אחד ביום - הפלופ של שלגיה

בשנת 1937 יצא לאקרנים סרט האנימציה הראשון באורך מלא שממש שינה את עולם הקולנוע - שלגיה ושבעת הגמדים. עכשיו בשנת 2025, הוא זכה לגרסה מחודשת עם גל גדות בתפקיד המלכה המרשעת ושחקנית צעירה בשם רייצ'ל זגלר בתפקיד שלגיה. אבל כבר מהרגע הראשון, החידוש הזה הפך לאסון. אז הפעם, נספר על הפלופ של שלגיה.

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 02/04/2025.

‏[חסות]

‏[מוזיקת פתיחה]

‏אלעד: היום יום רביעי, 2 באפריל, ואנחנו "אחד ביום" מבית N12. אני אלעד שמחיוף, ואנחנו כאן כדי להבין טוב יותר מה קורה סביבנו. סיפור אחד ביום, בכל יום.

‏ב-1812 וילהלם וג'ייקוב סיימו את החלק הראשון במה שיהפוך להיות פרויקט חייהם. שני האקדמאים, אחים, העבירו שנים באיסוף של אגדות פולקלור באזורים שונים של גרמניה. הם שמעו אין-ספור סיפורים מקומיים, אגדות מופלאות, הם חקרו גרסאות שונות, ערכו קצת, איגדו יחד, וב-1812 פרסמו את העותק הראשון של הספר "אגדות האחים גרים". עשרות סיפורים היו שם, והסיפור ה-53 בקובץ היה Schneewittchen, ותסלחו לי על ההגייה הגרמנית העלובה.

‏ב-1934, בארצות הברית בכלל, סטודיו אנימציה שעד אז הפיק סרטונים מאוירים קצרים, החליט לעשות משהו שלא נעשה מעולם - ליצור סרט אנימציה באורך מלא. נבחר סיפור, היו ישיבות, גויסו כותבים ואנימטורים, ומי שהקים וניהל את הסטודיו, וולט שמו, השקיע הון, מיליון וחצי דולר, זה שווה-ערך לעשרות מיליונים במונחים של היום. וולט כל כך התלהב, שבעצמו הציג את כוכבי המשנה של הסרט, כוכבים שהכותבים העניקו להם שמות חדשים.

‏[הקלטה]

Walt Disney: “Dwarfs’ names fit their personalities. This pompous looking individual is Doc, self appointed leader of the group. This little fellow is Bashful. He’s secretly in love with Snow White.”

‏אלעד: וכך ב-1937 הסרט Snow White and the Seven Dwarfs יצא לאוויר, והפך להצלחה ענקית.

‏[הקלטה מתוך הסרט המקורי]

Evil Queen: “Magic Mirror on the wall, who is the fairest one of all?”

‏אלעד: עכשיו, אני אומר ענקית, זו מילה כזו שאפשר לזרוק לאוויר, אבל תבינו, הסרט הכניס בזמנו שמונה מיליון דולר כשיצא. שוב, אלו שמונה מיליון דולר במונחים של שנות ה-30. בסך הכול, שלגיה ושבעת הגמדים הכניס יותר משני מיליארד דולר במונחים של היום. הוא הפך לסרט האנימציה הרווחי ביותר בהיסטוריה, לאחד הסרטים הרווחיים בהיסטוריה בכלל. הוא שינה את עולם האנימציה, את עולם התרבות, את עולם הקולנוע. הסרט שלגיה מבחינות רבות הוא יותר מסרט, כי לצד מיקי מאוס אפשר לומר שהוא הלבנה התחתונה שעליה נבנתה אימפריית דיסני כולה. הוא שינה את העולם, ואני מניח שאתם כבר יודעים מצוין לאן אני חותר.

‏[הקלטה מתוך הטיזר לסרט הנוכחי]

Snow White: “This was my father’s kingdom. A place of fairness. But the queen changed everything.”

‏אלעד: הנסיכה הצחורה והמלכה המרשעת חזרו בשנת 2025, וזה ממש לא יהיה ספוילר לומר שלהבדיל מהגרסה המקורית, החידוש התברר כאסון. האסון הזה קשור כמובן גם אלינו, אלא אם נחתתם היום מהחלל אתם אמורים לדעת שגל גדות, היא משחקת בתפקיד המלכה המרשעת. אבל הכישלון הזה לא קשור רק אלינו, אלא לעוד המון תהליכים ושינויים שהעולם עבר ב-90 השנה האחרונות.

‏[מוזיקת רקע]

‏אז הפעם אנחנו עם נועם כהן, כתבת התרבות של N12, ועם דוקטור אבנר שביט, מלמד באוניברסיטת ווזליאן בארצות הברית, ומגיש-שותף של הפודקאסט "סינמה סבבה", והם יספרו לנו על הפלופ של שלגיה.

‏ד"ר שביט: תשמע, היום זה כבר נהיה כמעט בלתי אפשרי להביא אנשים לקולנוע, וזה גם נהיה כמעט בלתי אפשרי לגרום לתקשורת לדבר על המוצר שלך, ואנחנו יכולים לרדת על דיסני ולרדת על שלגיה כמה שאנחנו רוצים, אבל לפחות אנחנו מדברים על זה.

‏אלעד: אז לפני שבכלל נדבר על שלגיה, אגדות הרי צריך להתחיל כמו שצריך.

‏[מוזיקת רקע]

‏היו הייתה תקופה שבה אנשים היו הולכים לקולנוע. הטלוויזיה אז לא הייתה רב-ערוצית, לא היה סטרימינג. אנשים היו הולכים לסרט כדי לבלות. התקופה הזו נגמרה בגדול והקולנוע השתנה, הסרטים השתנו, וגם האולפנים שעושים סרטים, כמו דיסני, נאלצו להשתנות בהתאם.

‏ד"ר שביט: היום הדרך היחידה להביא אנשים לקולנוע זה אם אתה מתבסס על מה שנקרא IP, אם אתה מתבסס על איזשהו הון תרבותי שכבר קיים, איזשהו נכס תרבותי שכולם מכירים, שחוצה דורות. תעשו סרט מקורי, מי יבוא לראות? מי ידבר על זה? אתה עושה עיבוד למלך האריות, אז יש איזה היכרות מוקדמת, וזה מה שמביא את הקהל לאולמות. ושוב, האבא או הסבא באים לראות את הסרט כי הם רוצים לראות את הסרט שהם גדלו עליו, אבל הפעם בלייב אקשן ולא באנימציה, וגם מביאים איתם את הילדים או את הנכדים כדי שיגלו את זה בפעם הראשונה.

‏אלעד: עבור דיסני, את המשבר בתחום הקולנוע פגשה גם הזדמנות. טכנולוגיה. טכנולוגיה חדשה שאפשרה לקחת סיפורים, עולמות מדומיינים, שבעבר אפשר היה ליצור רק באנימציה, ועכשיו פתאום אפשר היה ליצור גם עם שחקנים פיזיים, מה שנקרא לייב אקשן. עכשיו, תלוי מאיזו נקודה בזמן מתחילים לספור, אבל אם נסתכל על השנים האחרונות, סינדרלה וספר הג'ונגל זכו לגרסת לייב, היפה והחיה, דמבו, אלדין, מלך האריות, מולאן, פינוקיו ובת הים הקטנה, חלקם הצליחו יותר, חלקם פחות. אני זוכר לדוגמה שערוריה, כשיצא מלך האריות, עם צופים שטענו שהעיניים של החיות נראות מלאכותיות. היה גם מעט דיבור על בת הים הקטנה, וההחלטה ללהק שחקנית אפרו-אמריקנית לתפקיד הראשי. אלו, בגדול, היו הסקנדלים, לא משהו שאפשר להגדיר דרמה גדולה.

‏ד"ר שביט: מה שיותר מעניין, לדעתי, שאף אחד מהסרטים האלה לא הותיר חותם, וגם עצם הקיום של הסרטים האלה הפך לרוטינה, שאף אחד לא מתרגש ממנה, והרוטינה הזאת נשברה עם שלגיה, ובאופן שהוא חסר כל פרופורציות לסיפור הזה של הרימייקים של דיסני, הפך לסנסציה תקשורתית ומלחמת תרבות עולמית, הסיפור פה הוא הרבה מעבר.

‏אלעד: כחלק מהתוכניות לטווח הארוך של דיסני, כבר כמה שנים שהיה ידוע שבאולפן עובדים על גרסת לייב אקשן לשלגיה. אחרי העיבודים המחודשים לקלאסיקות הגדולות, הגיע סוף סוף הרגע שבו בחרו בדיסני לגעת אולי בקלאסיקה הגדולה מכולן, זו שבנתה את האימפריה.

