לפני שבועיים התחילה פרשת ההגנה במשפטי האלפים ויחד איתה גם העדות של עד מספר אחת, הנאשם, ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעוד המלחמה נמשכת, מי שמנהל אותה נאלץ מעתה לשבת על דוכן העדים במשך שעות על גבי שעות ולספר את גרסתו. הפעם, אנחנו עם מי שנמצאת בבית המשפט עבורנו, מסקרת ושומעת את הכל, כתבתנו ענבר טויזר, ועם ד״ר עידו באום, הפרשן המשפטי של דה מרקר ומנהל מכון ברנדייס במכללה למנהל, על איך בחר ראש הממשלה להתחיל לספר את הצד שלו בסיפור.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 19/12/2024.
[חסות]
[מוזיקת רקע]
אלעד: היום יום חמישי, 19 בדצמבר, ואנחנו "אחד ביום", מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.
168 סרטים דוקומנטריים היו השנה ברשימה הארוכה של פרסי האוסקר. 168 סיפורים, חלקם בלתי שגרתיים, מעוררי השראה, חלקם שמחים, חלקם עצובים, סיפורים מכל העולם. ומתוכם, שלשום נבחרה הרשימה הקצרה, 15 סרטים בלבד. מתוך הרשימה הזו חמישה יגיעו בסופו של דבר לטקס האוסקר, ואחד באופן טבעי יזכה בפרס. בין אותם 15 סרטים שנמצאים ברשימה הקצרה אפשר למצוא את הסרט "תיקי ביבי", "The Bibi Files". זה סרט דוקומנטרי שעשה המון רעש בישראל, ולא רק, למרות שבארץ הוא אסור להקרנה, כי יש בו חומרים מתוך החקירות של נתניהו בתיקי האלפים, חומרים שאסורים בישראל בפרסום.
עד עכשיו, את הגרסה המלאה הזו של נתניהו שמעו החוקרים, שמעו המקורבים שלו, כי בראיונות ובמסיבות העיתונאים הוא התייחס פה ושם, וגם הצופים של הסרט הדוקומנטרי "תיקי ביבי", באופן טבעי לא קיבלו שם את כל הסיפור מההתחלה ועד הסוף מפיו של ראש הממשלה. אבל זה היה המצב עד עכשיו, כי לפני שבועיים התחילה פרשת ההגנה במשפטי האלפים, והתחילה גם העדות של עד מספר אחת - הנאשם, ראש הממשלה בנימין נתניהו.
[הקלטה] אדם בבית המשפט: "בוקר טוב, מר נתניהו".
אלעד: במשך שעות על גבי שעות נתניהו יושב על דוכן העדים ומספר את הגרסה שלו, המלאה, מההתחלה. ומי שנמצאת שם בבית-המשפט עבורנו, מסקרת, רואה ושומעת את הכל, היא כתבתנו, ענבר טויזר.
[ברקע המולה מבית המשפט]
ענבר: "הגעתי לבית-המשפט המחוזי בתל אביב לקראת השעה עשר, יום העדות הרביעי של נתניהו במשפט שלו, והיום, בוא נאמר שהנוכחות הייתה הרבה יותר דלילה ממה שראינו כאן עם פתיחת העדות בשבוע שעבר. כשנכנסתי לבית-המשפט ראיתי מפגין אחד עם מיקרופון, שעומד שם לתמוך בנתניהו עם דגל ישראל, קורא קריאות נאצה נגד הפרקליטות, גם נגד התקשורת".
[הקלטה] מפגין מדבר במגאפון: "התובעת, תופרת התיקים, התופרת התיקים. בושה וחרפה. אה… הגברת מאל-ג'זירה, אנחנו מבקשים מהתוכנית מאל-ג'זירה 12…"
ענבר: "אנחנו מגיעים בבוקר, בדיוק בשעה עשר נכנסים פנימה השופטים. רגע אחד לפני כן נכנס ראש הממשלה נתניהו יחד עם עורכי-דינו".
[הקלטה מאולם המשפט, המולה ברקע]
דוברת א': [בלחש] "סליחה".
דובר: "עמית, זוז טיפה".
דוברת ב': "בוקר טוב לכולם".
דוברת ג': "…נהנינו בתור אז, והכל [מגחכת]".
ענבר: "וכבר הפך להיות מן הרגל כזה שבשתיקה המביכה, שלפני שהדיון מתחיל בצורה רשמית, נתניהו מנסה להתבדח, להקליל קצת את האווירה".
