על הספרים החדשים שפרסם, תקוות לדור העתיד, האמירה המפתיעה של דחלאן על הרס מסגדי הר הבית, ומה צריך לעשות ביהודה ושומרון. וגם: פולמוס הר הבית בין מנחם לאלחנן מגיע לטונים גבוהים...
האזינו לפודקאסט 'מדברים בהר' עם הרב מנחם בן שחר ואלחנן גרונר.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 15/08/2024.
[מוזיקת פתיחה]
אלחנן: "מדברים בהר", ב"קול היהודי".
[מוזיקה]
שלום מנחם.
מנחם: שלום אלחנן. אנחנו לפני "שבת נחמו", אחרי תשעה באב.
אלחנן: בעזרת השם, שנזכה להרבה הרבה הרבה נחמה, יש על מה.
מנחם: נחמה בכפליים, "נחמו נחמו עמי".
[מוזיקה]
אלחנן: נדבר על הר הבית בתשעה באב. כל מיני אנשים שפחות אהבו לראות יהודים מתפללים וכוספים. למנחם יש פה גם כמה הערות סוגריים.
מנחם: הערות שנאמרו פה כבר בעבר.
[מוזיקה]
אלחנן: נדבר על התקשורת. התקשורת שלוקחת אירוע בגבעת רונן ושמה אותו במרכז הבמה. ותנסו להיזכר כמה ראיתם, אם ראיתם, על פיגועים השבוע.
[מוזיקה]
נדבר על לוחם מגלן, יהונתן דויטש, שנרצח בפיגוע בבקעת הירדן. הרוצחים, עד כה, טרם נתפסו, או הבוקר התחיל איזשהו מבצעון באזור טובאס.
[מוזיקה]
וראיון עם צבי יחזקאלי על הספרים החדשים. יהיה מעניין.
[מוזיקה]
טוב, אז נתחיל עם גבעת רונן, שעלתה לכותרות. יום שישי.
מנחם: יש…
אלחנן: ספר אולי מהזווית שלך, כתושב, קודם כל על החדירה. אנשים צריכים להבין, אתה יודע, כתבתי איזשהו פוסט על האירוע והסערה והעניינים, אבל בכלל, קודם כל להבין, נראה לי שהרבה מהפרופורציה לאירוע הזה, צריך בכלל להבין איך התחושה של לגור בשכם, כשהצבא חצי כוח, רבע כוח, תלוי במצב רוח של הפלוגה…
מנחם: והסד"כ.
אלחנן: הרתעה ברצפה, אלפי, עשרות אלפי נשקים יושבים לך קילומטר מהבית.
מנחם: ושומעים אותם בלילות מדי פעם.
אלחנן: ופתאום מגיעה הודעה: "רכב ערבי חדר לגבעה".
מנחם: בדיוק. וזה בשעה שש, אחרי צהריים ביום שישי, ערב שבת קודש. עבדך הנאמן באמצע לנוח, כמו שחדי העין שמים לב בתמונות, באתי שם לא בדיוק מאורגן. בכל אופן, זה מתקיל אותך, והודיעו: "ערבים בגבעה", והתחיל שם, כאילו, איזשהו מרדף, או אני לא יודע איך לקרוא לו. אז בקצה היה אירוע, באמת, שדיברו עליו הרבה, ויש תמונות, ויש כל מיני שמועות. ו… זה בחקירה גם, לא נאריך בפרטים על זה, אבל עצם הידיעה שיש ערבים בגבעה, ואתה לא יודע איפה. אצלנו אין שער, כל מיני ויכוחים בירוקרטיים שגרמו. אני מקווה שעד פרסום המהדורה, הפרק הזה, כבר יהיה העניין מאחורינו ויהיה שער. אבל כאילו, מסביב יהום הסער ובגבעה, בקידוש בשבת בבוקר, אנשים אמרו: "תשמע, להודות להשם, שלא היה פיגוע בסוף". זה ה… זה המבט. היו פה ערבים, ואנחנו יודעים שיש התראות על פיגוע בחוות, בגבעות. הערבים רואים מי כובש באמת את הארץ פה, ומנסים ל…
אלחנן: מה זאת ההודעה שאתמול בחברון, באיזור חלחול, מכונית תופת. שבנס התפוצצה…
מנחם: רכב…
אלחנן: …על המחבלים. זאת אומרת, צריך קודם כל… אני אומר, זה מטריף אותי, כאילו האוטומטיה. וגם שוב, יש פה אירוע שהוא בכניסת שבת, ואז שבת שלימה מלכלכים עליך…
מנחם: חוגגים.
אלחנן: וחוגגים. ובסדר, לא צריך להסכים בהכרח כל אחד עם כל מה שקרה בקצה, אבל בואו רגע, מאיפה האירוע הזה מתחיל? אתה יודע, כולם ירדו על לימור הר-מלך, וזה, כן לוחיות ישראליות, לא ישראליות.
מנחם: מה זה כולם? בוא, אתה עוד פעם עם המילה הזאת.
אלחנן: לא… טוב, סליחה.
מנחם: יש אנשים…
אלחנן: בזירת הטוויטר והשמאל.
מנחם: כן.
אלחנן: לא, אבל ירדו, הרבה ירדו.
מנחם: ירדו עליה. עכשיו, זה באמת מתח את ההסכמה הציבורית למקום יחסית שהוא… את זה… כנראה… עשרה חודשים אחרי הטבח, הציבור הישראלי היום מתקשה לבלוע כזה דבר. באמת זה תלוי בהרבה הגדרות, מי זה האויב, לא אויב. בדואים באמת זה… אתה יודע, יש בדואים מתגייסים לצבא, יש כל מיני… אבל…
אלחנן: זה גם מורכבות ש… אתה יודע, בוא נדבר, לא, באמת על ה… אתה יודע, על האירוע בקצה. זה… הכוח של השמאל בעניינים האלו זה תמיד - רגע, חיילים בשדה תימן? אה! אז אתה תומך באונס, אתה אנס, אתה זה. ככה הם חיים.
מנחם: זה מניפולציה, כמובן.
אלחנן: הכל מניפולציה. בוא נלך שנייה אחורה, בוא נראה, אני עשיתי תחקיר. שלוש מהאחים שם של הבדואיות האלה שנכנסו, אחד סוחר נשק וסמים, עם הרבה-הרבה תיקים, ישב כמה פעמים בכלא. אחד, הבריח לו סמים לכלא ונעצר על עוד כמה דברים. עוד אחד, גם, עם עבירות סמים. אחד נעצר לפני שנתיים על ירי ברהט. זאת אומרת, זה לא אנשים בהכרח כאלה תמימים.
מנחם: ו…
אלחנן: וההגעה של רכב, אתה יודע, אמרו לך, לוחית זיהוי צהובה. בוא, כפרה, הרכב בבקעה, מאיזה לוחית זיהוי זה היה?
מנחם: הפיגוע.
אלחנן: צהובה.
מנחם: הפיגוע.
אלחנן: הפיגוע בבקעה שרצחו את יהונתן דויטש השבוע, ובעֵלִי הם צהובה. ולשים לוחית, כפרה עליכם, זה לא אומר כלום. יש מיליון רכבים גנובים, מיליון משטובות…
מנחם: עכשיו אני…
אלחנן: מיליון דברים. וגם ערבים אזרחי ישראל שעושים פיגועים. עכשיו, בסדר. אז נכון, בקצה, בסוף, גילו שהם… אגב, אני לא יודע אם המשטרה בדקה, מה הם עשו שם? כן טעו בדרך, לא טעו בדרך, היה פיצוצים של המשטרה. זאת אומרת…
מנחם: אתה אומר לי שהאח שלה הוא סוחר נשק, והיא נוסעת מהנגב לשכם וחוזרת.
אלחנן: כן, למה לשכם? נניח את רוצה לעשות קניות ברשה"פ בזול, תלכי לחברון. למה לשכם? עוד שעה וחצי, שעתיים… איזה שעה וחצי? שעתיים נסיעה, לשכם.
מנחם: עכשיו, מה היא לקחה בבגאז' בהלוך וחזור? אני קצת מצר על זה שהרכב נשרף, כי לדעתי היו בו כל מיני דברים. כמי ש… שאומנם מרחוק, אבל עמדתי שם ושמעתי את ה… בזמן שהיה שריפה של הרכב היה פיצוצים, שאני לא יודע מה היה שם בבגאז'. באמת. אני מקווה שמישהו יבדוק את זה.
אלחנן: כן, זה גם זה. ושוב, היה עוד אירוע השבוע, שטענו שחיילים הודחו או עמדו לאיזה דין משמעתי, או לא יודע מה בדיוק, בטענה שהם התנכלו גם לאיזה בדואי אזרח ישראל. ומה הוא מספר? הבן דוד שלי מ"פ באזור, וכל הקרובים שלי בצה"ל, ולמי הוא חיכה במחסום, ליד טולכרם או משהו? לבת שלו, שלומדת בא-נג'אח בשכם.
מנחם: וואלה.
אלחנן: עכשיו, אוניברסיטת א-נג'אח בשכם זו אוניברסיטה שכולה מלאה טרור, תאי טרור של כל הארגוני טרור. חמאס שולט שם, אני מדבר איתך על אירועים של כל הסטודנטים שמה, או רובם המכריע, אירועי טרור והסתה ותמיכה. ואתה אומר, רגע, רגע, [צוחק] אני לא הבנתי… כאילו אז… אתה רוצה להגיד לי שהאזרחי ישראל הנאמנים האלה, שכולם, כאילו, כל כך מזדעזעים שפגעו בהם, כי הם אזרחי ישראל נאמנים. אז בעצם הבת שלו לומדת בא-נג'אח, או ההיא הלכה לעשות קניות בשכם. אתה זוכר את ה"אחלה ג'נין". אז רגע, אתם, כאילו… אי אפשר להחזיק את החבל משני קצותיו. להגיד: "הם אזרחי ישראל נאמנים, אוי ואבוי ואבוי שפגעו בהם", ואז להגיד: "רגע, אבל הם לומדים בשכם, באוניברסיטת חמאס, או עושים קניות שמה, וסוחרים, ומבריחים, או לא מבריחים". ו… כאילו, בואו, בואו, בואו, תכנסו שנייה לפרופורציות. עכשיו…
מנחם: יש…
אלחנן: כן.
מנחם: יש פה, כאילו, גם לדון מוסרית על כל מיני דברים. אמרתי, באמת, יש בדואים שמשרתים בצבא. יש… צריך לבדוק באמת כל מקרה לגופו. אי אפשר, לגורף, לשום צד. ויש את העניין של החוק. זאת אומרת, שאנחנו לא בעד אנרכיה, אנחנו בעד חוק. ואז עולה השאלה - האם זה חוקי לאזרח ישראלי להיכנס לשכם? או שזה תלוי אם הוא מרהט או ממאה שערים? אם הוא חסיד ברסלב, נגיד.
אלחנן: אז זה לא חוקי.
מנחם: אז עוצרים אותו מיד. אבל רכב מספר צהוב…
אלחנן: אולי המח"ט יכול לזמן את השייח' מרהט, להסביר לו שלא יכנסו ל… לשכם.
מנחם: לתת לו להיכנס!
אלחנן: לא, מה…
מנחם: כן, אני מבין. כאילו, אז החוק הוא מאוד אלסטי, בצורה גזענית. והמוסר, זה תלוי אם זה אויב או לא אויב. אני לא בדקתי, אני לא יודע. אני לא יודע להגיד לשום צד. אבל…
אלחנן: אגב, זה מעניין, ראית, היה פיגוע בקלקיליה, נכון? נפצע קשה יהודי. מה ישר בהודעה של דובר צה"ל?
מנחם: כן?
אלחנן: בשבוע אחרי זה חיסלו את המחבל, ששוחרר בעסקה, ש… בקיצור, חד גדיא בליל תשעה בערב. ומה ההודעה של דובר צה"ל? "אנחנו מזכירים שמסוכן להיכנס לשטח A".
מנחם: אה.
אלחנן: מה היה קורה אם דובר צה"ל היה אומר: "אנחנו, כמובן, מגנים את האירוע, וזה וזה… ואנחנו מזכירים שמסוכן להיכנס לגבעת רונן, לערבים".
מנחם: למספר צהוב.
אלחנן: זה נראה לך… נראה לך הגיוני?
מנחם: עכשיו, אנשים שאלו אותי, אמרו לי…
אלחנן: היו יוצאים עליו, נכון? אז כאילו, ליהודים אסור…
מנחם: אז אנשים הציעו לי, אמרו לי, למה… אוקיי, גבעת רונן פחות מתחברת ל… מסכנות, הם טעו בוויז, ככה הם טוענות לפחות, הטענות שלהם מתחלפות כל שעה גם, זה קצת קשה, אבל, לעקוב… נגיד, טעו בוויז. אז למה לא תשימו שלט? "זהירות, זה גבעת רונן, זה מקום…". אמרתי לו: "כפרה, שמו שלט כזה ביצהר פעם, שלט אדום, נגטיב".
אלחנן: אה, זה גזענות.
מנחם: גזענות, והורידו אותו. רק נגד יהודים. תזהרו, יש פה קניבלים ששוחטים כל אחד, אם תגיעו בטעות בוויז לתוך טולכרם, לתוך שכונות בירושלים, לתוך כל מיני מקומות כאלה, אל-בירה שם קרוב, ישחטו אתכם. וזה, זה ככה זה. ערבים שונאים יהודים, עד רמה כזאת שהם טורפים כל אחד שמגיע גם בטעות. זה בסדר, זה נורמל, זה קיים. אבל ברגע ששומעים על איזה רכב שקרה משהו בטעות, אז קופצים ככה. והצער באמת על זה שכל מיני עמיתים סגלים כאלה, הרצוג בוז'י וכל גנץ, באים ו: "וואי, וואי". ואת החמלה הזאת… זה להחזיר אותנו לערב שמחת תורה, לשביעי עצרת, כמו שאני קורא לו. וכאילו, יש טרור… יש טרור. הבעיה זה האזרחים הנורמטיביים, והטרור. לא יהודים, לא ערבים, לא עם, לא מלחמה, לא ניצחון. זה להחזיר אותנו אחורה, וברוך השם רוב הציבור לא שם.
אלחנן: ואני אגיד עוד מילה על מה שכתבתי, שזה משהו מאוד חשוב באופן כללי בחיים, ובטח באירוע הזה. התקשורת בסוף, הכוח שלה, זה אפילו לא מה היא אומרת, אלא על איזה נושאים היא אומרת. ההחלטה של התקשורת לשים את האירוע הזה בפרונט, כשאנחנו במלחמה רב-זירתית, כולם חוששים מאיראן, חות'ים…
מנחם: טילי כתף ב…
אלחנן: טילים, זה…כן, בטולכרם צעדות חמושים, בג'נין צעדות חמושים, בטובאס זה… שמה יורים, שמה הורגים. בנגב, כמה אירועים היו, רק בסוף השבוע הזה שיצאו מרהט?
מנחם: מה?
אלחנן: מישהו יודע?
מנחם: אתה יודע?
אלחנן: לא, מאיפה אני ידע? אף אחד לא דיווח.
מנחם: מי אמר לך שהיה?
אלחנן: [צוחק] אדוני נסע בנגב בתקופה האחרונה? מכל רהט והבדואים, לא היה שום אירוע! לא היה הברחות סמים, לא היה פרוטקשן, לא היה אונס, לא היה שום דבר.
מנחם: זה כמו…
אלחנן: רגע…
מנחם: זה כמו לספור כמה "דף יומי" היה בבני ברק.
אלחנן: זה לא, זה לא. אבל גבעת רונן. עכשיו, זה בדיוק הכוח של התקשורת. עוד לפני זה, מה אתם חושבים? תתנגדו, תתמכו, תעשו, מה שאתם… רגע, תבינו שמסלילים אותכם לאירועים מאוד מאוד מסוימים. מה אנחנו עושים ב"קול היהודי"? שמים את הזכוכית מגדלת על דברים אחרים, פתאום אומרים לך: "וואו, איך מצאת את זה?!". אה, נשמה…
מנחם: מדהים.
אלחנן: זה היה בפייסבוק. כולם ידעו, זה פשוט, זה לא באג'נדה של האחרים. וזה בגבעת רונן, זה האג'נדה. ולכן זה פתאום חזות הכל, והנשיא יגנה, והזה, זה, זה, זה. בואו, כפרות. יהודי שנרצח, אתם לא זוכרים למחרת מי הוא בכלל.
מנחם: זה…
אלחנן: אז עד פה, גבעת רו…
מנחם: אז מה שאתה אומר זה להפנות את הפרוז'קטור. זה העבודה, הכל קיים.
אלחנן: חד-משמעית.
[מוזיקה]
אלחנן: ועכשיו אנחנו לצבי יחזקאלי, מהיום גם סופר. שלום, צביקה.
צבי: שלום לכם.
מנחם: שלום וברכה.
צבי: שלום.
אלחנן: אז ספר לנו, מה, שני ספרים ככה יוצאים בתקופה האחרונה. אחד לילדים, אחד למבוגרים, נכון?
צבי: נכון, נכון. ספרים שנכתבו במהלך המלחמה, שבעצם, אתם יודעים, כל אחד ברמת ההלם שלו מהשביעי לאוקטובר. אני… כל אחד היה בהלם, היו כאלה שהיו בהלם מה החמאס עשו לנו, זה פחות הופתעתי, כי את זה ידעתי. אבל היו כאלה שהיו בהלם: "איך אנחנו לא קלטנו?". בכל מקרה, זה היה חומר, חומר מבחינתי, לבוא ולשקול מחדש את כל הדברים הללו שאנחנו עוסקים בהם שנים - קונספציה, טמינת ראש בחול, מי כמוכם יודעים. אתם ב… באתר האמיץ שלכם, מראים את זה כל הזמן, אבל לא כולם קוראים ולא יודעים. אנחנו הולכים לחבר את הנקודות.
ולכן עלתה בי המחשבה ל… לדבר לדור הבא, לדור של הילדים, בספר שהוא קומיקס, שהוא סיפור שהוא בעצם היה במציאות. שהוא סיפור שלי עם גלעד אך, מ"עד כאן", שהשתלנו את השתולה בתוך החמאס ועוד כמה דמויות מסביב, שבסופו של דבר ראו את הכתובת על הקיר, צעקו וזעקו, ולא קלטו את זה.
ומה שרצינו לומר לילדים של הדור הבא - שיהיו בטוחים בעצמם, בחושים שלהם, באמונה שלהם, בתפילה שלהם ובהתבוננות שלהם. ו… כי בסופו של דבר, אם נסתכל על הדור שלי, אז איכשהו משהו בחינוך שמתפקשש, אנחנו בלענו את הגלולה הזאת, שנקראת חמאס, רשות פלסטינית, שלום, אוסלו וכולי.
ובעקבות ספר הילדים, נולד כבר ספר המבוגרים, הם אמרו לי: "נו כבר, תכתב למבוגרים את כל קורותיך". אני הרי 30 שנה מסתובב בשטח, שזה חת'כת זמן. ו… וגם זה עלה על הכתב. כל הסיפורים שלי עם ערפאת, עם זביידי, עם ברגותי, עם כל כוכבי הטרור שהוכנסו פה כסוס טרויאני ו…
מנחם: אח שלו…
צבי: ובסופו של דבר, גם את שורשי הכשל, המלחמה, הסיפור של לבנון, זה ראייה לעתיד. זה… אלו שני הספרים. הספר של המבוגרים, זה "אמרתי לכם, זה ג'יהאד". נכון, אומרים לי: "למה בחרת כותרת כזו מתריסה?", אבל אמרתי לכם, אני כל הזמן אמרתי לכם את זה. זה אתה יודע, אלחנן, שעקבת אחרי הפרסום שלנו. ולילדים, זה "השקט שלפני המבול". "השקט", כמובן, במרכאות.
אלחנן: עכשיו, אתה משלב שם גם את רבי נחמן, נכון? בתוך כל האירוע הזה. איפה, איפה זה נכנס? כאילו, מצד אחד, יש משהו מאוד רציונלי בעניין הזה, להגיד: "חברים, יש פה חמאס, תפתחו את העיניים", וזהו. איפה, איפה נכנס פה ה…
מנחם: מה הגישה הביטחונית של רבנו?
צבי: [צוחק] ככה, אז קודם כל, אני לא מכניס את רבי נחמן, רבי נחמן נכנס. כמו שהוא נכנס לחיי. ו… ושוב, זה… בגלל שאני מדבר לילדים, אז אני רוצה לספר להם, באמת, גם איך החיים שלי מורכבים. וככה היו הדיונים עם גילעד: "למה אתה לא בא לאומן?" ומתפללים על פרויקט, ומדברים על אבא שבשמיים כל הזמן, זה חלק מהחיים שלנו.
מנחם: הוא בא לאומן בסוף?
צבי: תבין, רבי נחמן אמר, כל דבר קטן, אתה צריך להתפלל עליו, אתה צריך לבקש אותו. אז בוודאי שזה משולב בספר, וזה משולב בספר גם מבחינת אמונה וצדיקים ובבא סאלי, כי זה חלק מהחיים שלי. ואני חושב שזה גם יהיה חלק מהחיים של דור העתיד, כי ההנהגה שלנו בסופו של דבר זה הצדיקים.
מנחם: אתה חושב באמת שהילדים האלו שיגדלו, הם יצטרכו להחזיק נשק ביד? אין לך חלומות ורודים בהקשר הזה?
צבי: שמה?
מנחם: הילדים, כשהם יגדלו, עדיין יהיה לנו צבא עם נשק, או שכבר נגיע למנוחה והנחלה?
צבי: [צוחק] הגדר מנוחה ונחלה. אתה יודע, כשאני נולדתי, אז ההורים שלי אמרו… נולדתי בשנת 70' בירושלים, עבר מאז המון המון זמן. אז ההורים שלי אמרו: "עד שהוא יגדל, לא יהיה צבא". וזה המנוחה והנחלה שהם ייחסו לי. של - תשב בשקט והנשק יהיה בנשקייה ואת השאר נעשה באוגדה.
אני מדבר על מנוחה ונחלה שהיא מנוחה פנימית, לקרוא לזה שלום פנימי שלנו. והשלום הפנימי שבתוכנו יגיע, קודם כל, מבחינת הבנתנו, את הערבים. אני תמיד אומר, אל תקרא עֲרָבִים, תקרא עֲרֵבִים. הם עֲרֵבִים לנו שנהיה מי שאנחנו, ואם לא, הם מציקים לנו. והדור הבא הוא דור שיהיה חייב לשאת נשק.
מנחם: וואלה.
צבי: יהיה חייב לדעת שנשק זה חלק מהשלום. רבי נחמן אומר - מי שמחזיק בחרב, הוא כבר… הוא כבר חלק מהניצחון כבר שלו. אני לא אשלה את הדור הבא שיהיה פה פלסטינים שיקבלו את הקיום שלו. ההפך. כל מה שקורה במציאות שלנו בשני העשורים האחרונים לפחות, זה שהפלסטינים, בכל מקום שלא תשימו אותם, ערבים מארץ ישראל, בתוך ישראל, בחוץ, בגדה, ביהודה ושומרון, עזה, לא משנה איך תקרא לזה, לא קיבלו את הקיום שלנו. ולדעתי גם לא יקבלו את הקיום שלנו, אם אנחנו מסתכלים על איך המערב תומך בהם, וכל מה שמתפתח באירופה. וגם אלו סדרות שעשיתי, שבאו להראות שהאסלאם מתנגש בעולם. אלו לא דברים שיום אחד ילכו וידעכו. ההפך. זה יתגבר. כמו שקורה באנגליה, כמו שיקרה בצרפת, כמו שקורה בגרמניה, בטח ובטח פה. זה מקום שסכסוך יהיה בו, כל עוד יש פה אמונה. וכל עוד יש לנו אויב ערבי, הוא ילחם בנו.
היה לנו פעם את ג'יבריל רג'וב. הוא מהבכירים שלהם, של הרשות הפלסטינית. שאלו אותו: "מה היה קורה אם לפלסטינים היתה פצצת אטום?" אז הוא אמר בערבית: "אם הייתה - היא לא הייתה". "מה זאת אומרת? אם היא הייתה, מה היה קורה לה?" אז הוא אמר: "מה זאת אומרת? אם הייתה - לא הייתה. כי באותו רגע הייתי יורה אותה". זה התפישה הפלסטינית. שהם יכולים תמיד, ב… באפשר שלהם, לעבוד… להילחם נגדנו. אז אני לא משלה את הדור ההוא על מנוחה ונחלה. מנוחה ונחלה זה שהעם הזה יגיע לשלום הפנימי. ואין שלום ללא אמת. והאמת היא שזו ארץ ישראל שלנו ושאנחנו צריכים להיות בקשר עם השם.
אלחנן: כן, איך אתה… איך אתה רואה את העניין הזה של "טופאן אל-אקצא"? זאת אומרת, לי אתמול התחדד מאוד, בתשעה באב, כל העניין של הר הבית, ויהודים עולים להר הבית, ופתאום שרים, משתחווים. כאילו, אצלם מאוד-מאוד ברור על מה המלחמה, ולנו יש איזה שם שלקחו מהמחשב, איזה "חרבות ברזל", כאילו אנחנו באיזה משחק טטריס, לא יודע מה. [צבי צוחק] איך אתה רואה את זה?
צבי: בוא נאמר ככה. לצד הערבי אין צורך לחדד. כל מי שמסתובב בעזה, ביהודה ושומרון יודע שהתמונה של אל-אקצא שם. אגב, פרויקט של המאה שנים… פרויקט מיתוגי של המאה השנים האחרונות אותו התחיל החאג' אמין אל חוסייני והמשיך אותו ראאד סלאח, לא איזה משהו שורשי. ואילו אנחנו פה… זה שוב, זה עניין של ויכוח פנימי. תראו, אתמול שודרו כל הסרטונים הללו מהר הבית, בהיסטריה, במדינות ערב. המדינות… ההיסטריה הייתה, לא מה היהודים עושים, הם קוראים לזה "טוקות תלמודיה", טקסים תלמודיים…
אלחנן: כן.
צבי: כך הם קראו לזה, של כל ההשתחוויה והכל. אבל מה שהלחיץ אותם זה שאף אחד לא מגיב. שאין חמאס בעזה שיגיב. שאין מי שיגיב וימחה על זה.
מנחם: למה, הוא ירה…
צבי: וזה מראה לך באמת כמה אל-אקצא…
מנחם: ירו… ירו שני טילים לים.
צבי: שְׁמה?
מנחם: ירו שתי רקטות לים, זה לא קשור?
צבי: [צוחק] נו בדיוק. השתי רקטות האלה הראו כמה אין להם יכולת. אין חמאס בעזה, מה יעשו? מה יעשו? אין חמאס בעזה. אז נכון, ביהודה ושומרון תמיד יש פיגועים וטובאס והכל, אבל מדובר פה בסוגיה… פעם, דחלאן אמר. דחלאן… אמר: "אם ישראל הייתה עולה עם טרקטור על הר הבית, לא נראה לי שזה היה מחזיק יומיים של כעס"… [לא ברור]. זה אנחנו, בעיקר מפחדים. לא להפיל את… הבית עם הטרקטור, אלא אנחנו בעיקר מפחדים ממה יגיד העולם. וכשהערבים רואים שאנחנו לא שמים את אל-אקצא במרכז, הם מבינים דבר אחד - זה לא אומר… מבחינתם זה לא 'אנחנו מפחדים', מבחינתם זה אנחנו 'לא צודקים'. לא צודקים. שוב, במזרח התיכון, בתרבות השבט, מי שלא עומד על עמדתו, זה כמו שעכשיו, מתחילים שיחות מחר, ב-15, ואז סינוואר אומר: "אני לא מגיע לשיחות, אלא אם כן, אתם תסוגו מעזה וזה התנאי". אז עכשיו, הידיעות בתקשורת הישראלית, זה שהצוות משא ומתן ביקש מראש הממשלה עוד מנדט לוויתורים. תמיד המוותר הוא הלא צודק, כי אם היית צודק, לא היית מוותר. זה הנוסחה, וככה רואים אותנו.
אלחנן: ועכשיו, תגיד לי, אתה אופטימי? זאת אומרת, אתה פונה פה עם הספרים לדור העתיד. אתה מפרספקטיבה של 30 שנה, שגם נעת בין ציבורים, היית ערוץ 13, אתה יודע, לא כמונו, בתוך החממה שלנו ב"קול היהודי". איך אתה רואה את זה? כאילו, השינוי הזה מהמלחמה שהתחילה, לאן השינוי הזה לוקח את עם ישראל, ציבורים שונים?
צבי: תראו, אני חושב שקרה משהו בשביעי לאוקטובר, אבל הוא… את תוצאותיו אנחנו עוד נראה. כיוון… לא בגלל ש… אני לא חושב שהשביעי באוקטובר יכול להעביר פתאום אנשים מהשמאל לימין. אגב, אני יש לי ביקורת מאוד גדולה לימין, ובטח על הממשלה. אני חושב שהקונספציה עדיין קיימת, היא רק מתחפשת, בקולות ובכל מיני הצהרות של כאילו התפכחו. אירוע אחד לא מפכח. לא… לדעתי לא… הוא מעיד על כלום. אני רוצה לבחון את זה לאורך שנים, לראות פה מה תהיה ההנהגה. ואני חושב שאנחנו בנקודה קריטית, כי זה מאוד תלוי בהמשך מעשינו. איך שישראל תפעל, אם עכשיו היא תחתור לסיים את הזירות הללו באיזה הסכמים, בין אם זה לבנון, הוכשטיין, לא יודע, חיזבאללה, 1701, איזה חצי "חמאס גמור ברצועת עזה", עם איזה הסכם של אזורי חיץ - אתה תקבל את זה בגדול בעוד כמה זמן. כי הסיפור הוא איראן, הסיפור הוא חיזבאללה, סוריה, חות'ים, עיראק וכמובן חמאס.
אני מאוד מקווה שתהיה פה התפכחות, ואני חושב שההתפכחות היא תלויה, שוב, במעשים שלנו עכשיו. איך אנחנו באמת-באמת נצרוב את תוצאות המלחמה. תמיד אומרים: "מה עם היום שאחרי?". מה אתם מדברים על היום של אחרי? תשאלו על היום שלפני. מה אנחנו עושים פה? היום שאחרי ייקבע על פי היום שהיום, איך אתם תסיימו את המלחמה. ואנחנו… איך אומרים את זה? אנחנו… איך אומרים את זה בשפה רדיופונית? אנחנו מבכבכים את זה, אנחנו לא בקול ברור. הייתה פה הזדמנות נפלאה, עם החיסול של סינוואר… של הנייה. הלוואי סינוואר. של הנייה ושל הסגן של נסראללה, והיינו יכולים להמשיך, אבל מה עשינו? נכנסו למקלטים, וחזרנו לאפקט הילד המוכה, וחבל. אבל היופי הוא, בסיפור שלנו כיהודים, כישראלים, כאנשים עם אמונה, שאף פעם לא מאוחר, תמיד יהיו פה עוד… [מילה לא ברורה]
מנחם: אמן.
אלחנן: כן. מילה אחרונה על יהודה ושומרון. עושה רושם, כמו שאתה אומר, הקונספציה, אנחנו רואים בטובאס את הגדודים, בג'נין, טולכרם, מטענים…
מנחם: חלחול.
אלחנן: אתמול, כן, מכונית תופת ליד חברון. כאילו נהיה לבנוניזציה, או עזהתיזציה, או איך שתקרא לזה…
צבי: בוודאי.
אלחנן: מה עושים שם?
צבי: קודם כל, בואו נאמר ככה. ואנחנו שוב, אנחנו אנשי חדשות, אני אומר לכם, שאם יש מקום שהקונספציה לא רק נשארה, אלא אפילו התחזקה, זה יהודה ושומרון. אני גר ביהודה ושומרון, אני חי פה את הכיתות כוננות, אני יודע איך זה, על כל העמדה, על כל זה. הנה המח"ט וזה, תשמעו חבר'ה, הם לא חיים פה. הם לא מבינים את האירוע, הם טומנים את הראש עמוק-עמוק באדמה, עוד יותר מאז השביעי לעשירי, הם בטוחים שזה ערבים אחרים וארגונים אחרים וזה שטויות. אתם שפרסמתם את הסיפור של הפיצריה, יודעים מה זה אפקט של לגדוע את זה ומיד, ויודעים מה זה אפקט של מה באמת כולם מרגישים פה בבטן. לא צריך סקרים, ולא צריך היסטוריה כדי להבין שחמאס פה שולט בלבבות של יהודה ושומרון. לא מבינים את זה, אצלנו לא מבינים.
מנחם: אבל…
צבי: אני חושב שעכשיו נמצאים בטובאס… מה זה?
מנחם: חמאס מנסים להדליק פה, וכאילו, לכאורה, זה עוד לא הצליח להם, והפאזה הזאת ה… של כל ערביי ישראל, עוד לא קרה, גם ביו"ש, גם בישראל. אז אתה אומר, עדיין חמאס שולט פה בלבבות?
צבי: בוודאי. אומרים בערבית "חמאס מע נא", חמאס זה עם האנשים, חמאס זה בלבבות, חמאס זה… הראשי תיבות של חמאס זה חַרַכַּת אלְ־מוּקַאומָה אַל־אסלאמיה. אבל בתרגום לערבית של המילה "חמאס", זה התלהבות. "מותח'מה" זה מתלהב דתית, זה באורות, זה אדם דלוק. אז הם מותח'מסין, הם מותח'מסין על אקצא, הם מותח'מסין על דם ועל ג'יהאד. נו, ראיתם את המקרה שפרסם אלישע ירד אתמול על… על המחבל הזה מקלקיליה? הבן אדם השתחרר, לא החתימו אותו אפילו שאם הוא יחזור לטרור… ישר הוא כבר במצעדי חמושים בטולכרם. זה, זה ברור. מה, אתה יכול להוציא חמאס מאנשים? אתה יכול להוציא חמאס מלבבות של אנשים? זה… [לא ברור]
מנחם: אני אומר, הוא היה… חמאס היה רוצה הרבה יותר מזה כרגע שיבער ביו"ש, אבל עדיין זה יכול להידלק פתאום?
צבי: עדיין מה?
מנחם: יכול להידלק פתאום למרות… אני אומר, הם היו רוצים להבעיר את השטח כבר עכשיו, וזה לא קורה. ואתה אומר, זה לא אומר שלא יקרה עוד שנייה.
צבי: נכון. ואנחנו לפני כאלה דברים. מה… מה זה כל הטרור הזה בעַקְבֶּת גַ'בֶּר? ומי זרע את שורשיי… את זרעי הטרור בטולכרם כמה שנים באופן רדום? בשכם, בג'נין, בטובאס? ואתה תקבל עוד ועוד נקודות כאלה עוד מעט. חכו, יהודה ושומרון, היה פה מכונית תופת בחלחול, חכו חברון. חברון תמיד מתעוררת אחרונה, ויש בה המון-המון חמאסניקים. אנחנו לא מבינים את האירוע שחמאס עכשיו מאגף אותנו פה בגב. ומה אנחנו אומרים? "לא, פה זה רשות… פה…". שמעת את הנאום של יהודה פוקס, שהוא יצא? אמר: "לחזק את הרצועה". תשמע, אחי, זה כאילו אנחנו חיים על פלנטה אחרת. ואני גם אמרתי את זה גם בשידורים. אני לא יודע מאיפה האנשים האלה שואבים. אבל זה מראה לנו שהקונספציה עדיין קיימת, ואנחנו, המתיישבים שגרים פה, מבינים את התמונה פי כמה. אתה יודע מה? יש לי אפילו פלסטינים, ערבים, שאומרים לי: "אוי ואבוי אם יהיה פה פיגועים, תעשו לנו עזה". הם עדיין מפחדים מאפקט עזה שאנחנו נעשה להם. לא יודעים שאנחנו לא באירוע. אבל הם דואגים מטרור יותר מ… יותר מאשר ההנהגה שלנו. יהודה ושומרון זה ה-next, זה הדבר הבא. אני מדבר על הגבול עם ירדן, אני מדבר על השליטה האיראנית, על הנשק, על הכספים, על ה… הכנסת האמל"חים. [מגחך] יבוא יום שנטפל בזה, וזה לא יהיה פחות מ"חומת מגן" מה שהיה בשנת 2000.
מנחם: וגם שם, המטרה הייתה להשיג שקט ולא למוטט את הרשות לגמרי.
צבי: העניין של הרשות הפלסטינית הוא… הוא דבר שהוא מורכב מבחינת מדינת ישראל, כי איכשהו היא כתובה כמשתפת פעולה.
מנחם: אז אולי… אולי שווה ספר אחר גם על זה, אה…
צבי: לא, אני לא חושב שצריך להקריב את הרשות, אבל צריך להחזיר את הרשות לממדים שלה. אני לא מעוניין עכשיו לגבות מים וחשבונות חשמל ברמאללה. אבל הרשות חייבת להפסיק…
מנחם: כן, אבל אני קורא אצלי ב… אצלי בגבעה אני קורא חשבון מים בלי קלצ'ניקוב על הכתף.
צבי: לא, אבל… אבל הרשות הפלסטינית כל עוד היא מעודדת טרור, זה הבעיה שלך. ואתה יכול לפעול מול זה, ואתה יכול לפעול מול חינוך, אתה יכול לפעול מול מסגדים, אתה יכול לפעול כבעל בית ביטחוני שמסכל כל דבר שמאיים עליך. ומה שמאיים עליך זה גם ההנהגה הפלסטינית. הנה, ג'יבריל רג'וב מזומן למחר ל… לתשאול בעקבות המעבר שלו בגשר. מישהו יכפה את זה? מישהו יאכוף את זה? לא, מוותרים להם. חוסיין א-שייח', עם כל הרישיונות לעבודה וכל הסיפור הזה של השב"חים. מישהו צריך להגיש את החשבונות לרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית נהנית פה מסוג של חסינות, שהיא מצד אחד מתדלקת לנו טרור, כאילו מסובבת את הגב, ומצד שני, גם עובדת איתנו, וגם תובעת אותנו בחוץ לארץ. יבוא יום שגם זה נצטרך לשים לזה סוף. אין לזה ברירה.
מנחם: בעזרת השם.
אלחנן: טוב, תודה.
מנחם: טוב, זה בעיה, אנחנו יכולים לדבר כמה שעות בלי להפסיק.
אלחנן: כן, צריך.
צבי: בעזרת השם.
אלחנן: טוב, תודה רבה. אז באמת, מוזמנים…
צבי: טוב, תודה… תמשיכו… [לא ברור]
אלחנן: לקרוא את הספרים… כן.
מנחם: רגע, איך קונים, איפה קונים, מזמינים? [שתיקה] צבי? ירד?
אלחנן: טוב, אז…
צבי: סליחה?
אלחנן: הספרים, הספרים…
מנחם: איך מזמינים?
אלחנן: איך מגיעים לספרים? מאיפה קונים?
צבי: אהה! [צוחק] אז ככה, זו הוצאה עצמית. פשוט לעשות בגוגל "ספרים צבי יחזקאלי", או צבי יחזקאלי com. - קונים את הספרים, זה מגיע במשלוח. יישובים וקהילות שרוצים קניות מוגדלות, פשוט לפנות באתר, ופשוט להגיע אליי בכל הדרכים. זה, אתם פשוט תכתבו את זה בגוגל, זה יקפוץ לכם. יש ברקוד סריקה בכל מקום. וכדאי שהילדים יקנו להורים, וההורים יקנו לילדים, כדי שכולם יבינו.
מנחם: מי שמזמין מקבל הקדשה אישית גם?
צבי: כן. אנחנו נמצאים בסבב הרצאות, שאלו אותי: "מתי אתה משיק את הספר?". אני משיק את הספר לעם ישראל. יהיה השקה בשדרות ובנתיבות ובאשקלון ובירושלים, ובתל אביב ובצפון. אני פוגש אנשים. כל מי שיקנה ספר, יבוא להרצאה, יקבל כמובן את החתימה, הקדשה, שיחה, הרצאה, שאלות, כל מה שאתם רוצים.
מנחם: יאללה, בהצלחה.
אלחנן: נהדר, תודה רבה.
צבי: תודה רבה חברים.
אלחנן: תודה צבי על כל הפעילות והעניינים וההסברה, באמת, אחד ההפצות החשובות, העניין הזה.
[מוזיקה]
מנחם: השאלה אם… השאלה אם מישהו מהשמאל יוציא איזה משהו של רבי נחמן הפוך, או שהם לא עד כדי כך?
אלחנן: לא יודע, אבל מפה נעבור להר הבית אולי קצת, כי בכל זאת, התחלנו גם עם צביקה לדבר על העניין הזה של הר הבית.
מנחם: והמופתי…
אלחנן: של מסגד אל-אקצא, והמופתי והדברים האלה. ובעיקר הפחד, הפחד הזה.
מנחם: הפחד מהפחד.
אלחנן: אוי ואבוי! מה יהיה? עכשיו ירו כבר את האקדח. אתה… אתה… כולם עומדים, מחכים למתקפה הבינלאומית-רב-זירתית מאיראן.
מנחם: כן.
אלחנן: מצד… ועדיין אוי ואבוי, אם יהודי ישתחווה בהר הבית, אז זה יגרום למלחמה!
מנחם: זה מאוד משעשע כי…
אלחנן: כאילו, זה… זה כבר נהיה מגוחך!
מנחם: לא, כאילו, אתה רואה כאילו, מאה איש משתחווים, תגובת משרד ראש הממשלה: [פאוזה] "אין שינוי בסטטוס קוו." [צוחק]
אלחנן: לא. הם אומרים: "זה מנוגד לסטטוס קוו, מה שעושים".
מנחם: לא הבנתי. אבל הם משתח… כאילו… [צוחק]
אלחנן: אבל כמו שצבי אמר, בסוף, מי שמייצר את הפחד הזה…
מנחם: זה טרור!
אלחנן: זה התקשו… לא! זה התקשורת, והאנשי שמאל, והזה… אם היו באים… ראש הממשלה היה בא ואומר: "חברים, רבותיי, הר הבית…"
מנחם: שזה מה שאיתמר אומר בעצם, וזה קורה.
אלחנן: מקום המקדש, עד לפני שנה שבא המופתי הנאצי הזה, אף אחד זה לא עניין אותו. חברים, הכל בסדר. יהודי התפלל, מותר לו. תודה רבה, יום טוב, להתראות. מה היו עושים? יורים מאיראן? אבל הם כבר רוצים לירות מאיראן כי חיסלת את הנייה באיראן, נכון?
מנחם: והם…
אלחנן: והם רוצים, כי יש מלחמה. וחיזבאללה… אז חיזבאללה, אז חמאס… אבל הם כבר נלחמו. זאת אומרת, האקדח…
מנחם: אירופה, הסנקציות, הכל כבר…
אלחנן: האקדח ירה. האקדח ירה. אז הפוך, תנצל את זה עכשיו, תעשה סוף-סוף את כל מה שרצית.
מנחם: אבל הוא לא רוצה.
אלחנן: זה… אז הם מפחדים מעצמם, מפחדים. לכן הבלבול פה הוא באמת פנימי, ולכן העניין הזה… צבי יחזקאלי, אני חושב, מה שתופס שמה, אתה רואה הרצאות שלו, מאות אלפים, ביוטיוב וזה… כי הוא בא בעצם מהעולם הזה והוא מחבר גם את האמת הפשוטה, את העובדות הפשוטות, שהוא הלך ודיבר עם אנשים בשטח, וראה, ו… והסדרה "שתולה"…
מנחם: וערפאת.
אלחנן: מה שנכנס שם, וערפאת ועניינים. ומחבר את כל זה לאמונה הפשוטה, הברורה, שרגע, אנחנו יהודים, מה אנחנו עושים פה? בלי הדבר הזה, איזה זכות קיום? מה? אם אתה לא רוצה שיהודים יתפללו בהר הבית, איזה זכות קיום? לְמָה באת לפה? כאילו, עזוב שנייה את הנושאים ההלכתיים, מותר לעלות, אסור לעלות…
מנחם: שאנחנו נדבר על זה גם, אבל.
אלחנן: מבחינה רעיונית, אני מדבר. הר הבית לא שלך, אז מה אתה עושה פה? לְמָה אבותינו כספו 2,000 שנה? למועדון בתל אביב? לפארק בהרצליה? למה? לאולפני הטלוויזיה בנווה אילן? על זה הם התפללו 2,000 שנה? לא, הם רצו את בית המקדש. "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". מה שיהודים יתפללו, מסרו נפשם. תחשוב כמה יהודים הטלטלו בדרכים, בספינות, כמה איבדו את חייהם בדרך לכסוף, להגיע, לדרוך על אדמת ארץ ישראל, ולהגיע להר הבית, מקום המקדש, לירושלים. זה מה שעם ישראל רוצה 2,000 שנה. ואז מגיעים לך כל מיני אנשים: "לא, אסור, זה של הערבים". ואתה יודע מה הכי הטריף אותי? ובוא, נריב קצת, קצת מכות, אבל יש לנו באמת, סוף ה…
מנחם: לכבוד חודש אב, אהבת חינם.
אלחנן: …השידור. אבל אותי הטריף התגובות בחלק מהציבור החרדי. העיתונים, יתד נאמן וכל מיני צייצנים חרדים, שאגב, מעניין מאוד שהם… לפי איזה רבנים יש להם טוויטר, אבל זה נשים בצד. אתה רואה יהודים כוספים להר הבית, עולים. באמת, יש לך… אתה רואה כזאת קדושה, כזה אור, כזה… וואו, רצון לבית מקדש. רגע, רגע, אתה תקבל את המקום שלך, [צוחק] אבל… וזה מה שיש לך? "וואה! השועלים הילכו בו", וזה… והכל ופה… עכשיו, מילא היית על עכרמה סברי פותח את הפה, על חמאס בהר הבית פותח את הפה, על מסגדים, על כל יום, בזמן שהיהודים היו שם, יש לך מסגדים בהר הבית.
מנחם: חרפה.
אלחנן: יש לך מוסלמים בהר הבית, על זה הם לא פותחים את הפה, הם לא אומרים מילה. כאילו הם יושבים עדיין באושוויץ בגלות. אבל יהודי העז לעלות: "וואה! שועלים הילכו בו!", עם כל המטפורות המגעילות האלה, סלח לי.
מנחם: אני לא… אני לא חשוף לזה…
אלחנן: יש גם דרך.
מנחם: אני לא יודע על מה אתה מדבר.
אלחנן: ה"יתד נאמן", הבוקר, עם כל מיני כותרות. ואתה יודע מה הכי הצחיק אותי? שהוא אמר "הפת"ח איים להבעיר את יהודה ושומרון". זאת אומרת, הבן אדם כל כך מנותק, אמרתי, לפחות הוא… דיברו על הפת"ח.
מנחם: [צוחק] יפה.
אלחנן: הרשות… אפילו לא יודע שצריך להגיד חמאס. הפת"ח. לא ראיתי אפילו התייחסות שלהם לאירוע, אבל…
מנחם: מה, מה הוא אמר? פספסתי מצבי יחזקאלי. הוא אמר שמוחמד דחלאן אמר שאם יעלו עם טרקטור על הר הבית, אז זה יעבור בשקט?
אלחנן: כן, הוא אמר, יהיה יומיים אולי של בלגן.
מנחם: מוחמד דחלאן?
מנחם: הוא אומר: "זה התסכול". מה צבי יחזקאלי אמר? התסכול שלהם, שמה הם יעשו? הנה, עולים, הזהרתם, הזהרתם שאם יהודי רק יתפלל… אתה זוכר את הימים ש… אתה יודע, רק יהודי היה…
מנחם: מרים דגל.
אלחנן: מברך "שהכל". איזה דגל?! היית ממצמץ, השוטר היה אומר לך: "רגע, אתה מצמצמת, אתה, נראה לי, התפללת".
מנחם: כן, כן.
אלחנן: ברמה הזאת.
מנחם: זה היה…
אלחנן: כאילו יהודי היה מזיז את היד טיפה בצורה כזאת…
מנחם: זה היה ראייה…
אלחנן: "אה, רצית ככה".
מנחם: למאזיננו הלמדנים, רק אני אגיד שזה היה אחת הראיות בשיעור של הרב גינזבורג פעם, והוא דיבר על… הוא אומר: "עקימת שפתיו הוי מעשה". בקודשי, אם עקימת שפתיים הוי מעשה, הוא אומר: "כן, אתה רואה? זה… הולך בהר הבית, ברגע שאתה ממלמל, הופ! עצור". [צוחקים]
אלחנן: אתה מבין? זה היה… זה היה רמה כזאת. שכאילו, אתה יודע, עשית ככה עם הלשון, משהו, זה, הופ! הם קופצים עליך. ועכשיו, 500 יהודים משתחווים, מתפללים, שרים.
מנחם: והעולם עומד.
אלחנן: העולם עדיין עומד. אז ההוא גינה, מגנים כל פיפס, אם לא שמתם לב, מגנים 10 פעמים ביום גינויים מסין. אתה יודע, ראיתי, מסין גם גינו את הטבח בעזה על הבית ספר, את הטבח בעזה על הזה… את הטבח בעזה. אז מגנים! אז מגנים עוד גינוי.
מנחם: גינה לי.
אלחנן: גינה לי, גינה לי חביבה, מגנים ומגנים. אבל די, חברים…
מנחם: הכלל שלנו…
אלחנן: די, זה הסיפור, אני אומר לך, הסיפור עם הציבור החרדי, לא כולו, כן, ציבור ענק, אבל אתה רואה את השנאה יוקדת. ואז הולכים עם לפיד! ש"ס עם לפיד, פתאום לפיד אוהב היהדות, לעשות את ה… את הזה. עכשיו, בוא אני אחסוך לך כבר ואגיד - להר הבית צריך לעלות על פי הוראת הרבנים, בסדר? מי שהרב… שהרבנים שלו לא מתירים, שלא יעלה. ומי שעולה, כמובן רק בטהרה. ומחזקים את העניין הזה בשנים האחרונות, וצריך להתריע על זה, והמשמר המקדש צריך לחזק, ורק בטהרה. ויש בעיה מאוד גדולה עם עליית נשים, למרות שיש, אני יודע שיש רבנים שכן מתירים את העניין הזה, אבל…
מנחם: לא פשוט.
אלחנן: רוב הרבנים, והרב ליאור נגד, וכתבנו על זה ב"קול היהודי", ועשינו פולמוסים, והר הבית צריך מורא מקדש.
מנחם: דיבר פה הרב עמיחי אליאש בזמנו.
אלחנן: נכון, וצריך מורא מקדש, וצריך את כל הדברים. ואין לי בעיה גם בן אדם שבסוף בא ואומר, ומתנגד ואומר: "עלו בצורה כזאת, זה לא טוב", וזה… אבל ככלל, על האירוע שעולים, והאירוע ששלט שם זה קדושה. אני גם לא אוהב את הלאומיות הזאת של: "הנה, הנפתי דגל ישראל בהר הבית!". אני גם לא אוהב את העניין הזה, כי בוא, אל תדמיין, הר הבית צריך… יש שם עוד הרבה עבודה. וכאילו, אל תבוא מהמקום הלאומני ה… זה. צריך לבוא מהמקום של הקדושה. ואני חושב שמה ששולט היום בהר הבית, בעלייה של היהודים, זה המקום של הקדושה. והמקום של השירי כיסופים, והמקום של התפילות, וברוך השם שמתירים עוד להתפלל. וההשתחוויה מתוך מורא מקדש, מתוך מקום. האם צריך לשפר? צריך לשפר, תמיד, כל הזמן, כולנו, תמיד גם בבתי כנסת, גם בזה, בכל מקום. אבל ה… השנאה היוקדת שיוצאת לכל מיני אנשים…
מנחם: אוקיי…
אלחנן: מלראות את הדבר הזה, זה מטריף אותי. הלאה.
מנחם: אוקיי, אז אני לא מוטרף, מכמה סיבות: קודם כל, כי אני לא בטוויטר. כרגע, לפחות. לא… בקושי נכנס אליו, אבל אני לא…
אלחנן: לא, קראתי ב"יתד נאמן". הגיע אליי למכולת בדיוק.
מנחם: איך זה הגיע לך? היונת דואר, הביאה לך, כן. אז לא… אז אני לא… אבל החרדים, בוא, עזוב את החרדים, תשחרר אותם עכשיו. כי הם, התפקיד שלהם זה שמרנות. והם, גם בשינוי שיקרה, הם יהיו האחרונים שיפנימו את ה… ויסתגלו לשינויים. וזה טוב שהם ככה, וזה שומר על עם ישראל הרבה מאוד, וזה לא הולך להשתנות כל כך מהר. אז לא, אז כאילו, זה מצחיק ללכת ולהתעצבן עליהם. זה דבר אחד.
דבר שני, לגבי היחס למקדש, אמרת: "על מה אבותינו חלמו אלפיים שנה?". אז… שאלה אם באנו לפה מקלט בטוח, כי היה לנו צרות באירופה, או באנו לפה בשביל הייעוד שלנו? התשובה לזה ניתנת - היחס להר הבית. מי שבא לפה רק מצרות, אז אמר: "תן לי את תל אביב ובנותיה, ואני גר שם והכל בסדר. מה… מה עכשיו הר הבית? מאיפה הבאת את זה?". אבל מי שישב אתמול ואמר קינות הרבה שעות, אתה רואה עד כמה המקדש הוא מרכז החיים הפועם של עם ישראל, גם בחורבנו. שזוכרים אותו יותר ומצטערים עליו כאילו זה מוות טרי וטרגדיה, ממש פצע מעכשיו. אז זה הבדל גדול מאוד בין מקלט בטוח לבין הייעוד של עם ישראל.
לאנשים שעולים להר הבית, אני, יש לי, יש לי… כן… בדוק את עצמך. אם עושים סלפי בהר הבית, כמו… אמרתי את זה כמה פעמים, במפלי הניאגרה, או בהרי ההימלאיה, או אני לא יודע איפה. עם הגב בכלל, למקום הקודש הקודשים, ועם חיוך, כאילו, אז זה בעיניי זה מאוד צורם. אומרים לי, הם… ככה אנשים היום בכל מקום עושים סלפי. לא יודע. אני ראיתי טקס יום הזיכרון בהר הרצל, ואני ראיתי איך אנשים הולכים למוזיאונים ודברים.
עכשיו, הר הבית זה מקום חי, מקום שיהיה בו, באמת, לא כמו שישו הנוצרי רצה, אלא הרבה חלפני כספים, מעשר כספים, ושחיטה ועל האש, וזה דומה ל… במובן מסוים, לפי הריח וזה, זה יהיה דומה לגן סאקר ביום העצמאות, כאילו, בהקשר הזה. אז אנחנו לא רוצים משהו קר ומנוכר. מצד שני, יש שם יראה, ולא בא עם מקלו ותרמילו ובנעליים. ויש הרבה הלכות של יראה. אז אני, מי שעולה להר הבית, באמת, זה הבדיקה. כמובן, בקדושה וטהרה ובטבילה והכל. וגם, איזה צורה מצלמים את התמונות, אם בכלל מצלמים בכזה מקום. יש ב… בבג"ץ שם לא מרשים לצלם, נכון, אלחנן?
אלחנן: ברור, כי זה… זה באמת קודש קודשים, אבל אתה רואה… זה המדד שלך? אני לא בטוח.
מנחם: לא, אני לא יודע, לדאוג בדיוק מה… מה, בבית כנסת מצלמים ככה סלפי, עם הגב לארון קודש? לא יודע, אני… זה, זה, רוצה לראות התנהגות של יראה יותר. וגם עוד דבר שהוא בעיניי מדד מאוד גדול - היחס לכותל המערבי. הכותל המערבי זה מקום של היידישקייט, שהסבתות שלנו בכו שם את כל תהילים, הלוך-חזור כל יום…
אלחנן: לא יכלו, מה אתה רוצה? בסדר, זה לא האידיאל.
מנחם: אין בעיה, השאלה איך להתייחס לזה? אני שמעתי אנשים שעולים להר הבית ומלאים זלזול…
אלחנן: לא…
מנחם: כלפי הכותל וכלפי החרדים שיושבים בכותל ומתפללים. ובעיניי זה בדיקה מאוד גדולה לראות האם אתה עושה את זה, באמת, כהמשך החלום של הסבתות, או כאיזה מרדנות של להרים את הדגל, ו… אז, אז אני בעד לגמרי שעם ישראל ישלוט בהר הבית, ושועלים לא צריכים להיות בו, והר הבית זה דוגמה למצווה… שמצווה, מצוות תפילין, יש מצווה, קום תעשה, בלי לחשוב חשבונות. דווקא המצווה של הר הבית ושל בית המקדש, הרבה נביאים זעקו אם עושים אותה בצורה חיצונית. ו"היכל ה', היכל ה', היכל ה' המה", ואתמול קראנו רק על "רמוס חצרי", אז זה לא דומה לכל שאר הדברים, וחשוב מאוד היחס הפנימי לזה.
ברוך השם, יש התקדמות אדירה בעניין הזה בשנים האחרונות, והרבה מאוד רבנים ודורשי השם ועושים את זה… אבל עדיין, אני, לראות קבוצה של אנשים הולכים בערבוביה בהר הבית, כאילו הולכים בתחנת רכבת של הרכבת הקלה, זה היה לי קצת מוזר.
אלחנן: המשטרה לא נותנת לך, מה לעשות?
מנחם: בסדר. אז זה מפריע להם?
אלחנן: רגע, עכשיו, שוב, אני מסכים איתך, צריך לחזק את ההסברה וצריך לחזק את הקדושה, והלוואי…
מנחם: את היראה.
אלחנן: שאפשר… אפשר כל קבוצה שעולה לתת לה הסבר לפני, הסבר פנימי, עמוק, לאן אתם עולים, "דע לפני מי אתה עומד", איך להגיע ואיך להתרכז ואיך להיות מכוונים, ודאי. וחבל שהמון המון רבנים משקיעים… וגופים משקיעים את האנרגיות.
מנחם: לא, לא חבל, זה קונטרה, זה חשוב.
אלחנן: רגע, אני רוצה להגיד מה שאני אומר. [צוחק]
מנחם: אוקיי.
אלחנן: לדעתי חבל שמשקיעים את האנרגיות בלהגיד: "אסור! אסור! אסור!", שזה בסוף לא משכנע. כי מי שהלך… מי שהלך, אז אני אומר, מי שהלך לפי דעת רבותיו ועולה, אז הוא עולה. ומי שלא עולה, אז הוא לא עולה. אז תשקיע את האנרגיה הזאת, לא בלהגיד 'לא'. תגיד, תשקיע באנרגיה, אם אתה כן - אז איך? וזה אנרגיה שאפשר להשקיע ולשפר מאוד מאוד-מאוד את ה… את העניין והקדושה בהר הבית. והרבה מזה זה גם בעיה של המשטרה, שאומרת לך תרוץ ותלך, ותיכנס עם ההוא, ותיכנס עם ההיא, ותלך… זה לא… זאת אומרת, זה לא שאתה עולה במקום מסודר, כמו שהרב אליהו גם רצה שיהיה בית כנסת.
מנחם: בהר הבית.
אלחנן: עם, אתה יודע, מסודר, עם מחיצות, במקום שלכל הדעות מותר. ואז אף אחד לא… לא שוגה, ולא זה, ולימוד תורה.
מנחם: עוד דבר לגבי…
אלחנן: ויש את ישיבת "הר הבית" שעושים, ועולים, מתוך קדושה.
מנחם: תלמידי חכמים.
אלחנן: ולומדים שמה, ולומדים את ההלכות, ואת העניין. אז אני אומר, את זה צריך לחזק, אבל אני מדבר בתמונה הכללית. לבוא ולהזדעזע מזה, ולא להזדעזע היום…
מנחם: לא… זה…
אלחנן: כאילו, ממה שקורה שם.
מנחם: זה איסור…
אלחנן: זה הטירוף, וזה מה שמפריע לי. זה שאם מישהו, מרוב קדושה ומרוב טהרה, לא יכול, קשה לו לראות אישה שעלתה להר הבית, וזה קשה לו, בסדר, זה אחד. אבל… לא להזדעזע מעכרמה סברי, לפרסם, עכשיו, תוך כדי שאנחנו משדרים, יוצא… שאנחנו מדברים פה, סרטון של רבנים חרדים [מרים את קולו] בערבית! שהשב"כ ביקש מהם לעשות בערבית! נגד עליה להר הבית, כדי שהערבים לא יזעמו! זה מטורף…
מנחם: אל תתעצבן, תשתה כוס מים.
אלחנן: אתם פונים לערבים באמצע מלחמה. באמצע מלחמה, כי השב"כ המטורף הזה פנה ואמר לכם: "תעשו בערבית"?
מנחם: השב"כ, הם…
אלחנן: השתגעתם?
מנחם: עזוב, השב"כ הם בוגדים, זה אנחנו יודעים מזמן.
אלחנן: אה! אז הרבנים שעושים…
מנחם: אני לא יודע איזה רב…
אלחנן: שעושים… הרבנים… אני לא אמרתי לך את כל הרבנים.
מנחם: אתה רואה שאני דיברתי, רק הבאת מהטוויטר עכשיו משהו. אני אומר, זה…
אלחנן: לא מהטוויטר, מהוואטסאפ דווקא.
מנחם: אה, אוקיי. אני אומר…
אלחנן: אה… [מגחך]
מנחם: אני אומר שבעם ישראל יש את האלה ששומרים אותך אחורה, וזה טוב, זה מנגנון שעוזר לעם ישראל. אז…
אלחנן: אין לי בעיה… אני גם לא אוהב את הדיבור הזה…
מנחם: אז תבלע את הצפרדע.
אלחנן: רגע, אני לא אוהב את הדיבור הזה על חרדים, לא חרדים. בסדר? יש ציבור ענק וזה…
מנחם: לא…
אלחנן: אבל רבנים ספציפיים, שהם הולכים עכשיו…
מנחם: הם… סליחה!
אלחנן: ועושים מה שהשב"כ אומר להם.
מנחם: יהודים עולים חופשי, חלק עולים בלי טבילה, זה לא בעיה בעיניך? זה לא טוב שרבנים יצעקו?
אלחנן: מה זה קשור אחד לשני?
מנחם: זה קשור. הם צועקים: "אסור, אסור, אסור, כרת!"
אלחנן: אם הם יצעקו… אז למה בערבית?
מנחם: על זה… זה סתם… אני לא… לא יודע.
אלחנן: מה זה סתם? על זה אני מדבר.
מנחם: שירגיעו את הערבושים, מה אכפת לי? אני מנהל את בית המקדש והם ימשיכו להוציא סרטונים לערבים שתרגעו. כמו שראש הממשלה אומר: "אין שינוי בסטטוס קוו".
אלחנן: אבל אני מדבר על זה. אם מישהו עולה לא בטהרה, חמור מאוד, [דופק על השולחן] דפוק על השולחן. אוי ואבוי לו.
מנחם: אז אני רוצה לדבר על ההשתחוויה.
אלחנן: אם זה היה מסתכם, לכן… אבל זה בדיוק הנקודה. אם זה היה הולך לעניין הזה בלבד, לעניין הזה של הקדושה וזה, סבבה. לא הייתי אומר אף מילה.
מנחם: ככה זה עובד, ככה זה עובד. רוצים להרגיע משהו, הם צועקים "אוי גוועלד"…
אלחנן: אבל זה לא. זה הולך, זה הולך לערבים, זה הולך ל… לשב"כ.
מנחם: אבל אני רוצה להגיד משהו על ההשתחוויה, אלחנן. להשתחוות בארץ ישראל על אבן, יצא לי לראות פעם, אתה יודע, יש לנו חברה לעבירות נדירות. הייתי בימים נוראיים, ב… אני אגיד אפילו, הייתי בחברון בימים נוראיים, ומחוץ למערה יש אבנים ענקיות ברחבה, אתה מכיר? וראיתי שמה מישהו שהוא בא להשתחוות, ב… ממש על… אמרתי לו: "אחי, אסור, זה אבן משכית". והוא אמר: "לא, לא, סבבה, זה סתם בבית הכנסת עושים עם המגבת וזה, זה קומבינה, האורגינל זה ככה". מה זה אורגינל? עכשיו, זה נדיר כאילו לראות מישהו עובר עבירה דאורייתא, ממש, מדביק פניו בקרקע על האבן, זה עבירה שקוראים לה אבן משכית. "לא תתנו בארצכם", בהר הבית זה מותר. עכשיו, איפה בדיוק הר הבית? יש… זה לא בכל מקום שהיום מוקף…
אלחנן: בסדר, מצוין. אז רוב האנשים שעולים שם, יש להם הדרכה ודברים. ואם צריך להתחזק ולדעת שאתה ברוב… במזרח מותר…
מנחם: אבל אם מישהו השתחווה… הסרטונים האלה. במקום שהוא…
אלחנן: במזרח מותר… במז… במזרח…
מנחם: …לא בתוך הר הבית.
אלחנן: במזרח, אבל כן, נכון?
מנחם: הפוך! אתה צריך דווקא מקום שהוא בטוח הר הבית.
אלחנן: לא, רגע, יש מקומות שצריך לשים… זה תלוי בדעות, בסדר.
מנחם: בסדר, אז אה…
אלחנן: אתה אומר, יש פה דיון הלכתי לדון, אבל אני מדבר…
מנחם: אני אומר…
אלחנן: על מקום נפשי מול זה שיהודים…
מנחם: זה מאוד הגיוני שבעם ישראל מישהו…
אלחנן: …שרים כיסופים בהר הבית.
מנחם: נכון…
אלחנן: עכשיו…
מנחם: אבל זה לא קייטנה של על הכיפאק! זה מקום מאוד…
אלחנן: מה קייטנה?
מנחם: עם הרבה יראה.
אלחנן: זה לא קייטנה.
מנחם: וזה מאוד הגיוני שכאשר יהודים, 500 יהודים, עולים ושרים ועושים כל מיני דברים, מהצד השני יהיה רבנים שמגזימים לצד השני וצועקים: "אוי ואבוי, כרת, גוועלד", זה הגיוני בעיניי.
אלחנן: אני מעדיף להיות בצד השני.
מנחם: אני גם לא בצד של הרבנים האלה, לא שלחתי שום סרטון בערבית. אני אומר, שככל שאנחנו נגביר את היראה, יהיה פחות צווחות של אנשים שהם שמרנים. הם בסוף יגיעו, אל תדאג.
אלחנן: על זה אני חותם.
מנחם: שיבוא המשיח, סבבה.
אלחנן: על זה אני חותם.
מנחם: יאללה, בעזרת השם, נחמה לעם ישראל. ולא להיבהל מהוויכוחים שלנו, הכל ברוח טובה.
[מוזיקת סיום]
תודה למפיק יהודה פרל. על הדיגיטל יוסף אלברט ואריאל דנינו.
ואתם, מאזינים יקרים, הפיצו והעבירו את הקישור ואת ההסכת הזה לכל עם ישראל, בארץ ובתפוצות.
[מוזיקת סיום]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments