תקציר: תהייתם מה היה קורה אילו הייתה אזעקה באמצע הפרק? אז לא צריך לתהות יותר... אין
ספק שהמלחמה משפיעה על כולנו, וניכר שליאור נרקיס לא רגוע. לינור סבניק מאבדת את
זה (עד הבסוף!). ואנחנו בסגמנט מחרפן על "מוכרים את השקיעה" (סליינג סאנסט).
["לא אמיתי לא אמיתי לא אמיתי לא אמיתי לא אמיתי"]
אושרה: שלום שלום שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של הפודקאסט האלמותי,
ביחד: לא אמיתי!!!
אושרה: ואיתי כאן על המיקרופון האחת והיחידה, החלביצה, האריסטוקרטית האישה שקו הלסת של היכול לחתוך גם את חשבון הבנק הלא קיים של נועה קירל. קבלו את דור סגל אלבוקרק.
דוריס: שלום שלום שלום! טוב להיות פה בשבוע חדש! ואני כמובן עם האחת והיחידה, העיניים של כולנו, הנשמה של כולנו, זאת שעושה לכולנו טוב בלב, אושרררררררררה!!!
אושרה: שלום איזה כיף ואנחנו הולכות לרכל הרבה, נכון? אז את יודעת מה צריך? צריך את הדיסקליימר מותק.
["דיסקליימר מותק"]
דוריס: בפודקאסט הזה נדבר על חדשות וידיעות מעולם הבידור שמצאנו ברחבי הרשת. וכמובן שלא נחסוך מכן את הדעות האישיות שלנו לגבי כל אחד ואחת מהם. העורך דין שלנו שהוא גם הומו אמר לנו שחשוב להגיד כמה דברים.
אחד, מדובר בפודקאסט למטרות בידור ופוראח בלבד.
שתיים, כל מה שנאמר הוא על דעת עצמנו ואין לראות בו מידע עובדתי כלשהו, מובן?
שלוש, על אף כל הלרלרת אין לנו שום כוונה להשמיץ או לפגוע בשמה הטוב של אף אחת.
פאטוץ'! מתחילות.
אושרה: מתחילות.
דוריס: מה תחילות?
אושרה: אני מתה על הדיסקליימר.
דוריס: גם אני.
אושרה: אני עושה כל הזמן כאילו ריפליי על הקטע הזה כשאני מקשיבה לעצמי בפודקאסט.
דוריס: זה הקטע האהוב עלייך?
אושרה: הקטע האהוב עליי.
דוריס: הקליימקס.
אושרה: כן זה צפוי, אני יודעת תמיד מה אני אוכלת לשמוע.
דוריס: [צוחק]
אושרה: נכון עכשיו דוריס תעשה את מה שעושה הכי טובה היא להזמין אתכם לכל הדברים שאנחנו עושים. מדיות, ספוטיפיי.
דוריס: בואו אני אזמין אתכם.
אושרה: תקחי את זה.
דוריס: אז קודם כל אני רוצה להזמין את מי שלא איתנו במדיה להגיע. ויש לנו גם אינסטגרם מעלף מהמם עם מלא דברים מצחיקים ומלא עדכונים שלנו. ובכלל מה אנחנו רואים בחדשות הבידור שאתם צורכים.
ובנוסף lo_amiti_
אושרה: ואנחנו חוגגים שם 500.
דוריס: 505 או 506 as we speak אבל היה אחד מנוול במיוחד.
אושרה: ראית?
דוריס: שהוריד לנו ב-500.
אושרה: אני פרסמתי על ה-500, כולי התלהבתי. נכנסתי כזה לעמוד של הפרופיל ואני רואה 500 עוקבות ואני כזה יה זה מספר עגול ויפה, מספר טיפולוגי.
דוריס: ממש.
אושרה: אנחנו נעשה עוד אחד כזה ב-555.
דוריס: בוודאי.
אושרה: נעשה על הוודג' של העיניים שלכם אינעל אבו אבוק.
דוריס: ממש.
אושרה: בקיצור, אני אומרת, אני מפרסמת את זה ושנייה אחר כך אני רואה את היזרעין את העמיית, וואי איזה בן אדם רע, צר עין.
דוריס: זה גועל נפש.
אושרה: גועל נפש.
דוריס: זה ברמת הנטלי דדון לעשות את זה.
אושרה: זה ברמת המעין אדם.
דוריס: זה ממש! זה הרמות הגבוהות של הרשע. בכל אופן בנוסף לכך, יש לנו גם קבוצת פייסבוק שגם היא ממש קרובה ל-500, יש לנו עוד משתתף אחד. אתם יכולים להיות זה שיגדיל אותנו ל-500.
אז תגיעו ל"לא אמיתי!", תראו איך אנחנו גדולות בזכותכם והכל בזכותכם. ואם אתן רוצות עוד יותר לעזור לנו לגדול, אז תזמינו איזה חבר, תגידו לו שיש פה משהו טוב, שלחו קישור וכמובן ש…
אושרה: שאת טועה. אנחנו כבר ב-502.
דוריס: רגע רגע רגע. או!!! אז ווי ספפפפפפיק.
אושרה: אני פשוט זוכרת שעשיתי קונפירם לאיזה כמה אנשים.
דוריס: אה הבנתי, עשית כבר היום.
אושרה: כן, אנחנו ב-502 ממברס.
דוריס: אז אנחנו ב-500 ו-500 אז תבואו ל"לא אמיתי" לקבוצת פייסבוק.
אושרה: אז מי שרוצה להיות 503.
דוריס: נכון יכולה עכשיו! עכשיו לפתוח את הטלפון "לא אמיתי!" ודבר אחרון, אם אתן רוצות לעשות לנו בחזרה, אז תיכנסו לאיפה שאתן שומעות את הפודקאסט אם זה ספוטיפיי 3 נקודות דרג תוכן, חמישה כוכבים.
אם זה אפל פודקאסט, לתת לנו תגובה יפה, לתת כוכבים כי למה לא בעצם.
אושרה: [שרה: למה לא תגידי למה לא בשבילי וגם בשבילו].
דוריס: תכלס.
אושרה: בשבילנו.
דוריס: בשבילי ובשבילו. בשבילנו.
אושרה: היי את לא תפני אליי בלשון זכר.
דוריס: נכון זה לא יפה, לא עושים את זה.
אושרה: אני גם פה להזכיר לכם שאם יש להם חבר שסובל מבעיית שמיעה, הוא מוזמן לקרוא את הפודקאסט המגניב שלנו. באתר podtext.co.il של הקסקסנית מיכל כץ הנהדרת.
דוריס: נהדרת.
אושרה: אז כן אנחנו צריכות להתחיל אז קבלו את…
["אני שומעת מכל מקום שאת מרכלת חמודה, מתקסקסות! [כבשה פועה] ]
אושרה: מהה….[כבשה]
דוריס: והיום מלבד כבשה, אנחנו גם שוחטים את חשבון הבנק של נועה קירל ורוצים להתחיל ישירות בזה!
אושרה: וואו וואו וואו, נכון מאוד. אז נועה קירל והחטוף ה-244. בעצם מפורסם השבוע שנועה קירל וחברת "פומה" כבר לא. נועה קירל בעצם ממשיכה להפסיד כספות ולאחר ארבע שנים שבהם נועה הובילה את קמפיין הדגל של "פומה", התקשורת בין השניים נגמרה. איתם גם הכספים.
דוריס: כל הפאלוז הזה. כמובן שאנחנו מכירים כבר את נועה ו"פומה" בצורה מאוד טובה ביחד. ובכל האינסטגרם שלה היו אלפי תמונות עם לוקים מ"פומה".
אושרה: גם כל הקליפ האלמותי "פנתרה" היה "פומה".
דוריס: נכון, הכל "פומה". כאילו היא מאוד פומאית. אבל הנה הם כבר לא.
אושרה: הם כבר לא.
דוריס: באותה ידיעה אני יכולה לומר ש-TMI פרסמו את זה ראשונים והם כתבו שנועה קירל עתידה או בוחנת שיתוף פעולה עם "נייק" למותג הנעליים "ג'ורדן". אני לא קונה את זה.
אושרה: יש מצב שזה כאילו איזשהו דרך כזה לרכך את המכה.
דוריס: כן.
אושרה: כי מה בעצם "פומה" אומרים? שנועה כבר כאילו לא האיט גירל?
דוריס: יכול להיות, זה קצת כאילו...תראה, קודם כל יש פה רצף. אנחנו כבר עדים לתופעה שמכה גלים. זה התחיל בביטול של הפסטיגל שזה לא קשור לנועה. המשיך בכך שנועה קירל גם...היו כמה דברים שאנחנו נתנו.
אושרה: אבל תכלס, במקום "פומה" אני ממש מסכימה איתם. כאילו השיתוף פעולה הזה מיצה את עצמו. זהו, אנחנו הבנו, נועה קירל שווה "פומה". מה הם עוד יכולים לקבל בנוסף? היא תלבש עוד ג'אמפסוט שלהם, היא תלבש עוד נעל שלהם, היא תלבש עוד איזה עליונית? אין מה לעשות, זהו, זה כבר נעשה. הם קיבלו את מה שהם יכולים לקבל מנועה קירל. תמשיכו הלאה, הם צודקים לגמרי.
דוריס: הם גם היו אצל נועה קירל כשהיא הייתה בהכי היי, היי, היי, היי שלה. הם קיבלו את הכי טוב שנועה קירל יכולה לתת.
אושרה: נכון.
דוריס: באירוויזיון וזה.
אושרה: אני אישית קניתי "פומה" בגלל נועה קירל.
דוריס: כן?
אושרה: לא.
[צוחקות]
דוריס: אין לי אפילו דבר אחד בארון של "פומה", אני נסיכת "אדידס".
אושרה: לדעתי יש לי איזה נעל, אבל לא בגלל נועה קירל. פשוט כי הנעל הייתה יפה לי על הרגל.
דוריס: לא, בדוק, גם מה אני אלבש של נועה קירל? כל מה שהיא לובשת שם איום ונורא.
אושרה: וואו ווא, תיזהרי, פעם אחרונה הסתכסכתי עם "עדיתקה".
דוריס: אני אסתכסך עם "פומה"? מה הם יעשו? לא ישלחו לי שת"פים?
אושרה: לא עם "פומה", מי שמלביש את נועה קירל.
דוריס: אווווווווו גירל, אתה רוצה לריב איתי? בוא לריב איתי. אז בואו לראות אותי,
אושרה: רבה עם איתי בצלאלי.
דוריס: הם לא היו יודעים אפילו לדעתי שזה קרה. לא דיברנו על זה און מייק.
אושרה: לא דיברנו על זה און מייק?
דוריס: לא, אבל שתדעו שאיתי בצלאלי רבה איתנו. אנחנו לא ידענו את זה.
אושרה: לא איתנו, איתי. אחרי שהשחררנו למלבושיה של נטע.
דוריס: עם הפוד. נכון.
אושרה: במסיבה של עופר ניסים בראש השנה.
דוריס: ב...כן, זה היה ראש השנה, נכון.
אושרה: אני חושב, לא סוכות?
דוריס: אחת המסיבות של הושענא רבה, כואב לי הכוס.
אושרה: הושענא רבה! בקיצור, כן, אז אמרנו כמה דברים על המלבושים ואז כאילו חטפנו קצת על הראש. כן, אתם רואים, אתם לא רק 500 מאזינים, יש אנשים שצופים מהצללים ומאזינים מן המחשכים.
דוריס: נכון, ומגיבים.
אושרה: אז כן, נועה קירל ו"פומה" כבר לא.
דוריס: נכון, אבל נועה קירל לא הסתפקה בכותרת הזו והשבוע גם חברת "אל על" הטיסה את נועה קירל ואת הראפר איזי, למי שמתעניין.
אושרה: איזי זה זה שעשה עם מירי מסיקה את
[שרות: "אני מפחד עלייך"]
דוריס: זה הדבר היחיד הטוב שהוא עשה, אני חושבת.
אושרה: אני מתה על הסונג.
דוריס: הסונג מדהים.
אושרה: כן.
דוריס: אבל רק הקטע של מירי. כשהוא שר, אני כזה מעבירה, תתתתתתת, מעבירה, וחוזרת למירי. בכל אופן, אז היא הטיסה את השניים הללו להפתיע את ילדי העוטף, שקיבלו קצת ככה אוויר לנשימה והטיסו אותם לראות משחקים של נבחרת ישראל בחו"ל, "אל על" הטיסו את הילדים, והפתיעו אותם בהופעה של נועה ואיזי. שזה דבר מאוד יפה לעשות, אז כל הכבוד "אל על" נועה ואיזי.
אושרה: "אל על" ממשיכים את שיתוף הפעולה עם נועה קירל, כן? גם הטיסו את כל המשלחת בזמנו לאירוויזיון עצמו.
אני שואלת את עצמי, מה דחוף להטיס את נועה עכשיו לדאוג לילדי העוטף במשחקי הכדורגל בחו"ל? גם ככה הם כבר נסעו לחו"ל, מתרעננים, הלכו לראות משחק של הנבחרת, הכל טוב ויפה, הם גם צריכים לקבל את נועה קירל?
יש מספיק ילדי עוטף וגם לא ילדי עוטף, נערי עוטף ומבוגרי עוטף, שנועה קירל יכולה להתנדב בארץ וללכת לבקר אותם. מרגיש לי פשוט דרך טובה להתרענן.
דוריס: לכותרת.
אושרה: כן.
דוריס: בסדר. כן, מסכימה איתך, ומצדיקה אותך, זה כל מה שנועה קירל עושה באמת.
למה היא הלכה לשיר במשחק של בן זוגה בנבחרת ווטאבר? כדי שידברו על זה.
אושרה: למה לא הביאו את ריטה? ריטה הייתה בארץ, את ראית את הפוסט שהעליתי?
דוריס: ברור שראיתי! שריטה שרה עם...שהיא חיבקה את האיש הזה, איזה אישה היא.
אושרה: אני התעלפתי.
דוריס: אפשר שריטה תבוא לפה סתם? פשוט תבוא לפה?
אושרה: כאילו, את מבינה? ריטה הולכת לארץ, שרה כאילו לאנשים, גם שירי מימון ראינו עשתה את זה לא מעט, גם מאיה בוסקילה, נדבר על זה בהמשך. גם פנינה רוזנבלום, גם על זה נדבר בהמשך.
דוריס: נכון.
אושרה: כאילו, נועה קירל חייבת לעלות על מטוס.
דוריס: נכון, נכון. נכון, את צודקת. בסדר, למען יראו ויראו מה שנקרא.
אושרה: זה לא דבר רע שהיא הלכה לעשות, היא הלכה לשיר להם, להפתיע אותם, אבל כבר אני חושבת שיש מקומות שיותר...
דוריס: צריכים אותך.
אושרה: צריכים אותה בהם.
דוריס: יכול להיות.
אושרה: טוב, אנחנו נעבור לאייטם הבא.
דוריס: זה אייטם...
אושרה: שאת תובילי אותו כי אני אף פעם לא מצליחה להגיד את השם שלה.
דוריס: [צוחקת] האישה האלמותית, לינור סבניק. יו, בטח מלא לא יודעים מי זאת. רק אנשים ששומעים את הפוד יודעים מי זאת.
אושרה: לינור סבניק,
דוריס: היא יוצאת האח הגדול.
אושרה: נכון.
דוריס: העונה עם רמי.
אושרה: אה, זה העונה שהיה חצי סלבס וחצי אנונימיים.
דוריס: נכון, אז היא מהחצי האנונימיים, עד היום היא נשארה אנונימית.
אושרה: כן, הלוואי והיא באמת הייתה נשארת אנונימית.
דוריס: היא בעצם יוצאת עם איזשהו סטורי, נכון?
אושרה: רילס. סטורי או רילס, היא יוצאת על העולם.
דוריס: כן, היא פשוט נגד העולם, מה שנקרא. כמו VERSUS THE WORLD
אושרה: היא כאילו לקחה איזה משהו ופתחה את הג'ורה.
דוריס: מבערים.
אושרה: ממש.
דוריס: שתתה מיץ אומץ ויצאה על כולם. עכשיו, חלק מהביקורות שלה הן מוצדקות כאילו...
אושרה: אני לא הייתי קוראת לזה מיץ אומץ, היא עשתה את הדבר כאילו הכי...הכי כאילו קל לעשות, מה היא עשתה? היא יצאה על אנשים שמאלנים.
דוריס: וצרחה עליהם.
אושרה: כן.
דוריס: אבל מה זה יצאה? כשאנחנו אומרים "יצאה", אני לא חושבת שזה מביע מספיק את מידת הטירוף שאחזה בלינור סבניק. זה היה ברמת, אני כזה, יש מצב שהיא צריכה מגרש שדים? צא דיבוק צא!!!!!!!
אושרה: זה היה קשוח. הדבר הראשון שהיא פתחה בו זה רנא רסלאן.
דוריס: נכון.
אושרה: שהבוט של החמאס שלח.
דוריס: מי ידע שרנא רסלאן יכולה להרים כאלה אמוציות בבין אדם? אפילו רנא לא ידעה. לינור קוראת לה שם "מלכת יופי של הביצים שלי".
[צוחקות]
דוריס: That is true (זה באמת נכון).
אושרה: וואי וואי וואי, היא אומרת שם על רנא, כאילו, "מה את משחקת אותה פוליטית, לא פוליטית, למה את חושבת שאתה היית זוכה במלכות היופי של ישראל אם לא היית ערבייה? זה הטקס הכי פוליטי שיש."
דוריס: שוב, זה לא כל מה שהיא אמרה, אני לא מסכימה איתו, אני פשוט חושב שכאילו הכל ביחד והפאתוס והטירוף הלחיץ אותי.
אושרה: כן, היא גם יצאה על רבקה מיכאלי והיא יצאה על מושיק גלאמין שהגן על רבקה מיכאלי.
דוריס: כמו שהוא אמר שהוא לא מסכים איתה. הוא אמר בצורה ברורה, זה גם אייטם, שהוא לא מסכים עם מה שרבקה מיכאלי אמרה, אבל לא צריך לצאת על אישה בת 85, שתרמה לתרבות ולעשייה בישראל ו...
אושרה: על פניו אני מסכימה עם מושיק גלאמין. הבעיה היא זה שכאילו, רוב הסטורים שאתה רואה, הסטורים/רילזים/מה שלא תרצי, זה בנוגע למלחמה, החטופים וזה.
דוריס: נכון.
אושרה: ואז כאילו, את רואה פעם ראשונה את מושיק גלאמין אחרי שלא שמעת ממנו הרבה זמן, והדבר הראשון שהוא עושה זה להגן על רבקה מיכאלי.
קודם כל, רבקה מיכאלי אישה בת 85, היא יודעת בדיוק מה היא עושה. היא יודעת שאם היא הולכת להביע את העמדות האלה שהן בעד "בצלם", היא הולכת לקבל אש, היא לא צריכה את העזרה של מושיק גלאמין.
זה שמושיק גלאמין קמה וכאילו מגנה על רבקה מיכאלי, nobody asked for your help.
דוריס: כן, ומצד שני כאילו מותר לה להגיד את זה, למושיק גלאמין, מותר להגיד את זה, וכאילו כל מה שהיא אמרה זה כאילו, יענו, תגידו.
אושרה: אבל מה אתה מופתע שמתקיפים אותך?
דוריס: ברור שאין לו מה להיות מופתע כי כאילו האנשים פה גם לא נותנים לאף אחד להגיד שום דבר, ואז אתה נופל לידיים של לינור סבניק ואתה מבין שכל הבלוגרים וזה זה שטויות.
אושרה: ואיך לינור סבניק אמרה? "כל כלב ביג'י יומו, התחלנו לדבר בערבית." -
דוריס: נכון. "אנחנו לא ניתן לשחק לו בביצים, אנחנו נוריד לו את הביצים".
אושרה: היא לא אמרה "נוריד לו", היא אמרה "מורידים את הביצים".
דוריס: לא, לא, למושיק. באופן כללי.
אושרה: כן, באופן כללי. "מפסיקים לשחק בביצים, אנחנו מורידים ביצים." וככה נגמר הריל.
דוריס: נכון. אוי, עוצרות. [אזעקה]
אושרה: עוצרות. אזעקה.
[מעברון מוזיקלי קסום]
אושרה: וואו, וואו, וואו, וואו.
דוריס: כן.
אושרה: איזו ריצה.
דוריס: תודה, חמאס, מה שנקרא.
אושרה: אני הבנתי למה ערבי צילם אותך פעם שעברה כשרצת. תקשיבי, את רצה בטירוף.
דוריס: כן, אני מהירה מאוד.
אושרה: אפרופו "פומה"...
דוריס: אמרתי לך את זה, אמרתי לך שאני מהירה, זלזלת בי.
אושרה: וואו! את רצה...אני פשוט ראיתי ענן בצורה שלה.
דוריס: [צוחקת]
אושרה: אני הייתי ממש מאחורה, הייתי בוודג' כזה של...לאן הולכים מפה? את כבר היית כאילו במקלט.
דוריס: כן, אני מאוד מהירה.
אושרה: וואו, איזה אירובי אוחצ'ה.
דוריס: תקשיבו, זה קשה. תראו מה לינור סבניק גורמת.
אושרה: אני המומה. הנה, אמא שלי מתקשרת, שנייה.
דוריס: הנה, אתם בלייב.
אושרה: היי, אמא.
אמא של אושרה: כפרה עליך מה נשמע?
אושרה: ברוך השם אמא, הכל בסדר. הייתי במרחב מוגן.
אמא של אושרה: בכל הארץ אני רואה.
אושרה: כן, כן. טוב נשמה שלי. כן. תחש אלו הערבים האלה. יאללה, אמא, אני אוהב אותך.
אמא של אושרה: אתה בבית?
אושרה: כן. ביי.
דוריס: קיבלתם את אושרה משקרת לאמא שלה בשידור חי.
אושרה: מה אני אגיד לה? אני מקליטה פוסט השחרות?
דוריס: [צוחקת]
אושרה: יש פה פודקאסט של השחרות, אמא את לא מבינה, אני רצתי באמצע פלורנטין, אני בלי מרחב מוגן, אז רצתי 15 דקות כדי להגיע למקלט.
דוריס: בדיוק. טוב.
אושרה: זה שקר לבן.
דוריס: שקר לבן. לא, לא, זה בסדר, זה בסדר, אני סתם צוחקת.
אושרה: טוב, בואי נעבור לחדשות טובות.
דוריס: כן, חדשות טובות, כי צריך כבר בשלב הזה, אני כבר לא יכולה לשאת יותר.
אושרה: בגיל 48 סופי צדקה הפכה להיות סבתא לראשונה, ביתה, חן, בת ה-26, ילדה בת בכורה. האם אתם מרגישים זקנים?
דוריס: מה זה זקנים? כשאני ראיתי את הידיעה הזאת, אני כאילו, הסתכלתי פעמיים, ילדה, היא סבתא? סבתא? לא הבנתי, היא סבתא? איך זה יכול להיות שהיא סבתא?
אושרה: באיזה וודג' היא בת 48? היא נראית מעולה.
דוריס: היא נראית מעולה לגילה, ובכלל...
אושרה: I'll have what she's having (אני אשתמש במה שהיא משתמשת)
דוריס: ממש, שומרונות.
אושרה: כן, אני נכנסת לדיאטת השומרונים.
דוריס: את צריכה להיכנס לכת השומרונות.
אושרה: שומרוני משקל.
דוריס: [זעקות צחוק] שומרוני משקל. וואי, אני מזיעה פה. סופי צדקה, אני באמת חושבת שכאילו...את הסבתא שכולנו צריכות, וחוץ מזה שכאילו...איפה את? אני רוצה שתחזרי, אני רוצה קאמבק.
אושרה: מה, איפה היא? הולכת לקבל קמפיין עכשיו לנו…איך קוראים לזה? "מגה בלו"..."מגה גלופלקס".
דוריס: גלופלקס, כן.
אושרה: כי לגוף אין חלקי חילוף.
דוריס: נכון. כן, אז אנחנו רוצים להגיד עוד כמה מזל טובים. נטע אלחמיסטר ובעלה הכדורגלן, רמי גרשון, חובקים בן בכור. מזל טוב, מזל טוב.
אושרה: מזל טוב, מזל טוב.
דוריס: הריון מאוד פוטוגני.
אושרה: מזל טוב, כן. אנחנו צריכים להחזיר קצת מספרים למדינת ישראל אחרי מה שעשו לנו הערבים ימח שמם.
דוריס: בהחלט. אבל באמת יש בייבי בום עסיסי. אנחנו כבר שבועות ברצף מדווחים על הרבה תינוקות.
אושרה: בטח כפרה, כל מה שאני יכולה לעשות בזמן שאני בממ"ד זה לחשוב על ג'ונג'. אז אם אני חושבת על ג'ונג', אני בטוחה שיש הרבה נרתיקים במדינת ישראל שעכשיו מקבלים...
דוריס: שהתמלאו.
אושרה: כן.
[צוחקות]
אושרה: אבל הנה נרתיק שהתרוקן.
דוריס: נכון.
אושרה: רוני דלומי ילדה בת ראשונה.
דוריס: מזל טוב, רוני דלומי.
אושרה: אני אגיד לכם את האמת, נרתיק שהתרוקן זה הדבר הכי יפה שאי פעם נאמר לאישה יולדת.
דוריס: נרתיק שהתרוקן.
אושרה: הוא התרוקן הנרתיק.
דוריס: גם זה באמת להפוך אירוע די קשוח למשהו מאוד בקטנה. בלי קשר רוני דלומי, אני חייבת להגיד שאני...אני קיבלתי ממנה חתימה כשהייתי בת שתים עשרה ואני מאוד אהבתי אותה ב"כוכב נולד" ווטאבר שהיית והיא מקסימה, היא אישה מקסימה. אהבתי הכי את מאי פיינגולד, אבל גם אהבתי אותה, זה לא הפריע לי.
אושרה: די, היא כזאת צנונית.
דוריס: רוני?
אושרה: עלה בייבי, אורוגולה.
דוריס: היא מתוקה פשוט, היא באמת בן אדם מתוק.
אושרה: מתוק, אבל מה בין עלה ובין כוכבות?
דוריס: גם אחותה הייתה מורה שלי בבית ספר, בתיכון.
אושרה: בבקשה, בבקשה, זה מסביר לי.
דוריס: זה מסביר דברים.
אושרה: גם בעלה הוא כזה הייטקיסט. הכל משעמם אצלם.
דוריס: כן. או רופא או הייטקיסט, כן, הוא משהו שעושים פה. אבל במזל טוב, רוני דלומי, אני דווקא אוהבת אותך.
אושרה: בואי נחזיר קצת ג'וס, פלפל לכל העסק.
דוריס: בואו נקלל קצת, כי גם מגיע להם.
אושרה: יאללה.
דוריס: אז הזמיר, הנרקיס, ליאור נרקיס.
אושרה: וזוכה "המטבח המנצח".
דוריס: הנרקיסים, כן, עם אשתו. אז הוא השבוע הופיע בפני חיילים.
אושרה: יאיייייי.
דוריס: סרטון מקסים שבו באמת הוא פשוט ממטיר קללות, כאלה שידעתם שקיימות וכאלה שלא, על הקהל. על עזה זאת אומרת, כאילו, הקהל שומע את זה, הקללות הן על עזה.
אושרה: אני אהבתי רצח.
דוריס: מה הכי התחברת?
אושרה: אהבתי כאילו, מה הוא אמר? "תזיינו אותם".
דוריס: כאילו, "אחושרמוטה".
אושרה: הוא פשוט פתח, זה היה כל כך לא פי.סי.
דוריס: כל כך לא.
אושרה: זה לא ממלכתי. הוא לא הולך לשיר בהר הרצל השנה. אלה אם כן בן גביר אחראי על הטקס. ליאור נרקיס פשוט פתח מבערים על העזתים.
דוריס: נכון. ראיתי גם שעכשיו הוא עושה חתונות בבית שלו, אז מעניין אותי אם הוא גם מקלל בזמן החופה.
אושרה: אני בעד.
דוריס: תחשבי שהוא יעשה סרטונים כזה לאנשים, "מזל טוב", אז במקום סרטונים, פשו בשביל לקלל אותם, לקלל אותם, "מזל טוב, יא זבל, יא זונה".
אושרה: אני רוצה סרטונים שלו ממשיך לקלל עזתים כי זה באמת היה כאילו...מה שאנחנו כולנו מרגישים כזה, כי כל הזמן אנחנו נכנסים לרשתות החברתיות ואנחנו רואים את כל הפרו פלסטינים ובא לך לדפוק את הראש בשפיץ של השולחן.
דוריס: כן.
אושרה: כזה, "יואו, הם כאלה מסכנים, כאלה תמימים, חפים מפשע". עעעעעעעעעעעעעעעע.
דוריס: כן.
אושרה: מה זה חפים מפשע? אני חפה מפשע שהייתי צריכה לרוץ עכשיו, כאילו, ואני לא קלת תנועה, אני כבדת תנועה.
דוריס: [צוחקת]
אושרה: המפרקים בברכיים שלי לא עומדים בעומס לריצה הזו.
דוריס: זה קשה לכל אחת.
אושרה: לא לכל אחת, לי. לי! אני ליטרלי...זה היה ממש כמו לראות את ספידי גונזלס. אני ראיתי "לוניטונס" עכשיו, הריצה שלך.
דוריס: אני נשבעת שאני ספידי גונזלס ולא רות גונזלס.
אושרה: לפנתיאון. אני הייתי רות גונזלס מאחורי...ספידי ורות. ספידי ורות.
בקיצור, אני ממש בעד ליאור נרקיס מקלל, אבל בין הצרורות, הוא שחרר את האמרה, "עזה השחורה".
דוריס: "שחורה!"
אושרה: ומי שהגיבה לזה הייתה לא אחרת מאשר זוכת האח הגדול.
דוריס: תקווה גדעון!
אושרה: וואו, וואו, וואו. תקווה גדעון כמובן לא נשארה חייבת.
דוריס: היא אמרה, "אני מבינה שנפתחנו ומלחמה, אבל שחורה זה לא קללה, יא עתיק."
אושרה: וואי. תראי, יש אמת בדבריה, יש משהו בשימוש, בשפה, איך שאנחנו משתמשים בה שהיא ממש ממחישה ו...
דוריס: יוצרת מציאות.
אושרה: ויוצרת מציאות. הרבה פעמים, כשאתה יודע, כמו שאומרים לחיילים, "מה, אתה כוסית?" כזה...
דוריס: או "אתה אוטיסט?"
אושרה: כאילו, זה מאוד מיזוגני. אפילו אני אמרתי כמה פעמים בפודקאסט את המילה "מפגר"...
דוריס: נכון.
אושרה: בתור מילת גנאי, ושלחו לנו בתגובה שזה לא קללה, "מפגר" זה לא קללה, זה בן אדם שסובל...
דוריס: וזה נכון.
אושרה: מפיגור.
דוריס: נכון.
אושרה: ואני מקבל את ההערה הזאת, זה פשוט מטבע לשון שקיים בי כאילו מזה שנים, אני יכול לתקן את עצמי, אני אעשה זאת, אני לא רואה...אני לא נאחז במילה "מפגר" כקללה...
דוריס: לגמרי.
אושרה: בקרנות המזבח. זה מעניין לי את הכוס להגיד את המילה "מפגר", אז אני לא אשתמש… אני אשתדל לא להשתמש בה, ואם אני אשתמש בה, אז תמשיכו להעיר לי.
אבל תקוות גדעון הגיבה לזה. אני חושב שזה היה טיפה קטנוני, כי זה היה ברור שהוא לא התכוון כאילו, לעזה...
דוריס: נכון.
אושרה: שהיא אישה שחורה, כי זה דבר גזעני להגיד, אבל מה שהוא בעצם הגיב לה, הוא אמר, "עזה השחורה", ואז הוא כזה מקף, "מקום רע, עצוב, חשוך ואפל. למי שבוחר למשוך את זה לכיוונים אחרים, חבל, זו לא הייתה כוונתי, למען הסר ספק. תקווה, אחותי, אוהב אותך המון, עם ישראל חי."
דוריס: כן.
אושרה: תכלס, תגובה קלאס.
דוריס: כן, כן, תגובה טובה. הוא כן לוקח אחריות על מה שהוא אומר, 'לא התכוונתי לקחת את זה ככה.'
אושרה: הוא מסביר לה מה הוא אומר.
דוריס: הוא כן יכול להגיד גם את מה שאת אמרת, כי אני לא חושבת שיש בזה משהו פסול של להגיד, אוקיי, אני מבין שהמילה "שחורה" יכולה להיתפס בפני אנשים מסוימים כדבר לא...כלא קללה, ולכן אולי אני אנסה להימנע מלהגיד אותה.
אושרה: אבל תארי לך עכשיו יבואו אלינו ויגיד לנו, 'אסור לנו להגיד את המילה יותר "השחרות".
דוריס: כן.
אושרה: אנחנו לא יכולים להשחיר יותר. כאילו...אין מה לעשות, חוץ מאת הקונוטציה הגזעית שיש למילה "שחור"...
דוריס: כן.
אושרה: יש גם את הקונוטציה הפיזית ששחור זה...
דוריס: זה צבע.
אושרה: זה צבע.
דוריס: כן.
אושרה: זה מסמל חושך, אפלה, לא יודע מה, ההפך מהלבנה.
דוריס: כן.
אושרה: כאילו...
דוריס: לא, ברור, ברור, ברור. גם אני באמת לא חושב שהכוונה שלו הייתה גזענית בשום צורה. הוא היה בכזה רצף שטוף קללות, אני לא חושב שהוא חשב לרגע, הוא ממש רצה רק לקלל את ה...את עזה.
אושרה: מצד שני, אנחנו בתור שתי נשים לבנות, לא באמת יכולות להתחבר...
דוריס: נכון, נכון, נכון, נכון. בגלל זה אני אמרת...
אושרה: לנרטיב של תקווה, אז אני מכבדת את תקווה,
דוריס: גם אני.
אושרה: למרות שבעיניי היא קצת חיפשה במקום שלא הייתה צריכה לחפש.
דוריס: בסדר, בסדר.
אושרה: אפרופו, אנשים שמחפשים.
דוריס: מי שמחפש מוצא.
אושרה: מי שמחפש מוצא, למרות שלפעמים הוא לא מוצא את מה שהוא חיפש.
דוריס: כן, לגמרי, לפעמים אתה מוצא משהו לא נכון, כמו למשל התנועה הפרו-פלסטינית, שחגגה השבוע רילס מאוד מאוד ויראלי, שבו נראית אדל מחזיקה משהו שנראה קצת כמו דגל פלסטין חובקת איזשהו בד, אז ישר פרו-פלסטינים שיתפו את זה והנה אדל תומכת.
אושרה: כן, אדל החזיק את הדגל בהופעות שלה, בהופעות הסופר מדוברות שלה בלאס וגאס, כל פעם שהיא עושה משהו בהופעות האלה, זה נהיה פצצה באינטרנט.
דוריס: כן. ויראלי כזה.
אושרה: נכון.
דוריס: אז באמת הם ככה, כמוצאי שלל רב, שיתפו ושיתפו בכל הכוח, מה שנקרא.
אושרה: אמהמה, חדי העין הם לא.
דוריס: הם לא חדי העין.
אושרה: פחות.
דוריס: שכן, היה מדובר בדגל מקסיקו.
אושרה: נכון.
דוריס: שנמצא, וכמובן...
אושרה: בוו, הוו, הוו...
דוריס: צבעים דומים, אנחנו כבר עסקנו פה בדגל מקסיקו בהרחבה בפוד.
אושר: כאילו, חיים, מה נראה לכם? די, תשחררו. מחפשים כל מיני אנשים פרו-פלסטינים, אתם יודעים מי פרו-פלסטינים? פלסטינים.
דוריס: וגם כאילו נראה לי אדל, אם כבר היא כאילו יותר מתאים לה להיות איתנו. את יודעת?
אושרה: כן?
דוריס: אני חושבת, כאילו מתאים לה כזה.
אושרה: מתאים לה לא להגיד כלום.
דוריס: גם מתאים לה.
אושרה: אני לא חושבת שזה כזה מעניין.
דוריס: אבל את יודעת מי איתנו? אדל בספלוב.
[צוחקות]
אושרה: וחבל.
דוריס: וחבל. לא סתם, יאללה בסדר, נו, אדל.
אושרה: בסדר, בסדר. בוא נעבור לאייטם הבא! רשת האופנה, רשת האופנה "אורבניקה". הפעם לא מדברים על "זארה", מדברים על "אורבניקה".
דוריס: נכון.
אושרה: מה שאנחנו גילינו, שהם תכננו קמפיין בכיכובו של הגרוש של שרית פולק.
דוריס: נכון, הגרוש הידוע כסטטיק.
אושרה: סטטיק.
דוריס: הקונספט של הפרויקט הזה היה אמור להיות סוג של סדרת רשת שתשודר ב"טיק טוק" ובה, בין היתר, סטטיק ייחטף ויוחזק בשבי של חוטפיו. זה היה אמור להצטלם ממש כמה ימים לפני שהתחילה כל המלחמה.
אושרה: אחרי.
דוריס: אחרי שהתחילה כל המלחמה, זה היה אמור להתחיל לצלם.
אושרה: אבל כמובן שזה תוכנן הרבה לפני דובר.
דוריס: בוודאי, כן, כן. זה לא היה קשור לנושא בשום צורה, אבל מן הסתם לאחר מה שקרה, אי אפשר כבר היה להרים פרויקט כזה, כי זה פשוט...
אושרה: ברור, זה חסר רגישות ברמות גבוהות.
דוריס: ברמות גבוהות.
אושרה: הפרויקט נגנז. אגב, אמרו גם שהיו צריכים להצטלם איתו לקמפיין הזה הזמרת, ההורסת משיר הגאווה, איך קראו לשיר הגאווה?
דוריס: אייקון.
אושרה: אייקון, אנבי.
דוריס: אנבי.
אושרה: אנבי, וגם שחקן בשם אילי צ'פמן. צ'פמן.
דוריס: אם אתן מכירות, אז שיהיה לכן לבריאות.
אושרה: אני לא מכירה.
דוריס: אבל כן, אז כאילו, זה באמת משהו שכאילו לא מתאים לימים האלה ולכן הוא גם לא קרה.
אושרה: כן, אז תודה רבה לרשת "אורבניקה" על האייטם שלא קרה.
דוריס: כן, שאתם מתחשבים.
אושרה: אוקיי, האייטם הבא, הוא עוסק באישה שבלבבי.
דוריס: כן, אישה ש...אושרה והיא מחוברות בקשר ירח.
אושרה: ולא רק אושרה והיא מחוברות, גם היא מחוברת כי עכשיו הצטרפה לרשימת "מחוברים".
דוריס: נכון.
אושרה: מעיין אדם, היא הצטלמה לכתבת שער בעיתון "שבע לילות". כמובן...אגב, זה ממש לא קל לקבל שער במוסף סוף שבוע של ידיעות, זה חתכת כאילו שער.
דוריס: בהחלט.
אושרה: במונחים של יחסי ציבור מדובר בשער בין היוקרתיים, לפי דעתי שני רק ל"שבע ימים". "שבע ימים" זה המהדורה היותר כאילו מלאה של העיתון, זה העיתון היותר נחשב.
דוריס: וואלה.
אושרה: "שבע לילות", כתבת שער, היא מצטלמת ומתראיינת בזירת הטבח, איפה שאחותה נרצחה.
דוריס: היא מצולמת שם ממש עם דגל ישראל ענק כזה.
אושרה: והכותרת הראשית, מעיין אדם מצוטטת בה באומרה, "אני מקנאה במשפחות החטופים, להם יש תקווה לחזור להיות משפחה". וואו.
דוריס: כאילו, מעיין אדם, בתור אישה של מילים ודוברת, לא יכולת למצוא התבטאות שתהיה קצת יותר רגישה בתקופה הזו?
אושרה: מקנאה?
דוריס: מקנאה.
אושרה: את מקנאה באנשים, במשפחות שיש בהם אנשים חטופים. את יודעת בכלל, אף אחד מהם לא יודע אם...כאילו, מה זה אף אחד? חוץ מאלה שיצא להם סרטונים, אף אחד לא יודע אם האנשים ששם חיים, לא יודעים אם כל האיברים עדיין אצלם, לא יודעים אם הם עוברים אונס יום-יומי, לא יודעים מה ואיך וכמה הם עוברים, ואת מקנאה בהם?
דוריס: זו התבטאות אומללה פשוט. כאילו, התבטאות אומללה.
אושרה: אגב, היה את האבא שאמר שהוא מקווה שהילדה שלו נרצחה.
דוריס: נכון.
אושרה: ואז פורסם שהיא נרצחה, ואז אחר כך פורסם שזה טעות בזיהוי ושהילדה בעצם חטופה בעזה, וכאילו, האבא עדיף לשמוע שהילדה שלו נרצחה מאשר חטופה, כי הוא לא יודע מה הם יעשו לה. כאילו, לילדה הבלונדינית והיפהפיה שלו בעזה.
דוריס: זה פשוט צורת התבטאות חסרת רגישות לתקופה הזאת, וכאילו...
אושרה: זה פשוט התבטאות שמתאימה בול למעיין אדם. ולא נלך סחור סחור, היא כל כך self centered מרוכזת בעצמה ובאבלה, המאוד מאוד ממונף. סורי, סורי, אם למישהו זה לא בא טוב באוזן. כן, מעיין אדם ממנפת את השכול שלה, וגם ברגעים האלה היא חושבת שהיא מרכז העולם, שבו היא מרשה לעצמה להתבטא בצורה כל כך חסרת רגישות כלפי משפחות שנמצאים בחוסר ודאות משווע, שבהן 45, 46 ימים האנשים של המשפחות שלהם נמצאים בשבי חמאס של ארגון טרור. אף אחד לא יודע באיזה מצב הם, כמה איברים חסרים להם ומה הם עוברים שם ומעיין אדם בכתבת שער, ל"שבע לילות", מדברת על כאילו זה שהיא מקנאה בהם.
דוריס: שהיא מקנאה בהם.
אושרה: ויהי אור, תודה מעיין אדם על האינפוט המאוד מעניין הזה, שאת מקנאה במשפחות חטופים. לכי תוכלי איזה לא יודעת מה, ברקוקש.
דוריס: כאילו, מעיין אדם, זה לא...זה יתחיל לעלות, ככה, לגלוש מהסיר בקרוב, אז כאילו, קצת...
אושרה: אני גולשת!
דוריס: את גולשת כבר אבל הרבה זמן.
אושרה: אני שוצפת, אני קוצפת, אני נמאס לי לדבר עליה, באמת. מישהו צריך לסתום לה ת'פה. זה בלתי נסבל לשמוע את הדבר הזה. כל מה שאני חושבת עליו, זה הילדים הקטנים שנמצאים בשבי חמאס והיא אומרת שהיא מקנאה בהם. היא מקנאה בהם. אחותה היפיפיה, מפל, אם הייתה בשבי חמאס, את יודעת מה היו עושים לה? את מקנאה בה?
דוריס: מעיין אדם.
אושרה: לא בה, כאילו, באחותה, בה באנשים ש…
דוריס: כן, כן, כן. טוב. נקסט. אוקיי, טוב. אייטם של עוקבים עוקבות של "אינסטגרם", מאחורי הקלעים של אינסטגרם.
אנחנו נתחיל בדבר שקרה ממש היום, מיודעת הפוד דיאן שוורץ, אישה די אייקונית, קיבלה עוקב מפתיע לחשבון האינסטגרם שלה והוא אחיהן של ג'יג'י ובלה חדיד, אנואר חדיד.
אושרה: אנואר, האקס של דואה ליפה.
דוריס: נכון, כאילו, מה שנקרא, מגיע משושלת עוכרות מאוד רצינית.
אושרה: בטח, בטח. המיסלטו שנמצא מעל עץ הקריסמס של עוכרי ישראל האנטישמיים, משפחת חדיד, אנואר עוקב אחרי דיין שוורץ. עכשיו, אני נכנסתי לפרופיל של דיאן שוורץ ב"אינסטגרם"...
דוריס: אנחנו עוקבות אחריה ב"לא אמיתי".
אושרה: כן?
דוריס: כן.
אושרה: אני נכנסתי מהפרופיל האישי שלי כדי לראות על מה מדובר ופשוט האינסטגרם שלה מפוצץ בזה שהיא עם קסדה ועם מגן דוד, וחי והיא הולכת לבקר בעזה...
דוריס: בסרטוני הסברה.
אושרה: בסרטוני הסברה וכו' וכו', וכו', ואנואר פשוט אומר, 'לא אכפת לי היא כוסית, אני הולכת לעקוב אחריה.'
דוריס: ממש! מה שנקרא,הנה הערכים שלו.
אושרה: בבקשה, אמרתי לכם, עומק הטענות כעומק השלולית שאני עושה באמבטיה."
דוריס: נכון. ואם כבר דיברנו על עוקבים ועקיבות מפתיעות, משפחת חדיד השבוע גם איבדה באופן מפתיע עוקבת חשובה במיוחד.
אושרה: ואהובה במיוחד.
דוריס: ואהובה במיוחד.
אושרה: מספר אחד שלי במשפחה שלה.
דוריס: האמת שכן. קלואי קרדשיאן, הקרדשיאנית, וואלה, אחת הטובות.
אושרה: נאמבר וואן.
דוריס: לגמרי. החליטה להוריד עוקב מג'יג'י חדיד. אנחנו כאילו לא מכירים את הטענות ואנחנו לא בדיוק יודעים מה הייתה הסיבה שלה כי היא לא דיברה על זה.
אושרה: אנחנו לא צריכים שום טענות ואנחנו לא צריכים שום סיבות. קלואי, אנחנו מעודדים אותך רצח. תורידי עוקב גם לג'יג'י, גם לבלה, גם לאנואר, גם למוחמד, גם ל...איך קוראים לה? להיא עם מחלת הלימון.
דוריס: אה, יולנדה. סתם הייתי מורידה לה עוקב כי אישה מעצבנת!
אושרה: קלואי, תורידי עוקב לכולם. אנחנו בעדך אנחנו מעודדים אותך, את כוסית אש וטריסטן שילך לגיהנום.
דוריס: כן, נכון. וכל עוקב שאת תורידי להם אנחנו נוסיף לך.
אושרה: נכון, נכון מאוד.
דוריס: זה המבצע.
אושרה: אוקיי, אני חייבת לדבר על האייטם הבא.
דוריס: נכון.
אושרה: שירי מימון, היא פשוט ממשיכה את רגעיה האייקונים במלחמה הזאת.
דוריס: אישה שהיא מוד.
אושרה: היא פשוט מוד. לא להאמין. שירי מימון, אחרי הסטורי האלמותי, הריל האלמותי שכבר צבר איזה 50 אלף צפיות אצלנו באינסטגרם, שבו היא מקימה ילדה...
דוריס: מפנה מפונה.
אושרה: מפנה מפונה. אז היא השבוע פשוט החליטה להיות סבג' (savage=פראית).
דוריס: כן.
אושרה: היא פשוט סבג'. מי שזוכר את האפליקציה, ת'רד, אני כבר לא נכנסת.
דוריס: גם אני לא, שנים.
אושרה: אז כן, אז בת'רד מישהי העלתה שם תמונה שבו היא דורכת על דגל ישראל. שירי מימון החליטה להגיב לה ברוח התקופה, מה שנקרא התגובה מפורטת, מוסברת. היא עשתה בעצם הסברה למדינת ישראל.
דוריס: היא הולכת עד הסוף, שירי, זה מה שיפה בה.
אושרה: כן, היא מסבירה על מלחמת העצמאות ועל זה שהפלסטינים סירבו למלא הצעות פשרה של האו"ם ושל ישראל והיא סיכמה את כל ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי ופלסטיני במילה אחת.
"תמותי".
[משתגעות מצחוק]
"תמותי".
אושרה: וואו, זו תגובה בול.
דוריס: בול.
אושרה: בול, בול לעין.
דוריס: את יודעת גם למה זה בול? כי זה כל כך "אווט אוף קרקטור"(*מחוץ לדמות-out of character ) של שירי מימון, שזה כאילו וואו! אני לא ציפיתי לזה.
אושרה: שירי מימון מצחיקה, כי כאילו היא הכי דיוה כזאת, ומאורגנת, ומסודרת,
דוריס: וסחית,
אושרה: וסחית. ואז פתאום היא רושמת "תמותי".
דוריס: תמותי.
אושרה: וואו, זה היה וייב ברמות. שירי מימון, תמשיכי כך.
דוריס: מעניין אם אני אגיב את זה על דברים, אנשים יבינו שזה רפרנס לשירי מימון או שהם באמת יחשבו שאני אומרת להם "תמותי".
[צוחקות]
אושרה: אוקיי.
דוריס: עוד סבג' וומן.
אושרה: עוד סבג' וומן.
דוריס: קרן מרציאנו, הכתבת הכלכלית של חדשות 12, קיבלה סדרת הודעות נאצה מאדם בשם משה טואשי. טואשי? היא פרסמה אותם בסטורי שלה, כי זה באמת היה דברים די חריפים, וגם כי היא מכירה את הבן אדם, כי הוא כבר איים עליה ושלח לה בעבר כל מיני הודעות מהסגנון הזה.
ובין פניני הלשון, מה ניתן למצוא שם אושרה?
אושרה: הוא רשם לה..."מרוקאית מוצצת זיין". זין עם שתי יודים.
דוריס: נכון.
אושרה: ואז היא רושמת שלו בתגובה, "זין כותבים עם יוד אחת, אבל מרוקאית לפחות אתה יודע לכתוב בלי שגיאות". [צוחק]
דוריס: האישה הזאת אייקונית.
אושרה: קרן מרציאנו מושלמת.
דוריס: מושלמת.
אושרה: מושלמת.
דוריס: אני תמיד אומרת שהיא לדעתי רובוט ואני יכולה להסביר למה. כשהיא מראיינת אנשים, אי אפשר להטעות אותה. היא ככה, היא חדורת מטרה. מנסים לבוא אליה, היא רובוט. אין, אין, אין, אין, אין. היא חדה.
אושרה: היא מעלפת והיא חכמה והיא נהדרת והיא פשוט לא נותנת לאנשים לדבר עליה שיט, והיא פרסמה את כל התכתבויות שלה וגם את התמונה של הבחור הזה, משה טואשי.
ומי שאחר כך עוד פורסם לגביו זה גם, איך קוראים לו, אור הלר?
דוריס: כן, גם אור הלר מחדשות 13.
אושרה: אור הלר מחדשות 13, הוא בעצם גם פרסם שהבחור הזה, משה טואשי, הוא גם הטריד אותו.
דוריס: כן, ואז אור הלר בתגובה פרסם את מספר הטלפון שלו.
אושרה: לא להתעסק!!!
דוריס: ממש! טוב מאוד אבל שהם התחילו להתעורר.
אושרה: לא להתעסק! פן תתרסק! משה טואשי. את תשמרי על הפה שלך, גברת בימאית מולכו כי ציפור עם ציפור, נפגשת.
דוריס: את רוצה לראות כאילו גם, בואי נגיד, את לא רוצה להתעסק עם אושרה.
אושרה: לא.
דוריס: חכי שהיא תתחיל לשלוח לנו לדי.אמ משה טואשי אלינו.
אושרה: וואו,
דוריס: "מרוקאית מוצצת זין", מה אנחנו נענה על זה?
אושרה: סליחה, וממתי מרוקאית מוצצת זין זה קללה? אני מרוקאית, ויכול להיות שאני גם מוצצת זין.
דוריס: בעוונותייך!
אושרה: בעוונותיי אולי היה ג'ונג' או שניים בתוך פי.
דוריס: לא, לא נפלנו, מה שנקרא.
אושרה: לא, זה לא קללה.
דוריס: אבל מה שכן נכון, זה שזין כותבים עם י' אחת וזה חשוב שתקפידו על זה.
אושרה: בדיוק.
דוריס: טוב, עכשיו, עם שיר אחד, לא, עם אחד עם שני שירים בשבוע אחד.
אושרה: יו, איזה אייטם מצחיק.
דוריס: זה כאילו הליקוי הירח שלי.
אושרה: שני המנונים יצאו השבוע.
דוריס: המנוני צאן ברזל. אנחנו כמובן קודם כל נתחיל באישה שהתחילה כרונולוגית ראשונה, וזו...
אושרה: אורסולה.
דוריס: אורסולה, נכון, אורסולה מבת הים הקטנה, מאיה מירב בוסקילה.
אושרה: אני עוד לא התגברתי.
דוריס: גם אני לא, אבל הנה, לפחות קיבלנו את זה וזה נתן לנו קצת ממה שרצינו לקבל.
אושרה: זה נתן לנו את כל מה שהפסדנו.
דוריס: That's true, אמריקה. אז מאיה בוסקילה הלכה לשיר בבסיס עם חיילים, ו...
אושרה: וואו.
דוריס: מה שהיא עשתה שם, זה פיצוח...
אושרה: אני יכולה לעשות חיקוי של זה.
דוריס: אני מאוד אשמח שתעשי חיקוי.
אושרה: [שרה/צווחת:"עם ישראל חי!"]
דוריס: אבל את צריכה שישים כאלה.
אושרה: [שרה "עם ישראל חי!]
דוריס: איזה הורסת, איזה הורסת. זה היה…
אושרה: "עם ישראל חי!"
דוריס: אני יכולה גם ממש...
אושרה: "עם ישראל חי!"
דוריסף אני יכולה לשים קטע מזה אם אתם רוצים. אני יכולה להשמיע את זה.
אושרה: זה ממש אין צורך.
דוריס: ממש אין צורך. אני כמובן לא יכולתי להישאר אדיש לזה ואז יצרתי את גרסת הרמיקס ל"עם ישראל חי", אז אם אתם רוצים לשמוע, היא נמצאת בעמוד ה"אינסטגרם" שלנו, ברילזים.
אבל באמת, אני רק רוצה לומר לך, תודה מאיה בוסקילה שהרמת אותי מאפר?
אושרה: תקשיבי, היא פשוט שרה לכל החיילים בקול האמבולנס שלה. זה לא להאמין. היא פשוט הנשק הסודי שלנו מול החמאס.
דוריס: עם ישראל מעולם לא חי יותר.
אושרה: אף אחד לא יכול לחיות כששומעים את מאיה בוסקילה. זה ווייס משתק.
דוריס: משתק. ותגידי את זה למאיה קיי.
[צוחקות]
דוריס: שאמורה לגנוב לה את הקול.
אושרה: לא, ההפך. מאיה גונבת למאיה קיי את הקול.
דוריס: כן, מאיה בוסקילה גונבת למאיה קיי.
אושרה: בסדר, אני אומרת שהקול של מאיה בוסקילה משתק לא לטובה.
דוריס: את חושבת שזו האזעקה, אז את רצה.
אושרה: כן, זה ממש אמבולנסי, זה היה כזה…"עם ישראל חייייייייייייי"
דוריס: מאוד יפה.
אושרה: כן, להיט, להיט, להיט, מי שלא שמע, רוץ לשמוע.
דוריס: ומלהיט ללהיט, אני רוצה לדבר על השיר היפה והאלמותי, השביעי לעשירי, של המשוררת והזמרת והאישה שבלב שלי, ותכלס, ראש הממשלה שלי, פנינה רוזנבלום.
אושרה: איזה שיר קשוח.
[שרה: "איפה הייתם בשביעי לעשירי?]
דוריס: איפה היינו?
אושרה: [שרה: "למה זה קרה? והכל עוד נדע]
זה מרגיש לי כמו הגלגל מסתובב מעל מסך עשן והאור המהבהב.
דוריס: אבל אז יש..."להחזיר ת'חטופים במהרה"
אושרה: "לפעמים חלומות מתגשמים, לפעמים כשהלב עוד תמים"
דוריס: איזה שיר איקוני. עכשיו, היא שרה את זה בתוכנית של רשת.
אושרה: זה היה נשמע קצת לחן של צביקה פיק.
דוריס: זה נשמע כמו שני דברים. כאילו, זה נשמע כמו שני שירים שונים. כאילו, הפזמון הוא שיר מסוים, והבתים זה שיר מסוים. וגם צריך לומר שהיא עשתה את הופעת הבחורה בתוכנית החדשה של תום אהרון ויעל פוליאקוב ופשוט יעל פוליאקוב לא יכולה להפסיק לצחוק. היא כאילו, היא מנסה לא לצחוק, והיא כאילו שרה איתה את השיר כדי לא לצחוק, אבל רואים שהיא כאילו כולה בתוכה נוזלת.
אושרה: אנחנו נקריא לכם את הבית הראשון.
"איפה הייתם בשביעי לעשירי?
ולמה זה קרה?
הכול עוד נדע.
האשמים ילכו הביתה במהרה.
עכשיו הזמן להתאחד ולומר תודה."
[צוחק]
דוריס: אבל כל מילה בסלע, אין, אין. כל מילה היא צודקת. צריך להתאחד עכשיו. זה הזמן להתאחד.
אושרה: זה לא "ומשה היכה בסלע", זה "ופנינה היכתה בסלע".
דוריס: זה נכון. כי היא פתחה אותנו, חבל על הזמן.
אושרה: תודה רבה לפנינה ולמאיה בוסקילה על ההמנונים.
דוריס: המנונים.
ואם כבר, מהמנוני מלחמה,יש לנו עוד המנון מלחמה לדבר עליו, ואנחנו רוצים לדבר על השיר, שיר ש...שיר, לקרוא לזה שיר זה מילה גדולה. הקצב עם המילים, "חרבו דרבו" של נס וסטילה.
אושרה: מה חרבו דרבו?
דוריס: ככה קוראים לזה "חרבו דרבו".
אושרה: אה, לשיר קוראים "חרבו דרבו".
דוריס: כן.
אושרה: חשבתי שזה תיאור לשיר שאתה הולך לזה להגיד.
דוריס: גם תיאור לשיר.
אושרה: חרבו דרבו זה גם השיר וגם התיאור שלו.
דוריס: תקשיבו, דווקא נס וסטילה, אני ממש ציפיתי כי יש להם את "תיק קטן" וזה נחמד.
אושרה: אה "תיק קטן" שה של נס וסטילה?
דוריס: כן.
אושרה: אז משם הם מוכרים.
דוריס: בול. עכשיו נפל לך האסימון. אז נס וסטילה הוציאו שיר חדש לכבוד המלחמה, שנקרא "חרבו דרבו", וכך גם השיר. כשם השיר, כך הוא.
אושרה: אני דווקא קראתי תגובות של אנשים ממש בקטע של השיר.
דוריס: כן, ראיתי שאני לא דווקא ברוב, אבל תקשיבו, זה כאילו, אוקיי, המילים הם ממש מלחמה וזה בסדר, זה לא מה שהפריע לי. אני פשוט מרגישה שזה כאילו אסון מוזיקלי. אני אשמע את זה אחר כך עם אושרה ואני אבקש קצת יותר פרטים, אבל מה ששתי בנות נוספות שלא אהבו את השיר, כמוני הן האחיות סימי והייז, שתכלס...
Comments