[מוזיקת רקע]
"בהתחלה זה התחיל עם בדיחות על המזגן, נתניהו ביקש להנמיך קצת את הטמפרטורות. היה איזה רגע שהוא אמר: 'אני חושב שאם יש משהו אחד שהתביעה וההגנה מסכימים עליו בכל זאת, זה שצריך לצנן קצת את האווירה באולם', לצנן ממש, תרתי משמע, כי אנחנו נראה אחר כך במהלך הדיון שיש רגעים שבאמת מרגישים את האמוציות. אחד הדברים שאני שמתי לב, זה שחלק מהסיפורים שהוא מספר באולם בית-המשפט, הם ממש מילה במילה פרקים מתוך הספר שלו, האוטוביוגרפיה "ביבי: סיפור חיי". אני חושבת שהיה לו חשוב לספר את הסיפורים האלה, כי הוא רואה במשפט הזה יותר מרק 'אני לא נמצא כאן כדי לענות על השאלות שהשופטים רוצים לשאול, או על הנושאים שלשמם הוגש כתב האישום נגדי, אני כאן בשביל ההיסטוריה, בשביל לספר את הסיפור מנקודת המבט שלי'."
[מוזיקה מתגברת]
אלעד: אז ככה זה נראה ונשמע מבית-המשפט המחוזי בתל אביב, והפעם ננצל את העובדה שבבית-המשפט תם שבוע העדות השני של נתניהו, ובעזרת ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי של "דה מרקר" ומנהל מכון "ברנדייס" במכללה למינהל, נלמד איך בחר ראש הממשלה להתחיל לספר את הצד שלו בסיפור.
[מוזיקה מתגברת]
ד"ר עידו באום, שלום.
ד"ר באום: שלום, אלעד.
אלעד: אז בשפה המשפטית המונח הוא "פרשת ההגנה": אנחנו בעצם מדברים על השלב שבו הסנגורים של הנאשמים רשאים לזמן עדים, והם מציגים את הצד שכופר באשמה, מציגים ראיות תומכות. וזה נכון לכל משפט פלילי, אלא שאנחנו לא מדברים כאן על כל משפט פלילי, הנאשם והעד הראשון הוא ראש הממשלה. ונתניהו עולה למסור עדות בתקופה שבה ישראל נמצאת במלחמה, מלחמה שהוא באופן טבעי המנהל העליון שלה. והדבר הזה, המציאות המורכבת הזו, באה לידי ביטוי לא מעט, עוד בכלל לפני שנתניהו עלה אל הדוכן.
ד"ר באום: נכון. אז חלפו, למעשה, חמישה חודשים מאז שהתביעה סיימה בקיץ את פרשת התביעה, והשופטים מראש אמרו: יש חמישה חודשים, זה המון זמן להתכונן, אנחנו לוקחים בחשבון את המצב הלא שגרתי - חטופים, מלחמה, כל מה שקורה במדינה, חמישה חודשים. סביב החמישה חודשים האלה, או במהלך חמישה החודשים האלה, התנהל איזשהו מאבק על ניסיון לדחות את תחילת פרשת ההגנה, את תחילת עדות נתניהו. הבקשות האלה הגיעו בטפטופים. ככל שהעדות התקרבה, כך היה יותר ויותר בקשות, והמון לחץ. נתניהו עצמו כמעט לא ביקש בקשות כאלה, וכשהוא ביקש אותן, כשהוא הגיש ממש בקשות לבית-המשפט, זה היה בקשות של - 'תנו לי רק עוד קצת זמן, לא הרבה זמן'. מסביב, כזכור, הקבינט, שרי הקבינט, חתמו ביחד, כולם, על מכתב להנהלת בתי-המשפט, שבו הם אמרו: 'לא מתאים עכשיו, בעיצומה של מלחמה, לנהל את העדות הזאת'. היה מכתב של יושב-ראש הכנסת שאמר, 'רגע, אני בתור ראש רשות מחוקקת במדינת ישראל, הרשות השופטת לא יכולה להזמין את ראש הרשות המבצעת, שהוא גם חבר כנסת, לעדות, בלי לתאם איתי'. אז היה מסביב המון ניסיונות כאלה של דחייה. נתניהו עצמו, במסיבת העיתונאים שהוא קיים ערב תחילת עדותו, אמר: 'להפך, מה זאת אומרת? אני מחכה שמונה שנים רק לרגע הזה'.
[הקלטה] ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "…משפט. אני שמעתי בתקשורת, שאומרים שאני רוצה להתחמק מהמשפט. אני רוצה להתחמק? איזה הבל-הבלים. שמונה שנים אני מחכה ליום הזה! שמונה שנים אני מחכה להציג את האמת! שמונה שנים אני מחכה לפוצץ סופית את ההאשמות ההזויות והמופרכות שכוונו נגדי".
[דברי נתניהו ממשיכים להישמע ברקע]
אלעד: ביום העדות הראשון הגיע ראש הממשלה, ואיתו קומץ שרים שבאו לתמוך בו וחברי כנסת. השלב הראשון בעדות שלו - אנחנו עדיין בעיצומו של השלב הזה - יעסוק בתיק 4000, מה שכונתה "פרשת וואלה-בזק". נתניהו מואשם שם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים. הוא מואשם שהעניק לשאול אלוביץ', הבעלים של "בזק" ו"וואלה", הטבות רגולטוריות בתמורה לסיקור חיובי.
ובשלב הזה, הסניגורים של נתניהו הם אלו שחוקרים אותו, והם אלו שבעצם מובילים אותו לספר את השתלשלות האירועים מהצד שלו. עוד לפני שממש התחילה העדות, נתניהו מימש את זכותו, וביקש לומר כמה מילים. הוא דיבר על התקשורת בישראל. במילים כאלה ואחרות הוא אמר שהתקשורת היא שמאלנית, שאם הוא היה רוצה סיקור חיובי, הוא היה צריך פשוט לתמוך במדינה פלסטינית. נתניהו דיבר על "אוקיינוס של אבסורד", ככה הוא קרא להאשמות נגדו, וגם הזכיר שהוא מנהל כראש ממשלה מלחמה בשבע חזיתות. הוא התייחס לנפילת משטר אסד ואמר ששינוי טקטוני כזה, ובכלל כל המציאות שבה אנחנו חיים, יצריכו ממנו להיות בקשב גם להתפתחויות בחוץ, לקבל פתקים, לקבל עדכונים, תוך כדי שהוא מעיד.
ואתה יודע, עידו, אני רואה את התמלולים האלה ואת הדברים שנתניהו אמר עוד בנאום הפתיחה שלו. אנחנו עדים כאן למאבק כוח, power struggle, שלא רואים בדרך כלל במשפט הפלילי.
ד"ר באום: אני חושב ש-power struggle, מאבקי כוח, זה הבחנה מצוינת למה שאנחנו רואים ביחסים בין הנאשם וסנגוריו לבית-המשפט, לא הפרקליטות מול בית-המשפט. זאת אומרת, יש לנו כאן נאשם שמצליח להכתיב לבית-המשפט קודם כל איפה הוא ישב, כן? המשפט עובר מבית-המשפט המחוזי בירושלים להתנהל בבית-המשפט המחוזי בתל אביב, כי נתניהו מצליח להביא הנחיות מהמשטרה ומהשב"כ, שאומרות שהמקום המאובטח היחיד שבו אפשר לנהל את התיק זה בתל אביב. גם מבחינת לוחות הזמנים והאופן שבו זה יתנהל.
תראה, המשפט הפלילי, מה שאמור לאפיין אותו, זה שכולם שווים בפני החוק. לא משנה אם אתה ראש ממשלה או אם אתה אלעד או עידו. אם אתה נאשם, הכללים של איך שמנהלים משפט פלילי אמורים לחול עליך אותו דבר. ונדמה לי, שראש הממשלה וסנגוריו מנסים קצת לדחוק את המעטפת הזאת, להכתיב את הזמנים, לאפשר לראש הממשלה גמישות בעבודתו. זאת אומרת, הם מהיום הראשון, בעצם סנגורו של ראש הממשלה, עורך-הדין עמית חדד, אמר לבית המשפט, למשל, 'אני רוצה שאפשר יהיה להכניס לראש הממשלה פתקים', שהפתקים לא יגיעו מהסנגוריה. הפתקים הם לצורך עבודתו, הוא צריך להתעדכן לפעמים, והוא יקבל פתקים, וצריך לעשות הפסקה כי הוא צריך לקרוא אותם, ולפעמים הוא גם צריך להשיב עליהם, ואז ראש הממשלה יכתיב את ההפסקה בדיון, והשופטים התגמשו. אני חושב שלפחות עד עכשיו מאפשרים את הדבר הזה, וביום הראשון נכנסו שלושה פתקים, וגם אחר-כך ממשיכים להיכנס פתקים לחדר, והשופטים הולכים עם הדבר הזה.
אלעד: כן, תשמע, אין באמת ברירה. זה המצב שנוצר כשעד ונאשם בפלילים הוא גם ראש ממשלה של מדינה שנמצאת בתקופת מלחמה. הוא חייב להיות מעודכן, הוא חייב לקבל החלטות בזמן אמת, אין ברירה. יש מי שרואה את כל זה וטוען שזה הזוי, כי נתניהו לא צריך להעיד בתקופה כזו, ויש מי שרואה את כל זה וטוען שזה הזוי, כי נאשם לא יכול להיות ראש ממשלה בתקופה כזו. כלומר, יש טענות לכאן ולכאן. ראש הממשלה עצמו אמר - 'אני יכול להיות גם וגם', ובאמת בין עדכון לעדכון, בין פתק לפתק, בכל זאת נתניהו גם נדרש להעיד. אז בוא נצלול בתוך העדות לנרטיב שהוא הציג. שוב, העדות הזו עוסקת בינתיים רק בתיק 4000, "פרשת בזק-וואלה". מה שמענו בעניין הזה מראש הממשלה בינתיים?
ד"ר באום: קודם כל, נתניהו נתן איזשהו נאום נרטיבי של נושא התקשורת וכמה חשוב לו לעצב את ה… שוק התקשורת בישראל באופן שמרחיב את מגוון הדעות, וזה לשיטתו מה שהנחה אותו בכל פעולותיו. ואז בתיק 4000 באמת יש גם את עבירת השוחד וגם את עבירת הפרת האמונים. ובשוחד יש "תן וקח", זאת אומרת אתה צריך לראות שמישהו הציע לנתניהו משהו ונתניהו מקבל החלטות, וההחלטות הם החלטות לגבי בזק במשרד התקשורת, והשוחד הוא: שאול אלוביץ' - בעל השליטה בחברת "בזק", שגם שולטת באתר האינטרנט "וואלה" - לפי כתב האישום, מאפשר בעצם לנתניהו לשלוט בתכנים של האתר: להוריד ידיעות, להעלות ידיעות, לקדם דברים חיוביים, להוריד דברים שליליים, וגם להכניס סיקור על יריבים פוליטיים, באותה תקופה - נפתלי בנט.
והקו של נתניהו הוא בעצם קו של - "זה לא אני, [צוחק] זה לא אני, זה אחרים", והאחרים האלה, הפעיל - או פעילה, צריך לומר - מספר אחת מול אתר וואלה, זה שרה נתניהו. אם היו פניות זה בדרך כלל דברים שנוגעים לסיקור של שרה: תמונות שקשורות לשרה, אנשים שהיו בקשר עם שרה נתניהו, ו"אם אמרו שזה בא ממני כנראה השתמשו בשמי בלי ידיעתי", ובמקרים מסוימים גם הוא היה עושה… אפילו היה בשלבים של קמפיין של בחירות, "זה אפילו בניגוד לקו שאני מאמין בו בקמפיין הבחירות, אני לא ידעתי מכל הדברים האלה. שרה היא אישה עצמאית, אנשים מדברים איתה, לפעמים מפריע לה מאוד מה שכותבים עליה בתקשורת, כי כותבים עליה דברים לא טובים, והיא פועלת והיא לא מעדכנת אותי". נתניהו עובד בלייצר הפרדה מוחלטת בינו לבין שרה נתניהו בכל מה שקשור לסיקור התקשורתי והפעילות שלה בעניין הזה.
אלעד: כלומר, הטענה כאן של נתניהו היא שהממד הזה בעבירת השוחד, ב"תן וקח" הממד של ה"קח", הסיקור החיובי מוואלה שנטען שנתניהו קיבל, ראש הממשלה אומר - 'זה לא יכול להיות, כי דבר ראשון, זה בכלל לא משהו שאני קיבלתי'.
ד"ר באום: אם נתניהו הוא שר תקשורת שמקבל החלטות בעניין בזק, זה בסדר גמור. אם הוא מקבל החלטות בעניין בזק כשהוא קיבל איזשהי טובת הנאה כדי לקבל את ההחלטות האלה, זה שוחד.
אם הוא פשוט לא יודע [מגחך] שיש איזשהי מערכת יחסים בין שרה נתניהו לבין בני-הזוג אלוביץ' שמתנהלת, ושרה מבקשת כל מיני בקשות סיקור, ובני-הזוג אלוביץ' נענים ומפעילים את זה באתר וואלה, אבל נתניהו לא יודע מכל הדברים האלה, אין לו את מה שנקרא בעולם הפלילי "מודעות פלילית". זאת אומרת, הוא בכלל לא יודע שיש כאן איזשהי מערכת, ולכן חשוב לו לייצר את ההפרדה הזאת: נתניהו ושרה זה לא שני אנשים שפועלים יחד. בטרמינולוגיה הפלילית קוראים לזה "צוותא חדא". הם לא פועלים פה בצוותא - שרה עושה את שלה, נתניהו עושה את שלו, כל אחד בנפרד.
אם הם היו מחוברים, אם נתניהו יודע ששרה משתמשת בכוחו, אולי בשמו, או גם אם לא משתמשת הוא יודע ששרה מקבלת משהו כנראה בעד זה שהוא שר התקשורת, אז נתניהו עמוק בתוך עבירת השוחד. אם הוא לא יודע כלום, הוא כעובד ציבור לא קיבל שום הטבה ושרה נתניהו היא לא שרת התקשורת, ולכן אם היא מתקשרת לשאול אלוביץ' ואומרת לו - 'תפעל להוריד תמונה, או ידיעה לא מחמיאה על השמלה שלי', ושאול נענה, [פאוזה] זה לא עבירה פלילית.
אלעד: ויותר מזה, עידו, שרה נתניהו היא לא נאשמת בתיק, היא לא יכולה להיות נאשמת בתיק. נתניהו אומר שרעייתו ביקשה את השינויים בסיקור, וזה כשלעצמו לא עבירה פלילית.
ד"ר באום: נכון. אני חושב שעכשיו אנחנו רואים שהסנגורים של נתניהו עבדו בדיוק על העניין הזה מהיום הראשון של פיתוח קו ההגנה, וזה ההפרדה בין נתניהו לבין שרה נתניהו.
אני אזכיר לך, שכשהוגש כתב האישום בפעם הראשונה, שזה היה בתחילת שנת 2020 - כבר עברו כמעט חמש שנים - אז הניסוח הראשוני היה "בני-הזוג נתניהו". ככה היה כתוב בכתב האישום. כאילו הם פעלו ביחד, למרות ששרה היא לא נאשמת. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט לא להאשים אותה בתיק, אבל בכתב האישום תיארו אותם כזוג שפועל ביחד. ואז באו הסנגורים ואמרו: "אין דבר כזה במשפט הפלילי שמאשימים זוג. זאת אומרת, זוג זה לא גורם שפועל ביחד. יש כאן שני אנשים. תגידו מי עשה מה". ואז תיקנו את כתב האישום, ממש הפרידו וכתבו "בנימין נתניהו". לא שרה, אלא בנימין נתניהו, לפעמים באמצעות אחרים, ועל זה עבדה התביעה. על זה ה… פרשת התביעה עבדה על זה המון במהלך המשפט, לנסות להראות שנתניהו או פועל באמצעות שרה או מודע לפעילות של שרה ושל גורמים אחרים מול אתר "וואלה" בתיק 4000. ועכשיו אנחנו רואים את קו ההגנה. בכתב-ההגנה מנסים להפריד ככל האפשר. ככל שבית-המשפט יאמין שבני-הזוג האלה יודעים אחד מה עושה השני, ככה נתניהו נמצא עמוק בתוך עבירת השוחד או עבירת הפרת האמונים, וככל שההפרדה הזאת תצליח, נתניהו יוצא לאזור הזכאות. [צוחק]
אלעד: אז זה אלמנט אחד בגרסה של נתניהו לסיפור - 'לא ביקשתי סיקור חיובי, לא ידעתי מזה, אם כבר מישהו התערב וביקש לשנות, זו אשתי שרה'. ככה הוא אומר. אבל נתניהו בעצם טוען עוד טענות. הוא אומר בעדות שלו שהסיקור ב"וואלה" לא היה בכלל סיקור חיובי. הוא אומר, זה היה סיקור סופר-שלילי. ויותר מזה, נתניהו אומר ש"וואלה" זה מבחינתו אתר שולי, אתר לא חשוב, לא כלי תקשורת שעבורו שווה את המאמץ.
ד"ר באום: נכון. למשל, האמירה על אתר "וואלה" כ"אתר של חתולים וכלבים", זה אמירה שמכוונת לזה שתשומת הלב של נתניהו כנראה לא הייתה, לשיטתו, מרוכזת באתר הזה. כי אחד הדברים שעלו בשלב התביעה, זה שנתניהו מאוד-מאוד מרוכז בעולם התקשורת, ומאוד מבין מה קורה, ועוקב אחרי כל כתב וכל כותרת וכל הזה. אז נתניהו בעצם אומר: 'אולי אני מרוכז בתקשורת, אבל זה לא ה… לא באתרים האלה, לא בסיקור מהסוג הזה, זה לא כל-כך תפס לי את תשומת הלב, אז המודעות שלי למה שקורה באתר 'וואלה' היא נמוכה יותר'. והוא גם מדבר על זה שלא את כל הדוגמאות שהביאה התביעה בכתב האישום - לא על כולם שאלו אותו, לא עימתו אותו, לא הייתה לו הזדמנות להתייחס לכל אחד מלמעלה מ-300 מקרים שהתביעה מביאה. אז זה אומר, בעצם - על סמך איזשהי תזה בנו כאן סיפור של "שיחדו אותי אבל לא שאלו אותי באמת על כל הפרטים האלה", וזה חלק מהניסיון לפרק, קומה אחר קומה…
[מוזיקת רקע]
…את הנרטיב, את הסיפור של התביעה על היענות חריגה מצד אתר "וואלה" ושאול אלוביץ' לדרישות של נתניהו, לכאורה.
אלעד: חסות אחת, וממש מיד חוזרים.
[חסות]
אנחנו ממשיכים לפרק את עדות נתניהו, לפחות את השבועיים הראשונים שלה, וד"ר עידו באום, אנחנו דיברנו על הטיעונים של נתניהו, על הצד של הסיקור החיובי שהוא לכאורה קיבל במשוואה. אז בוא נעבור לצד השני של המשוואה, ה"תן" ב"תן וקח". איך נתניהו מסביר את הטענות שכאילו הוא נתן לשאול אלוביץ' טובות הנאה עסקיות, רגולטוריות, לחברת "בזק" שבבעלותו?
ד"ר באום: צריך לומר שעוד לא ירדו במשפט, לפחות עד עכשיו, לרמת פרטי-הפרטים של קבלת ההחלטות בנוגע לחברת "בזק", מהיום שבו נתניהו נכנס למשרד התקשורת, וממנה את שלמה מומו פילבר למנכ"ל, ומה שהתנהל שמה, אלא נתניהו דיבר באופן כללי. ובאופן כללי, הוא אומר משהו כמו - 'תראו, אני לא יורד לכזאת רזולוציה'. [מצחקק] הוא אפילו הביא איזה סרטון שבו רואים אותו חותם על המון-המון-המון החלטות בקצב מהיר כזה…
[צליל של החלפת דפים]
…שהמטרה שלו היא לומר - 'תראו, יש… במשרד יש דרג מקצועי, הדרג המקצועי מקבל את ההחלטות, אני ברוב המקרים פשוט חותם, אני אפילו לא קורא על מה אני חותם, כי אני מניח שיש שם דרג שמבין את העניינים, ועשה את העבודה שלו. אז אני לא יודע, בעצם', אומר נתניהו, 'איזה הטבות אני נותן'. בעצם הוא אומר, "אני אפילו לא יודע איזה החלטות אני מקבל, אז להגיד שאני פועל תחת איזשהי מודעות של משוחד שפועל לטובת 'בזק'", זה נראה סיפור מופרז, לשיטתו.
אלעד: שזה, אני חייב להגיד לך, היה קטע מרתק בעיניי. הסנגורים של נתניהו הציגו את הסרטון הזה, שבו באמת רואים אותו חותם במהירות על דפים בלי לקרוא. הם בטח חשבו שזה יועיל לו משפטית, אולי באמת זה יועיל, אבל ציבורית זה נראה מאוד רע. זה נראה כאילו ראש הממשלה הוא סוג של חותמת גומי. ובאמת גם נתניהו, ביום העדות הבא, מיוזמתו אמר שהוא רוצה להבהיר את הסרטון, והסביר שהוא חתם בצורה הזאת רק כי ידע שההחלטות האלה כבר עברו את כל המסננות של הדרג המקצועי. כלומר, לא כל מה שהוא טוב משפטית הוא גם טוב ציבורית, זה הלקח.
אז נתניהו ניסה לפרק את טענת השוחד גם בעזרת הטיעון הזה. 'אני לא ידעתי שאני חותם על מסמכים שיכולים להיטיב עם אלוביץ', שאני חותם על מסמכים שעוברים את הדרג המקצועי, לפעמים בלי שאני מתעמק במה שכתוב'. אז נתניהו עבר בשלב הזה לעוד טיעון, לעוד ניסיון לפרק נרטיב שהוצג, וניסה לומר שהקשר האישי בינו לבין שאול אלוביץ' בכלל לא קשר קרוב כמו שהתביעה מנסה להציג.
ד"ר באום: נכון, זה עניין שנתניהו די מהר נדרש אליו, וזה שייך לעבירת הפרת האמונים. הגדרה של הפרת האמונים זה שאתה, כשר, יושב ומקבל החלטות בעניינים שיכולים להיטיב או שנוגעים לאדם מאוד-מאוד-מאוד קרוב אליך. והתזה של התביעה זה שבין שאול אלוביץ' לבין בנימין נתניהו יש מערכת יחסים מאוד-מאוד קרובה, לכן הוא צריך לגמד אותה. עכשיו, זה לא כל-כך פשוט לנתניהו לגמד את מערכת יחסיו עם שאול אלוביץ', כי יש עובדות. העובדות הם שהם נפגשו ב-setting חברי, בארוחת ערב שבה נתניהו ושרה ואיריס אלוביץ' ושאול אלוביץ' יושבים ומדסקסים ילדים, חברים, משפחה. וזה לא הפגישה היחידה, לא השיחות היחידות ביניהם. ואז נתניהו צריך למסגר את היחסים האלה בצורה מסוימת. אם נתניהו הוא חבר קרוב של שאול אלוביץ', אז כשנתניהו מקבל החלטות בעניין בזק הוא צריך לגלות את זה. אם הוא לא מגלה את זה, זו עבירה של הפרת אמונים, או לפחות ממש באזור של הפרת אמונים. זאת אומרת, אם זה לא חברות קרובה, אז אנחנו כבר מתרחקים מעבירת הפרת האמונים, ואם זה ידידות, אז זה משהו קצת יותר אמורפי.
והשלב הבא זה כמובן להזיז את הכל ליחסים של שרה נתניהו עם בני הזוג, כי האמת היא ששרה נתניהו הייתה ציר הרבה יותר פעיל והרבה יותר מרכזי, זה אנחנו יודעים מפרשת התביעה ביחסים עם שאול, בעיקר עם איריס אלוביץ'. בין שרה נתניהו לאיריס אלוביץ' היה ציר של טלפונים ו-וואטסאפים, כנראה מאוד-מאוד אינטנסיבי. ואז נתניהו, אם הוא אומר: 'זה שרה, זה לא אני, שם הייתה הידידות, אנחנו… שאול אלוביץ', הקשר שלי איתו הוא כמו כל איש עסקים מרכזי במדינת ישראל', מצליח להתרחק מאזור הסיכון של עבירת הפרת האמונים.
אלעד: זהו, ונתניהו גם אמר, אפרופו ארוחת הערב המשותפת עם בני הזוג אלוביץ': "דיברנו על תקשורת, אני שיתפתי אותו בהשקפת עולמי על תחום התקשורת בישראל, אבל לא מעבר לזה".
ד"ר באום: נכון. אותה שיחת היכרות במעון ראש הממשלה שבה שתי הזוגות נפגשים, היא שיחה שבה דיברו גם על עולם התקשורת. נתניהו לא מכחיש את זה, אבל הוא אומר - "זה לא היה שיחת שוחד, זאת הייתה שיחה שבה בא בן-אדם ששולט עכשיו באתר האינטרנט 'וואלה', ואני אומר לו, 'תשמע, אם אתה אדם שתפיסת עולמו היא תפיסת ימין, שתדע לך שהאתר שלך שמאלני, ואני חושב שצריך לגוון, ואם אתה שואל אותי איך לגוון, תתערב בתכנים, תחליף את ה… כמו שאתה קורא תחליף את הפרסונל, תחליף את האנשים'". אז הוא אומר, "בעצם אני ייעצתי, לא ביקשתי כלום, אני ייעצתי לו איך אני חושב שמפת התקשורת יכולה להיראות, ואיך הוא יעשה את זה". ואגב, נתניהו גם אומר [מגחך] שהוא לא האמין שאלוביץ' יעשה את זה, הוא לא חשב שאלוביץ' יקדם את העניינים מצידו.
אלעד: אוקיי. אז אלו הטענות ששמענו בימי העדות בשבועיים האחרונים מנתניהו. יום עדות אחד כבר בוטל מסיבות ביטחוניות, השופטים שמעו את הנימוקים לביטול בדלתיים סגורות ואישרו לבטל. בדיעבד גילינו שהסיבה היא ביקור של נתניהו בצפון, בחרמון. הוצגו לשופטים שיקולים ביטחוניים, כולל מזג האוויר, כך הסבירו למה הסיור חייב להיערך באותו יום.
אבל בוא נתקדם הלאה. מה אנחנו צפויים לראות בהמשך? נתניהו אמור להעיד עוד על תיק 4000, ואחר-כך מה? הוא ידבר גם על תיק המתנות ממילצ'ן והתיק שעוסק בפגישות שלו עם המוציא לאור של "ידיעות אחרונות", נוני מוזס? כלומר, נתניהו מעכשיו מוסר עדות על הכל? על כל התיקים?
ד"ר באום: כן. כל פעם עולה עד על דוכן העדים ונותן את מלוא העדות המלאה שלו, ולכן אנחנו נתקדם בתיק 4000. יש עוד הרבה מה לדבר בתיק 4000 כדי לפרק אותו. יש דברים שנתניהו צריך להתעמת עליהם, אני לא יודע אם הוא יעלה אותם מיוזמתו. רוב הסיכויים, ונדמה לי שלפחות מהמספר פעמים המועט יחסית, אבל שהוא כבר על דוכן העדים, נראה שנתניהו דווקא רוצה לפתוח את העניינים שהם עניינים רגישים, כי מבחינתו זה כמובן משרת איזשהו נרטיב של "אני לא בורח מעדויות וראיות שמפלילות אותי, אלא אני מתעמת איתם".
אלעד: תשמע, בקצב הזה אני אהיה מאוד שמרן אם אני אגיד שנתניהו צפוי להעיד עוד שבועות. כי בלי לקחת בחשבון ביטולים, דחיות, הפסקות לפתקים ועדכונים, זה נשמע לי שזו עדות שתימשך חודשים.
ד"ר באום: אני די בטוח שאנחנו מדברים על חודשים. כלומר, אם אנחנו מדברים על עדות של שלושה ימים בשבוע ואנחנו רק בהתחלה, כבר שבועיים ואנחנו רק בהתחלה של תיק 4000, זה ייקח עוד הרבה זמן, קשה לדעת כמה.
אלעד: וזו רק חלק מעדות נתניהו. יש עוד נאשמים אחרים, שגם עורכי-הדין שלהם זכאים לחקור את נתניהו. גם הסנגורים של נתניהו רשאים לזמן עדים נוספים מטעמם. סביר להניח שהם יעשו את זה.
ד"ר באום: נכון. אנחנו עוד לא יודעים מי אלה יהיו, אבל אני חושב שיש סיכוי גדול מאוד שעדת ההגנה מספר 2 תהיה שרה נתניהו, שתעלה על דוכן העדים. אי-אפשר כמובן לדעת. אני חושב שבשלבים מסוימים סנגורי נתניהו אמרו, למשל, שהם מתכוונים לזמן את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לעדות, כי יש להם טענות קשות על האופן שבו נוהלה החקירה [בטון סרקסטי] המגמתית, המסע צייד. אנחנו יודעים את כל הדברים האלה, אז בהחלט יכול להיות שירצו להזמין את מנדלבליט לעדות ולעשות לו חקירה אינטנסיבית ואגרסיבית על דוכן העדים.
[מוזיקת רקע]
וזה אומר שפרשת ההגנה, רק של נאשם אחד, כן? רק של נאשם מספר אחת בנימין נתניהו, זה הולך להיות אירוע ממושך. סאגה שתיקח חודשים, אולי יותר משנה.
אלעד: בקיצור, נראה לי שהילדים שלנו ייפגשו כאן ב"אחד ביום" וידברו על פסק-הדין במשפט נתניהו.
ד"ר באום: [מגחך] פסק-הדין הראשון, לפני הערעור כמובן.
אלעד: כן, טוב, בערעור אולי אלו כבר יהיו הנכדים. ד"ר עידו באום, תודה.
ד"ר באום: תודה לך.
[מוזיקה מתגברת]
אלעד: וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק. חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה עדי חצרוני, שירה אראל ודניאל שחר. על הסאונד יובל ברוסילובסקי, יאיר בשן יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.
אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם בשבוע הבא.
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments