רועי כ"ץ בפרק מיוחד בעקבות מלחמת "חרבות ברזל": כתבנו גד ליאור סיפר על ההערכות הראשונות על עלויות הלחימה והפיצויים הצפויים בגין הנזקים הכבדים ברחבי הארץ, חן הרצוג - הכלכלן הראשי של BDO, שוחח על ההיחלשות הדרמטית בשקל ועל המסחר התנודתי בבורסה מתחילת השבוע ומירב קריסטל סיפרה - האם באמת קיימים חוסרים בסופרים, ואם כן, של אילו מוצרים?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 10/10/2023.
רועי: שלום לכם, אתם איתנו על "כסף חדש" הפודקאסט הכלכלי היומי של YNET. יום שלישי, 10 באוקטובר, אנחנו בפרק מיוחד בצל הלחימה העזה בדרום והמתיחות הגבוהה בגבול הצפון. יום רביעי ללחימה שהחלה בשבת בפלישה של מחבלי חמאס ליישובי הנגב המערבי. אנחנו רוצים לנסות ולעסוק היום אצלנו כמה שאפשר בהיבט הכלכלי של המצב המורכב. כתבנו גד ליאור יהיה איתנו עם הערכות ראשונות על עלויות הלחימה וגם על הפיצויים שצפויים בגין נזקים כבדים ברחבי הארץ בדגש על אזור הדרום כמובן. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO הוא ישוחח איתנו על ההיחלשות הדרמתית בשקל ועל המסחר התנודתי בבורסה מתחילת השבוע לקראת סיום. מירב קריסטל כתבתנו תספר לנו האם באמת קיימים חוסרים בסופרים בישראל ואם כן, למה? ואם כן, של אילו מוצרים? עורך הפוד היום דן רבן, נדב ברכה הוא על הביצוע הטכני. מאחורי המיקרופון רועי כץ. "כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של YNET. הנה. אנחנו מתחילים.
[מעברון מוזיקלי "כסף חדש"]
רועי: "כסף חדש", מתחילים מטבע הדברים עם האירועים המלחמתיים והמשמעויות הכלכליות האדירות. ארבעה ימים לתוך מלחמת חרבות ברזל, הערכות על נזקים ברכוש על העלויות של המלחמה הזאת עוד ראשוניות וחלקיות מאוד. יחד עם זאת, אנחנו בכסף חדש רוצים לנסות ולברר מה בכל זאת אנחנו יודעים בנושא. אומרים שלום לכתבנו גד ליאור, שלום גד.
גד: שלום רב.
רועי: טוב, ברשותך בוא נדבר מספרים. הערכות ראשוניות של העלות של המלחמה עד כה, יום רביעי בסך הכל למלחמה?
גד: הערכות יכולות להיות של שבוע בערך, זה יהיה שבוע, יהיה גם שבועיים כנראה ואולי יותר. שבוע של מלחמה עלות למשק בסביבות 4 מיליון שקל. עכשיו, לא כולל נזקים. לא ירי טילים וכו'. העלות הזו כוללת פגיעה בצמיחה של המשק, היא כוללת את הצורך בתקציב, היא כוללת את התחמושת שישתמשו בה וכל ההוצאות שנגרמות בעצם כתוצאה מאירוע מלחמתי.
רועי: עכשיו נכון שזה לא אירוע מלחמתי וגם לא המלחמה הראשונה שאנחנו מכירים בישראל ובכל זאת, יש פה כמה דברים שונים, יש פה נזקים בסדר גודל אחר לגמרי בתוך ישראל בנגב המערבי וגם יש פה גיוס מילואים בסדר גודל שלא נראה כבר הרבה, הרבה מאוד שנים בכלכלה הישראלית.
גד: זה נכון מאוד. 360 אלף חיילי מילואים. כל חייל מילואים עולה עשרות אלפי שקלים, גם יותר. למה? אני אסביר. א', המשכורת שלו שאנחנו, הביטוח הלאומי ישלם וכו'. ב', העלות של הגיוס שלו. יש מדים, יש תחמושת, יש אוכל, יש מקום שינה. חלק אגב, ילונו בין היתר בבתי הארחה, צימרים וכו' כי אין כרגע שם אוהלים וכו'. זאת אומרת, יש פה עלות גדולה מאוד שצריך לקחת אותה בחשבון כשמגייסים כמו שאתה אמרת, מספר כל כך גדול. אני אגב באמת, אני מנסה להיזכר. אני ניסיתי קודם לבדוק. גם במלחמת לבנון השנייה למשל, לא היה בכלל קרוב למספר כזה של חיילי מילואים. זה מספר שמתאים למלחמה. ממש מלחמה. מלחמה גדולה.
רועי: עכשיו גד, אנחנו ראינו אישור של תקציב המדינה רק לפני כמה חודשים וכבר ראינו בשבועות האחרונים אתה יודע, גמישות זאת או אחרת בתקציב שעה שהם היו צריכים למצוא כספים לכל מיני מטרות שונות ומשונות. אבל עכשיו העלויות האלה זה משנה לחלוטין את הדרך שנצטרך להסתכל גם על תקציב המדינה.
גד: כן, אז בלי לומר את השם אז לא לציטוט ישיר, אני הרגע שוחחתי עם אחד מבכירי האוצר, אחד מממש בכירים, שאמר לי, איך אפשר לומר? הכל השתנה, כל המפה השתנתה. מה שהיה לא יהיה. זאת אומרת, תקציב המדינה שהיה הוא כבר לא כל כך רלוונטי. הגירעון יהיה הרבה יותר גבוה ממה שחזו, חזו אחוז ועשירית, זה הולך לכיוון ה-3 אחוזים. אם המלחמה הזו תתארך זה ילך גם ליותר. כל הנושא הזה למשל, רק לדוגמא, הכנסות ממיסים יקטנו כי אנשים עובדים פחות. הביטוח הלאומי ישלם הרבה יותר כסף לאנשים. צה"ל, עלויות עצומות של הצבא שכמובן ידרוש תוספת תקציב לא קטנה. לא מאות מיליונים, זה אולי אפילו לא מיליארדים בודדים, זה יכול להיות יותר. הכל תלוי אגב, דיברתי עם אחד מבכירי האוצר, הכל באי וודאות. יש הבדל גדול בין מלחמה שתימשך לשבועיים למלחמה שתימשך חודשיים. יש הבדל גדול בין גיוס כזה של מילואים לצורך טיפול ברצועת עזה לבין אני אומר חלילה, חלילה שגם בצפון תהיה לנו גזרה ויהיה צריך לעשות עוד גיוס גדול וכל המשק יושבת. כי כרגע לא מושבת כל המשק, מושבת אזור רצועת עזה ומסביב. כמה עשרות קילומטרים וכמובן אנשים שגויסו למילואים. אז אם מישהו לא מגיע לבנק, הבנק כן עובד. אבל אם תהיה פה מלחמה כוללת, יש אי וודאות אי אפשר לדעת מה יהיה. אם תהיה פה מלחמה כוללת, הכל משתנה לנו. לכן כרגע, גם במסמך התחזיות שצפוי ואני כבר אגלה פה, הוא לא יהיה ב-1 בנובמבר, הוא יידחה. הוא היה אמור לפי חוק להיות ב-1 בנובמבר. האוצר לא יודע כרגע את הנתונים. ברור באוצר שעד ה-1 בנובמבר יהיו הרבה שינויים. כנראה שהמלחמה הזו לא תיגמר עד אז. וגם אם היא תיגמר עד אז, לוקח זמן לחשב. לכן הנתונים יהיו אחרים לגמרי מאשר בתקציב, שים לב, התקציב הזה הוא ממאי השנה, זה לא מלפני שנתיים. זה מלפני חמישה חודשים, פחות אפילו, זה סוף מאי.
רועי: כן. גד, אני רוצה רגע את חוות דעתך. אתה הזכרת בתשובה שלך שממש סיימת שיחה עם אחד מבכירי האוצר רגע לפני שאנחנו משוחחים פה. עד כמה אתה מרגיש ויש לך את הפרספקטיבה לזה שעובדי האוצר, בכירי האוצר, הם בתוך האירוע? עד כמה הכלכלה שלנו מתפקדת ברבדים הכי גבוהים של מי שאמור לנהל אותה בעצם?
גד: אני לא רוצה לומר פה מילים לא יפות, אבל בוא נאמר כך. אם אני אומר שבשבת חוץ מכמה שיחות טלפון במהלך השבת, לא מוצאי שבת, אחרי השבת היו כמה שיחות טלפון בודדות. נתן רק דוגמא. כאשר יש ירי טילים מאסיבי, צריך להוציא צוותים של מס רכוש וזה צריך הוראה ממשלתית. כי א', זה כסף, זה להוציא אותם לשעות נוספות, זה דבר לא רגיל. ב', זה שבת, הלכה וכו'. פה צריך לקום שר, אולי ראש ממשלה ולהורות לבצע גיוס כזה. ז"א צאו עכשיו עם עשרות צוותים. אם אני אומר שעד 1-2 בצהרים הגיעו שני צוותים לשטח, אולי אפילו הגזמתי. אולי היה רק אחד. זאת אומרת, האוצר לא בדיוק הבין. אני עכשיו דיברתי כאמור עם אחד מבכירי האוצר, אני מצטט אותו. הוא אמר את המילים האלה, 'היה עיוורון מוחלט גם במוצאי שבת לגבי היקף האירוע הזה. לא ידענו שיש אלף הרוגים, חשבנו 22. לא ידענו עדיין שיש אלפי מחבלים בתוך היישובים. זה אירוע אחר לגמרי. חשבנו ירו טילים. ירו טילים גם לפני חצי שנה ולפני שנה לצערנו ולפני שנתיים. לא ידענו את גודל האירוע'. לכן אני אומר ככה, עכשיו האוצר באירוע. אני אומר חד וחלק, האוצר באירוע. הוא מבין מה קורה, גייסו את כולם. האנשים העיקריים הם ראש אגף תקציבים, החשב הכללי, מנהל רשות המיסים, הכלכלן הראשי. כל האנשים האלה כמובן חשובים לעניין. בשבת זה לא קרה.
רועי: אממ בדקה שנותרה לנו גד, זאת הייתה באמת החלטה של סמוטריץ' שהורה על פתיחת הבורסה ביום ראשון?
גד: זהו אז לא לגמרי ברור שיש לו בכלל סמכות וזה בכלל עניינו, אבל אולי למנוע שהיא לא תיפתח, בכל זאת הוא שר. לא הייתה כוונה לא לפתוח את הבורסה. זאת אומרת, יש חוקים. אחרי 8% ירידה יש הפסקה של 10 דקות. ב-12% כן יכול לקרות משהו. א', לא היו 12% ו-ב', גם במקרה הזה מנכ"ל הבורסה צריך להודיע על הפסקת המסחר ולא שר האוצר. הוא בכלל שר, הוא חבר ממשלה, הוא לא בבורסה. זה בדיוק העניין של עצמאות בנק ישראל. זה בדיוק העניין של עצמאות של רשויות שונות שאסור לממשלה בכלל להתערב בנושא שלהן. למשל אתן דוגמא, רשות החשמל. זה עניין שלה. מחירי החשמל היא קובעת, לא הממשלה. ולכן,
רועי: ברור.
גד: שלו לפתוח או לא לפתוח את הבורסה, אני מבין שזה נעשה מטוב, לא מרע. הוא לא רצה שישובשו פה החיים. לא כל כך עניינו.
רועי: גד ליאור, תודה רבה על השיחה.
גד: תודה רבה.
[מעברון מוזיקלי "כסף חדש"]
רועי: "כסף חדש" אנחנו ממשיכים. רוצים להתמקד בהשפעות הלחימה בעזה על השקל, על הבורסה שלנו. אומרים שלום לכלכלן הראשי של BDO, שלום חן הרצוג.
חן: שלום רב.
רועי: חן, השקל ממשיך להיחלש מיום ליום. זה קורה אפילו בדרמתיות. הוא כבר מתקרב בצעדי ענק ל-4 שקלים לדולר. תן לנו רגע רקע. איך האירועים, איך המלחמה קשורה לזה?
חן: אז נכון, אנחנו רואים פיחות של השקל שמגיע כבר, עומד היום על כ-3.95. כאשר בעצם ההיחלשות של השקל היא תגובה הייתי אומר, טבעית או נורמלית של שווקים למצב של גידול בסיכון. המלחמה היא גידול בסיכון ואז המשמעות ישראל מסוכנת, בוא נלך למטבעות הבטוחים יותר, לדולר וליורו. צריך לזכור שה-3.95 הזה הוא הגיע אחרי שבנק ישראל בעצם עשה צעד מאוד, מאוד משמעותי ובא ואמר אני אתערב בשוק ואני אקנה מיליארדי שקלים או מיליארדי דולרים כדי בעצם להימנע מפיחות חזק יותר.
רועי: אז בוא רגע נעמיק שניה במהלך הזה של בנק ישראל שכאמור עם תוכנית חירום לבחירת מט"ח, 30 מיליארד דולר. מה המשמעויות של התוכנית הזאת? נכון, בנק ישראל והנגיד, הם יושבים על הר של דולרים. אבל עד כמה המהלך הזה שגם נתנו לו פומביות, עד כמה הוא עוזר או יכול לעזור לא רק בטווח הקצרצר, גם בטווח הארוך יותר?
חן: אז יש פה איזשהו מהלך כמובן שאתה יודע, לאורך זמן בנק ישראל לא יכול לעצור לשנות מגמות יסוד בכלכלה, אבל כיוון שפה היה תהליך שבנק ישראל חשש מתגובת יתר של השווקים כתוצאה מחששות, הוא בא והוציא בעצם את התותחים הכי חזקים שיש לו, את בוא נגיד ככה, פתח את מחסני החירום של הדולרים. אותן יתרות מט"ח שבנק ישראל אגר וקנה במשך השנים, בא ואמר אני מתוכם 30 מיליארד דולר בצעד מאוד, מאוד חריג אמכור. בנק ישראל מוכר בעצם את הדולרים, המשמעות מוכר דולרים וקונה שקלים. קונה שקלים ולכן בעצם הוא ממתן את ההשפעה של היחלשות השקל. אין פה איזושהי סכנה ליציבות הפיננסית של בנק ישראל, רק צריך לזכור. כי בעצם מדובר ביתרות מט"ח עודפות שבנק ישראל לאורך השנים קנה. בין היתר הוא קנה כדי להביא בתקופות שבהן בנק ישראל חשב שהוא רוצה לתרום לפיחות השקל. תזכרו, היה תקופה שבה חשבנו שהשקל,
רועי: שהשקל הוא שרירי מדי. כן.
חן: נכון, חזק יותר ומסכן את כדאיות הייצור הישראלי. אנחנו כבר שכחנו את הימים האלה. אבל למעשה, בנק ישראל באותה תקופה אגר שקלים. למעשה אתה יכול להגיד שבנק ישראל עכשיו ממש ברווח, בסדר? הוא קנה את השקלים האלה כשהשער היה נמוך, 3.30, הוא מוכר אותם בשער 3.95 ובנק ישראל מורווח מהתהליך הזה. אבל כמובן המטרה היא לא לממש רווח, בנק ישראל הוא לא ספקולנט למטבע חוץ. למה בעצם הוא עושה את זה? הוא עושה בעצם כדי למתן את ההשפעה של החששות ולבוא ובעצם להזרים ביקוש מאוד מאוד חזק לשקלים בעת המשבר כדי בעצם לעצור את המפולת בשער השקל.
רועי: עכשיו חן, בוא נפתח רגע סוגריים וניתן אולי אפילו פרספקטיבה היסטורית. לטענת בנק ישראל זו פעם ראשונה בהיסטוריה של הבנק המרכזי מאז שהוא מנהל מדיניות של שוק חופשי, שהוא מוכר ולא קונה דולרים הכוונה. כמה זה דרמתי פה והאם זה צעד שהוא יוכל לעשות שוב ושוב או שמדובר פה כמו שאמרת גם בתשובה שלך, אולי באקט כמעט הצהרתי דקלרטיבי?
חן: נכון יש פה שוב, הצהרתי, יכול להיות שבנק ישראל יוכל לעשות צעד כזה פעם נוספת, אבל לאורך זמן צריך להבין ואתה יודע, אפשר ללמוד גם מהניסיון בכיוון השני. שבנק ישראל קנה דולרים וקנה וקנה וקנה והוא לא הצליח בעצם למנוע את ההתחזקות של השקל כאשר השקל התחזק ואותו דבר נכון גם בכיוון השני. בסוף בנק ישראל לא יכול לעצור באמצעות התערבות בשוק המט"ח. אנחנו בשוק חופשי. בתנודות שערי חליפין בהיקפים בלתי מוגבלים ואף בנק מרכזי לא יכול לאורך זמן בשוק של כלכלה חופשית לפעול לשינוי ארוך טווח של המגמה. מה שהוא כן יכול לעשות, זה בעצם לעצור תנודות נקודתיות, לבוא ולהגיד לשוק, 'רגע, רגע, רגע, בואו תעצרו, תשתו מים ותחשבו שנית לפני שאתם עושים צעדים נמהרים'. בעצם נתן לשוק את היכולת ואת השהות לכלכל את צעדיו כדי למנוע בעצם לייצר איזו תחושת ביטחון כי החשש היה אתמול או ביומיים האחרונים שכתוצאה מהפאניקה והחשש בעצם צריך תגובת יתר שתייצר תגובת שרשרת. ואני חושב שאת המהלך הזה בנק ישראל הצליח למנוע.
רועי: עכשיו, הטענה של בנק ישראל הייתה שבמסחר באסיה בשני לפנות בוקר, הדולר כבר חצה 4 שקלים שזה כבר לא רק מספר, זה גם מחסום פסיכולוגי נקרא לזה ככה. כרגע הוא לא חוצה במסחר הרגיל, אז המהלך הזה של אמיר ירון הצליח, לפחות בינתיים.
חן: נכון, נכון, תראה אם נחבר את זה רגע למה שקורה בפרמטר השני של הכלכלה שזה שוק המניות. אז גם בו ראינו אתמול ירידות מאוד חדות בבורסה בישראל ואנחנו רואים היום התייצבות ואפילו תיקון מסוים. ואני חושב שזה בעצם סיגנלים דומים. בעצם הנטייה הטבעית במצב של חירום, במצב של חוסר וודאות זה למכור ולברוח לפעמים התגובות המיידיות האלה הן לא בהכרח התגובות הנבונות או המשקפות לאורך זמן. ובעצם יש גם אתמול הייתה שאלה, אם בכלל לפתוח את המסחר בבורסה או לא לפתוח את המסחר בבורסה, אז את הבורסה פתחו אתמול וראינו בעצם ירידה, ביום ראשון ירידה מאוד, מאוד משמעותית במדדים. יום ראשון לא היה מסחר בדולר כי אין ביום ראשון מסחר בשווקים וזה נתן באמת לבנק ישראל את השהות להוציא את אותו צעד, אפשר לקרוא לזה איזו זריקת הרגעה לשוק, שמאפשרת לו בעצם להתמודד עם השוק הראשוני.
רועי: רגע, בוא נתמקד באמת בשווקים. בוא נדבר רגע על הבורסה. ראינו כמו שציינת, בראשון ירידות חדות, שני והיום אנחנו רואים דווקא מגמה הפוכה. מה קרה? למה זה השתנה?
חן: קודם כל, תראה, כמובן לא באותה עוצמה כי היום יש סיכון של כאחוז, פחות מאחוז בשערי המניות.
רועי: ולכן ציינתי שהשינוי הוא במגמה.
חן: נכון, אבל בעצם, שוב, מה שראינו בתגובה הראשונית הייתה תגובה של חששות ואני חושב שבסופו של דבר, השאלה האמיתית שבאה ואומרת רגע, לאן הולך שוק ההון הישראלי? היא קשורה בשאלה וזה נכון גם לגבי המט"ח, לאן הולכת הכלכלה הישראלית? כי זו בעצם שאלת המפתח. הבורסה וגם שער חליפין הם מראה לכלכלת ישראל ולעוצמה או לחולשה של הכלכלה. ואין ספק שהמלחמה הנוראית הזאת בצד המחיר הנורא בחיי אדם, יש לה גם מחיר כלכלי ומחיר כלכלי לא מבוטל. בסופו של דבר, המחיר הכלכלי הזה מתגלגל לשווקים, לשווקי המט"ח ולבורסה. ואנחנו היום עוד לא במצב שאנחנו יודעים עד הסוף להעריך מה יהיה כל הגובה של המחיר הכלכלי. אנחנו כן מבינים שנכנסים לאירוע של מלחמה. מדובר על סדר גודל של כחמישה, לפחות לדקות העדכניות, סדר גודל של חמישה מיליארד שקלים לכל שבוע לחימה. ודרך אגב, זה בסדר גודל יותר גבוה ממבצעים קודמים שהיו בגדר מבצע ולא מלחמה, שהוערכו בערך במיליארד וחצי שקל לשבוע. אז מדברים עכשיו על עלות שהיא גדולה פי 3 ויותר. אבל המחיר הכלכלי הישיר הזה של ה-5 מיליארד שקלים, אני חושב שזה רק חלק מהסיפור. כי השאלה האמיתית מה ההשפעה על כלכלת ישראל או על הצמיחה, מה המשמעות שגייסנו למילואים מעל 300 אלף חיילים וקרוב ל-8% מכוח העבודה בישראל בעצם מושבת או מגן על המולדת, אבל לא נמצא בעצם בתעסוקה וההשפעה על התעסוקה היא במעגלים מעבר לזה, ירידה בצריכה, בפעילות העסקית. יש ענפים שוודאי כבר נפגעים מאוד. תיירות, הארחה, תרבות.
רועי: חן הרצוג, תן לי רגע לקחת את זה דווקא לזירה הגלובלית ברשותך. בקרן המטבע טוענים, המלחמה הזאת היא לא אירוע מקומי. זאת אומרת, זה לא משהו עזה, ישראל ואולי קצת המזרח התיכון. זה יכול לדרדר את הכלכלה העולמית כולה, דגש גדול על שוק האנרגיה, מחירי הנפט, איך זה יבוא לידי ביטוי?
חן: כן, החשש הוא באמת ברמה הגלובלית וכך שהזירה תתרחב ונהפוך פה באמת לזירה רב אזורית ועל רקע זה גם רואים את ספינות המלחמה של ארה"ב שמתקרבות לאזורנו כדי לייצר פה איזו יציבות. ברמה הכלכלית אנחנו כבר ראינו עלייה מסוימת במחירי הנפט של דולרים בודדים מיד לאחר פרוץ המלחמה. והחשש הוא באמת להתלקחות אזורית. במצב של התלקחות אזורית בדרך כלל הפרמטר באמת הראשון שרואים אותו מגיב בזירה הגלובלית זה מחירי הנפט שמתחילים לעלות. עלייה במחירי ההובלה הימית ובתגובת שרשרת וזה כמובן דבר שהכלכלה הגלובלית מאוד לא הייתה רוצה לראות. בדיוק רק עכשיו כשאנחנו חוזרים, מתחילים לחזור לרמות מחירים גלובליים של טרום המשבר המלחמה באוקראינה, אז וודאי שהכלכלה העולמית לא הייתה רוצה להיות עכשיו במצב שבו יש משבר גאופוליטי גלובלי נוסף ולכן אני חושב אלה הם החששות.
רועי: חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO תודה רבה שהצטרפת אלינו, תודה חן.
חן: תודה רבה.
[מעברון מוזיקלי "כסף חדש"]
רועי: "כסף חדש" אנחנו מתקרבים לסיום הפוד, אבל רוצים לעסוק בעוד עניין אחד חשוב. אמש פיקוד העורף יוצא בהודעה ובה הוא קורא לאנשים לציבור הישראלי לאחסן אוכל ושתיה ל-72 שעות. מיד אחר כך הוא קצת חוזר בו ומסביר שמדובר בכלל בהצעה כללית ולא בשינוי קונקרטי עקב המצב, אבל זה לא הפריע להרבה מאוד ישראלים להיכנס מסיבות מצוינות לפאניקה, להסתער על הסופרים, כולל דיווחים על חוסרים גדולים בחלק מהמוצרים בעקבות המצב. אני אומר שלום לכתבתנו מירב קריסטל, שלום מירב.
מירב: שלום שלום, מה שלומך?
רועי: טוב, אני בטוב, אני מקווה שגם אצלך. יש באמת חוסרים בסופרים?
מירב: תראה, ברור שיש חוסרים בסופרים אם פיקוד העורף אומר להצטייד לשהייה של 72 שעות ונותן רשימה של מה להביא ומה לסגור איתנו בממד או במקלט. אז אנשים התנפלו על המדפים ונוצרו חוסרים. אבל זה לא חוסר אמיתי של מזון בישראל. זאת אומרת, למשל קנו כמויות גדולות של מים מינרליים אבל יש מים מינרליים בחברות שאתה יודע, שואבות את המים מהמעיין או אצל היבואנים שמביאים את המים מאיטליה. יש להם סחורה כרגיל, אין בעיה של הנמלים לא סגורים והכל מגיע כרגיל, הכל מיוצר כרגיל במידת האפשר, אם המפעל לפעמים לא עם אותה כמות עובדים כי יש עובדים שמגויסים ויש מפעלים באזורים מסוכנים. אבל למעט החריקות האלה, יש ייצור כרגיל. אז לכאורה אין בעיה בייצור, בייבוא, אבל לפעמים יש בעיה במדפים. במיוחד אחרי הודעה כזאת למשל של פיקוד העורף. או אתה יודע, אם פתאום אנשים מתגייסים לקנות לחיילים, אז אתה רואה פתאום שהמדפים של השימורים מתרוקנים מסיבה טובה. כי תורמים לחיילים שנמצאים בשטח. אלו שתי סיבות.
רועי: רגע, אני רוצה להתמקד בישראלים הטובים שקונים מזון לחיילים וראינו הרבה מאוד מחסור, הרבה מאוד התגייסות, הרבה מאוד חבילות. צרכנים טענו ששופרסל, קארפור, רמי לוי, פתאום הסירו שלטי מבצעים. לא החליפו בחדשים. זה נכון? יש שם סיפור?
מירב: לא, לכאורה, אין סיפור. אתה יודע, אין לי איזו הוכחה ניצחת שמישהו העלה מחירים בכוונה בזדון. מה שקורה זה שאחרי החג תמיד המחירים עולים. בחגים הרי יש מבצעים מאוד עמוקים. יותר עמוקים מכל מועד אחר בשנה. בד"כ בחגי תשרי ובפסח, נכון? ברור שאחרי חגי תשרי יסתיימו בראשון, יום ראשון-שני, נגמרים המבצעים של החג. אז נראה כאילו המחירים עולים, אבל הם בעצם לא עלו. הם או חזרו לקדמותם או שיש מבצעים אחרים. ברור שהם יהיו קצת פחות עמוקים. אין בכלל ספק. מבצעי חג הם תמיד הכי עמוקים. אבל יש מבצעים חדשים. בחלק מהרשתות הבעיה היא שאין מספיק כוח אדם. למשל, רמי לוי, אם יש בסניף 2-3 עובדים, אמרו לי ברשת אחרת, אם יש 6 עובדים אז הם מפעילים את הקופות, הם לא עכשיו יתחילו לתלות שלטי מבצע. הרבה פעמים נמצאים בקופות. זאת אומרת, אם אתה תעביר את המוצר, אתה תגלה להפתעתך שיש עליו מבצע ואתה לא תראה את השלט על המדף מפני שכוח אדם הם מזרימים לאזור הכי בוער שצרכנים הכי כועסים בו שזה הקופות. אז זה הסיפור שם. אני חייבת להגיד לגבי מחסורים, אז רגע, אני רק אסכם את זה. הם אמרו לי ברשתות 'אנחנו לא עד כדי כך, לא ננצל את המצב כדי להעלות מחירים. עם כל הכבוד, זה לא...כולם אתה יודע, יש גבול לכמה אפשר להיות ציני.' זו טענתם, כן? אני לא יודעת אם זו האמת, אבל אני נוטה להאמין. עכשיו לגבי מחסורי אמת, יש כמה תחומים שיש מחסורי אמת. למשל, בעוף היה מחסור. גם מסיבה שלא קשורה למלחמה. אחרי החגים, בחגים יש פחות ימי שחיטה או לפעמים אין בכלל ימי שחיטה. אחרי החגים בד"כ גם בימי ראשון רגילים, אין עוף בסופר. אז לאט, לאט חוזר העוף לסופר כי חוזרים ימי שחיטה. בנוסף, יש מחסורים, יש קצת בחלב שזה מחסור שהיה לפני כן ויש קצת בלחם בגלל סיבות שתכף אני אפרט ויש מחסור בחלק מהפירות והירקות כיוון שעוטף עזה אזור חקלאות מאוד חשוב בישראל ואתה יודע מה קרה שם. אז חלק מהמוצרים החקלאיים לא מגיעים משם באותה תדירות. אני חייבת לומר ולבקש מעם ישראל, שלא עכשיו ללכת לרוץ ליבוא של פלפלים וכל מיני כאלה מטורקיה והרשות הפלסטינית. זה לא הזמן מה שנקרא, לבגוד בחקלאים. 'אוי אני חייב את הפלפל בסלט' אפשר להתאפק רגע. אם פלפל עולה 19 שקלים או 12 ראיתי כל מיני מחירים, לקילו, אז אפשר לקנות אחד או לא לקנות בכלל ולחכות עד יעבור זעם במקום לשקם את השדות. כולם רוצים רק לעבוד ולספק את הפירות והירקות. לא חייבים לרוץ לייבוא ולבטל את החקלאות בישראל אחרי האסון הקטסטרופלי הזה שהיא עברה.
רועי: הימים הם ימים קשים וגם את הדיון הזה צריך לדחות לפעם,
מירב: עובדים שחסרים, עובדים שהתגייסו, עובדים שחוששים כן. עובדים מהמגזר הערבי שלפעמים חוששים להגיע. יש כל מיני גלי הדף מה שנקרא.
רועי: להכל יהיה זמן וזה בטח לא בעדיפות. באמת, בחצי הדקה שנותרה לנו מירב קריסטל, הזכרת רמי לוי, מה הוא רצה שיבואו אנשים להתנדב אצלו, הוא לא כל כך רצה לשלם להם. זה משהו שהוא מאפיין את הרשתות בכלל או שזה היה מקרה ככה קונקרטי לרמי לוי?
מירב: לא, קודם כל, מאפיין את הרשתות בימים כתיקונם, ממש לא. בדרך כלל אתה יודע, עובדים שם עובדים רגילים, מקבלים שכר. המודעה הזאת הייתה באמת, היה בה משהו צורם, אבל בסופו של דבר מה שעומד מאחוריה זה שפתאום הם ראו ברשתות, אני יודעת את זה כי גם רשתות אחרות אמרו לי שהם ראו את זה, אז אני יודעת שזה לא איזו המצאה. ראו שיש התנדבות. באים אנשים ואומרים 'אנחנו רואים התנדבויות מכל הארץ.' באים אנשים ואומרים 'אנחנו רוצים להתנדב בסניפים בדרום, תנו לנו'. אז באו להתנדב ואז הם אמרו 'טוב'. יש מחסור מטורף בעובדים. שוב, אנשים התגייסו לצבא, עובדות שנשארות בבית עם הילדים, עובדים שאומרים 'האישה לא רוצה להישאר לבד בבית עם הילדים, אני צריך להישאר איתה'. כל מיני עובדים ממזרח ירושלים שחוששים לבוא, שלא רוצים לבוא. כל הסוגים של החברה הישראלית. ואז הגיעו אנשים, אמרו 'אוקיי, אנחנו רוצים לפתוח את הסניף בשדרות, אנחנו לא יכולים'. אז באו אנשים אחרים ואמרו 'אנחנו מתנדבים'. ואז יצא כאילו רמי לוי מחפש מתנדבים. זה לא באמת מחפש מתנדבים, אלא שהוא אומר 'אני מחפש כל דבר. אתם רוצים להתנדב? תבואו. רק תבואו'. אמרה לי הבת שלו, יפית, שהיא בכירה ברשת, 'אני מוכנה לשלם גם על 3 שעות, אין לי שום בעיה, שיחתים כרטיס'. אז פשוט צריכים עובדים כי אין עובדים. במילא הסקטור הזה סובל ממחסור בעובדים כי השכר נמוך, אגב נודה על האמת ולא משלמים טוב. אז כרגע עוד יותר גרוע המצב ולכן העניין של המתנדבים. "יוחננוף" התנהל לאולפן YNET וגם הוא אמר שהציעו לו מתנדבים להגיע. יכול להיות שברמי לוי הסכימו וברשתות אחרות אמרו 'טוב, תקשיבו, זה לא מתאים להתנדב כקופאי, אבל מי יודע מה'. אתה יודע, בסוף יצטרכו כל דבר.
רועי: אז הנה, גם לסיפור הזה שרץ חזק, קיבלנו תשובה ברורה יותר ממך. כתבתנו מירב קריסטל, תודה, תודה רבה.
מירב: בבקשה.
רועי: אנחנו מסכמים את "כסף חדש" להיום. מזכירים לכם, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו תמיד בדף הבית של YNET. גם בכל אפליקציות הפודקאסטים המובילות. אנחנו בספוטיפיי, אנחנו באפל, אנחנו בגוגל. אתם כותבים "כסף חדש" בשורת חיפוש ומוצאים אותנו. כדאי גם ללחוץ עוקב, ככה תקבלו התראות על כל תוכנית חדשה שעולה. תודה גדולה לדן רבן על העריכה, תודה לנדב ברכה שהיה על הביצוע הטכני, אני רועי כץ בתקווה לימים רגועים ושלווים יותר. שמרו על עצמכם, זכרו, לכל העדכונים, אתם תמיד נכנסים לאתר YNET, נשתמע בקרוב.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments