כיצד להתאים את תהליך ההרזיה הלפטיני אם אנחנו נמנעים מבשר או חלבון מהחי? האם זה בכלל אפשרי?! היום פרק אירחתי את פז מרקשטיין, לפטיני שירד 18 ק"ג בשיטה והמנהל המקצועי של חברת "אבא חטוב", לשיחה חשובה עם טיפים קריטיים עבור כל אחד שרוצה להוריד את הכרס גם מבלי לאכול חלבון מהחי.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/04/2022.
[מוזיקת פתיחה]
צביקה: היי חברים יקרים, ברוכים הבאים לפודקאסט הרשמי של "אבא חטוב", התוכנית שתלמד אתכם איך להוריד את הכרס ולהרגיש בשיא שלכם, בכל גיל, מבלי לספור קלוריות, להרעיב את עצמכם, לעקוב בדקדקנות אחרי תפריט דיאטטי, או אפילו מבלי לעשות ספורט.
את אתגר "אבא חטוב" עברו נכון להיום מעל 15,000 גברים בישראל, שהצליחו להחזיר לעצמם את הבריאות והאנרגיה והביטחון העצמי שבאמת מגיע להם.
המטרה של הפודקאסט הזה הוא להקנות לכם את הכלים, ההבנה, הידע והמוטיבציה כדי באמת לרדת במשקל פעם אחת ולתמיד.
אני צביקה עינב, מייסד אתגר "אבא חטוב", 32 קילו פחות והמנחה שלכם, והיום יש לי אורח מיוחד, פז מרקשטיין, חבר יקר, לפטיני מהולל והמנהל המקצועי של חברת "אבא חטוב".
היום אנחנו הולכים לדבר עם פז על הדרך הלפטינית לטבעונים וצמחונים. בואו נתחיל.
אוקיי, חברים יקרים, איזה כיף שהיום אנחנו מארחים את פז מרקשטיין. פז, שלום.
פז: שלום, כיף להיות פה.
צביקה: לגמרי. ופז, הבאתי אותו קודם כל כי מבחינתי הוא מאמן החיטוב והאדם המקצועי ביותר בשיטה הלפטינית שאני מכיר. לפעמים אני אפילו תוהה לעצמי אם הוא מבין יותר לעומק את השיטה הלפטינית ממני. ופז, מבחינתי, פשוט ספר על הסיפור האישי שלך, איך הגעת באופן כללי לשיטה הלפטינית, ואיך עשית בכלל את התהליך של "אבא חטוב".
פז: מדהים. אז היי לכולם, לי קוראים פז ואני בן 57, והגעתי לדרך הלפטינית מהיכרות קודמת עם צביקה, שהייתה לפני מספר שנים, ובתקופת הקורונה קצת תפחתי, כמו מרבית האוכלוסייה בישראל נראה לי, והגעתי למימדים של קו אדום מבחינתי, שזה משקל תלת ספרתי, וחיפשתי באמת דרך לרדת במשקל. אני למוד שיטות וניסיונות בדרכים אחרות, ותמיד בהתחלה הייתי יורד ואחרי זה עולה את הכל חזרה עם ריבית, עם בונוס. וחיפשתי באמת משהו שהוא יהיה יותר יציב, יותר נכון מבחינה גופנית, יותר מתאים לגיל שלי ובעיקר מחזיק לאורך זמן. וככה הקשבתי לסרטון של צביקה שמסביר על ההיגיון ההורמונלי שעומד מאחורי השיטה, ומאוד מאוד התחברתי, זה מאוד דיבר אלי. כמי שבא גם מתחום האימון הרגשי, זה מאוד דיבר אלי שבאמת יש דברים שלפעמים אנחנו לא שולטים ב… הרגש לא מספיק, אלא יש משהו גופני שהוא יותר חזק מהרגש. ונרשמתי.
במהלך האתגר עצמו, "התקופה הלפטינית" נקרא לה, עד שהגעתי למשקל יעד, שידרגתי אותו שלוש פעמים למטה. התחלתי ממשקל… מ… הרצון שלי היה לרדת 12 קילו, זה היה מחסום פסיכולוגי, כי זה פעם היה איזשהו משקל שהגדירו לי, אחת מהדיאטות הקודמות כמשקל יעד. הגעתי לשמה די מהר, ואז הורדתי, שידרגתי את זה פעמיים למטה, ובסופו של דבר נעצרתי ב-82. אני נמצא במשקל הזה כבר בתקופת השימור, כבר מספר רב של חודשים, נהנה מכל רגע.
צביקה: מתי פעם אחרונה היית 82?
פז: 82? היום בבוקר, אבל אם אתה שואל אותי ברצינות, [צביקה צוחק] מתי פעם אחרונה מלפני הדרך הלפטינית, די קרוב לשחרור שלי מהצבא.
צביקה: וואו.
פז: כלומר, גיל 21, 22. היום אני בן 57, תעשו את החשבון.
צביקה: וואו. קודם כל, פז, כל הכבוד. מי כמוני יכול להבין איזה שינוי חיים מהותי זה ירידה של 20 קילו במשקל. ובואו נדבר שנייה באמת על הקטע הצמחוני והטבעוני. אתה יודע, המון אנשים חושבים שאתגר "אבא חטוב", בכלל השיטה הלפטינית, זה שיטה שמחייבת אותנו לאכול יותר בשר או יותר חלבונים מהחי. עכשיו, גם כמי שהיה בעצמי… אני היום אוכל בשר ומאוד נהנה מזה, אבל גם הייתי טבעוני במשך שנה וחצי, אז אני הכי מכיר את זה, את העולמות האלה. אני רוצה שתספר שנייה, האם היו לך בכלל חששות שזה אולי לא יתאים לך בגלל שאתה טבעוני או צמחוני? ואילו התאמות עשית במהלך התהליך?
פז: אוקיי, מדהים. אז קודם כל, אני טבעוני וצמחוני לסירוגין כבר 11 שנה. יותר תקופות של טבעונות, ומדי פעם הייתי גם עובר לצמחונות. אבל בש… בוא נגיד שבתקופה הלפטינית שלי אני בעיקר, 99% טבעוני הייתי. ו… היה לי חשש מסוים, לאו דווקא מההיבט של הבשר, אלא יותר מההיבט של כל מיני הרגלים, לצרוך פחמימות נקרא לזה, או תחליפי בשר [צביקה מהמהם בהבנה] שהם גם מתועשים מאוד, וגם עם צפיפות קלורית מאוד מאוד גבוהה, ונשענים על פחמימות ריקות. זה ההרגל שלי…
צביקה: כן, שזה ה-go-to הטבעוני בדיאטות.
פז: בדיוק, לגמרי. זה… תמיד אומרים לי, "מה, אבל טבעוני זה בריא". אז אני אומר, כן, גם דוריטוס זה טבעוני, גם צ'יטוס זה טבעוני, גם במבה זה טבעוני, גם ביסלי זה טבעוני.
צביקה: גם מרגרינה זה טבעוני.
פז: גם מרגרינה זה טבעוני, וגם לחם ועוגת שמרים היא טבעוני… היא יכולה להיות טבעונית אם היא ללא ביצים.
צביקה: כן.
פז: וזה עדיין מאוד מאוד משמין. אז בהיבט הזה, באמת, היה לי חשש איך אני אצליח להסתדר בלי ה… ו-וואלה, [מגחך] מסתדר מצוין, לא מתגעגע לרגע. אין לי שום צורך בזה, הכל פיקס. את ה… שאלת לגבי ההתאמות, אז "האתגר", נקרא לזה במרכאות כפולות, היה באמת לעמוד בכלל של חלבון בכל ארוחה.
צביקה: [מהמהם בהסכמה] ועליו אנחנו מדברים באמת מהשלב הראשון של ההצפה, שלמעשה אנחנו נותנים לגוף את מה שהוא באמת זקוק לו כדי להיות שבע. קודם כל, לפני שמדברים בכלל על הגבלות.
פז: נכון. והיות וחלבון בכל ארוחה זה אומר שאני צריך למצוא תחליפים של חלבון איכותי, מהצומח, ולתת את החלבון לכל ארוחה. אז למשל, אחד הדברים שגישרתי את הפער הזה, זה באמצעות השייק הלפטיני, זה שייק ירוק שאני שם שמה מלא עלים ירוקים, תרד, קייל, חסות, תות שדה, פירות, לא משנה מה, לפי ה… מה שמותר. ונותן סקופ או שניים, תלוי בכמות, של אבקת חלבון אפונה איכותי, שנותן לי חלבון, 82% חלבון באבקה הזאתי. [צביקה מהמהם בהסכמה] וזה טבעוני לחלוטין, ונותן לי יופי של פעמיים ביום מענה של חלבון מלא וטוב. הגברתי את כמות הקטניות.
צביקה: כן.
פז: אוקיי? קטניה זה…
צביקה: שאנחנו מדברים על זה כמלכת הפחמימות הלפטיניות למעשה.
פז: נכון, זה מלכת הפחמימות הלפטיניות. ואחד הסיבות שהיא זכתה לכתר המלוכה, זה בנוסף לזה שהיא עשירה בסיבים תזונתיים, היא גם עשירה בחלבון. כלומר, יחס חלבון-פחמימה הוא הרבה יותר נוטה לכיוון החלבון, מאשר בפחמימות אחרות. ובשלבים מסוימים בתהליך, שמותר גם לשלב קצת דגנים, אז שילוב של דגן ביחד עם פחמימה… יחד עם קטניה, נותן לנו פחמימה מלאה. כלומר, חלבון מלא. סליחה, חלבון מלא. ולמשל, סתם דוגמה, לקחת קינואה ביחד עם עדשים ולעשות מג'דרת קינואה, [צביקה מהמהם בהסכמה] זה חלבון פצצה, זה ממש חלבון פצצה. וככה גישרתי על הפערים. היה לי עוד חשש מסוים שאני יצליח לעמוד בכמות השומנים, כלומר, לתת לגוף שלי מספיק שומן. כי אחד הבעיה של טבעונים, שנמנעים מהג'אנק, כי בג'אנק יש המון שומן. כלומר, אם אני מתחיל… אם אני צורך את כל הדוריטוס, צ'יטוס וזה… זה מפוצץ בשומן, שוקולדים מרירים והכל. אבל אם אתה חותך את הדברים האלה, אז לספק שומן איכותי לגוף בלי לשתות כל היום שמן זית. וגם פה די מהר מאוד מצאתי את ההתאמות הנדרשות, לצרוך שומן איכותי מכמה מקורות, לא רק שמן זית, גם אבוקדו וגם אלמנטים נוספים שמכילים שומן. וזה פשוט עשה לי… תשמע, אני… אני תמיד אכלתי בריא…
צביקה: [מהמהם בהסכמה] כן, אני זוכר שהיית אומר לי, "הייתי 100 קילו של אוכל בריא".
פז: הייתי 100 קילו של אוכל בריא. הבעיה שלי הייתה שהייתי חסיד נלהב של תיאוריות ה"לאכול כל שלוש שעות משהו קטן". והמשהו קטן הזה הפך להיות משהו בינוני. עכשיו, זה נשנשת מצויה. היום אני קורא לזה חולה במחלת הנשנשת המצויה. אני מהבוקר עד הערב, כל שעתיים-שלוש מנשנש משהו. פריכיות אורז, שורה של קובי… של שוקולד מריר, חופן אגוזים ושקדים… כל פעם משהו אחר.
צביקה: אגב, זה אחד המיתוסים לדעתי של עולם הטבעונות והצמחונות, שאתה באמת לא שבע אף פעם מהארוחות שלך, אז אתה כל הזמן צריך לתדלק את עצמך בעוד ועוד אוכל. כאילו, זה אחד החסמים של אנשים שרוצים לנסות טבעונות וצמחונות. ושוב, אנחנו… חייב להגיד שאין לי אג'נדה. לא שאנשים יפסיקו לאכול בשר ולא שאנשים יתחילו לאכול בשר. האג'נדה שלי זה אך ורק בריאות וכל אחד שמה שמתאים לו. אבל האם אתה היום מצליח לעשות ארוחות לפטיניות גדולות ומשביעות, שמשביעות אותך יותר מ-4-5 שעות?
פז: אז אני קורא לזה אחד מה… נקרא לזה רגעי הקסם, כן? כשאני מסתכל ככה… איזה רגעי קסם היו לי בתוכנית? אני זוכר שבאמצע התהליך פחות או יותר, פתאום מצאתי את עצמי עומד ואומר, "רגע, השעה עכשיו 12, ועוד לא אכלתי כלום מאתמול!". עכשיו, אני בן אדם שקם מוקדם, ואצלי ארוחת בוקר היא… היא מרכיב חשוב בתפריט. אני מסיים לאכול מוקדם, אבל אני גם מתחיל מוקדם. וכל כך הייתי שבע מהארוחות המלאות האלה, ברגע שאני מקפיד על החלבון, על ה…
צביקה: פחמימות לפטיניות…
פז: פחמימות לפטיניות שזה קטניות בעיקר… על הירקות…
צביקה: כן. צפיפות קלוריות נמוכה כמו שצריך. כמות גדולה של אוכל.
פז: בדיוק ככה. לגמרי, ולא מגביל כמויות, ולא [אומר בגיחוך] 'שתי פריכיות עם זה… כפית כזאתי, ורבע כפית כזאתי', אלא אוכל מסה של אוכל. תשמע, עם המים לפני, זה פשוט החזיק אותי, ואני היום, נכון להיום, שאני כבר במסלול השימור, ואני יכול להרשות לעצמי במרכאות "להתפרע", אז אני יכול להגיד לך, שאני אוכל בבוקר… שותה שייק לפטיני, ואחר כך עוד ארוחה אחת גדולה, וזהו. ולא מרגיש צורך לי יותר מזה.
צביקה: וואו… וואו.
פז: אולי איזה שורת שוקולד באמצע, כאילו בשביל המתוק, אבל מעבר לזה שום דבר.
צביקה: תשמע, זה פשוט מדהים אותי, כי אני זוכר שדיברנו על זה עכשיו, בארוחת צהריים, שאתה אומר לי, אתה ממש חי, כאילו, לא כנזיר, כי אתה לא מתנזר משום דבר, אבל אתה לא רעב בערב, ואתה למעשה מסיים את ארוחת הצהריים האחרונה שלך ב… אחת?
פז: אני מצאתי את עצמי באמת, לאט לאט איכשהו מוריד את חלון… את הזמני האכילה שלי.
צביקה: כן.
פז: וכיום, בשגרה, בוא נגיד, 5-6 ימים בשבוע, חוץ משישי שאני אוכל עם המשפחה, וזה יותר מאוחר מן הסתם, אבל נגיד אם אין אירועים מיוחדים או מסעדות או זה, רוב ימות השבוע, באופן בסיסי, פשוט ככה, זה הצורך שלי.
צביקה: כן.
פז: זה לא… אני בסביבות שתים עשרה, אחת, אוכל ארוחת צהריים מלאה, אחרי שבבוקר שתיתי שייק לפטיני, עם… מעושר בחלבון, כמו שהסברתי קודם. וזה… פשוט, אין לי שום צורך לאכול. אני לא רעב, מקסימום שותה כוס תה אחר כך. לא רעב, לא כלום, עד למחרת בבוקר לא מרגיש שום צורך, הולך לישון קל, אין… אני פשוט…
צביקה: לא, זה משפיע על איכות השינה בצורה מטורפת. אני לא כמוך, לא מסוגל לעשות את זה. אני גם הולך לישון קצת יותר מאוחר. אבל בימים שאני מסיים ב-6-7 לאכול, ולא ב-9-10-11-12, האיכות שינה משתפרת בצורה מטורפת.
פז: חד משמעי.
צביקה: וזה שאתה אומר את זה, זה כאילו תוקף מיתוס כל כך חזק, באמת, של אנשים שלא אוכלים בשר, שבאמת "איך אני יכול להיות שבע מארוחות לאורך זמן?". אז זה קורה. וחשוב לי לציין גם שאנחנו… גם בשום שלב בתוכנית שלנו, לא נמצאים במקום שבו אנחנו אומרים "אתה חייב להפסיק לאכול בשעה X ו-Y". כלומר, אתה… הגוף שלך, יותר נכון, דרש את זה באיזשהו שלב. כי הקלילות הזאת פשוט, זה משהו שאתה רוצה להמשיך אותו.
פז: זה גם מותאם לסגנון החיים שלי, מן הסתם.
צביקה: כן.
פז: בגלל שאני קם מאוד מאוד מוקדם בבוקר, ועושה אימון בבוקר, אז אני מרגיש כן את הצורך לאכול מוקדם יחסית בבוקר, ואני גם הולך לישון יותר מוקדם בערב, אז אני פשוט לא… אני לא יכול להכניס עוד ארוחה.
צביקה: כן.
פז: זאת אומרת, זה סתם כאילו לדחוף עכשיו משהו כי צריך, ולא… אני אכלתי לפי שעון הרבה מאוד שנים [צביקה מהמהם בהבנה]. הפסקתי לאכול לפי שעון. היום אני אוכל לפי הקשבה.
צביקה: וואלה?
פז: אני מקשיב לתחושות הרעב והשובע שלי. ואני… מהרגע שאני מאוזן לפטינית, אז אני נותן, מה שנקרא, מקום של כבוד לאיתותי הרעב והשובע. והגוף שלנו יודע הכי טוב מה הוא צריך.
צביקה: מעולה. ואני גם רוצה שנדבר איזה דקה-שתיים על נושא השחרור הלפטיני שלך. כי אני מדבר הרבה על השלבים, שלבי האבולוציה של השיטה הלפטינית. מתחילים באמת מההבנה הרציונלית, הצפה, ניקוי, ואז בסופו של דבר מגיעים למצב של שחרור לפטיני. זה המצב הרצוי. אני רוצה שתדבר על זה שנייה, תסביר מה זה שחרור לפטיני, ותסביר איך זה בא לידי ביטוי בחיים שלך היום.
פז: מעולה, יופי. אז קודם כל זה בא לידי ביטוי שאני לכאורה כאילו חי את החלום שתמיד היה לי. לאכול מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, ולשמור על המשקל ואפילו טיפה לרדת, או להישאר יציב במשקל. העניין הוא שמה שאני רוצה היום זה לא מה שרציתי לפני שנה. אוקיי? [צביקה מהמהם בהסכמה] הרצונות שלי השתנו. ה… לפני שנה אם היו שואלים אותי מה אתה רוצה, זה היה בא מתוך מקום של מחסור. מתוך מקום של כמיהה. כמיהה למתוק, כמיהה לאיזה מלוח.
צביקה: שמגיע בגלל חוסר איזון הורמונלי בסופו של דבר.
פז: שמגיע חד משמעית כי הגרלין שולט בחיי, ומה שנקרא הדופמין דורש את שלו. [צביקה מהמהם בהסכמה] והיום זה בא ממקום של מלאוּת. שזה מקום אחר לגמרי, state of mind אחר. אני לא אוכל כי אני צריך, אני אוכל כי אני רוצה. כי בא לי, כי זה מתוק, טעים לי, אבל הכמויות הם חד משמעית פחות, מכיוון שאני כבר לא אוכל עם העיניים, אני לא נותן לרעב הזה של האסוציאטיבי הזה לשלוט בי, אלא אני מרגיש את השובע הנעים בבטן ומפסיק.
צביקה: האם יש מאכל שאתה אוסר מעצמך, או אומר לעצמך שהוא מחוץ לחוק עבורך?
פז: אז בשלב השחרור, אחד הדברים שלמדתי על עצמי, ומשיחות עם אחרים, כולל איתך, הבנתי שזה תהליך אלובו… אבולוציוני שכולנו עברנו בלי לדעת, אחד, וכל מי שבאמת חוקר את הגוף שלו וחוקר ורוצה לדעת, זה באמת למפות את המאכלים, באופן אישי, שמוציאים אותי יותר מהר או יותר לאט מאיזון.
צביקה: כן.
פז: ואז לעשות איזשהו מדד מסוים, של הייתי קורא לזה "מדד התאמה אישית", עד כמה המאכל הזה מתאים לי לצרוך את זה. יש מאכלים שבאופן מפתיע, הם אולי נחשבים מאוד משמינים, אבל אין לי בעיה לצרוך אותם על בסיס יום-יומי.
צביקה: תן דוגמה.
פז: שוקולד מריר 85% [צביקה מהמהם בהבנה], סופר צפוף קלורית, משהו כמו 600 קלוריות ל-100 גרם.
צביקה: נכון.
פז: אחוזי שומן מטורפים. אני יכול לאכול שתי שורות. שזה כמות פסיכית של שוקולד…
צביקה: וואו.
פז: …כל יום, ולא לצאת מאיזון, ולא להגביר לי את החשקים, וגם לא להעלות אותי במשקל.
צביקה: כן. אגב, גם אצלי יש את זה עם גלידה. בעיקר גלידה של שוקולד מריר שאני מאוד מאוד אוהב, אבל גם סוגי גלידות אחרות. אני יכול להגיד שלמרות שהיא מאוד שמנה, ובסופו של דבר עם שמנת והכל, מבחינתי אין שום בעיה. כאילו אני יכול לשלב את זה 3-4-5 פעמים אפילו בשבוע, ולא להעלות במשקל ולא להעלות בחשקים וברעב. בעוד שנגיד עוגיות ועוגות, זה משהו שהוא כן יוציא אותי מאיזון, ואני כן אוכל את זה, אבל במקרים מיוחדים, לא על בסיס יום-יומי.
פז: אז זהו, אז… למשל שוקולד מריר, זה באמת כמות שאני אוכל… אני אוכל על בסיס יומי, שתי שורות שוקולד מריר. זאת אומרת, זה… אמרתי לך…
צביקה: כן.
פז: זה ארוחת בוקר, ארוחת צהריים, ונשנוש של בין שורה לשתיים של שוקולד, זה פחות או יותר התזונה שלי. עכשיו, לעומת זאת… תמיד אני אומר את זה לחברים, הם כבר צוחקים, במשפחה שלנו קוראים לעוגיות "עבאדי" עוגיות פזי, על שמי. למה? [צביקה צוחק] כי אני הייתי מסוגל, באמת, אמיתי, הייתי מסוגל לשבת בישיבה משפחתית כזאתי, להתחיל עם עוגיה ולסיים עם 400 גרם.
צביקה: וואו…
פז: כלומר כל ה-400 גרם…
צביקה: איך לא נחנקת? [צוחק]
פז: זה כמו שלא נחנקת אתה מ"כריות נוגט". [צוחק]
צביקה: אה, מ"כריות נוגט", זה הנמסיס שלי.
פז: יפה, אז זה הנמסיס שלי. זה פשוט, לא יודע, זה ככה זה היה. וזה… כשעשיתי את ההתאמות הלפטיניות, ניסיתי פעמיים-שלוש לגעת בזה, וראיתי, א', שזה לא ממכר אותי כמו פעם, [צביקה מהמהם בהבנה] אבל עדיין זה כן מאכל שאני מעדיף להימנע ממנו ביום-יום.
צביקה: כן.
פז: כי יש לזה אפקט מצטבר אחר כך, כלומר, קצת יותר קשה לי לחזור לאיזון, פתאום יש לי קצת יותר חשק, התאבון שלי יותר מוגבר, אה… אני מרגיש שהרבה פעמים אחרי זה שגם התנפחתי קצת, אוקיי? אז היום אני למשל יודע שנגיד עוגיות "עבאדי" זה משהו שאני שומר אותו לאירועים מיוחדים [צביקה מהמהם בהבנה]. זה נשמע מצחיק, כי זה המאכל כאילו הכי פשוט שיש, אבל… פחות איכותי נחשב משוקולד מריר, נגיד. אבל שוקולד מריר…
צביקה: לא, אבל זה מחזיר אותנו אולי אפילו ברמה פסיכולוגית לאיזה מקרים כאלה מיוחדים. אני, אצלי, "כריות נוגט" זה… זה הקינוח הכי הכי הכי עבורי. יותר מכל עוגה מטורפת או משהו כזה, כן?
פז: כן, נכון. זה פסיכולוגי לגמרי.
צביקה: מהמם. פז, לסיום, טיפ אחד קטן שאדם שאו שנמצא במהלך התהליך ושומע אותנו, או שחושב על לעשות את התהליך הזה ולא בטוח שהוא מתאים עבורו, מה היית אומר לזה ומה היית אומר לזה?
פז: אז הייתי אומר שאחד הדברים המדהימים בדרך הלפטינית, שהיא מתאימה כמו כפפה ליד לכל סגנונות האכילה המועדפים. יש אנשים שהם נמנעים מ… מאכילה שמהצומח ומהחי כמוני. יש אנשים שהם מעדיפים הרבה בשר ודגים. באמת באמת שאפשר למצוא את ההתאמות. לא לחשוש, ללכת על זה, זה ממש משנה חיים התהליך הזה, ואפשר תמיד לעשות התאמות. כלומר, לקחת כל מתכון, מש… אחרי שרוכשים קצת הבנה על איך הדבר הזה עובד, אפשר לקחת כל מתכון ולהפוך אותו מגרליני ללפטיני.
צביקה: ללפטן אותו, כן.
פז: כלומר… ללפטן את המתכון, מהמילה להפוך אותו ללפטיני. אפשר לעשות את זה, בחברת "אבא חטוב" יש יועצים שגם עוזרים לעשות את זה. כך שאם בן אדם בתחילת הדרך מתקשה, מקבל תמיכה ועזרה, ואפשר לקחת ולאכול כמעט כל דבר, אה… ב… ולהפוך אותו ללפטיני יותר. ולרדת בכיף, זה ממש לרדת בכיף.
צביקה: כן.
פז: בלי לצמצם כמויות, בלי לספור קלוריות, בלי לספור נקודות, בלי איסורים.
צביקה: אז ספירת נקודות, זה נקודה כואבת נראה לי עבורך.
פז: וואי וואי וואי. [צביקה צוחק] אני הייתי חבר כבוד במועדון סופרי הנקודות. וברגע שהפסקתי לספור נקודות, התחלתי לעלות במשקל חזרה.
צביקה: כן. פז, קודם כל, תודה, רציתי להגיד לך, תמיד כיף לדבר איתך. ואני חושב שהמסר המרכזי שלך, זה שהשיטה הלפטינית והדרך הלפטינית מאפשרת לנו להתאים אותה אלינו, במקום שאנחנו נצטרך להתאים את עצמנו אליה. וזה אחד מהדברים שלדעתי גורמים לשיטה הלפטינית באמת להיות כל כך חזקה ולאתגר "אבא חטוב", מה שנקרא, להיות עם שם טוב ולשאת אותו לאט לאט לאלפי הגברים בישראל.
פז: לגמרי. והייתי מוסיף עוד, שהיא גם כוללת בתוכה מקרים ותגובות לכל סיטואציה אפשרית בחיים.
צביקה: נכון. נכון.
פז: זאת אומרת, גם אם נפלת, גם אם יצאת מהמסלול, גם אם קרה משהו. בתוך הדרך הזאתי יש את כל הדרכים חזרה.
צביקה: חז… כדי לחזור, אתה צודק. מדהים.
פז: לגמרי.
צביקה: ותודה לך, כי אתה גם היית חלק ב… בבנייה של הדרכים האלה לחזור חזרה, ועם השכפ"צ וגלגלי ההצלה, ועכשיו הכשרת המאמנים הלפטינים "Life Changers", שאנחנו עובדים עליה ביחד, שהיא מאוד מרגשת.
פז: וואי, זה סופר מרגש. סופר.
צביקה: לגמרי. חברים יקרים, קודם כל תודה לכם שצפיתם, "שצפיתם", שהאזנתם. אנחנו נתראה בפרק הבא. בפרק הבא אני הולך לארח את מאסטר NLP, תמר רוזנברג, שהולכת לדבר איתנו על איך להפסיק לחשוב על עצמי בכלל כאדם כבד או שמן או לא בריא, ואיך לעדכן את הזהות שלי, ממש לעשות עדכון גרסה פנימית, אל מישהו שהוא חטוב, בריא, ושזה ממשיך אצלי for life, ולעולם לא להעלות את המשקל יותר בחזרה.
[מוזיקת סיום]
פרק סופר חשוב עבורכם, והדבר היחיד שאני רוצה לעשות כרגע זה לבקש מכם להעביר את הלינק לפרק הזה למישהו אחד בחייכם, שצריך לשמוע את הפרק הזה, שחושב על ללכת על השיטה הלפטינית או שנמצא בתוך הדרך הלפטינית, והוא טבעוני או צמחוני, או חושש להיכנס לתוכנית בגלל שהוא חושב שצריך לאכול בשר או כל דבר אחר.
חברים, אנחנו נתראה בפרק הבא, אוהב אתכם מאוד. תמשיכו להאזין. ביי ביי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Commentaires