top of page
שקד סגל

היסטוריה לילדים - ההיסטוריה של האצטקדים, בני האינקה והמאיה

מאות שנים לפני הגעת האירופאים ליבשת אמריקה, התגוררו ביבשות אלה תרבויות אחרות. מי הן היו ואילו דברים מופלאים השאירו מאחוריהן.


 

תאריך עליית הפרק לאוויר: 28/03/2019.

קריין: כאן עוד. להתחבר לידע, בכל זמן שתרצו.

היסטוריה לילדים עם יובל מלחי: תרבויות דרום אמריקה שנעלמו

כשהאירופאים הראשונים הגיעו ליבשת אמריקה לפני כ-500 שנה, הם גילו עולם חדש. יבשת ענקית שהיו בה בעלי חיים משונים, צמחים שלא ראו מעולם, וגם אנשים שהיו להם מנהגים לא מוכרים, שדיברו בשפה זרה ואפילו נראו קצת אחרת. הרבה לפני שהאירופאים הגיעו ליבשת אמריקה, שגשגו בה כל מיני תרבויות. נספר על כמה מהן. תרבויות המאיה, האינקה והאצטקים. אז בואו נחזור אחורה בזמן.

[דמות] הנה אני נכנס פה למכונת הזמן שלי, לוחץ על הכפתורים. רגע, מה קורה? קצת השתגעה המכונה. אוי, מה קורה? זה זז! אוי, תחזיקו חזק! תחזיקו חזק!

בשנת 1492 גילה כריסטופר קולומבוס את יבשת אמריקה. מיד לאחר גילויה, החלו הספרדים לשוט לשם. הם הקימו כפרים באזורי החוף, והחלו במסעות אל פנים היבשת. אלו שנשארו להתגורר ביבשת אמריקה ולא חזרו לספרד, נקראו מתיישבים. הספרדים רצו לכבוש שטחים רבים ככל האפשר, כדי להשתלט על האוצרות והזהב שהיו בהם, ולהפוך את ספרד לאימפריה בינלאומית, באמצעות כיבוש השטחים וכפייה על הילידים שהתגוררו ביבשת אמריקה להתנצר. להתנצר, פירושו להפוך לנוצרים. הספרדים שלחו משלחות צבאיות לכל רחבי היבשת, וכבשו שטחים עצומים, שהפכו את ספרד לאימפריה הגדולה בעולם באותם ימים.

פחות משלושים שנה לאחר שהחלו ליישב את יבשת אמריקה, בשנת 1519, החליט המתיישב הספרדי הרנאן קורטס לצאת למסע. קורטס הגיע ליבשת אמריקה 13 שנים קודם לכן, בשנת 1506, והיו לו שאיפות גדולות. הוא החליט לצאת למסע, לפנים היבשת, כדי למצוא זהב. במהלך מסעו, שמע על האימפריה האצטקית, ששכנה במקום שבו שוכנת מקסיקו של ימינו. הסיפורים תיארו אותה כאימפריה גדולה ועשירה. באימפריה שלט הקיסר מוקטסומה השני ומקום מושבו היה בעיר טֶנוֹצְ'טִיטְלָאן.

קורטס החליט לנסות להגיע לעיר, כדי לפגוש את הקיסר מוקטסומה השני. מסעות שכאלה היו מסוכנים. אי אפשר היה לדעת את מי יפגשו בדרך. קורטס שהיה איש אמיד, מכר את כל אדמותיו ורכושו, ושכר ספינות רבות. הוא גייס כמה מאות חיילים ספרדים לשורותיו, אך היה לו ברור כי, אם מוקטסומה יחליט להילחם בו, לא יהיה די בלוחמיו. הוא תכנן לצרף עוד אנשים לצבאו בדרך.

קצת לפני שיצא לדרכו, מושל ספרד באמריקה, שנקרא "מושל ספרד החדשה", החל לחשוש. הוא חשש שקורטס קצת שאפתן מדי, ואולי יגרום למלחמה בין השבטים למתיישבים הספרדים. המושל אסר על קורטס לצאת למסע, אך קורטס התעלם מהוראותיו והפליג.

[דמות]: איפה הרנאן קורטס הזה?

חתיכת משוגע.

אסרתי עליו להפליג.

מי יודע במה הוא הסתבך.

הרנאן, בוא לכאן.

הרנאן?

הרנאן, אתה קצת מסוכן.

אני מפחד שתעשה בלאגן.

לך לישון.

תקום רענן.

הרנאן?

הרנאן?

הוא לא כאן.

אוי ואבוי.

איזה בלאגן.

בחודש פברואר בשנת 1519, יצא הרנאן קורטס לדרכו, מלווה במאות חייליו הספרדים. לאחר שעגן לחופי "מקסיקו של ימינו", חשש קורטס כי חייליו יפחדו, אם יאלצו להילחם נגד הקיסר מוקטסומה ועשרות אלפי לוחמיו. קורטס הורה להוריד את כל האספקה לחוף והטביע את ספינותיו. חייליו הבינו כי אין להם דרך לחזור, והם נאלצו לתת בו את אמונם ויהי מה.

[מוזיקת רקע של תופים] במשך השנים, הכריחו האצטקים, שבטים אינדיאנים שהתגוררו סמוך לממלכתם, לשלם להם מיסים ולמסור להם אנשים כדי להקריב אותם לאלים. קורטס צירף אלפי לוחמים מהשבטים הללו ששנאו את האצטקים אל מאות חייליו. לספרדים היו גם כלי נשק מתקדמים ותותחים רועמים, סוסים וכלבים מאולפים ואספקה רבה. קורטס ואנשיו עשו את דרכם אל לב ליבה של האימפריה האצטקית.

בשנת 1519 הגיעו קורטס, חייליו הספרדים והלוחמים האינדיאנים שגייס לבירת ממלכת האצטקים, לעיר טֶנוֹצְ'טִיטְלָאן, השוכנת במקסיקו של ימינו, בחלקה הצפוני של מרכז אמריקה, מדרום לארצות הברית. שליט האצטקים, מוקטסומה השני, קיבל את הספרדים בסבר פנים יפות. משנכנסו הספרדים לעיר, הם הוכו בתדהמה.

[דמות] וואו, וואו, וואו, תסתכל על זה!

יואו, תסתכל לכאן למעלה!

וואו, וואו, יואו, הסתכל פה!

אני לא מאמין מה זה הדבר המטורף הזה!

וואו, תסתכל פה!

תראה שם!

יואו, יואו, איזה דבר, איזה יופי!

מה זה?

איזה מדהים פה!

יואו, יואו!

הספרדים הופתעו לגלות עיר מרשימה, הבנויה על אי במרכזו של אגם. האצטקים יצרו איים מלאכותיים באגם, והקימו גשרים ביניהם כדי להגדיל את שטח העיר. הספרדים התלהבו מהמבנים, מהגשרים, ומהאיים המלאכותיים של טֶנוֹצְ'טִיטְלָאן, ובייחוד נדהמו מגודלה של העיר. התגוררו בה כשלוש מאות אלף איש, והיא הייתה כנראה העיר הגדולה ביותר בעולם באותם ימים.

[מוזיקה ברקע] הטירות האצטקיות שהספרדים ראו היו מפוארות לא פחות מטירות אירופיות, והפירמידות האצטקיות היו מעוררות השראה כמו הפירמידות המצריות. בממלכה האצטקית היו כ-14 מיליון תושבים. זו הייתה ממלכה אדירה.

הספרדים גילו כי האצטקים נהגו לשחק במשחק הטלאצ'טלי, שממש דומה למשחק כדורסל. האצטקים היו מנסים לקלוע כדור כבד מאוד אל תוך חישוק שהותקן על קיר גבוה. המשחק הפך לפולחן בקרב האצטקים, ולעיתים היו מקריבים את המפסידים כדי לרצות את האלים. אני לא חושב שמישהו אמר שם: לא נורא שהפסדתם, העיקר ההשתתפות.

[דמות] לאן אתם לוקחים אותי?

הלו?

הלו?

משהגיעו קורטס וחייליו לעיר, הם לא ידעו אם האצטקים ילחמו בהם או לא. הם קצת חששו מפני שלרשותו של המלך האצטקי עמדו עשרות אלפי לוחמים. המלך קיבל את פניו של קורטס והחליט למסור לידיו את העיר.

רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

הוא פשוט מסר להם את השלטון? איך זה יכול להיות? למה ששליט חזק כל כך ימסור את ממלכתו לזרים?

כשהשליט מוקטסומה השני ראה את הגנרל הספרדי הרנאן קורטס, הוא האמין שהתגלה לו אל. צבע עורם של האצטקים היה חום בהיר עד חום כהה, ועל פי האמונה האצטקית, ביום מן הימים היה אמור להופיע אל בדמות אדם לבן עור. שליט האצטקים האמין שקורטס היה אותו אל. הוא קידם את פני הספרדים במתנות והורה למסור להם את השלטון על העיר. קורטס ניצל את אמונו של מוקטסומה ושבה אותו בארמונו שלו. מוקטסומה קיבל זאת בלב שלם, שהרי האל מצווה עליו. מה לעשות?

אך עד מהרה, הספרדים רצחו את מנהיגי העיר. ייתכן שזה היה כדי לקחת מהם זהב, וייתכן כי רצו למנוע הקרבת קורבן אנושי. קרבות עקובים מדם פרצו בינם לבין האצטקים. במהלך הקרבות, כפי הנראה, נהרג המלך האצטקי מוקטסומה השני בידי הספרדים. האצטקים הזועמים פתחו במלחמה נגד הספרדים ובעלי בריתם, והרנאן קורטס וחייליו נאלצו לברוח מהעיר. במהלך בריחתם נהרגו מאות חיילים ספרדים, ואלפי לוחמים אינדיאנים שליוו את קורטס. האירוע הזה מכונה בפי הספרדים la noche triste: הלילה העצוב. אבל כפי שאומרים, עצוב מי שעצוב אחרון. אוקיי, המצאתי את זה הרגע, אבל האצטקים תכף יהיו עצובים מאוד.

בני תרבויות מרכז אמריקה לא נחשפו לאדם הלבן עד אז, והמערכות החיסוניות שלהם לא ידעו להתמודד עם מחלות שהיו ידועות באירופה, בעוד האירופאים פיתחו עמידות לחיידקים ולמחלות מגוונות. המערכת החיסונית של אנשי יבשת אמריקה לא הכירה את המחלות הללו.

שנים אחדות לאחר הכיבוש הספרדי, פרצה מגפה של אבעבועות שחורות במרכז אמריקה. המחלה הזאת היא כפי הנראה המחלה הקטלנית בהיסטוריה. מיליוני תושבים מקומיים נפלו קורבן למגפה. והדבר עזר לספרדים לכבוש חלקים נרחבים ביבשת אמריקה, אף שהיו מעטים ביחס לאוכלוסייה המקומית. האצטקים נדבקו גם הם במחלה, ומנהיגם החדש, קוויט לאוואק, מת גם הוא כמו אצטקים רבים אחרים.

שנה לאחר שעזב את טֶנוֹצְ'טִיטְלָאן, חזר אליה קורטס, ועם עשרת אלפים לוחמים אינדיאנים כבש אותה, החריב אותה, והרג מאות אלפים מתושבי הממלכה כולה. בשנת 1521, שנתיים בלבד לאחר שיצא למסעו, הכניע קורטס את האימפריה האצטקית האדירה. על חורבות העיר טֶנוֹצְ'טִיטְלָאן הוקמה העיר מקסיקו סיטי, בירת מקסיקו של ימינו. כיום, המקסיקנים משלבים בחייהם את התרבות שהוריש אליהם הממלכה האצטקית בתרבות הספרדית, שהביאו עמם הקונקיסטדורים, הכובשים הספרדיים.

‫מאות שנים לפני שהאירופים הגיעו ליבשת אמריקה, פרחה תרבות המאיה. ‫בני המאיה חיו באזור שנמצאות בו היום המדינות מקסיקו, גואטמלה והונדורס. אם תסתכלו במפה של יבשת אמריקה, תראו שהן נמצאות בין צפון אמריקה לדרום אמריקה. ‫כלומר, במרכז אמריקה. ‫בני המאיה התיישבו במרכז אמריקה לפני יותר משלושת אלפים שנה. ‫בשיא פריחתה, היו שייכים לתרבות המאיה כ-14 מיליון בני אדם, ‫בערך פי שניים מכל האנשים שגרים כיום במדינת ישראל. שרידיה של תרבות המאיה נותרו במרכז אמריקה עד היום.

‫במשך השנים, נאספו פריטים רבים ‫המעידים על עושרה של תרבות המאיה: ‫סלים, כדים, ציורי קיר ועוד. בני המאיה גם בנו מקדשים בסגנון אדריכלות ייחודי, מעין פירמידות מרובעות שהיו בהן גרמי מדרגות ענקיים. ‫כמה מהמבנים נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות, ‫והאחרים נתגלו מאות שנים לאחר שננטשו. ‫כשמביטים במבנים המרשימים שהקימו בני המאיה, ‫מבינים עד כמה הם היו בקיאים במתמטיקה, ‫בהנדסה ובאסטרונומיה, ‫חקר הכוכבים וגרמי השמיים. ‫כמה מהפירמידות שלהם תוכננו ‫על פי מקום הכוכבים בשמיים ‫ותנועת השמש במשך השנה.

‫חוקרי תרבויות עתיקות עדיין מתאמצים ‫לפענח את הכתב המיוחד של בני המאיה, ‫המורכב מסימנים ומסמלים ‫שנראים כמו ציורים. ‫הידע של בני המאיה באסטרונומיה ‫היה אדיר, ‫ולעיתים אף מתקדם יותר ‫מהידע של האירופאים. ‫כבר לפני אלפי שנים, היו לבני המאיה ‫מצפי כוכבים ולוחות שנה מדויקים להפליא. ‫בקופאן שבהונדורס למשל, ‫הוקמה שורה של בניינים ‫במרחק של 12 קילומטרים זה מזה. לבנייה הזאת הייתה מטרה: כאשר ראו למשל מבניין 10 ‫את השמש שוקעת מעל בניין 12, ידעו שהגיעה ‫העונה לזריעת התירס.

‫במקומות אחרים השתמשו בידע שלהם ‫על מיקום השמש ועל גרמי השמיים, ‫כדי לדעת, למשל, מה הוא היום הארוך ביותר בשנה. ‫הידע האסטרונומי שלהם ‫היה כה מתקדם, ‫עד כי הם ידעו לצפות ‫ליקויי חמה וירח עתידיים. במסגרת הידע הזה, לעתים היו ‫כהני הדת מזהירים את האנשים, ‫כי מחר הם עומדים להעלים את השמש. ‫וכך, כשהיה מתרחש ליקוי חמה ‫שצפו כהני הדת, ‫התושבים התפללו אליהם ‫שיצילו אותם. ‫ואז הליקוי הסתיים, ‫והשמש שבה והופיעה. אנשי המאיה הפשוטים האמינו ‫כי כהני הדת הצילו את השמש ‫מידיה של מפלצת גדולה.

‫בני המאיה לא חיו ‫באימפריה אחת גדולה, ‫אלא בכמה ממלכות קטנות, ‫שבכל אחת מהן ‫הייתה עיר גדולה ומרכזית. ‫סביב אותה העיר, נבנו כפרים ‫שסיפקו את המזון לתושבי הממלכה. ‫בעזרת מערכות מתקדמות ‫להובלת מים ‫גידלו התושבים בעיקר תירס, ‫שעועית, דלעת ופלפל חריף.

[דמות] ‫הנה, יש לי פה פלפל חריף ‫של אנשי המאיה.

‫מצאתי אותו איפשהו.

‫בואו נטעם אותו רגע.

הנה אני טועם.

‫אה, פלפל, זה לא כל כך...

‫אה, אחת.

תביא לי מים..

רגע, שנייה, הלכתי להביא מים..

‫אוי, אוי זה חריף, אוי זה חריף.

[קולות נשיפה] ‫זה פלפל באמת חריף?

‫הדבר המפתיע הוא, שאנשי המאיה ‫לא השתמשו בגלגל ‫שכבר הומצא בזמנם. ‫הם לא הכירו את המתכת, ‫ולא היו ברשותם בהמות ‫כמו סוסים או שוורים. ‫את האבנים הגדולות שהביאו ‫למקדשים שלהם, ‫הם סחבו בעצמם, ‫בעיקר באמצעות ‫של מזחלות וחבלים. עם זה, ברור שאנשי המאיה ‫הכירו את הגלגל ‫והשתמשו בו לצעצועים ‫וללוחות השנה. ‫באזורי הג'ונגל הסבוך שחיו בהם, ‫היה קשה מאוד לנוע בעגלות, ‫ובמיוחד, כשלא היו ברשותם בהמות ‫שיכלו לרתום אליהן.

‫בני המאיה קשורים גם קצת אליכם. ‫כבר לפני מאות שנים ‫רקחו בני המאיה משקה ‫כינו בשם משקה האלים, ‫משקה מריר עשוי מפולי קקאו, ‫שנחשב לבעל יכולות ריפוי. ‫בחפירות הארכיאולוגיות, גילו ציורים ‫של בני המאיה לוגמים מהמשקה הזה. ‫האירופאים לא כל כך אהבו ‫את המשקה המר, ‫והוסיפו לו סוכר. כך הוא הפך לשוקו. אז בפעם הבאה שאתם מבקשים ‫שוקו מההורים, ‫תגידו להם שזה לצורך מחקר ‫של תרבות המאיה. ובמקום לבקש שוקו, ‫נסו לבקש את משקה האלים. הילדים בשבטי המאיה ‫לא הלכו לבית הספר. ‫הם עזרו לזקני השבט, ‫טיפלו במשק הבית, ‫ועזרו להוריהם בחקלאות. ‫הם עבדו קשה מאוד מגיל צעיר, ‫וכשמלאו להם חמש עשרה שנים, ‫הקימו משפחות משלהם.

‫ממלכות המאיה החלו ליפול ‫במאות התשיעית והעשירית לספירה, ‫לפני אלף שנים בערך. עד היום, לא ידוע לנו בדיוק למה. ‫יש חוקרים הטוענים ‫כי הממלכות נלחמו זו בזו. ‫אחרים טוענים כי בני העם מאסו במיסים שהטילו עליהם ‫הכהנים והמלאכים, ‫ופתחו במרד נגד השלטון. ‫ויש גם חוקרים ומסבירים ‫כי שנים של בצורת גרמו לאובדן העוצמה של בני המאיה. ‫תהא הסיבה אשר תהא, ‫ואולי כל הסיבות נכונות, ‫תרבות המאיה המפוארת התפוררה. בני המאיה נטשו את עריהם המתקדמות, ‫ועברו להתגורר בעיקר בכפרים ובעיירות קטנות ונדחות.

‫כשהגיעו האירופאים אל יבשת אמריקה, ‫ובייחוד הספרדים, ‫הם רצו לכבוש את השטחים ‫שבהם התגוררו אנשי המאיה. ‫אנשי המאיה כבר לא היו מאוחדים, ‫וכלי הנשק שלהם היו פרימיטיביים יחד. ‫הם השתמשו בחץ וקשת ‫בחניתות שהטילו למרחקים ‫ובצינורות חלולים ‫שמהם נשפו חיצים קטנים. ‫כשבאו הספרדים, ‫לא היה לבני המאיה סיכוי ‫מול כלי הנשק המתקדמים שלהם, ‫שריוני הברזל שלהם, ‫ונגד הרובים והתותחים ‫שהשמיעו רעש מפחיד. ‫רוב אנשי המאיה נכנעו ‫ונאלצו לשרת את השלטון הספרדי. ‫הספרדים ניסו לאלצם ‫לוותר על מנהגיהם ועל דתם ‫ולהתנצר, להפוך לנוצרים.

‫למרות הכיבוש הספרדי, ‫כמה משבטי המאיה הצליחו לשמור ‫בכל זאת על המאפיינים התרבותיים ‫הייחודים להם ועל שפת אבותיהם. כיום, צאצאי בני המאיה ‫ששרדו מן הכיבוש הספרדי ‫מתגוררים במרכז אמריקה, ‫והם מונים כמה מיליוני אנשים.

‫תרבות נוספת שהתקיימה באזור, ‫שבימינו נחשב דרום אמריקה, הייתה האינקה. ‫ארץ האינקה השתרעה על פני ‫שטחים עצומים בדרום אמריקה, ‫במדינות פרו, בוליביה, ‫אקוודור, צ'ילה וארגנטינה. ‫בשיאה היו באימפריה ‫עשרה מיליון תושבים, ‫ושמה היה "Tawantinsuyu". ‫שליט האימפריה כונה ‫בפי תושבי המקום, אינקה, ‫והספרדים אימצו את השם הזה ‫להיות שם האימפריה כולה.

‫מרבית תושבי האימפריה התגוררו ‫בהרי האנדים הגבוהים, ‫ועיר הבירה שלה הייתה העיר קוסקו, ‫אתר תיירותי מרהיב בפרו של ימינו. סמוך לקוסקו נמצאת העיר ‫מאצ'ו פיצ'ו, הפסגה העתיקה. ‫שם זה מתאים למקום שבו בחרו ‫בני האינקה לבנות את העיר ‫מאצ'ו פיצ'ו, על פסגת הר ‫שגובהו כמעט שני קילומטרים וחצי. ‫זהו אתר תיירות ‫עוצר נשימה בימינו. ‫מאצ'ו פיצ'ו נבנתה כשממלכת ‫האינקה הייתה בשיא כוחה, ‫כמה עשרות שנים לפני בואם ‫של האירופאים ליישב את אמריקה. ‫אבל היא ננטשה כמה עשרות שנים ‫לאחר מכן, ‫ובמשך מאות שנים, ‫מעטים ידעו על קיומה. כשהגיעה למקום משלחת מחקר, ‫היא כינתה אותה "העיר האבודה", ‫וכך, מאצ'ו פיצ'ו התפרסמה מחדש, ‫והייתה לשריד המפואר ביותר ‫של תרבות האינקה.

‫בעיר נמצאו מאה וארבעים מבנים, ‫שנבנו מאבנים שסותתו והונחו ‫זו על גבי זו בדייקנות. ‫מי שמבקר היום במאצ'ו פיצ'ו ‫יכול להתרשם מהמבנים הללו: ‫מקדשים, בתי מגורים פשוטים שנבנו לבני המעמד ‫הנמוך ובתי מגורים מפוארים ‫שנבנו למשפחות האצולה, ‫ויכול להתרשם גם מאזור שהוקדש ‫לחקלאות ההררית ועוד. זו עיר מרשימה כל כך, ‫אפילו במונחים של ימינו, ‫שקשה להבין איך בנו אותה בני ‫האינקה לפני יותר מ-500 שנה. ומה שמרשים יותר הוא שהם עשו ‫זאת בלי סוסים ועגלות משא.

‫אמנם אנשי הערים נעזרו בלאמות, ‫אך הן יכלו לסחוב ‫במשקל מוגבל, ולא היה אפשר ‫לרכוב עליהן כמו על סוס ‫או לרתום אותן לעגלה. ‫חוקרים עדיין מנסים לפתור את החידה: ‫כיצד הצליחו בני האינקה ‫להקים עיר משוכללת כל כך, ‫במקום מרוחק כל כך, ‫באמצעים פשוטים כל כך?

בשנת 1532, כבש המצביא הספרדי ‫פרנסיסקו פיסארו את ממלכת האינקה, ‫ועד מהרה, המגפות החדשות, שהביאו ‫עמם האירופאים ליבשת אמריקה, ‫החלישו מאוד את האימפריה. הספרדים השתלטו על ממלכת האינקה, ‫הרסו את התרבויות המקומיות, ‫הכריחו את המקומיים להתנצר ‫והכריחו רבים לעבוד בשבילם ‫במכרות הכסף והזהב. כך באה לסופה גם התרבות ‫הייחודית הזאת.

‫אנחנו ממריאים מהעיר האבודה של האינקה ‫כדי לחזור מהטיול שלנו ביבשת אמריקה. רוצים להצטרף אליי להשתתף ‫בפולחן של האצטקים? ‫זאת אומרת, לשחק כדורסל? ‫אחר כך נוכל לשתות את משקה האלים ‫של תרבות המאיה? ‫זאת אומרת, שוקו. אם תגיעו באחד הימים ‫ליבשת אמריקה, ‫תוכלו לטפס למקדשים של בני המאיה, ‫לצפות בשרידי הערים האצטקיות, ‫ולחזות בעיר מדהימה "מאצ'ו פיצ'ו". ‫נכון שזה נשמע קצת כמו משהו ‫שאומרים למישהו שהתעטש?‫ האצ'י! מאצ'ו פיצ'ו. ‫האע! האצ'י! מאצ'ו פיצ'ו.

מחקר, כתיבה וטיפוס אל מקדשים: תומר שלוש.

עריכה וקריינות: יובל מלחי.

עריכת לשון ואלופת ישראל בטלאצ'טלי: סמדר כהן.

הקלטה וכיבושים: אלון מטלר.

מיקס, ‫אפקטים וכהן גדול: אסף רפפורט.

הפקה ואילוף לאמות: רני שחר ואיל שינדלר.

‫אני יובל מלחי, היסטוריה לילדים.

 

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה

18 views0 comments

Comentários


bottom of page