לואיג'י מנג'יוני, צעיר אלמוני, עמד בשעת בוקר מוקדמת מתחת לבית מלון במנהטן וחיכה לאחד המנהלים הכי מפורסמים ועשירים בניו יורק. כשאותו מנהל, מנכ"ל חברת ביטוחי בריאות אמריקנית, יצא מהמלון, מנג'יוני ירה בו - ונעלם מהמקום באור יום. הוא נתפס והואשם ברצח, ובמקביל הפך לסמל מחאה נערץ ולגיבור בעיני רבים. הפעם, אנחנו עם שליחתנו בארה״ב יונה לייבזון, על התסכול של הציבור ממערכת הבריאות ועל פרשיית הרצח שהתרחשה בלב מנהטן - אבל מסעירה את אמריקה כולה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 25/12/2024.
[פרסומת]
[מוזיקת פתיחה]
גדעון: היום יום רביעי, 25 בדצמבר, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני גדעון אוקו ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו, סיפור אחד ביום, בכל יום.
ארצות הברית מאוהבת בתעלומות רצח מסתוריות, זה לא דבר חדש, אנחנו זוכרים את צ'רלס מנסון ואו-ג'יי סימפסון, אבל משהו בסיפור הזה, מתעלה על כל מה שהכרנו. מה מביא ילד טוב מרילנד, בחור צעיר ויפה תואר, לרצוח את אחד המנהלים הכי מפורסמים ועשירים בניו יורק? ואיך בתוך זמן קצר, הוא הופך לגיבור תרבות עם פוסטרים ומרצ'נדייז.
זה סיפור על גלוריפיקציה של רוצחים באמריקה, על התסכול של הציבור ממערכת הבריאות, ועל אמות מידה מוסריות, שעומדות למבחן.
[מוזיקה]
אז הפעם אנחנו עם פרשיית הרצח שהתרחשה בלב מנהטן, אבל מסעירה את אמריקה כולה.
שלום יונה לייבזון.
יונה: שלום גדעון.
גדעון: אז בואי נחזור לארבעה בדצמבר, שעת בוקר מוקדמת, מה בדיוק קורה שם מחוץ למלון במידטאון?
יונה: באותו היום רביעי, זה קצת לפני השעה שבע בבוקר, בריאן תומפסון הוא מנכ"ל של חברת הביטוח הגדולה בארצות הברית, UnitedHealthcare, והוא יוצא ממלון הילטון בלב ניו יורק, לישיבת משקיעים, כשבאותם רגעים, גבר רעול פנים, מתקרב אליו מאחור ויורה בו למוות.
זה מגיע כמובן מהר מאוד לכותרות הראשיות. בכל זאת, רצח, במנהטן, במקום מאוד, מאוד מרכזי, בטח כשמתברר מהר מאוד, שהקורבן הוא מנכ"ל של חברת ביטוחי הבריאות הגדולה באמריקה.
[הקלטה]
CBS News Reporter: “CBS News has confirmed the CEO of Minnetonka based UnitedHealthcare, has been shot and killed outside a hotel in New York city. It happened just before… just earlier, this morning, outside the Hilton Hotel in midtown Manhattan…”
[הקלטה]
News Reporter: “The gunman switched from a black ski mask to a blue surgical mask, before taking a cab to an interstate bus terminal in uptown Manhattan, Wednesday morning…”
יונה: ומתחיל מצוד אחר הרוצח שנמלט. המשטרה משחררת וידאו ממצלמות האבטחה של הרצח, ושמה רואים כמה קרוב זה היה, איך הוא פשוט מגיע אליו מאחור, יורה בו ומצליח להימלט.
גדעון: כלומר, כבר בסרטון, נראה שזו הייתה עבודה שמישהו תכנן והתכונן אליה.
יונה: נכון, זה נראה מאוד מתוכנן, לא משהו אקראי. וכשאנחנו מתחילים לגלות עוד פרטים, אז מבינים שזה ממש לא איזה מקרה של שוד שהסתבך, או משהו כזה.
[הקלטה]
News Reporter: “This morning New York city police say they recovered what they believe is the shooter's backpack in Central Park. While the backpack may serve as a valuable clue, the search is now expanding well beyond New York city and now includes the FBI and…”
יונה: המשטרה בהתחלה משחררת עוד תמונות של הרוצח, היא מתחילה לעקוב אחרי המסלול שלו. כל התמונות, צריך להגיד, בהתחלה הוא עם מסכת בד על הפנים, מתברר שהוא כבר עלה על מונית.
[הקלטה]
News Reporter: “These new images released by New York city police on Saturday, appear to show the masked gunman inside a taxi, just twenty minutes after he murdered United Healthcare CEO, Brian Tohmpson. Investigators say the gunman switched from a black ski mask to a blue surgical mask, before taking…”
יונה: הוא עובר דרך סנטרל פארק. פתאום מתחיל להתברר בגלל התמונות האלה, שלילה לפני זה הוא ישן בהוסטל בניו יורק עם עוד כמה שותפים בחדר. הוא משתמש בתעודה מזויפת, ומשם גם מגיעה התמונה הראשונה שלו, שהציבור רואה ללא מסכה. מתברר שהוא הוריד אותה, ממש לרגע, כשעובדת הקבלה מפלרטטת איתו, והוא למעשה מסיר לשנייה את המסכה ומצולם במצלמות האבטחה.
[הקלטה]
News Reporter: “Just a short time ago the NYPD released two brand new photos of the man, they say, and they describing as a person of interest in the case…”
יונה: עוד פרט שמתגלה, זה הכיתובים על התרמילים שנמצאו בזירה, שזה בעצם מה שמוכיח שזה ממש לא משהו רנדומלי, והזהות של הקורבן, של בריאן תומפסון, יש לה חלק מהותי בסיפור הזה.
[הקלטה]
CNN News Reporter: “This… Law enforcement sources tell CNN that two words were found: DELAY and DEPOSED. DEPOSED was written on a shell casing from around that was fired at the victim, DELAY was written on a live, round, not fired, but ejected when the shooter appeared to be clearing a jam…”
יונה: על התרמילים נכתב Deposed, Delay, Deny, לדחות, לעכב, לזמן עדות, הכל מתוך עולם מושגים של חברות הביטוח, כשהן מטפלות בתביעות של מבוטחים. האקדח שהוא משתמש בו היה עם משתיק קול, וכל זה כבר מסדר לאיזושהי תמונה, ואנחנו רואים כבר כיוון ברור שזה משהו מכוון. זה אדם שבחרו אותו בקפידה, את הקורבן, ומתחיל להסתמן כמו נקמה, על מה שחברות הביטוח עושות בארצות הברית.
גדעון: אז המצוד יוצא לדרך, עדיין לא מאתרים את החשוד, אבל כבר ברשתות כולם מדברים על הרצח הזה, ויש גם תגובות די מפתיעות.
יונה: נכון, וזה עוד לפני שאנחנו יודעים בוודאות מה המניע. אנחנו לא יודעים עדיין את הזהות של הרוצח, אבל מתחילים לראות סוג של, ממש, הייתי אומרת, שמחה לאיד. בתגובה לפרסום בעמוד של החברה על רצח המנכ"ל, גם של עמודי חדשות, צריך להגיד, ברשתות שמסקרות את הרצח, אנשים מגיבים כמעט בשמחה, הם לועגים לזה.
[רצף הקלטות]
A Woman: “The assassin was super impressive, OK? We’ve never seen anything like this.”
A Woman: “UnitedHealthcare, by ninety percent margin, denied more claims than any other insurance company on the market.”
A Woman: “Deny, deposed, defend. If that isn’t a loud clear… [laughing] message to all these CEOs across the board, of these health insurance companies, I don't know what it is.”
A Man: “I don't think he did it, you know what? even if he did do it, you know what I mean?” [crowd is laughing]
יונה: וממש צוחקים על זה. נגיד שוב כן, מדובר ברצח, באדם שהמשפחה שלו איבדה אותו, וזה נוגע בנקודה רגישה מאוד לציבור האמריקני, וזה הסיפור של מערכת הבריאות האמריקנית. זו מערכת נורא נורא יקרה. אנשים משלמים סכומי עתק, לפעמים בשביל טיפול בסיסי, שלא תמיד הביטוח מכסה, ויותר מזה, היום בארצות הברית יש עשרות מיליונים שאין להם ביטוח בריאות. גם כאלה שיש להם ביטוח בריאות, הוא לא תמיד מכסה הכל. אם אתה לא עובד בחברה טובה, שמשלמת לך על הביטוח, וגם אז זה דבר שהוא יקר לחברות, כן? אתה בעצם יכול למצוא את עצמך משלם סכומים מאוד מאוד גדולים, גם על תשלום חודשי, וגם בסופו של דבר לא מקבל שום דבר בחזרה.
ושיעורי הדחייה של תביעות הביטוח, גם אנשים שיש להם ביטוח, הם מאוד מאוד גבוהים. וזה מותיר את הציבור האמריקני מתוסכל מאוד. למעשה לא רק מתוסכל, אלא גם עם חובות מאוד גדולים. זו אחת הסיבות המובילות לפשיטות רגל של אנשים בארצות הברית.
יש לזה תופעות שליליות מאוד מאוד רחבות. ואני חייבת להגיד לך, גם ברמה האישית, כן? כמי שבאה ממדינה עם מערכת בריאות ממלכתית, על כל החולאים שלה והקשיים שלה, לראות את מערכת הבריאות האמריקאית, המדינה הענקית המתקדמת הזאת, ולהבין שככה זה עובד, זה באמת על גבול ההזוי. וזו באמת בעיה ששנים מנסים להתמודד איתה, או פחות מנסים להתמודד איתה. יש להם גם לובי חזק מאוד בארצות הברית, לחברות הביטוח, ולא ממש מצליחים. והדבר הזה מייצר תסכול מאוד מאוד גדול.
גדעון: כמי שחיה בניו יורק כבר לא מעט זמן, זה משהו שיצא לך להיתקל בו? איך זה נראה בעצם?
יונה: אנשים מגיעים לבית חולים, הרבה פעמים, אגב, הם נמנעים גם מטיפול רפואי, שזה גם עוד עניין, כי הם לא יודעים כמה יחייבו אותם, ואז הם מגיעים לבית חולים. גם אם יש להם ביטוח, הם לא תמיד יודעים מה הביטוח שלהם בדיוק מכסה או לא, זה ערמות של בירוקרטיה. הם יכולים למצוא את עצמם עם איזושהי הוצאה לא צפויה, במקרה הטוב זה יכול להיות אלפי דולרים על תהליך יחסית פשוט. גם אתה יודע, כל סעיף, בדיקה דם זה סעיף, אשפוז זה סעיף, תרופות, נתנו לך את התרופות היקרות, כאילו שאתה יודע להגיד אם אתה מעדיף את זה או את זה, זה עוד סעיף. מאלפי דולרים ועד גם עשרות אלפי דולרים. כן, לידה, בסדר? זה משהו, שאתה מקבל את הטופס, ואתה רואה שהעלות שלו זה מאות אלפי דולרים.
זה אני יכולה לספר לך מחוויה אישית, כן, בבית חולים בניו יורק. אז יש לי ביטוח, הביטוח מכסה את זה. אבל יש אנשים שהדברים האלה לא תמיד מכוסים ושיש דברים, אולי לא לידה, אבל דברים אחרים, והם לא יודעים ובסופו של דבר מוצאים את עצמם עם חובות של עשרות אלפי דולרים, שהם גם לא ידעו שהם נכנסים אליהם. בריאות זה משהו שהוא… גם אי אפשר לצפות, אי אפשר לתכנן אותו, ובעיקר אנשים, אין להם באמת דרך להתמודד עם זה. יש תוכניות ממשלתיות, יש תוכניות מסובסדות, זה נורא מורכב, ולא תמיד זה גם עוזר.
גדעון: כן, אז זה נושא מאוד מאוד טעון שנוגע, הוא פוגש כנראה כל אמריקני בחיים הפרטיים שלו. בואי רגע נחזור, יונה, לרצח. אז המצוד בשיאו, המשטרה מצליחה בכלל לאסוף עוד פרטים, להתחקות אחר חשוד ברצח?
יונה: הם מצליחים, למרות שמקבלים ביקורת על כך שזה לוקח כמה ימים, "איך יכול להיות שרצח שמתבצע בלב מנהטן, לא ישר הרוצח נתפס ונלכד?", על אף שזה נראה שזה מאוד, מאוד מתוכנן מראש.
השוטרים מצליחים להתחקות אחרי עקבות שלו, רמז אחרי רמז, מבינים שהוא נמצא בפנסילבניה, שהוא בעצם מצליח להגיע לשם מניו יורק, בתחבורה ציבורית. כבר יש טיפים שהם מקבלים לגבי הזהות שלו, בגלל התמונות שהם קיבלו, הם עוד לא יודעים לאשר את זה בוודאות, אבל מתחילים לגבש איזושהי תמונה, וגם מציעים פרס של עשרות אלפי דולרים, למי שימסור מידע שיוביל לתפיסה שלו. ובסופו של דבר, ואמרנו כבר שזה מזכיר סרט אמריקאי, עובד במקדונלדס, בפנסילבניה, מזהה אותו, כשהוא עוצר לאכול שם, הוא זה שמתקשר למשטרה, מוסר את המידע שמוביל למעצר שלו בתשעה בדצמבר, זאת אומרת חמישה ימים אחרי הרצח.
גדעון: חסות אחת וממש מיד חוזרים.
[חסות]
יונה, אנחנו עם הרצח של בריאן תומפסון, מנכ"ל חברת הביטוח UnitedHealthcare. חמישה ימים אחרי הרצח, תופסים את הרוצח. מה אנחנו יודעים לומר על הצעיר הזה שנעצר בחשד לרצח?
יונה: אז הרוצח הוא בחור בשם לואיג'י מנג'יוני, בן 26, ממדינת מרילנד, והפרטים שמתחילים לגלות עליו, זה כאילו בכלל לא קשור לפרשיית רצח כזו. בחור צעיר, בוגר אוניברסיטת פנסילבניה, UPenn, זו אוניברסיטת עילית בארצות הברית, תלמיד מצטיין למדעי המחשב, שגם מגיע ממשפחה מבוססת, שיש לה עסקים ענפים, מנדל"ן ובתי אבות ומועדוני גולף.
[הקלטה]
Speaker: “Mangione family is one of the prominent families of Baltimore county. They own a lot of real estate, they own golf courses. They’re just very well respected name.”
יונה: משהו מאוד, מאוד רחוק מהעולמות שחשבו עליהם אולי בהתחלה, בטח כשאנחנו חושבים על האופי של הרצח. הוא נאם את נאום ההכתרה במחזור שלו בתיכון, משהו ששמור באמת לטובים ביותר.
[הקלטה]
Luigi Mangione: “Family, friends, faculty and fellow students. I’m honored to be speaking to you all today on behalf of the Gilman Class of 2016…”
יונה: הוא היה גם ספורטאי, ואתה יודע, צעיר כזה שכולם אומרים, שמחכה לו עתיד מזהיר, אבל חצי שנה לפני הרצח, ואת זה אנחנו לומדים אחר כך, משהו מתחיל להשתנות אצלו. הוא סובל מבעיות גב, יש לו איזושהי פציעה. הוא עובר ניתוח, וגם הכאבים, גם איזושהי התבודדות כזו שלו, אחרי שהוא מטייל, הוא נמצא בהוואי, הוא נמצא באסיה, והוא מתחיל להיעלם מהרדאר, ממש מנתק קשר עם הסביבה הקרובה שלו, החברים, המשפחה. זו תקופה שכנראה גם בה הדעות שלו מקצינות עוד יותר. עד התקופה הזו, שבה מתחילים כבר לראות סימנים קצת יותר מחשידים. אפילו אמא שלו, כמה שבועות לפני הרצח, יוצרת קשר עם המשטרה, כדי להכריז עליו כנעדר. הוא פשוט ירד למחתרת לכולם, לכל מי שהיה סביבו.
גדעון: אז ברגע הראשון באמת לא נראה שמדובר בפרופיל של רוצח, אבל החקירה והדברים שעולים שם, מגלים עוד כל מיני עדויות, שפתאום מתחברות.
יונה: נכון, השוטרים שעוצרים אותו מוצאים אצלו, חוץ מכלי הנשק שהוא השתמש בו, שזה אקדח שהודפס בתלת מימד, אגב, גם מניפסט, שהוא כולו בעצם כתב אשמה על מערכת הבריאות האמריקאית וחברות הביטוח.
הוא רואה את עצמו כגיבור שנלחם ברשעים. הוא אומר שבזמן שהרווחים של חברות הביטוח גדלו, ובזמן שההוצאה בארצות הברית על בריאות היא מהגבוהות בעולם, תוחלת החיים של האמריקנים לא עלתה וגם לא נמצאת במקומות הכי גבוהים בעולם. הוא מציין שם גם שהוא פעל לבד. מה שהוא אומר זה מסר לחוקרים. זאת אומרת, הוא יודע גם שיתפסו אותו, זה ברור לו. זה לא שהוא חשב שהוא יצליח לחמוק מזה, ואפילו נראה בהמשך, אולי קצת נהנה מכל התהילה הזו, ובעצם הוא שוטח את תפיסת העולם שלו, למה אנשים כמו בריאן תומפסון הם טפילים, מגיע להם עונש. ועוד פרט אחד, גם, חשוב כדי להשלים את הסיפור הזה, שהוא בכלל לא מבוטח של UnitedHealthcare. זאת אומרת, יכול להיות שהרקע ומה שקרה לו, והטיפולים שהוא עבר, ואולי איזושהי אטימות של מערכת הבריאות האמריקנית, גרמה לעמדות האלה שלו והמשבר האישי שהוא עבר. אבל זה לא שהיה איזשהו משהו ספציפי של UnitedHealthcare שהם עשו לו, אלא ככל הנראה זה פשוט סמל - זו חברת ביטוחי הבריאות הגדולה בארצות הברית, ולכן הוא רצה לעשות את זה עם מותג שכולם מכירים, ושהוא רואה בו כאיזה משהו סמלי.
התמונות של המעצר שלו הופכות מהר מאוד להיות ויראליות. הוא גם מתועד כשהוא רב עם השוטרים, כשלוקחים אותו לדיון ב… בהארכת מעצר.
[הקלטה]
Luigi Mangione: [shouts] “It’s completely out of touch and an insult to the intelligence of the American people…”
יונה: הוא כבר לבוש בחליפה הכתומה המפורסמת. הוא מוסגר לניו יורק, ומואשם ברצח בדרגה ראשונה, בצד עבירות נוספות שהוא ביצע.
גדעון: ובשלב הזה הוא הופך, לא רק לאחד הרוצחים הכי מפורסמים באמריקה, אלא לדמות כמעט נערצת בקרב חלקים גדולים בציבור. איך זה קורה?
יונה: כן, זה… אתה יודע, הוא הופך להיות כמעט רובין הוד עם הסרבל הכתום. הוא בחור צעיר ונאה, תמונות שלו בלי חולצה מחופשות, מככבות בכתבות עליו, ואתה רואה תופעה של הערצה ממש. זה סרטונים בטיק טוק, עם הבעת אהבה אליו, ולבבות, וכותבים לו שירים.
[רצף הקלטות]
A Man: [singing]
“If he is a New York assassin then I guess I’m cursed,
cause looking into his eyes I think he’s already hurt.”
A Woman: “My husband, which is Luigi Mangione, has been eating a lot of McDonalds lately, so I decided to celebrate his Italian heritage and make a pasta puttanesca.”
A young man: [singing, to the tune of “Hey There Delilah”]
“Hey there Luigi, what’s it like in New York City
I know when you get to prison, you got something planned for Daddy,
Yes, you do.
You’re my little vigilante boo, my Italy too.”
יונה: אפילו מעריצים שמחכים מחוץ לבתי המשפט, בדיונים השונים, ומקרינים תמונות שלו במסיבה. היה איזה סרטון אחד שמראה את זה. ולואיג'י מנג'יוני הופך, לא רק לאחד הרוצחים המפורסמים בארצות הברית, אלא לתופעה תרבותית של ממש.
עם זה כמובן מגיעה גם הביקורת. הוא רוצח, איך יכול להיות שהופכים אותו לגיבור בלי קשר לאיך שהוא נראה ולמה שהוא אומר. עם כל התסכול, ואמרנו, הטענות המוצדקות על חברות הביטוח, הרי אי אפשר להצדיק רצח, ובכלל יש מין גלוריפיקציה של רוצחים, ששוב זה משהו שאנחנו רואים הרבה, הרבה בארצות הברית, לא רק של רוצחים, של פושעים בכלל, שהופכים להיות כוכבים, ואיפשהו אמות המידה המוסריות והמשחק של בין טוב לרע, ככה קצת מתערער. וזה מייצר גם איזשהו חשש, בגלל הגלוריפיקציה שעושים לרצח, שהדבר הזה יעודד חיקוי. ואנחנו רואים באמת פוסטרים בוול סטריט, שנתלים ממש כמה ימים אחרי שהוא נעצר, עם תמונות של מנכ"לים של חברות ביטוח נוספות בארצות הברית והשמות שלהם. משהו שנראה ממש כמו איזשהו עידוד לרצח, כמובן שגם ב-UnitedHealthcare אבל גם בחברות אחרות, המנהלים שוכרים אבטחה, מחשש שיקרה משהו, כי נורא, נורא מפחדים מהסיפור הזה של חקיינים. ואנחנו יודעים גם שחלקם קיבלו איומים.
ויש גם הרבה ביקורת על כלי התקשורת. בסוף, היה עיסוק אובססיבי בפרשה הזו, וזה באמת פרשה מאוד, מאוד, מאוד מעניינת. אבל במשך ימים, בכל הזמן של המצוד הזה, הוא נראה פה, הוא נראה שם, כל הזמן מראים את המצוד. ואז כשראינו את התמונה הזו שלו בסרבל הכתום, זה הופך להיות ממש, ממש אייקוני. כאילו זה זה באמת נמצא בכל מקום ואי אפשר היה לברוח מזה, כולם מדברים על זה כל הזמן. זה הופך להיות גם איזשהו קרקס פוליטי. נגיד, לדוגמה, בסוף, להסגרה שלו לניו יורק, הוא ככה יורד במנחת, יוצא מהמסוק. זה משודר ומצולם מכל כך הרבה זוויות, אירוע תקשורתי.
[הקלטה]
News Reporter: “Accused CEO assassin Luigi Mangione is back in New York city and facing federal charges that carry the death penalty.
Luigi, why did you kill Brian Thompson? Luigi, why are you so angry at UnitedHealthcare?”
יונה: וגם ראש עיריית ניו יורק מגיע להצטלם איתו, כאילו מדובר באיזה כוכב. מהלך, שוב, שספג לא מעט ביקורת. ואם זה לא מספיק, אז עורכת הדין שלו, שהיא מצמרת עורכי הדין בארצות הברית, נשואה לעורך הדין של פי דידי, שגם הוא מוחזק בכלא בניו יורק, שלואיג'י מנג'יוני מוחזק בו. וזה, ככה, חלק קטן מעוד הרבה הרבה פרטים, שאנחנו לא מספיקים להיכנס אליהם, וגם כמובן עוד הרבה פרטים שאנחנו לא יודעים, ושאמורים להיחשף במהלך המשפט.
גדעון: זהו, ואולי צריך לומר מילה על המשפט. כי זאת לא הפעם הראשונה שארצות הברית מחבקת את הרוצח והופכת את האיש הרע לסלב נערץ. וכנראה שהתסריט לנטפליקס כותב את עצמו ממש ברגעים אלו, וזה הולך להיות, מטבע הדברים, משפט מאוד מאוד מתוקשר. והשבוע כבר קיבלנו דוגמה, כשלואיג'י מתייצב לדיון בבית המשפט בניו יורק. מה אנחנו רואים שם?
יונה: כן, בעצם הוא מגיע לבית המשפט בניו יורק עוד לפני שמתחיל המשפט שלו באופן רשמי. זה איזשהו הליך בדרך אחרי הסגרה שלו לניו יורק. הרבה מאוד סיקור של זה, כמובן. כולם מדברים על מה שהוא לובש, חולצה מכופתרת לבנה ומעל זה סריג. כל הכניסה שלו, גם חלק מהדיון עצמו, מצולמים. ובעצם עורכת הדין שלו גם טוענת שהוא כופר באשמה, שהוא לא אשם.
[הקלטה]
Judge: “…guilty or not guilty?”
Luigi: “Not guilty.”
Luigi’s Lawyer: “The second thing I want to make a record of, your honor, is I’m very concerned about my client’s right to a fair trial in this case. He’s being prejudiced, by some statements that are being made by government officials. He was…”
יונה: וגם אומרת שהיא חוששת, בגלל כל הפרסום הנרחב, בגלל שזה מגיע לכאלה רמות, שראש העיר מגיע למעמד של ההסגרה שלו, שבעצם עושים את זה על הגב שלו, והוא נפגע מזה, ובית המשפט צריך להתחשב בזה.
הוא הולך להישאר במעצר עד שיתחיל המשפט שלו, שצפוי להיות בחודש הבא. לא היה שום סיכוי שהוא ישוחרר בערבות עם עבירות כאלה. אבל זו הייתה איזושהי טעימה, גם עם אנשים שחיכו בחוץ, וכל הפסטיבל והשידורים סביב הדבר הזה, לאיך הולך להיראות המשפט שלו. מה שראינו עד עכשיו, זו כנראה רק ההתחלה.
[מוזיקת סיום]
גדעון: יונה לייבזון, תודה רבה.
יונה: תודה, גדעון.
גדעון: זה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה דניאל שחר, שירה אראל ועדי חצרוני, על הסאונד יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני גדעון אוקו, אנחנו נהיה כאן גם מחר.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments