוף. בכתב התביעה טוען נגדו המנהל הממונה, כי, תקשיב: "סוכני ביטוח ומשווקים תוגמלו על ידו באופן בלתי חוקי, כך שישכנעו חוסכים להעביר את כל חסכונותיהם". שנצר הפעיל אופרציה מתוחכמת, ויחד עם סוכני הביטוח, הפר את חובת האמון והזהירות כלפי החוסכים. בהמשך כתב התביעה, נטען שהכספים שיצאו לקרנות הזרות ולהשקעות, מנוהלים בהפקרות מוחלטת, תוך העלמת סכומי עתק של עשרות מיליוני דולרים, ששנצר מסרב לתת דין וחשבון בעניינם.
שאול: בשורה התחתונה הוא גייס ככה 100 מיליון דולר?
גילי: ממש. ומתוך הסכום הזה, כ-25 מיליון דולר נעלמו, אין להם כתובת.
שאול: מה זה אומר?
גילי: זה אומר שבכל הפעולות שנעשו עד היום, לא הצליחו לאתר לאן הכסף הועבר. וגם ב-75 מיליון דולרים שכן הושקעו בקרנות מסוימות, יש הרבה מאוד בעיות. אז לשאלתך, יעל היא ממש לא היחידה. יש פה מנגנון.
שאול: אני עדיין לא מבין משהו: אם "סלייס" היא גוף לגיטימי, שמפוקח על ידי הרגולטור, שאמור למנוע מקרים כאלה, איך זה קרה בכל זאת?
גילי: זהו, שהייתה פה פרצה.
יורם: "הפרצה הרגולטורית הייתה, שלמרות שקופות גמל של שכירים צריכים להיות מושקעות [כך במקור] במוצרים נורא-נורא, נקרא לזה סטנדרטיים, כמו תעודות סל, מוצרים עוקבי מדד וכולי, מאיזשהי סיבה הוסיפו שם שתי מילים, שנקראות "קרנות חוץ"."
גילי: זה יורם לביאנט. הוא סוכן ביטוח מומחה לפנסיה ופרישה, והוא גם מכהן כיושב ראש הוועדה הפנסיונית בלשכת סוכני הביטוח.
יורם: "אני לא יודע למה נכנסו שם שתי המילים האלה, זה לא היה לא תקין לדעתי, אבל מישהו ראה את זה כפרצה."
שאול: אז גורמים עבריינים איתרו את נקודת התורפה הזו של מסלול ה-IRA וקרנות החוץ שמופיעות בו והתלבשו עליו? במקום שהחוסכים ישקיעו בתעודות סל על מדדים פופולריים בבורסה, הם זייפו מסמכים והשקיעו את הכסף בקרנות עלומות בחו"ל, שהם עצמם קשורים אליהם?
[מוזיקת רקע]
גילי: ככה, לפחות לפי ההליכים שמקיים עכשיו המנהל הממונה של "סלייס" בבתי-המשפט. זה המצב בחלק מהקרנות. את הפרצה הזאתי זיהו שישה גורמים מרכזיים, חלקם עבריינים מורשעים בעבירות מרמה והונאות קודמות, וחלקם סוכני ביטוח ואחרים. הם הפעילו מנגנון מתוחכם שבו השתתפו סוכני ביטוח עם רישיון, וככה במשך שנתיים האנשים האלה הקימו מערכת שאיתרה אנשים שצריכים הלוואות, וגייסה במרמה כספים, הוציאה אותם ממסלולי ההשקעה הפופולריים, והעבירה אותם למסלול פרוץ, שממנו הם הוציאו את הכסף, והעבירו אותו לקרנות זרות, שאת חלקם הם בעצמם הקימו.
שאול: כלומר, המסלול הזה של ה-IRA, שקיים בין היתר בחברת "סלייס", אבל גם בחברות אחרות, המסלול עצמו הוא לגיטימי. גם החברה, "סלייס", נחשבה ללגיטימית. אבל בעצם ברגע שהחוסך לקח את ההלוואה ואישר את המהלך הזה, וזה לא משנה אם הוא הבין או לא הבין מה הוא עשה, הכסף שלו נשאב דרך אותה פרצה אל הקרנות הזרות האלה בארצות הברית, שזה מטורף. יש דרך להתחקות אחרי הכסף הזה?
גילי: אלו קרנות שנמצאות במדינות כמו דלאוור ומישיגן בארצות הברית, שעל רובן, עד היום, קשה לקבל אינפורמציה, כמו מי באמת עומד מאחוריהן ובמה הן משקיעות, והאם ההשקעות הן לגיטימיות. בדיעבד אני יודעת להגיד שחלק מהקרנות האלה נתנו הלוואות לעצמן, או למי מטעמם, בתנאים נוחים מדי, חלק השקיעו בחברות שנראות כמו חברות קש שקשורות לסין ולרוסיה, חלק עשו עסקאות נדל"ן מעורפלות בגיאורגיה, וחוץ מכל זה, [מגחכת] יש גם כמה השקעות לגיטימיות.
שאול: ואיכשהו, אולי בגלל המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר, הפרשה הזאת נשארה קצת מחוץ למעגל תשומת הלב הציבורית. גם העובדה שמדובר בסיפור באמת מאוד מורכב, עם הרבה דמויות וגיבורים ומכשירים פיננסיים מסובכים, וכסף שעובר מצד לצד, ממקום למקום, גם כל זה מאוד מקשה על הציבור לעקוב אחריו.
גילי: וככה נוצר מצב, שלמרות שהפרשה הזאת התפוצצה כבר לפני שנה וחצי, אנשים כמו יעל חיון גילו שהם קורבנות רק לפני כמה חודשים ספורים.
[מוזיקת רקע]
מה שאומר, שיכולים להיות אנשים שיקשיבו לנו עכשיו, ויגלו תוך כדי שהם חלק מהאירוע.
יעל: "קודם כל הייתי בסוג של שוק, בהלם, שקודם כל, איך זה קרה לי? אחרי שבוע הבנתי שהייתי בבושה ענקית, כאילו, שאלתי גם, 'אם לא הייתי מתקשרת סתם לפעולה מטומטמת, מה, מתי הייתי יודעת מזה בכלל?' ו… הייתי באמת בחוסר תפקוד. לא תפקדתי, לא… לא הלכתי לעבודה…"
גילי: וחכה, זה לא הכל. כי הפרצה הזאת של קרנות החוץ במסלול ה-IRA, המסלול שנותן לך להשקיע לבד את כל כספי הפנסיה שלך…
יורם: "עד היום היא לא תוקנה. זאת אומרת, למרות פניות שלי לרשות שוק ההון, למחוק את שתי המילים האלה, זה עוד לא קרה. נכון שהיום יש יותר פיקוח, אבל עדיין הפרצה הזאת קיימת."
[מוזיקה]
שאול: הפרצה אולי עוד קיימת, אבל עם כל כמה שהסיפור הזה הוא נורא, נשמע שאם אני לא לקחתי הלוואה, בטח לא דרך איזה גוף משונה שמצאתי בגוגל, אז הפנסיה שלי לא בסכנה, נכון?
גילי: הממ… הקבוצה הגדולה של הנפגעים בפרשת "סלייס", היא באמת קבוצת לוקחי ההלוואות, נקרא לה, שזו קבוצה של אנשים שרובם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, בינוני, שהתפתו לקחת הלוואות בריבית מאוד-מאוד אטרקטיבית, בעצם אטרקטיבית מדי. לפעמים זה קרה אחרי שגופים אחרים, כמו הבנקים, כבר לא אישרו להם יותר הלוואות, ואז הם ממש היו צריכים הלוואות. כך או כך, מהרגע שהם נגסו באותו הפיתיון של הלוואות אטרקטיביות, הם נזרקו לאותו מסלול שעברה יעל חיון. אבל יש עוד קבוצה.
שאול: אוי, לא.
גילי: הקבוצה השנייה היא לקוחות של סוכנות ביטוח שקוראים לה "Finbert". רוב האנשים בקבוצה הזאת הם מבוגרים יחסית, בני 60 או יותר, חלקם כבר בדיור מוגן כזה, והם יכולים להיות ההורים שלנו. ולהם יש סכומים יותר משמעותיים של כסף, שהם הספיקו לחסוך לאורך כל שנות העבודה שלהם.
שאול: כלומר, שהם לא היו צריכים הלוואות. אז מה קרה להם?
גילי: בוא, תשמע את חיליק.
חיליק: "שמי חיליק אורון, תושב שוהם. אני בן 65, די קרוב לפנסיה."
גילי: כספי הפנסיה של חיליק היו בחברת "איילון", אבל יום אחד הוא קיבל שיחת טלפון.
חיליק: "יום אחד הציעה לי הסוכנת, סוכנת הביטוח שלי, שעבדה בסוכנות "פינברט", לעבור ל"סלייס", בטענה שהם א… טובים יותר. כמובן היא פירטה שהעמלות שלהם נמוכות, התשואה שלהם גבוהה."
שאול: וככה הוא פשוט עשה את מה שהסוכנת הציעה לו?
חיליק: "הסכמתי. בדיוק כשם שהרופא ממליץ לי על כדור, אני לא מתווכח איתו. בסדר, היא מבינה, אמרתי 'בסדר'."
גילי: חיליק הספיק לחסוך עד הנקודה הזאת כחצי מיליון שקלים. אלה החסכונות שלו, אין לו אחרים.
שאול: לאן הסוכנת הציעה לו להעביר את החצי מיליון שקלים האלה?
גילי: מבחינתו, הוא עבד עם סוכנת ביטוח ספציפית והוא המשיך לעבוד איתה. היא פשוט אמרה לו, אני מעבירה את הכסף שלך עכשיו מ-X ל-Y. הוא לא כל-כך הבין מי זה, מה זה, העיקר שהוא איתה. וככה הכסף שלו הגיע לחברת "סלייס", ומשם אתה כבר יודע לאן זה הולך, למסלול IRA, ואז הכסף יוצא לקרן חוץ, עם שם כזה נוצץ.
חיליק: "נדמה לי שזה 'סקיי 30'."
גילי: "ואתה נכנס לבדוק מה זה סקיי?"
חיליק: "לא, למרות שזה לא אופייני לי. אני בדרך כלל א… בודק, עושה הצלבת נתונים. אני כל-כך סמכתי עליה כי הכרתי אותה, כמו שאמרתי, שנים, שנים לפני, והיא הייתה בסדר, היא כאילו כל הזמן דאגה לי. ברגע שנוצרת מערכת יחסים כזו, את יותר נוטה לסמוך ופחות לבדוק."
גילי: "ומאז לא ראית את הכסף."
חיליק: "נכון, מאז לא ראיתי את הכסף…"
שאול: אוקיי, זה כבר ממש מזעזע אותי. סוכני ביטוח עם רישיון של מדינת ישראל, שיש להם גישה לכסף של הלקוחות שלהם, בהסכמתם המלאה, מעבירים את הכסף שלהם למסלול השקעות מפוקפק לחלוטין? למה הם עשו דבר כזה?
[מעבר מוזיקלי]
גילי: כדי לקבל עמלה.
שאול: עמלה.
גילי: עמלה. והם עושים את זה בסמכות מלאה. ועל הסוכנים האלה אפשר להגיד לכל הפחות שהם לא ממש היו שקופים עם הלקוחות שלהם. למשל, הם לא תמיד סיפרו להם שהקרנות שבהם הם משקיעים הם של אנשי "פינברט" עצמם, ולא הזכירו כל מיני ניגודי עניינים שהיו שם.
שאול: ממה סוכני ביטוח חיים בעצם? אנחנו, החוסכים לפנסיה, לא משלמים להם כלום, אבל הם לא עובדים בחינם. אז מאיפה הכסף?
גילי: הכסף מגיע מעמלות שחברות הביטוח וגופי הפנסיה משלמים להם. כשסוכן ביטוח מעביר לקוח מגוף פנסיה אחד לגוף פנסיה אחר, גוף הפנסיה החדש משלם לו עמלה על הניוד הזה. למעשה, כמה סוגים של עמלות. מה שאומר, שלמרות שהחוק קובע שהם אמורים להיות מחויבים לנו, לאינטרס של הלקוח ולאינטרס שלו בלבד, סוכני הביטוח עלולים להיות כאן בכל מיני ניגודי עניינים. במקרה של סוכני הביטוח של סוכנות הביטוח הספציפית הזאת, פינברט, עולה החשד שהם פעלו בניגוד עניינים עוד יותר חמור, בין היתר כי הקרנות הזרות שבהן הם השקיעו את כספי החוסכים, היו קרנות שהוקמו ונוהלו ממש מאותם המשרדים.
שאול: אני אפילו לא יודע מה להגיד מרוב שזה איום ונורא. גם ככה הרבה פעמים סוכני ביטוח מעבירים אנשים בין גופי פנסיה סתם, לא באמת צריך, הם פשוט רוצים לגזור עמלה, אבל מה שאת מתארת כאן, זו כבר רמה אחרת לגמרי.
גילי: אם כי צריך להגיד בהגינות, שמאז שהפרשה כולה התפוצצה, סוכנות "פינברט" הם היחידים שמצליחים להחזיר קצת מהכסף שנמצא בקרנות בחו"ל לקופת "סלייס", והם גם טוענים שהם יודעים להחזיר הרבה יותר.
שאול: כמה הם החזירו?
גילי: עד היום הם השיבו לחשבונות "סלייס" 15 מיליון דולר, מתוך 61 מיליון דולר שהמנהל המורשה מטעם רשות שוק ההון טוען שהם גייסו לקרנות הזרות. בתחילת השנה "פינברט" וקבוצה של לקוחות שלה, הצהירו שהם יציגו מתווה עצמאי משלהם לבית-המשפט, ויוכיחו שהם לא חלק מההונאה ושהם יודעים להחזיר את כל הכסף.
שאול: אוקיי, אבל כבר עבר בערך רבעון מתחילת השנה, עבור מי שלא יודע לאן נעלמו כל החסכונות שלו, זה מלא זמן. מה קורה עם ההבטחה הזו?
גילי: בינתיים, כלום. מה שאנחנו כן יודעים זה שבפשיטות שערכה רשות שוק ההון, ובתוכנית ההסדר שמגיש המנהל המורשה לבית-המשפט, מדברים על זה שהיו בפינברט משכורות מנופחות לאנשים שלא ממש עבדו שם, הוצאות על רכבים, טיסות, טרקליני אירוח לעובדים ולכל מיני מקורבים. וגם יש הסכמי הלוואה שנראים לא מאוד אטרקטיביים, ושבכספים של אחת הקרנות שניהלה "פינברט", רכשו, למשל, דירת יוקרה בנתניה.
שאול: זה לא נורמלי, באמת.
גילי: ומה שעוד יותר חמור הוא, שגם עכשיו יש שמה סוכני ביטוח ברישיון, שממשיכים לעבוד מבלי שהוטלו עליהם סנקציות משמעותיות.
[מוזיקת רקע]
שאול: ככל שאת מתקדמת יותר בתיאור החלקים של הסיפור הזה, אני מבין שה-כשל הכי מרכזי פה הוא של הרגולטור. כלומר, אני תמיד אומר לאנשים שמוטב להם לעבוד עם יועץ פנסיוני עצמאי ולשלם לו ישירות, מאשר עם סוכן ביטוח, שהם לא יודעים מי משלם לו וכמה. אבל זו עצה כללית. בסיפור הספציפי הזה נעשתה הונאה, או יותר נכון, נעשו הונאות, כך לפי החשדות. וכל זה בשוק שאמור להיות מפוקח לחלוטין מכל הכיוונים. מה שאומר שה-כישלון המרכזי פה הוא של הרגולטור. איפה, לעזאזל, הייתה רשות שוק ההון בכל הזמן הזה, ומה היא עושה עכשיו?
גילי: אחרי השאלה מתי ואם הם יראו את הכסף שלהם, זאת כנראה השאלה שהכי מציקה לנפגעים. איפה היה הרגולטור, מי שהיה אמור לשמור עליהם? הנה שוב יעל חיון.
יעל: "אני יכולה להגיד לך ש… שהמשפחות גם ש… ששומעות את הפעם הראשונה, בפעם הראשונה את זה, האינסטינקט הוא גם להאשים, [מרימה את הקול] 'מה, איך לקחת, איך לקחת הלוואה כזאתי הזויה? מה, לא שמת לב?' יש מישהי מבוגרת שאומרת לי, 'הילדים שלי מאשימים אותי, הם כועסים עליי, אני לבד'. אני באמת שואלת, איפה כולם? למה הגענו למצב שקורה [פאוזה] מקרה כזה נוראי במדינה שלנו - למה לא שומעים את זה? למה זה לא מדובר?"
שאול: ומה התשובה שאנחנו יכולים לתת לה?
גילי: אז האמת היא, שהתשובות מאכזבות. זו לא הפעם הראשונה שאני עוסקת ב"סלייס", וגם עיתונאים אחרים עסקו בנושא הזה. הפרשה כולה התפוצצה ברבעון האחרון של 2023, ואפילו לפני, באוגוסט 2023, זוג עורכי-דין הגישו תביעה ייצוגית נגד "סלייס". כלומר, שחלפה שנה וחצי, ולא רק שהסיפור הזה עוד פתוח, בינתיים יש אנשים שכבר הגיעו לגיל הפנסיה, ושהכספים שלהם במקרה הטוב מוקפאים בקופת חברת "סלייס", ובמקרה הגרוע, אולי נעלמו.
שאול: בואי נעשה בזה סדר רגע. ממה שאנחנו יודעים, מתי בעצם הפעם הראשונה שהסיפור הזה עלה על הרדאר של רשות שוק ההון?
גילי: בעצם, כבר במהלך 2022 התחילו להגיע למחלקת פניות הציבור של רשות שוק ההון תלונות על מה שקורה בקופות הגמל בניהול אישי של "סלייס", אותו מסלול IRA שדיברנו עליו. חוסכים התלוננו על קשיים להעביר כספים אל הקרנות ומהקרנות. אחרי ביקורת שהרשות עושה ב"סלייס" בנובמבר 2022, רשות שוק ההון שלחה ל"סלייס" מכתב וכתבה שיש בעיות עם מענה לבקשות של עמיתים לניוד כספים, וגביית הוצאות מחוסכים שלא כדין.
שאול: וזהו?
גילי: כן. [מצחקקת] בשלב הזה הם עדיין לא עלו על הסיפור. זה מכתב ממש פרווה, בטח ביחס למה שמתגלה בסוף.
שאול: אוקיי, מה השלב הבא?
גילי: התלונות על "סלייס" לא פסקו. לכן, בפברואר 2023 הרשות פתחה בעוד ביקורת ב"סלייס", באופן ממוקד על מסלולי ה-IRA. אחרי חודש היא חייבה את "סלייס" להחזיר לחוסכים קצת יותר משני מיליון שקל על כל מיני הוצאות שהיא לא הייתה אמורה לגבות מהם. היום, בדיעבד, אנחנו יודעים להגיד שרבע מכל הפניות שהגיעו לרשות שוק ההון בשנת 2023 כולה, בתחום קופות הגמל, היו לגבי חברת "סלייס". זה מאוד חריג. בפרט שמביאים בחשבון שנתח השוק של "סלייס" הוא פחות מחצי אחוז.
שאול: זה מדהים ממש, האמת, וגם מראה שהבעיה היא לא רק בסוכנויות ובחברות קטנות ומפוזרות, שאצלן אולי היה קשה לאתר את הבעיה, אלא שמשהו לא עובד בגוף המרכזי, המפוקח. זה לא גרם לרשות שוק ההון לעשות משהו דרסטי?
גילי: אז האמת היא, שאת מה שעומד מאחורי התלונות על שירות לקוחות לא טוב, וזה שהכספים עוברים או לא עוברים, לקח לרשות הרבה זמן עד שהתחילו לבדוק לעומק. בספטמבר 2023, רגע לפני המלחמה, הגיעה התראה חריפה דווקא מכיוון "סלייס" עצמה. היועצת המשפטית של החברה, שמונתה לתפקיד כמה ימים לפני, שלחה מכתב חריף מאוד לרשות שוק ההון. אני מקריאה לך ממנו: [בטון דרמטי] "יש סכנה לכספי עמיתים, עד כדי חששות למעורבות של גורמים עברייניים".
שאול: וואו.
גילי: אתה מבין? היועצת המשפטית החדשה של "סלייס" נכנסה לתפקיד, קלטה שיש פה משהו מאוד מאוד לא בסדר, והיא זו שבעצמה ביקשה בסופו של דבר מהרגולטור, למנות מפקח מיוחד לחברה.
שאול: וזה מה שהרשות עשתה? היא מיד הזיזה את הנהלת החברה, את משפחת גולדברג, והביאה מנהל מיוחד מטעמה?
גילי: הלוואי. [מצחקקת] זה לקח עוד שלושה חודשים. את ברז ההעברות לקרנות החוץ באמת כבר סגרו באותה העת, אבל רק בדצמבר 2023 הרשות מינתה את אפי סנדרוב, בתור מנהל מיוחד ל"סלייס" מטעם המדינה. סנדרוב הוא המנכ"ל של גוף שנקרא "עמיתים", שמנהל מטעם המדינה את קרנות הפנסיה הוותיקות, שהולאמו בידי המדינה לפני 20 שנה.
שאול: למה לקח להם שלושה חודשים שלמים לעשות דבר כזה, כשבשלב הזה כל פעמוני האזהרה כבר באמת צלצלו הכי חזק שאפשר?
גילי: טוב, שמע, גם אפשר להזכיר כנסיבות מקילות, את זה שבאמצע היה את השבעה באוקטובר וכל המדינה נכנסה לבלגן. וגם צריך לומר שלהקפיא כספים של עשרות אלפי חוסכים, זה לא מהלך של מה בכך מבחינה משפטית וצריך לבוא עם הוכחות מוצקות. אבל האמת היא, שבזמן שהרגולטור התמהמה, העבריינים לא חיכו. מהדיונים שמתקיימים היום בבתי-המשפט, אנחנו יודעים שפרק הזמן הזה נתן שהות למנהלי הקרנות לארגן לעצמם מסמכים, להרחיק את עצמם ממה שמריח לא כל-כך טוב. ככה, למשל, אותו גיא שנצר, שדיברנו עליו מקודם, אמר בחקירות שלו בבית-המשפט, כי בספטמבר-אוקטובר 2023, הוא מכר במקרה את הקרנות לאיזה גורם אמריקאי, ולכן, כפי שטען בעדות שלו, הוא לא יכול למסור מידע על הקרנות. הוא כפוף להסכם סודיות, שעליו הוא חתם במסגרת הליך המכירה הזה.
שאול: אבל אולי הבעיה הייתה רק בקרנות, ובעצם ב"סלייס" לא ידעו?
גילי: [מגחכת] לא, לא חושבת. תשמע מה כתוב בבקשת ההסדר של המנהל הממונה, ואני מצטטת: "בנוסף לליקויים שהתגלו בפעולות ביקורת של הרשות ב-2023, בבדיקות שערך המנהל בשנת 2024, התגלו פגמים משמעותיים בניהול הפעילות של קופות הגמל בניהול אישי, ליקויים חמורים ברישום זכויות העמיתים. נמצא כי החברה השתמשה בכספים של העמיתים, לצורך ביצוע תשלום לעמיתים אחרים".
שאול: לא הבנתי. חוסכים הפקידו כסף ב"סלייס", ואז "סלייס" העבירה אותו לחוסכים אחרים שביקשו להוציא את הכסף שלהם? כי זו ההגדרה של הונאת פירמידה.
גילי: וזה הממצאים שמציג המנהל המורשה לבית-המשפט, וגם של גורמים שאנחנו מדברים איתם ברשות שוק ההון. הם קוראים לזה שם "שיטת הקיזוזים". הנה מה שאומר על זה יורם לביאנט, מלשכת סוכני הביטוח, ששמענו אותו קודם.
יורם: "לקח הרבה מאוד זמן עד שבעצם רשות שוק ההון אמרה, 'אוקיי, אני שמה ממונה מטעמי, שהוא ינהל את ה… את הקופה הזאת, וכשהממונה נכנס אז הוא מצא הרבה מאוד אי-סדרים. כלומר, גם אם לא היה הסיפור העברייני הזה, כשאתם מגלים פתאום שקופת גמל מנהלת כספים או מעקב בגיליונות אקסל, במקום במערכת מידע ממוחשבת כמו שצריך, אז יש כאן רשלנות פיקוחית, אין בכך ספק".
שאול: אוקיי, אנחנו עכשיו כבר בסוף הרבעון הראשון של 2025. מה בדיוק עושה המנהל המורשה של "סלייס" מטעם המדינה, מאז שמונה לתפקיד בדצמבר 2023?
גילי: מטייב.
שאול: מטייב את מה?
גילי: מטייב נתונים. סנדרוב מנסה לעשות סדר בכאוס האדיר ברישומים של "סלייס", ונשמע שזה באמת חתיכת כאוס. הוא צריך לעבור על נתונים של 7,500 לקוחות, להבין עבור כל אחד מהם מה ההוראה שניתנה, אם יש את כל המסמכים, ובעיקר לאן הלך הכסף. האם הוא באמת הועבר לקרן זרה כלשהי, או שנשאר במה שאפשר לכנות "הבריכה הגדולה", כלומר, הכסף הכללי של כל לקוחות "סלייס"? המנהל המיוחד גם מנסה להתחקות אחרי אותן הקרנות הזרות אליהן זרם הכסף. הוא דורש לבדוק מי עומד מאחוריהן, ואיזה נכסים באמת יש או אין להן, ומנהל הליך משפטי נגד חלק מהגורמים. בחו"ל. זה מסובך. לטענתו, הוא איתר עד היום איפה נמצאים משהו כמו 60% מהכספים שיצאו.
שאול: שזה יחסית טוב, יחסית. אבל גם הכסף הזה עדיין לא זרם חזרה לחשבונות החיסכון של לקוחות "סלייס", כך שאנשים לא יכולים למשוך אותו או להעביר אותו למקום אחר.
גילי: ויש לא מעט מנפגעי "סלייס" שההתנהלות של גורמי הממשלה בסיפור הזה ממש מביאה להם את הסעיף.
עו"ד גרינברג: "את מכירה את ועדות הכנסת? את האולמות? הרי ליד האולם של ועדת הכספים, כמו ליד כל אולם, יש מקומות ישיבה לאורחים. והנה אני מגיע, חמישה לשתיים, הדיון הוא בשעה שתיים. אני רואה קצינת משטרה יושבת על ספסל".
גילי: זה עורך-דין זהר גרינברג. הוא מייצג כמה נפגעים בפרשה בבית-המשפט, ועוקב אחריה מיומה הראשון מקרוב מאוד.
עו"ד גרינברג: "ניגשתי אליה, אמרתי לה 'שלום, האם את הגעת לדיון בוועדת הכספים בעניין "סלייס"?' מה תשובתה? 'מה זה "סלייס"?' אני אומר לה, '"סלייס" זה שם של חברה שמנהלת קופות גמל ומעורבת בהונאה הכי גדולה שהייתה במדינת ישראל'. היא אומרת, 'לא שמעתי על זה אף פעם'."
שאול: שאני אבין, המשטרה שלחה לדיון בכנסת נציגה שלא שמעה מעולם על פרשת "סלייס"?
גילי: בדיוק. ככה זה נשמע בדיון הוועדה עצמו בחודש שעבר. רב פקד רויטל יהושע משיבה לשאלות [מגחכת] של יושב ראש ועדת המשנה לעניין "סלייס", חבר הכנסת יצחק פינדרוס.
[הקלטה מהדיון בוועדה]
רפ"ק יהושע: "לפתחי לא הגיע הדבר הזה. אני הגעתי לפה היום, פעם ראשונה שמעתי על חברת 'סלייס'."
ח"כ פינדרוס: "מה תפקידך?"
רפ"ק יהושע: "אני קצינת הונאה ארצית".
ח"כ פינדרוס: "מישהו לא נתן את הדעת לברר איך, איך קורית תקלה כזאת?"
רפ"ק יהושע: "תקלה, כבודו? אני לא חושבת שזאת תקלה, הרגע הסברתי."
שאול: 900 מיליון שקלים נעלמים מכספי פנסיה וקופות גמל וקצינת הונאה שמשטרת ישראל שלחה לדיון, לא יודעת במה מדובר. בסך הכל יפה.
גילי: [מגחכת] זה לא הכל. יש לפחות עשרות פניות שהוגשו למשטרה ונסגרו, תשמע, "מחוסר עניין לציבור". גם זהר, גם יעל, גם חיליק, כולם הגישו בעצמם תלונות שראיתי בעיניים, ואלה התשובות שהם קיבלו.
[מוזיקת רקע]
עו"ד גרינברג: "באף תלונה לא פנו למתלוננים, לא ביקשו מהם מידע נוסף, לא ביקשו הסבר, כלום. וכמובן, אף אחד לא השתמש במכשיר הדמיוני הזה שנקרא גוגל, לכתוב שמה את השמות, אולי, אולי נלמד מזה משהו."
[מוזיקה מתגברת ונשארת ברקע]
שאול: תיארנו כאן בהרחבה את המחדל הרגולטורי הכי גדול בתולדות שוק הפנסיה בישראל אי-פעם, ואני די בטוח שבשלב הזה המאזינים והמאזינות שלנו היו רוצים לשמוע מה הרגולטור בעצמו יש לו לומר, אז הנה יושב-ראש רשות שוק ההון, עמית גל.
גילי: שאול, נראה לי אין לנו אותו?
שאול: מה זאת אומרת? תקלה טכנית?
גילי: לא. אָה, [מגחכת] הוא פשוט לא הסכים לדבר איתנו.
שאול: זה המחדל הכי גדול בתולדות שוק הפנסיה הישראלי והאיש שאחראי עליו לא מסכים לדבר?
גילי: כן, שאול. אבל אל תעלב, זה לא רק איתנו. מאז פרוץ הפרשה עמית גל לא נתן התייחסות רצינית לתפקוד של הרשות באירוע הזה, והוא גם לא הגיע לדיונים בוועדת הכספים שעסקו בנושא הזה.
שאול: האמת היא שגם האיש שמינה אותו לתפקיד, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הוא גם לא ממש באירוע הזה. הוא אמר בתחילת השנה שהחוסכים ב"סלייס" נטלו סיכון והמדינה לא אמורה לפצות אותם.
עו"ד גרינברג: "אומר שר האוצר: 'למה נתתם לעצמכם להיות מרומים?' ואני אשאל את שר האוצר לפי אותו היגיון: 'אנשים חסרי אחריות הלכו לגור בנחל עוז, או בניר עוז, 300-400 מטר מהגדר. הם ידעו את זה. זה מה שהם עשו. ביום אחד התממש הסיכון אז אנחנו, מדינת ישראל, איך אנחנו בדיוק אחראים לזה? הם החליטו משיקולים שלהם, הם טעו בהערכת הסיכונים, עכשיו שיתמודדו'."
גילי: זה שוב עורך-דין זהר גרינברג, ואני לא יודעת אם ההשוואה כל-כך מתאימה, אבל זה בעיקר בגלל שההתנערות של שר האוצר מוציאה אותו מדעתו.
עו"ד גרינברג: "המדינה אחראית לתת הגנה לאזרחים שלה על גופם ועל רכושם. ממשלת ישראל קיבלה החלטה לפני שנים רבות, אולי עשר שנים, אולי יותר, שיש להעמיק את האוריינות הפיננסית של האוכלוסייה, כדי שאנשים יהיו יותר מודעים לחסכונות שלהם, ולאיך לחסוך, ואיך לעשות, ואיך להגן. זה החלטת ממשלה שאפשר להגיד עליה, שהיא פשוט לא בוצעה."
שאול: אם כבר מתעסקים בהיסטוריה של הרשות, מה לגבי קודמיו של גל בתפקיד הזה - בכירים אחרים שהיו קשורים בעבר לפיקוח ולרגולציה על שוק הפנסיה? מישהו מהם הסכים לדבר?
גילי: אז פניתי גם למשה ברקת וגם לדורית סלינגר לשאול מה דעתם כרגולטורים לשעבר. תתפלא, איש מהם לא רצה להתייחס. גם בכירים בגופי פנסיה גדולים אחרים שיודעים טוב-טוב שיש עוד כספי חוסכים, גם בגופים אחרים, שהצליחו לנזול לאותן קרנות זרות ובעייתיות בחו"ל, גם הם לא רצו לדבר איתנו און-רקורד.
[מוזיקת רקע שקטה]
שאול: בינתיים אולי אנחנו נספר למאזינים והמאזינות שלנו מה הם יכולים לעשות.
גילי: אז קודם כל, אולי שווה שאנשים יוודאו שהם לא חלק ממי שנפלו בפרשת "סלייס". זה הזמן עכשיו להיכנס לאינטרנט או להרים טלפון לגוף הפנסיה שלכם ולוודא שהכסף שלכם שם, שהכל בסדר. יעל חיון מתחילת הפרק גילתה שהכסף שלה נעלם רק לאחרונה, והיא גילתה את זה במקרה. יכול להיות שיש עוד אנשים שנמצאים בדיוק באותו המצב.
שאול: והאמת, שבלי קשר לפרשת "סלייס", שווה לכם לעקוב באופן שוטף אחרי חסכונות הפנסיה שלכם. להיכנס מדי פעם לאזור האישי, באתר של גוף הפנסיה, ולוודא שהמעסיק, למשל, מפקיד לכם את הכסף כמו שצריך. או שלא העלו לכם את דמי הניהול מבלי ששמתם לב. וגם שהכסף שלכם נמצא במסלול ההשקעות שמתאים לכם ושאתם בחרתם. ותכל'ס, אם גם תוודאו שבני המשפחה שלכם עוקבים אחרי זה, בעיקר אם הם מבוגרים יותר, זה מאוד יעזור.
גילי: ועוד משהו קטן: אל תחתמו על מסמכים דיגיטליים מבלי שהבנתם על מה אתם חותמים, ומבלי שיש לכם עותק משלכם, כדי שתוכלו לוודא, אם שכחתם, על מה חתמתם. כל מי שמבקש לייעץ לכם בענייני פנסיה, או לעשות פעולות שקשורות לפנסיה שלכם, שיציג לכם מספר רישיון, ותבדקו שזה איש קיים שיש לו רישיון בתוקף. כל המידע הזה מופיע באתר של רשות שוק ההון.
עו"ד גרינברג: "יש הרבה אנשים שאין להם שום רישיון, והם מפרסמים בפייסבוק ובאינסטגרם ובטיקטוק המלצות לאנשים לבצע כל מיני פעולות בחיסכון הפנסיוני. ואין על זה אכיפה, לצערי, זה פשוט שערורייה. למשל, מפרסמים מודעה, 'אתה יכול למשוך את הפנסיה שלך, גם ממעסיק נוכחי', משהו שהוא אסור רגולטורית. ובגלל שאין להם רישיון, הם גם לא מחויבים להסביר ללקוח את ההשלכות של החרבת העתיד הכלכלי שלו."
[מוזיקת רקע]
שאול: גילי, מתי כל העניין הזה צפוי להיגמר? מתי אנשים יראו את הכסף שלהם וכמה מהם?
גילי: טוב, זה שאלות טובות. יש פה הרבה הליכים משפטיים שהתחילו ועוד יתחילו, ועוד הרבה שנים בבתי-משפט, שעבור אנשים בני 70, שאיבדו את כל הפנסיה שלהם, זה בטח לא בשורה משמחת. אני יודעת לומר שמלבד כתב התביעה שהוגש כנגד שנצר ואנשיו, יש עוד כתב תביעה שהמנהל הממונה עובד עליו בימים אלה ממש, נגד "סלייס" ובעלי השליטה בה. הוא אמור להיות מוגש באזור יוני, ולעשות הרבה רעש. ולשאלה כמה כסף יחזור, יש כאן שני חלקים.
בצד החיובי, המנהל הממונה של "סלייס" כן מספר לנו, שהוא מצליח לאתר חלק מהכסף, ושחלק ממנו באמת הלך להשקעות לגיטימיות, שכבר אפילו מניבות הכנסות לקופת "סלייס", ויום אחד יוכלו להגיע לעמיתים. בצד השלילי, אנחנו הזכרנו כאן רק חלק ממי שהיו אחראים לפי החשד לכל ההונאה הזאת, אבל יש עוד גורמים. עם חלקם המנהל הממונה מנהל משא ומתן, אבל את חלקם עד היום אפילו לא הצליחו לאתר, או לגרום להם לשתף פעולה.
[מוזיקת רקע]
בכל מקרה, מי שיכול לזרז את התהליכים, לייצר סנקציות קצת יותר מפחידות והתראה, ומי שצריך לשים להונאות מהסוג הזה סוף, זה הרגולטור, וגם השר הממונה. והם לא יכולים להמשיך ולהתעלם ממאות ואלפי אנשים שאיבדו, נכון להיום, את כל מה שהיה להם.
[מוזיקה מתגברת]
שאול: אתם האזנתם ל"חיות כיס", הפודקאסט הכלכלי של "כאן". העורך שלנו הוא יונתן כיתאין, המפיקה שלנו היא ליהיא צדוק, עורכת הסאונד היא רחל רפאלי. תודה למתמחה שלנו עמית ויסוצקי על הסיוע בהפקה. במערכת "חיות כיס" תמצאו גם את צליל אברהם ואת אלון אמיצי. תודה רבה, גילי מלניצקי.
גילי: תודה רבה שאול אמסטרדמסקי.
שאול: ותודה רבה לכם שהאזנתם.
[צליל סיום]
גילי: ואלה התגובות שקיבלנו מהגופים שמוזכרים בפרק, התגובות מובאות כאן בתמצית, את הגרסה המלאה שלהן תוכלו למצוא בתיאור הפרק באתר ובאפליקציה.
מרשות שוק ההון נמסר: 'רשות שוק ההון ביצעה צעדים חסרי תקדים במטרה להפסיק את פעילות ההונאה ב"סלייס", לבצע צעדי אכיפה, וחשוב מכל להשיב את הכסף לחוסכים שנפגעו. הטענות לפיהן הרשות פתחה בבדיקה בשלב מאוחר מדי אינן נכונות. בדיקת הרשות החלה על סמך אינדיקציות מועטות, מה שמצביע על עירנות גורמי המקצוע. אנו נמשיך ונפעל על מנת למקסם את ההחזר שקיבלו החוסכים עד האחרון שבהם'.
אסף גולדברג, שכיהן כמנכ"ל "סלייס", מסר: 'חברת "סלייס" פעלה בהתאם לכל הוראות הדין והרגולציה בתחום ניהול קופות גמל בניהול אישי, כל פעולה בוצעה תחת הנחיות רשות שוק ההון, ובהתאם להוראות סוכני הביטוח המורשים של העמיתים. לאחר קבלת כל המסמכים הנדרשים, "סלייס" לא העניקה או קיבלה תגמולים מסוכני ביטוח, ולא קיימה פעילות הלוואות לעמיתים. מהרגע שקיבלה החברה פניה מרשות שוק ההון, היא פעלה באופן מיידי וחסמה את השימוש בפלטפורמה עבור אותן קרנות'.
מטעמה של סוכנות "פינברט" נמסר: '"פינברט" פעלה במרץ כדי לאפשר פדיון של כספי העמיתים שהצטרפו ל"סלייס" דרך השיווק של החברה. לפי בקשות העמיתים הושבו עשרות מיליוני שקלים מקרנות החוץ לחשבונות "סלייס", אולם רוב הכסף נבלע ב"סלייס", שהותירה אותו בידיה. המצב הנוכחי נובע בעיקר מהתנהלותם העבריינית לכאורה של "סלייס" ומנהליה, שניצלו באופן מחפיר את האמון שניתן בהם מצד לקוחותיהם.
מטעמו של גיא שנצר נמסר: 'שנצר אכן ניהל קרנות שהשקיעו בחוץ לארץ במסגרת השקעות אלטרנטיביות, דבר המותר על פי החוק. מידת הצלחתן של קרנות אלה תיבחן בתום תקופת ההשקעה ועם הבשלת ההשקעות. בניגוד לטענת המנהל המורשה בכתב התביעה, אין מדובר בהשקעות שנעלמו או ירדו לטמיון. גם הטענה שמר שנצר מסרב לתת דין וחשבון אודות ההשקעות שביצע הינה כוזבת בעליל, מר שנצר סיפק פירוט על ההשקעות למנהל המורשה וכן לבית-המשפט'.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentários