ב-1982 ישראל פגשה את איום הכטב״מים לראשונה בלבנון, כשהסורים הטיסו מעל לראשי החיילים כלי בודד שהיה ברשותם והמודיעין שאספו יצר נזק רב לכוחות צה״ל. מאז הטכנולוגיה התפתחה, היכולות השתכללו, האויבים של ישראל הבינו את פוטנציאל הנזק העצום שיש לכטב״מים - והיום הם כבר הנשק היעיל ביותר של חיזבאללה במלחמה
תאריך עליית הפרק לאוויר: 27/10/2024.
[חסות]
[מוזיקה]
אלעד: היום יום ראשון, 27 באוקטובר, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12. אני אלעד שמחיוף ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
[מוזיקה נפסקת]
ב-13 ביוני, 1944, תושבי לונדון ראו משהו מוזר. למען האמת, עוד לפני שהם ראו, הם שמעו משהו מוזר.
[רעש של כלי טיס]
באזזז, צליל רועש ומתמשך שהגיע מהשמיים. זו הייתה שעה מוקדמת לפנות בוקר, ולצליל הטורדני והמפחיד הזה הצטרף אחר כך גם מראה שהבריטים לא ראו קודם. זה היה מעין מטוס קטן, כלי טיס קטן, אבל בלי טייס. זו הייתה פצצה עם כנפיים.
John Barlow: “I said it's got a sheet of flame from its tail. It's like a plane with the wings cut off to one-third the length…”
ג'ון בארלו היה אז איש חיל אוויר, והוא סיפר למוזיאון המלחמה הבריטי, שנים אחר כך, על הרגע שבו דיווח ברשת הקשר על מה שראה בעיניים באותו בוקר של 13 ביוני, 1944.
John Barlow: “And I am quite sure that the chap at the other end was convinced that I had been drinking all day.”
אלעד: "האיש מעבר לקו", אמר ג'ון, "האיש מעבר לקו חשב שאני שיכור".
הזמזום נפסק, כלי הטיס המוזר צלל במהירות אל הקרקע ופגע בגשר מסילת רכבת. שישה בני אדם נהרגו, שלושים נפצעו, בניינים סמוכים נהרסו, 200 בני אדם הפכו ברגע הזה לחסרי בית.
[מוזיקה]
בחודשים שיבואו אחר כך, לא יהיה עוד בריטי אחד שלא ידע במה מדובר. אלפי כלי טיס כאלה שוגרו מצרפת הכבושה אל הממלכה. הזמזום של המנוע הפך עבור מיליוני בריטים לפס קול המלחמה, עד כדי כך שהכינוי שהם נתנו לאותן פצצות מעופפות הוא "Doodle Bug", או "Buzz Bomb". הנאצים קראו להן V1.
[הקלטה מהרשת]
Speaker: “The flying bomb entered the service ahead of the army’s rocket and became known as the V1. Basically simple in design, the flying bomb was an economical and effective weapon of war.”
אלעד: היה להם, ל-V1, מנגנון די פשוט של ניווט, שטיפל במהירות ובגובה. לגבי המרחק, המדענים הנאצים העריכו כמה דלק צריך כדי להגיע לנקודה מסוימת בבריטניה, הם מילאו את כמות הדלק הזו, והפצצה המעופפת יצאה לדרך. כשנגמר לה הדלק המנוע שלה כבה, הזמזום נפסק, וה-V1 צללה למטה חמושה במאות קילוגרמים של חומר נפץ. הבריטים ניסו למצוא פתרונות, הם ניסו ליירט עם סוללות נגד מטוסים, אבל ה-V1 היה כלי קטן כל כך, והוא טס נמוך כל כך שזה היה קשה. מטוסי חיל האוויר המלכותי גם הם נרתמו, הם היו רודפים באוויר אחרי ה-V1 ומנסים לתת מכה קלה בכנף כדי לשנות את המסלול של הפצצה, לכוון אותה לשטח פתוח. הבריטים גם הציבו מאות בלוני ענק קשורים בכבלי מתכת, בתקווה שה-V1 ייתקע בהם ויאבד כיוון. זה היה מאוד מאוד מאתגר! בסוף, רק כשהושמדו פיזית אתרי השיגור באירופה, זמן קצר לפני שהמלחמה הסתיימה, רק אז נפסקו גם התקיפות.
[הקלטה]
דובר לא ידוע: "וואי, מה זה? כטב"ם! אמא'לה! [קול של כלי טיס] וואי!"
דובר לא ידוע: "רדי למטה… [קולות כלי טיס] וואו… [אזעקה] כטב"ם!"
[מוזיקה]
אלעד: הרבה השתנה מאז, מאז ה-V1, מהמרדפים האוויריים בניסיון להזיז לו מעט את הכנף. אבל גם הרבה לא השתנה. גם היום, אנחנו חיים במציאות שבה רעש צורם וחזק, באזזז אימתני ומפחיד חותך לנו את השמיים. כמו אז, גם היום, יש כלי טיס חמושים בפצצות שמשוגרים במאות, במטרה ליפול על מטרה ולהתפוצץ. כמו אז, גם היום, כטב"מים גורמים להרוגים, לפצועים, לנזק רב, הם אתגר גדול למי שמנסה להתגונן מפניהם. וגם היום, כמו אז, צריך פתרונות יצירתיים כדי לנטרל את האיום שלהם.
אז חזרנו מפגרת החגים, והפעם אנחנו עם תת אלוף במילואים צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר, ועם מה שהוא כינה "מלחמת הכטב"מים הראשונה של ישראל".
תא"ל במיל' חיימוביץ': בפעם הראשונה שהתוודענו לעולם הזה של הכטב"מים והזה, במלחמת לבנון הראשונה, 82' עד 85', ממש שלוש שנים הכלי הזה עשה שמות על כוחות צה"ל.
אלעד: הכטב"ם ההוא, הכטב"ם הראשון שהופנה נגדנו, היה של הסורים בלבנון. הוא היה כטב"ם, כלי טיס בלתי מאויש, לאיסוף מודיעין. כטב"ם חמוש במצלמה.
תא"ל במיל' חיימוביץ': הוא היה עובר מעל כוחות צה"ל, היה לו pattern כזה קבוע שהיה מגהץ את כל הכוחות האלה, עושה בקאע, ג'זין, הרי שוף, ממש עושה pattern כזה, והם יורים עליו עשרות של טילי הוק, טילי צ'פרל, מטוסי קרב מנסים ליירט בזה… היה עובר פעם אחר פעם, היה ממש איזה schedule קבוע כזה, בסוף יורט שלוש שנים אחרי, פעם ראשונה, על ידי מטוס קרב F-16 מול חופי עכו. זה היה פעם ראשונה, אבל ככה… ככה התחיל הרומן שלנו עם עולם הכטב"מים, בהסתכלות ה… בגבולות הקרובים שלנו, ככה זה התחיל.
אלעד: אלו היו ימים שבהם כטב"מים לא היו מסוגלים לעשות המון דברים. הם היו, באופן טבעי, הרבה יותר מגושמים מהיום, הרבה יותר יקרים מהיום, ולכן לא כל אחד היה יכול להצטייד אז בכטב"ם, לתחזק אותו, להפעיל אותו. לסורים בלבנון באותם ימים, צביקה נזכר, היה כלי אחד כזה. אותו אחד שמירר לנו את החיים במשך שלוש שנים. ובכלל, בשנים שחלפו מאז, כטב"מים נשארו ככלי בארסנל של מדינות בלבד.
[הקלטה]
Unknown speaker: “The villagers call them “Planes without man”.”
Unknown speaker Translating: “There were two. one is low and one is very high. there it is.”
Unknown speaker: “sher zaman says his 9 year old son Salamon, was killed by a drone 3 months ago, along with the fathers of all of his children.”
CBS Announcer: “Today armed American drones flew over Baghdad to protect US troops, sent by president Obama to assess Iraq's desperate situation.”
News Anchor: “As more and more ground troops are pulled out of Afghanistan, the coalition forces are increasingly relying on drones, both for surveilions and for air strikes.”
אלעד: בעלות הברית מהמערב, באפגניסטן ובעיראק וגם ישראל, רעש הזמזום הזה הרי הפך לדבר קבוע בשנים האחרונות, גם בעזה, גם ביהודה ושומרון, אפילו בלבנון או בסוריה. כלי טיס בלתי מאוישים, המשפחה הגדולה שמכילה מל"טים, מזל"טים, רחפנים, כולם הפכו לכלי יעיל וחשוב במלחמה בארגוני טרור. וזה מאוד מובן. היכולות שלהם הפכו למגוונות יותר. גם מודיעין, גם תקיפה, מגובה רב או מגובה נמוך יותר. הכלים הפכו למהירים יותר, לקטנים יותר, לזולים יותר. מזל"ט, הוא עולה שבריר בהשוואה למטוס קרב, ובעיקר, אין בתוכו טייס, אין נווט, אין סכנה שאם המטוס ייפגע, ייפגעו איתו גם בני אדם. המפעיל של הכטב"ם יושב במקום אחר, מקום רחוק, וזה היה game changer, אימת הטרוריסטים. אלא שבשנים האחרונות קרה משהו. יש גידול אקספוננציאלי בשימוש ברחפנים למטרות אזרחיות.
[הקלטה]
Advertise Presenter: “Delivery to remote locations has always been difficult, inefficient and perilous. Today, we bring you a brand new possibility. introducing DJI fly card 30, an aerial delivery drone.”
אלעד: משלוחים של מוצרים ומזון לאתרים מרוחקים, או יותר מזה, משלוחים מהירים של מוצרים שהזמנתם מהאינטרנט. רחפני צילום, 4K, Ultra High Resolution, בכלי טיס שאפשר להחזיק בכף יד אחת. יש אפילו חברות שמשווקות רחפנים מחוברים לצינור מים שיכולים לשטוף חלונות ב-רבי קומות או בניינים עם גישה בעייתית, בלי שצריך שבן אדם ירתום את עצמו לרצועת סנפלינג מהאוויר.
[הקלטה]
Advertise Presenter: “Our autonomous sprayer drones can complete cleaning assignments at a fraction of the time and add a very compatible cost compared to traditional cleaning methods, working smarter rather than harder.”
אלעד: הפואנטה היא שכלי הטיס הקטנים האלה הפכו לנפוצים, לפופולרים, לתעשייה של מיליארדי דולרים. יש מאות סוגים ויש דגמים שמתווספים בכל שנה, והם הופכים למתקדמים יותר, לזולים יותר. הטכנולוגיה המתפתחת הזו הפכה את כלי הטיס הבלתי מאוישים למשהו שהיום כל אחד יכול להשיג, גם ארגוני טרור.
תא"ל במיל' חיימוביץ': חד משמעית. פתאום התחלנו לראות את דאעש עושה שימושים בהם מול הכוחות האמריקאים בבסיסים שלהם, גם בעיראק וגם באפגניסטן. ראינו את זה בנגורנו קרבאך, ראינו את זה באוקראינה-רוסיה, ואנחנו רואים את זה פה אצלנו. אנחנו חלק מתוך המציאות העולמית הזאת, שהיא חלק מתוך השינוי של תפיסת המלחמה, המלחמה המודרנית, שזה אסימטריה, מדינות, ארגונים, צבאות מסודרים, F-35 נגד כטב"ם. זה… אף אחד לא בנה את ה-F-35 ליירט כטב"מים. חיל האוויר עושה את זה כמעט כל יום. זה כאילו, זה… תכננת אותו ללכת לתקוף בחתימה נמוכה, אלפיים קילומטר מפה, והוא רודף אחרי הכטב"מים האלה ומיירט אותם בגבולות. זה חלק מהאסימטריה של המלחמה המודרנית החדשה. מדינות נגד ארגונים, פלטפורמות סטייט אוף דאט, הכי מתקדמות שיש, נגד הכלים האלה, שהם עפים למרחקים מוגבלים ובגובה נמוך.
אלעד: אז כן, הטכנולוגיה שהפכה לנגישה, למתקדמת ולזולה יותר, אפשרה לארגוני טרור, שבאופן מסורתי היו בנחיתות אווירית, להקים את הגרסה הפשוטה והזולה שלהם לחיל אוויר. וארגון כמו חיזבאללה, הוא עובד כבר יותר מ-20 שנה על הקמת מערך אווירי. יש מאחורי המערך הזה של חיזבאללה סיפור שלם. ואנחנו שמענו את הסיפור במלואו לא ממומחים ישראלים, אלא מאיש חיזבאללה. איש חיזבאללה שמוגדר אחד מראשי חיל האוויר של הארגון.
[הקלטה, אדם דובר ערבית בקול מעוות]
אלעד: הקטע הזה לקוח מתוך סרטון ביוטיוב. כן, ביוטיוב. יש שם סרטון באורך רבע שעה, שנקרא "מלכי השמיים - הסודות של הכוח האווירי של חיזבאללה". זה סרט שהפיק ארגון הטרור, באופן טבעי, ואותה דמות שמוגדרת כ"בכיר בחיל האוויר של ההתנגדות האסלאמית", מספר שם בקול מעוות ובפנים מוצללות על הדרך להקמת מערך הכטב"מים של חיזבאללה.
[הקלטה, אדם דובר ערבית בקול מעוות]
אלעד: זה סרט תעמולה, זה ברור, הוא עלה לאוויר בחודש יולי האחרון, אז הוא די עדכני. אותו בכיר בחיזבאללה מספר שם איך תוכנית הכטב"מים של הארגון תפסה תאוצה אחרי הנסיגה של ישראל מלבנון. הוא מספר איך היישום הפרקטי של התוכנית בשטח התחיל למעשה במלחמת לבנון השנייה, עם שיגור של כטב"ם לאיסוף מודיעין לכיוון חיפה. הכטב"ם אמנם הופל על ידי ישראל, אבל איש החיזבאללה אומר שהוא הופל בקושי רב.
[הקלטה, אדם דובר ערבית בקול מעוות]
אלעד: אחרי מלחמת לבנון השנייה, תוכנית הכטב"מים של חיזבאללה נכנסה להילוך גבוה, בעיקר בזכות איש אחד, חסאן א-לקיס. אותו חסאן, כך אומרים בחיזבאללה, קידם לא רק את תוכנית הכטב"מים של הארגון, אלא גם את תוכנית הכטב"מים של איראן. הוא הפך לחלק כל כך משמעותי בציר הרשע, בפיתוח היכולות האוויריות של הציר הזה, שמישהו החליט לשלוח שלושה או ארבעה מתנקשים חמושים מחוץ לבית שלו בביירות, והם ירו בו חמישה כדורים בראש ובצוואר, בשנת 2013.
[הקלטה ממבזק החדשות] דני קושמרו: "אנחנו חוזרים עם הפגיעה הקשה בחיזבאללה, והשאלה הגדולה - מי ירה למוות בבכיר הארגון חסאן לקיס? בחיזבאללה ובאיראן טוענים שמדובר בחבורות ג'יהאד שפועלות, כמובן, בחסות ישראל…"
[הקלטה]
Al Jazeera English announcer: “In life, little was known publicly about the secretive Hassan Al-Laqqis. but his fate was to die by gunshots outside one of his homes…”
אלעד: מלחמת האזרחים בסוריה, היא הייתה נקודת מפנה משמעותית בחיל האוויר של חיזבאללה. לפחות אותו בכיר מספר, איך חיזבאללה הטיס בכוונה כטב"מים באזור הגולן, סמוך מאוד לגבול עם ישראל, איך במשך שנים הארגון למד כך את מערכות ההגנה האווירית של ישראל, את המגבלות שלהם, מתי ואיך הן מיירטות כטב"מים. "הידע שצברנו שם בשמונה שנים", כך אומר הבכיר, "שווה ערך לניסיון שאפשר לצבור ב-16 שנים". אלו המילים שלו.
[הקלטה, אדם דובר ערבית בקול מעוות]
אלעד: לא רק בצד הלבנוני פיתחו באותה תקופה את היכולות האוויריות, כי גם באיראן השקיעו המון משאבים והמון זמן בפיתוח כטב"מים. בשנת 2011 האיראנים הצליחו ליירט מל"ט אמריקאי שכונה "המפלצת מקנדהר". זה חמקן עם טכנולוגיות מתקדמות שנפל, כמעט בשלמותו, אחרי שניסה לאסוף מידע מודיעיני בשמי איראן. האיראנים, אין ספק בכלל, למדו ממנו המון. וכך עוד ועוד כטב"מים הצטרפו למערך האווירי של ארגוני הטרור, הידע והטכנולוגיה הגיעו מאיראן, הם הגיעו ללבנון, אבל לא רק לשם. לפעמים נשלחו מאיראן ממש חלקים של כטב"מים להרכבה. "ישראל", אומר אותו בכיר בחיזבאללה, "ניסתה לפגוע במשלוחים. היא ניסתה לאיים על חברות אירופיות שעבדו איתנו. היא תכננה מבצעים מורכבים שבסופם נשלחו לנו חלקים פגומים". אבל תוכנית בניית ושיפור המערך האווירי של חיזבאללה היא נמשכה.
ביולי 2022, אותו חיל אוויר של חיזבאללה, עמד בפני מה שהוא מגדיר כמבחן הגדול ביותר שלו עד אז.
[הקלטה] ניר דבורי: "כן, זה קורה בארבע אחר הצהריים בלב ים. שלושה מל"טים שמשגר חיזבאללה מלבנון לכיוון המים הכלכליים של ישראל, בדגש על אסדת כריש, שרק התייצבה לפני כשבועיים במקום והחלה לקדוח גז, ואלה הן תמונות שמגיעות עכשיו של רגעי ההפלה…" [ניר ממשיך לדווח ברקע]
אלעד: שלושה כטב"מים שוגרו מלבנון לעבר אסדת כריש. בישראל הודיעו שהשלושה זוהו מוקדם, התגלו מוקדם, שהתבצע מעקב אחריהם לאורך כל הדרך, והם יורטו במרחק בטוח מהאסדה. בחיזבאללה אמרו אז שהמסר שהם רצו להעביר, הועבר. באותו סרטון שעלה ליוטיוב ביולי האחרון, הבכיר בחיזבאללה אומר שהמסר הזה היה שלמרות מוכנות מלאה של מערך ההגנה הישראלי, אותם שלושה כטב"מים הצליחו לעקוף אותו.
[הקלטה, אדם דובר ערבית בקול מעוות]
אלעד: שנתיים ורבע אחרי אותה גיחת מודיעין לאסדת כריש, ישראל וחיזבאללה נמצאות היום במלחמה. ובמלחמה הזו, במידה רבה, חיל האוויר של חיזבאללה, אותו מערך כטב"מים של הארגון, נמצא במוקד.
תא"ל במיל' חיימוביץ': קראתי לאירוע הזה "מלחמת הכטב"מים הראשונה של ישראל", עוד שהיינו, לדעתי, סביב מספר 300. זאת מגמה שאנחנו רואים אותה, היום אגב, אנחנו כבר מדברים על קרוב ל-1,300 פלוס של כטב"מים, מרביתם המוחלט מלבנון, אז אתה בעצמך מבין את ההיקפים, שהאירוע הזה הוא, לדעתי, אפילו לא בסופו. כשבצדדים השניים, ואני אומר צדדים בכוונה, כי זה לא צד אחד, יש אלפים כאלה, אז אנחנו מתמודדים פה עם אירוע ש… צריך לומר את האמת, הגענו אליו לא מוכנים.
[מוזיקה]
אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[מוזיקה ממשיכה עד שדועכת]
[חסות]
מלחמת הכטב"מים הראשונה של ישראל והימים האחרונים נתנו את האישור הסופי שזה באמת המצב, שאנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת כטב"מים. זו מלחמה אחרת, מלחמה חדשה, מלחמה שיש בה כלי נשק שמצריך הערכות חדשה ואחרת. כטב"ם מלבנון פגע בבסיס גולני ליד בנימינה, הרג ארבעה חיילים ופצע 70. כטב"ם מלבנון הגיע עד קיסריה, פגע בביתו הפרטי של ראש הממשלה, גרם שם נזק. חמישה כטב"מים שוגרו מלבנון יחד ושיתקו את נתב"ג. וכטב"ם ששוגר מלבנון הוביל למרדף אווירי שנמשך שעה ארוכה, שבמהלכה נשמעו אזעקות רצופות ביישובים רבים בצפון, וכמיליון ישראלים נאלצו לשבת במקלטים.
תא"ל במיל' חיימוביץ': כן, אנחנו רואים שהמוכנות שלנו למענה הזה הייתה לא מספיק טובה. אי אפשר לעטוף את זה בעטיפות אחרות. הצד השני מזהה את זה, הוא מבין את הפוטנציאל, ואז הוא לקח את העולם של הכטב"ם והתחיל להעמיק בו, אנחנו כל יום רואים פה… אין כמעט יום בשבועות האחרונים, שאנחנו לא חווים מספר אירועים של כטב"מים. גם בחזית וגם בעומק, גם חיפה, גם גוש דן. בהסתכלות רב-זירתית, אין כמעט יום שאין לנו אירוע כטב"ם. כאילו, לחשוב על המציאות הזאת. עכשיו, איפה היה הפער? הפער העיקרי שלנו היה ביכולת לגלות.
אלעד: גילוי, זה האתגר בהתמודדות עם כטב"מים, לגלות אותם. יש כטב"מים שהקושי בגילוי שלהם נובע בעיקר מהזמן הקצר שהם נמצאים באוויר.
תא"ל במיל' חיימוביץ': אנחנו פוגשים פה כטב"מים של חיזבאללה, המכונים "מרצדים", זה כל הסמוכי גדר האלה, של המספר קילומטרים הבודד, שעולים במרחק של 3-4 קילומטר מהגבול, מנצלים טופוגרפיה וצוללים על מטולה, על זרעית, על שתולה, על מוצבים, שאלה באמת מאוד קטנים. צינור שאתה מסתכל עליו בקוטר של 20 סנטימטר, מוטת כנף של מטר, הילדים יקראו לזה טיסן, אנחנו קוראים לזה כטב"ם בגלל ההפעלה שלו. שיש לו חומר נפץ במספר קילוגרמים קטן מאוד, עד חמישה קילו, אבל זה מספיק כדי לייצר את הנזק המקומי שלו. כי במקרה הזה, יש פה שני יתרונות מאוד גדולים שנמצאים בצד השני, בעיקר חיזבאללה-לבנון. היתרון אחד הוא יתרון של הכלי. הוא קטן מאוד, חתימת המכ"ם שלו, גוף מאוד… בחומרים, פלסטי וכולי, שלא מחזיר החזרי מכ"ם וכולי, קשה למכ"מים להתמודד איתו. טס מאוד נמוך, והרקע שהוא טס בו, הוא מאוד מאתגר בגילוי. טס מאוד לאט. כל מה שאמרתי, זה אתגר מאוד גדול למערכות המכ"מים בעיקר, ואנחנו היינו מבוססי מכ"ם מעט אופטי, אז זה… הכלי עצמו, שהוא המגבלה, והדבר השני, זה הטופוגרפיה. בשלב הראשון, מי שמכיר ורואה מול העיניים, מדמיין לעצמו את קו הגבול לבנון, קו הרכס הלבנוני, עומד המפעיל של הכטב"מים הקטנים האלה מאחורי קו הרכס, מעלה אותו לאוויר, זמן חשיפה מאוד קטן, שניות בודדות, וצולל לעבר המטרות שלו - מטולה, שתולה, זרעית, מוצבים, ועושה את ה… זה. זאת אומרת, זמן החשיפה היה כל כך קטן, שלא הספיק בכלל להניע את כל המערכת של הגילוי, יירוט וכולי. ואלה שני יתרונות, שהצד השני ניצל אותם היטב, ואנחנו היינו פחות מוכנים.
אלעד: אבל הסוג הזה של כטב"מים הוא רק חלק מהמערך הכולל שהוקם בחיזבאללה. הכטב"ם ששוגר לעבר קיסריה, למשל, הוא כבר גדול יותר, מתוחכם יותר, הוא יכול לטוס למרחק רב יותר, ובעיקר לשאת יותר חומר נפץ עליו. גם את הדגמים האלה יש קושי לגלות. כי כטב"ם, זה הקטע שלו, הוא יחסית קטן, הוא טס נמוך, והוא טס, שוב, יחסית, לאט. למערכות גילוי וזיהוי יש עם זה בעיה.
תא"ל במיל' חיימוביץ': למכ"מים, אתה צריך שיהיה לך איזושהי מהירות מינימום, כדי שהמכ"ם יתרגם אותו בסוף לטרק במכ"ם, שידע לפתוח עליו מטרה. עכשיו, במכ"ם יש טריק - ככל שאתה מקטין את ספי הרגישות שלו לגלות מטרות איטיות, אתה מתחיל להכניס לך הרבה מאוד רעשים, ואז כמות זיהויי השווא שלך, ואז פתאום אופנוע או אוטו, יכול להתחפש לרחפן או לכטב"ם, או אפילו ציפור, או להקת ציפורים. יש פה טרייד אוף כזה, בין הספים והמהירויות, וכמה אתה מקבל תמונה שהיא תמונה מהימנה, או תמונה, בשפה המקצועית, "מלוכלכת", שבה אתה באמת לא יודע איפה יש מטרה ואיפה אין מטרה. וחווינו הרבה מאוד, הרבה מאוד, התראות וזיהויי שווא, היו לנו לא מעט כאלה, אבל זה חלק מהמחירים של הניסיון, כן לתפוס את החפצים האלה באוויר, אבל זה עדיין אתגר גדול מאוד, אתגר הגילוי.
אלעד: אם יש איזושהי נחמה בסיפור הזה, היא שאנחנו לא לבד. כי בכל העולם, מערכות זיהוי מתקשות להתמודד עם כטב"מים. באוקראינה גם מתמודדים עם כטב"מים תוצרת איראן, שמשגרת רוסיה. שם מנסים לזהות אותם בשיטה אחרת, דרך הצליל. הם הציבו סנסורים שיקלטו את הבאזזז הזה, הבאז הספציפי שעושה דגם הכטב"ם של איראן. גם זו שיטה שהיא רחוקה ממושלמת. אז זה האתגר, זו הבעיה, הגילוי. אבל נניח שצלחנו את הבעיה הזו, גם יירוט זו משימה לא פשוטה, כשמדובר בעצם קטן כל כך, שטס נמוך כל כך. כמו שחיל האוויר המלכותי בבריטניה היה צריך לתת פליק לכנף של ה-V1, וכך להסיט את המסלול שלו, אז גם היום, השאיפה היא לנתק את הכטב"ם מהמסלול שהוא עושה.
תא"ל במיל' חיימוביץ': נכון. כי תראה, בסוף, כשאתה עובד על נושא של התקשורת, הרי כטב"ם לא יכול להיות באוויר בלי תקשורת. הוא חייב, זה המנוע שלו, חוץ מהאנרגיה של החשמל שעוזר לו בזה… זה המנוע שלו שמכווין אותו מנקודה לנקודה. עכשיו, כשאתה מסתכל על התקשורת, יש שלושה קודקודים לתקשורת של הכטב"ם: אחד, זה על הכלי עצמו. שמנהג אותו, זה אותו נ"צ שיש לו בגוף עצמו של הכטב"ם. הקודקוד השני של התקשורת הוא נמצא אצל המפעיל הקרקעי. כשיש כאלה פלטפורמות שהם ניזונים, או הם מונהגים על ידי מפעיל קרקעי, ואז אם יש מפעיל קרקעי, יש את הקודקוד השלישי, שזה במרכאות "החוט שמקשר בין הכלי באוויר לבין המפעיל הקרקעי". זאת אומרת, יש לך את התקשורת הקרקעית, יש לך את התקשורת של הכלי עצמו, ויש לך את התקשורת המקשרת בין הפלטפורמה באוויר לבין המפעיל הקרקעי. יהיה לך תמיד לפחות אחד מהם. זאת אומרת, גם אם הוא בסוף כטב"ם אוטונומי, שהוא בלי ניהוג מרחוק, יהיה לו את התקשורת על הכלי עצמו. אם הוא כטב"ם או רחפן שמופעל עם מפעיל מהקרקע, מספיק שאני אנטרל את אחד משלושת הקודקודים האלה, ועיוורתי את הכטב… את הרחפן הזה, ושלחתי אותו להתרסק. או ב-return home שיש למסחריים, או שפשוט הוא מאבד קשר ונופל במקום ש… האחרון שבו הייתה לו תקשורת. אז זה בעולם של הרחפנים. לכן אתה יכול לעבוד בלנטרל את שלושת קודקודי התקשורת ברחפנים, או רק אחד מהם. או הרחפן עצמו או התקשורת או המפעיל הקרקעי. אז זה רגע ב… על קצה המזלג, את התפיסה סביב העולם של השיבוש של הרחפנים בעיקר.
אלעד: אחרי אתגרי הגילוי ואחרי אתגרי היירוט, גם אם מצליחים לאתר בזמן וגם אם מצליחים ליירט כטב"ם, באותו סרטון של חיזבאללה הם מתגאים, ממש מתגאים, באסימטריה. הם קוראים לזה "כלכלת הפעלת הכוח". הם מדברים על כך שישראל נאלצת להשתמש ברקטות יירוט בשווי עשרות אלפי דולרים או במטוסי קרב ומסוקי קרב בעלות של מיליוני דולרים, כדי ליירט כטב"ם אחד שעלה להם, 3,000 דולר. לכן בישראל, ולא רק אצלנו, מחפשים פתרון שיהיה, מצד אחד אפקטיבי, אבל גם הגיוני. בעולם מדברים עכשיו על לייזר ככלי ליירוט כטב"מים, אבל עד שהדבר הזה יבשיל ויקרה, ובהתחשב בכך שמלחמת הכטב"מים שלנו עוד בעיצומה, ישראל, בין אם תעשיית הביטחון ובין אם השוק הפרטי, צריכה למצוא פתרונות לטווח הארוך, לצד פתרונות לטווח הקצר.
תא"ל במיל' חיימוביץ': אני חושב שמה שעושים זה, יש פה שלושה מימדים שצריך אהה… זה. אחד, זה כל נושא של הגנת הגבולות. אתה לא יכול להחזיק מטוס ומסוק כל הזמן באוויר. זה לא סביר, לא הגיוני, לא כלכלי, לא שום דבר. ולכן, איך אתה מגן על הגבול שלך? גם בגילוי וגם ביירוט, שהוא חלק מהגנה קבועה, אבל הגנה קבועה וניידת, שהיא משתנה, מותאמת, הערכות מצב וכולי, אין לנו את זה, ואנחנו צריכים להשלים את הדבר הזה. זה מרכיב אחד. המרכיב השני, זה לייצר רשת אינטגרטיבית של מערכי גילוי משולבים, שיש בהם גם סנסורים אופטיים וגם סנסורים מכ"מיים, וגם סנסורים בחזית, וגם סנסורים בעורף, זאת אומרת, זו תפיסה שלמה של איך אתה מרשת את הארץ שמאפשר לך לגלות מספיק מוקדם ומספיק איכותי ומהימן, מאיפה מגיעים אליך כאלה… הכטב"מים. והדבר השלישי, כמובן, זה כל סוגיית היירוט. אני חושב שאנחנו מבינים פה שבנק המטרות, כי אמרתי קודם, שהכטב"ם הזה מתחפש למט… לגר… לרקטה מדויקת, ויש לנו פה עשרות ומאות של מטרות איכותיות, אנחנו נצטרך לתת להם פתרונות, שהם פתרונות צמודים, של איך אתה מגן, בין מעון ראש הממשלה לתחנת הכוח בחדרה, לבניין הכנסת, כל אחד יבחר לעצמו עכשיו מטרות בזה… ברור לך שהיום אין להם מענה, אבל ביום שאחרי, שאנחנו מבינים שיש פה איום שהוא נוכח, שהוא משמעותי, שהוא מתפתח, שהוא מתעצם, לא נוכל להגיע לאירוע הבא ולהגיד "לא היינו מוכנים". ביום שאחרי, מדינת ישראל, צה"ל, חיל האוויר, לא יוכל להתייחס לאיום הכטב"ם כמו שהוא התייחס לפני השבעה באוקטובר. זה הסיבה שאני קורא לזה "מלחמת הכטב"מים הראשונה", כי היא מעבירה אותנו איזה קו פרשת מים שהוא מאוד דומה למה שקרה לנו ב-2006, בעולם התלול-מסלול. אבל לצערי זאת החכמה שבדיעבד.
[מוזיקה]
אלעד: צביקה חיימוביץ' תודה.
תא"ל במיל' חיימוביץ': תודה רבה.
[מוזיקה ממשיכה להתנגן]
אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, על הסאונד יאיר בשן, שיצר את מוזיקת הפתיחה שלנו, תחקיר והפקה דניאל שחר, שירה אראל, עדי חצרוני, ובפעם האחרונה, דני נודלמן. דני שהיה חלק חשוב ומרכזי ב"אחד ביום", מהיום הראשון ממש, דני שהתברכנו ביכולות שלו מול ואחרי המיקרופון ותוכנות העריכה. דני יוצא לדרך חדשה, ואנחנו, כולנו כאן, מאחלים המון המון הצלחה ותודה גדולה על הכל. אנחנו כבר מתגעגעים דני.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Kommentare