‏ד"ר שביט: שלגיה זה ה… הסרט הראשון והקלאסי שביניהם. לא נראה לי שזה היה הגיוני לא לעשות אותו. גם כשהפרויקט התחיל, כשהתחילו לדבר עליו, לא דיברו על זה במונחים של זה נורא רגיש, זה נורא נפיץ, או לוקחים פה איזשהו סיכון גדול, בשום שלב לא דיברו על זה ש… זה לא שעשו פה רימייק ל"ג'נין ג'נין", ויותר מזה, אני גם אגיד שאני חושב שאם היו מלהקים שתי שחקניות אחרות, לא את רייצ'ל זגלר וגל גדות, זה לא היה מתפוצץ.

‏אלעד: אתם יודעים מה? אני אמשיך באנלוגיה של אבנר. ספק אם רימייק של "ג'נין ג'נין" היה עושה בלגן כמו העיבוד המחודש של שלגיה. הסרט הזה צבר שערוריות עבור שלושה או ארבעה סרטים לפחות. אז ביקשנו מנועם כהן, כתבת התרבות של N12, לסקור עבורנו את הסקנדלים הגדולים סביב העיבוד המחודש לשלגיה, רובם בכלל עוד לפני שהסרט שוחרר.

‏נועם: אז הסרט היה אמור לצאת לאקרנים ב-2023, אבל בהפקה הזאת היו בעיות כבר מהרגע הראשון. קודם כל, התפרצות של קורונה עם תחילת הצילומים שהובילה לדחייה, אחר כך שביתת השחקנים שעצרה את הצילומים לזמן מה, וגם גל גדות שסבלה מסיבוכים בהיריון. אז תאריך היציאה נדחה בעקבות כל העניינים האלה ל-2025, אבל זו הייתה רק ההתחלה של הסיוט של דיסני.

‏אז הסערה הראשונה מתחילה מוקדם מאוד. רייצ'ל זגלר, שחקנית, כיום בת 23, כוכבת "סיפור הפרברים", היא זכתה גם בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר, מלוהקת לסרט. כבר בשלב של ההכרזה על הליהוק, זגלר ודיסני סופגים מתקפה - איך ייתכן ששחקנית לטינית מלוהקת לתפקיד של דמות שמתוארת כבעלת עור לבן כשלג, snow white? ברשתות החברתיות מיד מתקפה.

‏[הקלטה]

Commentator: “When you have a traditionally white character - when I say traditionally white, literally, the entire premise of the character is based on this character’s skin color being white - you know what they’re gonna do, they’re gonna try to “send a message” and cast someone who is not white, that’s exactly what we have…”

‏נועם: בהמשך דיסני עומדת בפני מוקש תקשורתי נוסף - איך הם מציגים את נמוכי הקומה, שבעת הגמדים בסרט שלגיה ושבעת הגמדים. בדיסני באמת מבינים שהם מתמודדים כאן עם תפוח אדמה לוהט, שכן הרבה מאוד אנשים בקהילת הגמדים ראו באיך שהם מוצגים בסרט המקורי דמויות משפילות, ילדותיות, אז דיסני שוכרת יועצים מטעם הקהילה, כדי להתמודד עם הסוגיה, אבל הם סופגים סערה נוספת. למשל השחקן פיטר דינקלג' שכיכב במשחקי הכס, הוא יצא נגד דיסני בעקבות הרימייק המתוכנן, אחרי שדלפו תמונות של איך יראו הגמדים בסרט.

Peter Dinklage: “You’re progressive in one way, and then, are you still making that fucking backward [snickering, the interviewer is heard laughing as well in the background] story of the seven dwarves, living in a cave? What the fuck are you doing, man, we… you know, have I, have I done nothing to advance the cause?”

‏נועם: בדיסני השיבו שאחרי כל ההתייעצויות וכולי, הם בעצם מספרים שהם שכרו יועצים שמתאימים את הסיפור לרוח התקופה ושאין מה לדאוג. אז מילא שהביקורת מגיעה מבחוץ, מקולות חיצוניים, אבל שים לב לזה - רייצ'ל זגלר מתראיינת ואומרת שהיא בכלל לא מתחברת לסיפור המקורי, שהוא מיושן, שהוא לא רלוונטי, גם אומרת שהיא פחדה מהסרט כשהיא הייתה ילדה.

‏[הקלטה]

Rachel Zegler: “I mean, you know, the original cartoon came out in 1937, and very evidently so [small laugh]. There’s a big focus on her love story, with the guy who literally stalks her [laughs]. Weird, weird. So we didn’t do that this time [laughs].”

‏נועם: היא אומרת שיש טעם לפגם בכל האופן שבו מוצגות נשים, שלגיה כאישה חלשה, ואומרת שאנשים לועגים לזה שהגרסה החדשה תהיה שלגיה פוליטיקלי קורקט, תקינה פוליטית. היא אומרת - אז כן, היא כזו, כי זה היה נחוץ. בעצם אומרת הסיפור הולך להשתנות. ההתבטאות הזאת מיד, כמו אש בשדה קוצים, מתפשטת ברשתות החברתיות, ושוב סערה סביב הסרט.

‏[הקלטות]

Tiktoker: “You are talking down on the first full length animated feature in history. Generations upon generations, decades upon decades of Snow White being Snow White.”

Commentator: “The point of Snow White, Snow White’s fairy tale, isn’t that she’s gonna try and become a leader. That was never in the original fairy tale, that’s not part of Snow White’s story, she is not supposed to be this…”

Commentator: “Wasn’t Snow White 14 or 15 in the original story? I’m sorry that at that age she didn’t know everything, that she was not the “Girl Bossiest Feminist Leader Queen” yet. Like, I’m sorry that’s not good enough for you, that’s just the story…”

‏נועם: למשל, דיוויד הנד, בנו של במאי הסרט המקורי, יצא נגד השינויים. הוא אמר - "דיסני ואבא שלי מתהפכים בקברם, זה פתטי, זה מעליב את היצירה המקורית". [מוזיקת רקע] וכאן אנחנו מגיעים, באמת, לשלב שהוא מאוד מאוד דרמטי בכישלון של דיסני, ובהשתלשלות האירועים הזאת. אז זה מתחיל כשהטיזר הראשון לטריילר המצופה לסרט יוצא, זגלר בשרשור ארוך ברשת X, טוויטר, מודה למעריצים שלה על 120 מיליון הצפיות תוך 24 שעות בלבד, באמת, נתון יפה, היא מודה להם. ואז היא מוסיפה בציוץ נפרד, "Always remember, free Palestine", תמיד תזכרו, תשוחרר פלסטין. התגובה הזו לבד זוכה לתשעה מיליון צפיות, ובציר מקביל, כמובן, גל גדות, ישראלית, על רקע השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעזה בעקבות הטבח. ברשתות החברתיות, גל סופגת קיתונות של שנאה לצד התבטאויות פרו-פלסטיניות, אנטי-ישראליות, ציוצי שנאה על כך שגדות הייתה חיילת בצה"ל, קריאות לחרם, ובהמשך מתברר שבין היתר, בגלל אותו ציוץ של תשוחרר פלסטין שפרסמה זגלר, זה בעצם גרם לאיומים על חייה של גל, ובדיסני לא לקחו סיכונים והחליטו להצמיד לה אבטחה שתלווה אותה לכל מקום, לא פחות ולא יותר.

‏[מוזיקה]

‏ושים לב, בשלב הזה, מפיק הסרט מגיע עד אליה, טס עד לניו יורק כדי להתחנן שתמחק את הציוץ, והיא מסרבת. וזה לא הסוף. כמה ימים אחרי שטראמפ נבחר, זגלר תוקפת בחריפות את התומכים של טראמפ ואת הנשיא הנבחר עצמו. היא כותבת בסטורי שהיא מפרסמת באינסטגרם: "אני מוצאת את עצמי חסרת מילים, יש מחלה במדינה הזו והיא מתבטאת בכמות העצומה של האנשים שהצביעו עבור איש שמאיים על הדמוקרטיה שלנו, זה מפחיד. מי ייתן שטראמפ ותומכיו לא ידעו שלווה. שטראמפ יילך לעזאזל". תומכי טראמפ כינו אותה לא יציבה, קראו להחרים אותה, אמרו שהיא הורסת את הקריירה שלה. המגישה המזוהה עם המפלגה הרפובליקנית, שנחשבת לתומכת נלהבת של טראמפ, מגין קלי, למשל, קראה לפטר אותה.

‏[הקלטה]

Megyn Kelly: “Hello Disney, you’re gonna have to redo your film again. Because this woman is a pig, and you fired…”

‏נועם: לפי דיווחים באולפנים, בשלב הזה גם שקלו להדיח אותה מהתפקיד בגלל הנזק שהדברים שלה גורמים לקידום של הסרט, אבל הסרט כבר צולם, ככה שהמשמעות של להדיח אותה, לסלק אותה, זה לצלם את כל הסרט הזה מחדש, זה דבר יקר מאוד, מה שכמובן לא התאפשר, והיא המשיכה. ובקיצור, כאב ראש גדול מאוד עבור דיסני. ככל שהזמן עובר, הדברים לא נראו טוב יותר ותאריך יציאת הסרט התקרב, אז בדיסני מנסים למזער את הנזקים עד כמה שניתן ולשדר עסקים כרגיל, למרות שהדברים היו מאוד מאוד ברורים לכולם - מתחת לפני השטח, היחסים בין גדות וזגלר לא טובים בלשון המעטה, אבל הן מצטלמות יחד, ובטקס האוסקר האחרון הם גם הגישו פרס זו לצד זו.

‏[הקלטה מתוך טקס האוסקר]

Gal Gadot: “Visual effects push the boundaries of what we see onscreen.”

Rachel Zegler: “Their work makes the impossible seem possible.”

‏נועם: ואחד הסימנים המובהקים לחששות של דיסני, ביחסי הציבור של הסרט מחליטים על קיום פרימיירה מצומצמת וצנועה. כלומר, כלי תקשורת חיצוניים לא מוזמנים, לא מתקיים שטיח אדום כמו שקורה בכל פרימיירה של סרט בסדר גודל כזה, זה דבר חריג מאוד. הסיקור נותר פנימי, זאת אומרת, מראיינת מטעם דיסני ראיינה את הקאסט ואת השחקניות הראשיות, ככה שדיסני יכלו ממש לשלוט על כל מה שיישאל וכל מה שה… ועל התשובות שבעצם יתנו השחקניות. הן אמנם כן הצטלמו יחד, אבל זגלר בשטף הפוסטים והסטוריז שהיא העלתה, לא טרחה לשתף איזשהו זיכרון מהסט או מהפרימיירה לצד גדות ברשתות החברתיות שלה, מה שכמובן מרמז על היחסים העכורים.

‏כאב הראש הזה והחששות, בעצם, התגשמו עבור דיסני ועבור ההפקה. הסרט הכניס 87 מיליון דולר ברחבי העולם בסך הכול, וכ-43 מיליון דולר בארצות הברית. זה הנתון הנמוך ביותר לגרסת לייב אקשן של דיסני בשנים האחרונות, ולפי הערכות, הסרט צפוי להפסיד 115 מיליון דולר. סכום גדול מאוד.

‏אלעד: חסות אחת וממש מיד חוזרים.

‏[חסות]

‏אלעד: תראו, מתוקף התפקיד שלי, יצא לי לסקר לא מעט השקות של סרטים גדולים, ולראיין גם כוכבים גדולים. האולפנים ההוליוודיים מארגנים את מה שנקרא ג'אנקט. הם סוגרים קומה שלמה במלון חמישה כוכבים יקר. יש צוות עצום של צלמים, מאפרים, מלבישים, מפיקים. בכירי מחלקות השיווק מסתובבים שם מאוד לחוצים. יש צבא של אנשים שאחראים שיום הראיונות הזה יעבור בשלום. מגיעים עשרות עיתונאים. כל עיתונאי נכנס לחדר עם הכוכב או הכוכבת, לפעמים יושבים שם שניים ושלושה כוכבים ביחד, וכל עיתונאי מקבל כמה דקות לריאיון. עיתונאי אחד יוצא, אחר נכנס, סרט נע. ובסרט מהסוג הזה של דיסני, עם תקציב של כמעט 300 מיליון דולר, עם שתי כוכבות ראשיות, צעירות ומוכרות, הדבר הכי בסיסי היה לארגן מסע יחסי ציבור עצום, להושיב את שתי הכוכבות יחד, להוביל אותן לריאיונות בכל מקום בעולם. אלא שזה לא קרה. מסע היח"צ היה מאוד מצומצם ומאוד מוגבל. עוד לפני שהסרט יצא, בדיסני כבר נכנסו למוד בקרת נזקים. אז אני לא צפיתי בסרט, אבל מבקר הקולנוע אבנר שביט, כן.

‏ד"ר שביט: הוא בסדר, הוא עשוי… הוא ממש נחמד, לא סבלתי. הוא היה יותר טוב ממה שחשבתי. יש בו… שוב, יש בו דברים יותר טובים, יש בו דברים פחות טובים. הוא אחד הסרטים הכי סתמיים שאני ראיתי בזמן האחרון, ותאמין לי, ראיתי הרבה סרטים סתמיים. זה סרט חביב לילדות או לילדים בני שבע שהולכים לקניון הממוזג בחופשת פסח או חופשת פסחא או מה שזה לא יהיה. זה הכול.

‏אלעד: אז זהו, יכול להיות ששלגיה, העיבוד המחודש, הוא לא סרט טוב, לא קלאסיקה מודרנית, לא הגרסה של דיסני לסנדק. בסדר. אבל מאוד ברור, וגם מבקרי הקולנוע והעיתונאים בארצות הברית מבינים את זה, שהרעל שמופנה כלפיו, הציון הכי נמוך אי פעם באתר IMDb, כל אלה לא ממש קשורים רק לאיכות הקולנועית של הסרט.

‏[הקלטה]

Ben Shapiro: “Her name is Snow White. Now, you might consider that racist but that’s also the name of the actual fairy tale [laughs]. And in the… in the actual fairy tale it says “skin as white as snow”. Right? that is literally in her name, that’s why she has her name.”

‏אלעד: הימין השמרני בארצות הברית הפך את שלגיה ואת הכוכבת הראשית ל-case study.

‏"Go woke, go broke", נכתב באחד העיתונים עוד בכלל לפני שהסרט יצא. "Woke flop", הכריזה כותרת אחרת. אבל השמחה לאיד לא הגיעה רק מהכיוון הזה; שלגיה הפך, בחודשים האחרונים במיוחד, לסרט שהעולם אוהב לשנוא.

‏ד"ר שביט: למה מדברים כל כך הרבה על הכישלון של הסרט הזה? הרי מבחינה כלכלית אין לו משמעות, זה לא שדיסני יפשטו רגל בגללו. וזה לא, זה רחוק מלהיות הכישלון הכי גדול אי פעם, או אפילו הכי גדול בשנים האחרונות. דמבו גם הפסיד 100 מיליון דולר לדיסני. אז מה הפך את שלגיה למיתולוגי? שאני חושב שיש בו בעצם שלושת הדברים שהעולם הכי אוהב לשנוא - נשים, ישראלים ופלסטינים. מה שהפך את העסק הכל כך נפיץ זה לא זה ששלגיה הוא קודש הקודשים ואנשים כל כך אוהבים. מה שהפך את זה כל כך נפיץ שבגלל שיש פה סיפור על מכשפה רעה ונסיכה טובה, ובכלל סיפור על שתי נשים, אז הסיפור רקע של הסרט והמחלוקת בין גדות וזגלר והקיטוב ביניהם, זה הזין את שתיים מהפנטזיות הכי גדולות שיש לקהל לגבי נשים, ובעיקר נשות קריירה. כאילו יש פה מין… זה… יש פה את הפנטזיה הזאת של קרב החתולות, שתי נשים סקסיות, צעירות, דעתניות, מצליחות, שכמובן לא יכולות להסתדר ביחד, אז הן כמובן רבות ולא מדברות ביניהם. וגם את הפנטזיה של נשים הן מכשפות.

‏אלעד: כמו במקרה של הכוכבת שלצידה, גם במקרה של גל גדות, הביקורת והרעל היו מעבר לפרופורציות של סרט, אפילו של סרט עם תקציב ענק ותשומת לב בינלאומית. אם את זגלר תקפו על המראה שלה, את גל גדות תקפו על כישורי המשחק שלה.

‏[הקלטה]

Alex Colemann: “I’m not exaggerating when I say that Gal Gadot puts on one of the [shouts] WORST performances I ever seen in my life [laughs]. Now, I’m fresh out of Snow White…”

‏ד"ר שביט: גל גדות, אם היא בכלל זוכרת מי אני, היא יודעת כמה אני אוהב אותה ומעריך אותה, אבל היה עוד משהו, אני חושב שהקל על שונאיה ושונאי הסרט, זה ש… תשמע, גל גדות היא לא מריל סטריפ. היא לא איזה… היא לא השחקנית הכי טובה בעולם, היא לא שחקנית שיכולה, עם עצם כישרון המשחק שלה, להתגבר על כל מכשול ולרומם כל תפקיד. וברור שכשנותנים לה תסריט לא מי יודע מה, כמו של שלגיה, ושמים אותה בסיטואציה כזאת, אז ברור שהיא לא יכולה להציל את זה לבדה.

‏אלעד: עכשיו כל זה לא חדש לגל גדות שסובלת מחרמות, מביקורות, משנאה בגלל המוצא שלה, המדינה שלה, הדת שלה, כבר שנים. אבל האגרסיביות נגד כל דבר שהוא ישראלי, הקלות שבה מופצת שנאה כלפי כל מה שהוא ציוני, אפילו יהודי, מאז שבעה באוקטובר, זה משהו שנוסף על כל השערוריות האחרות שהסרט בכיכובה כבר היה מעורב בהן. הישראליות של גל גדות הפכה גם היא לאישיו מרכזי.

‏ד"ר שביט: אוקיי, קודם כל אני רוצה להגיד משהו ממש עצוב, ואני אומר את זה כישראלי בחו"ל לישראלי בחו"ל. אני חושב שהסיפור הזה הוא עוד נקודת שפל נוספת, והוא אולי אפילו המסמר האחרון בארון הזה של הקריירה ההוליוודית של שחקנים ישראלים בחו"ל. אני די בטוח שהמפיקים של שלגיה יותר מתחרטים על הליהוק של גדות מאשר על הליהוק של זגלר. ואם הם היו צריכים לבחור את מי לא ללהק, אז הם היו משאירים את זגלר ומוותרים על גדות. זה פשוט משא גדול מדי, זה הופך לעול גדול מדי.

‏אלעד: אז בסיפור שם שלגיה אין סוף הוליוודי, סרט שהתחיל בפלופ וגם הסתיים ככה. דיסני תמשיך להקרין את הסרט, תכניס עוד קצת בקופות, תעביר אותו לסטרימינג שלה, תרחיב את הספרייה למנויים בעוד סרט אחד. מי יודע, אולי בעוד עשור יצא סרט על איך עשו את שלגיה. הוא יהיה סרט אסונות כמובן, אבל יש סיפור אפילו יותר גדול כאן - אם ואיך ישפיע הפלופ של שלגיה על עולם התרבות והקולנוע בכלל.

‏ד"ר שביט: אני לא רואה איך אתה היום יכול לעשות סרט בלי להרגיז, אבל לא סתם להרגיז, בלי להפוך ל… בגלל שהשיח כל כך רעיל ובגלל שהמדיה החברתית מפיצה אותו כמו אש בשדה קוצים, אני לא רואה איך אתה יכול לעשות סרט מבלי להפוך לסקנדל. אני לא יודע מה העתיד של דיסני ומה העתיד של הוליווד בסיטואציה הזאת; זה מה שהכי מדאיג אותי בסיפור של שלגיה. ואני לא אתפלא עם מה שיעשו בהוליווד זה יותר ויותר סרטים שפונים לקהל הימני, כי זה אמנם רק חצי מהאוכלוסייה, אבל זה קהל שהוא הרבה פחות מציק מהקהל הליברלי, ואני חושב שה… מלחמות התרבות האלה ייפסקו בסופו של דבר, רק אם אנשים ישנו את השיח. ו… הלוואי, כן? קשה לי להאמין, אבל הלוואי.

‏[מוזיקת רקע]

‏אלעד: דוקטור אבנר שביט, תודה.

‏ד"ר שביט: תודה, תודה רבה.

‏אלעד: ותודה לנועם כהן. וזה היה "אחד ביום" של N12. אנחנו מחכים לכם בקבוצה שלנו בפייסבוק, חפשו "אחד ביום - הפודקאסט היומי". העורך שלנו הוא רום אטיק, תחקיר והפקה, הילה פז, דניאל שחר, שירה אראל ועדי חצרוני. על הסאונד, יאיר בשן, שגם יצר את מוזיקת הפתיחה שלנו.

‏אני אלעד שמחיוף, אנחנו נהיה כאן גם מחר.

‏[חסות]

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה