אלן טיורינג היה גאון. הוא התעניין במדעים ובהצפנה ועזר לבריטניה לנצח את מלחמת העולם השניה. אלן גם אהב גברים בתקופה שהדבר היה אסור במקומות רבים בעולם. סיפור על גאון אמיתי שזכה להכרה רק שנים רבות לאחר מותו. האזנה מהנה!
תאריך עליית הפרק לאוויר: 23/01/2024.
[מנגינת פתיח קלילה ושמחה]
קריין: היסטוריה לילדים עם יובל מלחי.
יובל: אלן טיורינג.
שלום ילדות, שלום ילדים. היום אני רוצה לספר לכם סוד. בעצם, אני רוצה לספר לכם על איש שמעשיו נשמרו בסוד במשך שנים ארוכות, כיוון שהוא עסק באחת העבודות החשובות והחשאיות ביותר- פענוח צפנים צבאיים בזמן מלחמה. מעשיו של גיבור הפרק שלנו הצילו חיים של מיליונים. למעשה, אם אתם מקשיבים ל"היסטוריה לילדים" במחשב, בטלפון או בטאבלט, תגידו לו תודה, כי הוא עזר להמציא אותם. קוראים לו אלן טיורינג. הוא היה גאון, וזהו סיפורו.
[מנגינה קצרה למעבר]
אלן מת'יסון טיורינג נולד בשנת 1912 בלונדון שבבריטניה, בן שני לאביו יוליוס ולאימו אתל. באותן שנים הודו הייתה עדיין חלק מהאימפריה הבריטית. אביו של אלן עבד בעיר מדראס שבהודו, והוריו נהגו לנסוע להודו לתקופות ארוכות. הם השאירו את אלן ואחיו הבכור ג'ון עם זוג מטפלים מבוגרים, הקולונל וגברת וורד. כבר כילד היה ברור שאלן חושב אחרת, שהוא מבין את העולם בצורה שונה, ושהוא חכם בצורה בלתי רגילה.
יובל: מנהלת בית הספר היסודי שלו אמרה, [בקול גבוה] 'כבר היו לי פה ילדים חכמים, היו לי פה ילדים חרוצים, אבל אלן… אלן הוא גאון'!
פיצקי: דאון? מה, הוא היה דאון?
יובל: הו, שלום פיצקי, מה העניינים?
פיצקי: בסדר, אבל אני לא מבין את כל הדבר הזה, יובל, מה זאת אומרת אלן היה דאון?
יובל: לא, לא-לא, דאון זה כלי טייס שדואה או מרחף בשמיים במשך זמן רב. לא אמרתי דאון.
פיצקי: אה, אז למה קראת לו מֵלוֹן? למה אמרת שאלן טיורינג היה מלון?
יובל: לא, לא אמרתי מלון, אמרתי גאון.
פיצקי: אלון? מה, הוא מהכיתה שלי!
יובל: לא, לא אלון. גאון, גאון.
פיצקי: אני לא שמעון.
יובל: פיצקי, נראה לי שיש לך משהו באוזן.
פיצקי: אה, הנה, אני אוציא את זה. הו, עכשיו אני שומע טוב.
יובל: סוף סוף. אמרתי שהוא גאון.
פיצקי: אה, תודה רבה, תודה רבה. באמת התפלאתי שלא שמעתי טוב. אז אלן טיורינג היה מלון.
יובל (בייאוש): לא, לא מלון! גאון, גאון! אויש…
[מנגינה קצרה למעבר]
מגיל צעיר אלן התעניין במתמטיקה ובמדעים. הוא רצה להבין איך העולם פועל ומה החוקים שמניעים אותו. זה אולי ישמע לכם מוזר, אבל רוב המורים שלו בכלל לא התרשמו מהחיבה שלו למדעים. למעשה, הם התאכזבו מכך שהוא לא התעניין בספרות, בהיסטוריה ובשפות עתיקות, למשל, יוונית ולטינית. באותן שנים, עניין במדעים נחשב כמעט מגונה, לא בסדר. כשאלן הנער התחיל לפתור בעיות מורכבות במתמטיקה, המורים שלו מיד כתבו להוריו. אבל במקום לכתוב, [במבטא זר] 'הילד שלכם גאון, כמה נפלא! בואו נראה איך אפשר לתמוך בו ולקדם אותו', [בקול רגיל] הם כתבו כך: [במבטא זר] 'אם אלן יישאר בבית הספר שלנו, הוא צריך לשאוף להיות מחונך במקצועות הקלאסיים. אם הוא רוצה להתמחות במדעים, הוא פשוט מבזבז את זמנו'.
[מנגינה קצרה למעבר]
יובל (במבטא): טוב חברים, היום אנחנו רוצים להקים גשר חדש. בואו ניקח את הגשר ונתחיל לבנות אותו.
יובל (בקול גבוה): אבל איך נבנה את הגשר? צריך לעשות כל מיני חישובים, לא?
יובל (במבטא): לא צריך כלום, רק צריך לדעת שגשר בלטינית זה פּוּנְטִיס. בואו נבנה פונטיס.
יובל (בקול גבוה): כן, אבל איך נבנה אותו בדיוק? כמה חומר צריך ואיזה משקל הוא צריך לשאת?
יובל (במבטא): הו, זה שטויות, זה לא משנה. פשוט תתחילו לשים את הדברים ותגידו פונטיס. הנה, שימו פה ככה. [רעש של התמוטטות] אוי, אָ בְּרוֹךְ, הכל התפרק. אוי, אוי, אוי. טוב, כנראה שלהגיד פונטיס, גשר בלטינית, זה לא מספיק. צריך באמת חישובים. אבל מי יודע פה לעשות חישובים? מי? מי?
יובל: לטיורינג לא היה קל בבית הספר, מוקף במורים שזלזלו בכל מה שעניין אותו, ושלא איתגרו את יכולותיו המדעיות. אבל היה לו חבר טוב, חבר נפש, שחלק עימו את ההתעניינות במדעים. החבר, כריסטופר מורקום, או בקיצור כריס, הכיר לטיורינג את נפלאות האסטרונומיה, חקר החלל, וטיורינג הכיר לכריס את קסמי המתמטיקה. הם בילו את כל זמנם יחד - בספרייה, במעבדות הכימיה, בהאזנה למוזיקה, במחקר, בקריאה ובשיחות. הם עודדו זה את זה, ותמכו זה בזה. אבל כשטיורינג היה בשנתו האחרונה בבית הספר התיכון, חברו הטוב הלך לעולמו במפתיע. ליבו של טיורינג נשבר, והוא כתב לאימו של כריס: 'בנך היה האדם האהוב עליי בעולם, לא הייתי יכול למצוא עוד בן ברית מבריק ומקסים כל כך'.
[מנגינת פסנתר שקטה מלווה בתיקתוק מטרונום]
עם תום לימודיו בתיכון, טיורינג התקבל ללימודים באוניברסיטת קיימברידג' - אחת משתי האוניברסיטאות המובילות בבריטניה, יחד עם אוקספורד. הוא נרשם לתואר ראשון במתמטיקה, ועשה חיל. הוא היה סטודנט מצטיין שזכה בפרסים רבים. טיורינג הבין בעיות מתמטיות לעומק וידע להסביר גם את הדברים הכי מסובכים בצורה פשוטה ומובנת. יום אחד הוא שאל את עצמו, 'האם יכול להיות שקיימות בעיות מתמטיות שאי אפשר לפתור?' בעקבות כך, הוא פיתח מודל שזכה לכינוי "מכונת חישוב אוניברסלית", ועם הזמן הפך להיות מוכר בשם "מכונת טיורינג". המודל היה למעשה רק דגם, מערכת פשוטה יחסית שמדגימה רעיון מורכב יותר. טיורינג דמיין מכונה שתוכל לפתור כל בעיה שתוצג בפניה, כל עוד הבעיה תוצג בצורה ברורה ובשלבים. בעצם, במונחים של ימינו, הוא דמיין מחשב. המאמר הראשון על ההמצאה הזו נחשב כאחד המאמרים המשפיעים ביותר בהיסטוריה וכצעד חשוב ביסוד מדעי המחשב.
[מפוחית בסגנון קאנטרי]
לאחר שהשלים תואר ראשון באוניברסיטה ומיד אחריו גם תואר שני, נסע טיורינג לארצות הברית, לאוניברסיטת פרינסטון, להשלים תואר שלישי, דוקטורט, תחת הנחייתו של אחד המתמטיקאים החשובים בעולם - אלונזו צ'רץ'. בארצות הברית הוא למד גם קריפטולוגיה, כלומר, פענוח צפנים. לאחר שסיים את הדוקטורט, הוא חזר לבריטניה, והחל לעבוד כמרצה בבית הספר לקידוד והצפנה.
ואז, בשנת 1939, פרצה מלחמה, מלחמת העולם השנייה.
[קול פצצות ומעוף מטוסים]
טיורינג גויס לפרויקט סודי ביותר. הוא גויס לעשות ששש… הוא נבחר להוביל ששש… הוא התבקש לבנות ששש… נו, באמת! עברו כבר יותר מ-80 שנה. מותר לגלות.
יובל (בקול סמכותי, דרך מכשיר קשר): טוב, בסדר. תגלה, תגלה.
יובל: טיורינג התבקש לעסוק בהצפנה. רגע, אבל, מה זאת "הצפנה"? הצפנה היא דרך להסתרת מידע, כך שהוא יובן רק על ידי אנשים מסוימים. הצפנה יכולה להיות שימושית בכיתה, אם אתם רוצים לכתוב פתק לחברה ולשאול מתי השיעור המשעמם הזה כבר ייגמר, ולא רוצים שהמורה תבין. ושימושי עוד יותר בעיתות מלחמה, כאשר יחידות צבא מנסות להעביר הודעות ביניהן, בלי שצבא האויב יצליח לפענח אותן. יש סוגים שונים של צפנים. צופן קל במיוחד הוא שפת הבי"ת, שבו מוסיפים את האות ב' אחרי כל הברה. למשל, אם אני רוצה להגיד "אני אוהב אותך", אוֹמַר א-ב-ני-בי או-בו-ה-בב או-בו-ת-בך. נסו לראות אם אתם מבינים את המשפט הבא: ש-ב-לו-ב-ום י-ב-ל-ב-דו-בו-ת ש-ב-לו-בום י-ב-ל-ב-די-בים א-ב-ת-בם מ-ב-אזי-בי-ני-בים ל-ב-הי-בי-סטו-בו-רי-בי-בה ל-ב-י-ב-ל-ב-די-בים. הבנתם מה אמרתי? שלום ילדות, שלום ילדים, אתם מאזינים ל"היסטוריה לילדים". צופן נוסף מחליף בין אותיות. האות הראשונה במילה תוחלף באות האחרונה בה. אם ארצה להגיד "יובל מלחי" אומר "לובי ילחמ", אם ארצה להגיד "מדינת ישראל" אומר "תדינמ לשראי", אם ארצה להגיד "אבא נתן תות" אומר "אבא נתן תות". אוי, זה לא עבד.
[מנגינה קצרה למעבר]
יוליוס קיסר, מנהיג רומא לפני כ-2000 שנה, נהג לתקשר עם מפקדיו בעזרת צופן שכונה "צופן קיסר", צופן שבו כל אות מוחלפת על ידי אות אחרת שנמצאת ממנה במרחק של כמה אותיות. למשל, שלוש. אז א' תהיה ד', וב' תהיה ה'. אם ארצה לכתוב "בטטה מלוחה" אכתוב "הללח עסטכח". אני מאוד מאוד אוהב לאכול הללח עסטכח. ויש עוד שיטות. נגיד, שנקבע צופן שבו נחליף מילים - את המילה "הסכת" נחליף במילה "מגבון", את המילה "היסטוריה" נחליף במילה "טוסיק", ואת המילה "ילדים" נחליף במילה "בבון". וכך מי שיידע את הקוד יידע שכשאני אומר, האם אתם מאזינים למגבון טוסיק לבבון? אני בעצם מתכוון להסכת "היסטוריה לילדים". מי שלא יחזיק במפתח לצופן הזה, לעולם לא יבין על מה אנחנו מדברים. ויש צפנים כל כך מורכבים שכמעט בלתי אפשרי לפצח אותם. לפענח צפנים מורכבים זה מסובך, מסובך מאוד.
[צליל מתכתי המשלב קוד מורס]
אלן טיורינג התבקש להוביל צוות בריטי של מפצחי צפנים במטרה לבנות מכונה שתפענח את ההצפנה הצבאית הגרמנית שהייתה מורכבת מאוד. אבל אם הבריטים יצליחו, הם יידעו בכל רגע מה יהיה הצעד הבא של הגרמנים, ויוכלו להתכונן אליו. הצלחה הייתה יכולה לשנות את כל מהלך המלחמה.
[צליל קצר המשלב כלי נשיפה והקשה]
הפרויקט שהפעילה יחידת המודיעין הבריטית לפענוח צפנים פעל במקום בשם "בלצ'לי פארק", אחוזה מפוארת לא רחוק מלונדון. הניסיון לפענח את הצופן הגרמני היה אחד הסודות הכמוסים של הבריטים, אחת המשימות הסודיות ביותר בכל המאמץ המלחמתי. והוא הצריך גאונים, כמו טיורינג. הגרמנים השתמשו במכונת הצפנה בשם "אניגמה", מילה שמשמעותה היא "חידה" או "תעלומה". המכונה הזאת הפכה אותיות ומילים לרצפים של סימנים. את הצופן שבו השתמשה המכונה אי אפשר היה לפענח בקלות. דף ועט וקצת סבלנות, ואפילו הגיון בריא, לא הספיקו. רחוק מזה. למעשה, רק מי שהחזיק בעוד מכונת אניגמה, היה יכול לפענח את הצופן ולקרוא את ההודעה. לבריטים, כמובן, לא הייתה מכונת אניגמה כזו, אז הם נאלצו להמציא משהו אחר, שינסה לפענח את הצופן. משהו שעדיין כמעט ולא היה קיים בעולם. משהו שנקרא "מחשב".
טיורינג ואנשיו הבינו כבר בראשית הדרך שהם חייבים עוד כוח אדם מוכשר ומיומן, ועוד תקציב כדי להתקדם. הם כתבו מכתב ישירות לוינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, והסבירו שלעומת ההוצאות העצומות הכרוכות בשליחת חיילים לחזית ובנשק, ההוצאות הנדרשות לפענוח הצפנים זעומות, קטנות, שלא לדבר על כך שההשפעות של פענוח הצפנים יכולות להיות אדירות ממש. צ'רצ'יל לא היסס והורה מיד 'יש לפעול בנושא עוד היום! תנו להם את כל מה שהם רוצים! עדיפות עליונה! ותודיעו לי שזה בוצע.' ואכן, מאותו הרגע, פרויקט פענוח הצפנים של טיורינג קיבל את כל המשאבים שביקש.
[מנגינת פסנתר שקטה למעבר]
בעיתונים הבריטים פורסמו כל מיני מודעות: "דרושים אנשים שאוהבים לפתור בעיות מתמטיות, ואפילו תשבצים". אנשים התנדבו, אבל הם לא ידעו אפילו למה, עד שהגיעו לבלצ'לי פארק. תפקידו של טיורינג בבלצ'לי פארק היה להוביל את בניית המכונה שאליה יוזנו המסרים המוצפנים והלא קריאים שהגרמנים שלחו זה לזה, ושהבריטים הצליחו לקלוט אך לא לפענח. המכונה שבנו טיורינג וצוותו ביצעה סדרה של חישובים מורכבים להפליא. ניסתה טריליון אפשרויות שונות. ולבסוף, כן-כן, גילתה את הקוד ופענחה את המסרים המוצפנים. זה הצליח! [מנגינת חצוצרות חגיגית]
טיורינג ואנשיו פענחו יותר משמונים אלף תשדורות צבאיות גרמניות בכל חודש. מהירות הפענוח הייתה חסרת תקדים. לפעמים הצליחו לפענח את השדרים אפילו רבע שעה לאחר ששודרו. אבל, למרות שהבריטים פענחו מאות אלפי תשדורות, הייתה להם בעיה. כמה אפשר לאכול פיש אנד צ'יפס? פיש אנד צ'יפס, פיש… אה, לא-לא, זאת בעיה אחרת, כן? האוכל שלהם לא היה בו מספיק טעם! לא-לא, זאת בעיה אחרת, סליחה. איך מסתירים מהגרמנים את העובדה שהצופן שלהם פוענח? הרי אם הבריטים היו ממהרים לעצור כל מתקפה גרמנית, הגרמנים היו מבינים מיד שמשהו לא בסדר. אולי הם היו חושדים שלבריטים יש מרגל, ואולי היו מבינים שהבריטים פענחו את הצופן ומפסיקים להשתמש במכונה. אולי היו מחליפים שיטת הצפנה, והבריטים היו מאבדים את מקור המידע העיקרי שלהם. לכן, כדי לא לחשוף את העובדה שהם קוראים את הודעות הצבא הגרמני, הבריטים נאלצו לא פעם לספוג מתקפות שידעו עליהן מראש. אבל הבריטים אט-אט החלו להקשות על הצבא הגרמני, להפציץ ולהטביע ספינות. ובזכות המידע החשוב הם הצליחו בסופו של דבר לנצח במלחמה.
[מנגינת חצוצרות חגיגית]
היסטוריונים מעריכים שבזכות עבודתו של טיורינג המלחמה התקצרה בכשנתיים, ואולי אפילו ארבע שנים, דבר שהציל את חייהם של מיליוני בני אדם. טיורינג לא רק עזר לפצח את הצפנים הגרמניים, אלא פיתח מודלים שעזרו לבריטים לפצח צפנים אחרים גם אחרי המלחמה. המידע הזה פורסם רק כ-70 שנה לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה והבריטים אמרו כי המסמכים של טיורינג היו להם במשך השנים לעזר רב. נציגי יחידת פענוח הצפנים הבריטית אמרו, [במבטא זר ומצחיק] 'סחטנו מהמסמכים של טיורינג את כל המיץ. עשינו איתם כל מה שיכולנו. ועכשיו אנחנו סוף סוף פותחים אותם לציבור. ציבור, ציבור, כן? פותחים לציבור'.
פיצקי: אוי, זה נורא!
יובל: הו, שלום פיצקי, מה העניינים?
פיצקי: שלום, יובל. אוי, זה פשוט נורא.
יובל: מה נורא?
פיצקי: מה, מה? אתה מספר סיפור ולא יודע מה אתה מספר.
יובל: דווקא אני יודע די טוב, אני חושב.
פיצקי: נו, אז מה אמרת?
יובל: לא יודע.
פיצקי: אמרת שהבריטים סחטו את המיץ מהמסמכים שלו.
יובל: נו?
פיצקי: נו, ניסית פעם לשתות מיץ נייר? מילא אם היו סוחטים תפוז.
יובל: לא, לא, זה לא, זה לא ככה.
פיצקי: או אשכולית, או מיץ גזר. יובל, ניסית פעם לשתות מיץ מסמך?
יובל: לא, פיצקי, לא. אז… אתה צודק.
פיצקי: באמת לסחוט זה להוציא נוזל מדבר כלשהו, אבל זה גם אומר שאנחנו מנצלים עד הסוף ידע כלשהו, כמו זה שהשאיר טיורינג. וזה באמת דומה כי אנחנו סוחטים תפוז עד שלא נשאר בו מיץ, וגם לפעמים משוחחים עם מישהו עד שמיצינו את השיחה.
פיצקי: מיציתי.
יובל: מה? פיצקי, זה קצת מעליב.
פיצקי: לא, לא, מיציתי. מה? תקשיב, זה שם מעולה לחנות של מיצים - מיציתי. טוב, אני הולך, יש לי עכשיו רעיון חדש שאני חייב לטפל בו, להתראות.
יובל: אוי, פיצקי… פיצקי…
[מנגינה קצרה למעבר]
לא רק המוח של טיורינג רץ מהר. הוא היה ספורטאי מצטיין שאהב לרוץ למרחקים ארוכים והתמחה בריצות מרתון. טיורינג כמעט השתתף באולימפיאדה בשנת 1948, אבל נאלץ לפרוש בגלל פציעה. המרחק בין בלצ'לי פארק לבין מרכז לונדון היה 64 קילומטרים, כמו ריצה של מרתון וחצי. לא פעם, כדי להגיע לפגישות בלונדון, טיורינג היה רץ את המרחק הזה. כששאלו אותו מדוע הוא רץ ולא נוסע במכונית או ברכבת, הוא הסביר, 'הריצה עוזרת לי להשתחרר, כיוון שהעבודה שלי כל כך מלחיצה אני חייב לרוץ רחוק ומהר, לאמץ את עצמי, רק כך אני זוכה לקצת רגיעה'. ומה איתכם, ילדים וילדות? אתם לפעמים רצים? נסו לפעמים לרוץ, אפילו לא למרחקים ארוכים - מרתון, מרחק קצר, קילומטר או שניים, ותראו מה זה עושה לגוף שלכם.
אחרי המלחמה, טיורינג המשיך לעבוד בתחום המחשבים ופיתח תוכנות עבור אחד המחשבים הראשונים בעולם. הוא הבין שככל שיעבור הזמן, המחשבים ילכו ויהיו יותר מתוחכמים ולכן התעניין בשאלה, 'האם מחשב יכול לפתח אינטליגנציה משלו?' ו'האם נגיע למצב שבו לא נוכל להבדיל בין אדם ובין מחשב?' כדי להתמודד עם הרעיון הזה הוא פיתח את הרעיון של "משחק החיקוי", היום אתם אולי מכירים אותו בשם "מבחן טיורינג". הוא קבע שאם אדם ישוחח עם מחשב ולא יצליח להכריע מתוך התשובות שהוא מקבל האם מדובר במחשב או באדם? הרי שאז אפשר להגיד שהמכונה חושבת כמו בן אנוש. טיורינג גם עסק בבניית תוכנה שתלמד מחשבים לשחק שחמט. טיורינג ואחד הסטודנטים שלו פיתחו את התוכנה הראשונה בעולם שעשתה זאת, עוד לפני שהומצא מחשב חזק מספיק כדי להריץ אותה. תוכנה בלי מחשב.
והנה סיפור קצר ומשעשע על טיורינג.
[מנגינת גיטרה]
במהלך מלחמת העולם השנייה, טיורינג רצה להחביא את כספו. הוא רכש שני מטילי כסף כבדים, חתיכות של מתכת כסף טהור ששוות הרבה מאוד… כסף. הוא החביא אותם ביער סמוך לבלצ'לי פארק וכתב הוראות מוצפנות כיצד למצוא אותם. לאחר המלחמה הוא רצה להוציא אותם מהאדמה, אבל מפענח הצפנים הגאון גילה שהסביבה השתנתה - עצים נכרתו, בתים נבנו באזור, וחלק מהרמזים שלו כבר לא היו רלוונטיים. טיורינג ערך מסעות באזור עם מגלה מתכות במשך זמן רב, אך מטילי הכסף לא נמצאו מעולם.
בשנים האחרונות של חייו, עסק טיורינג בתחומי מדע שונים, למשל כימיה וביולוגיה, כיוון שהוא רצה להסביר איך הטבע פועל. הוא כתב מאמר פורץ דרך שניסה להסביר כיצד נוצרים פסים, כתמים, וספירלות בטבע, כמו למשל על עורם של בעלי חיים. בשנת 2023 הריצו ניסוי מורכב שעזר להוכיח כי המודל שלו היה מדויק.
אלן טיורינג אהב גברים. כיום, במקומות רבים, גבר שאוהב גבר או אישה שאוהבת אישה זה כבר לא דבר אסור, אפילו להפך, זו נטייה מינית מקובלת במקומות רבים בעולם. אבל בשנות ה-50 של המאה ה-20, לפני כ-70 שנה, הומוסקסואליות נחשבה לפשע של ממש. גברים ישבו בכלא אם הם נתפסו בציבור עם גברים אחרים. ולכן, גברים הומוסקסואליים חיו בפחד מתמיד. וגם נשים. בשנת 1950 נודע למשטרה על נטייתו המינית של טיורינג, והוא הועמד לדין בגין מוסר לא תקין. בעקבות הרשעתו, הסיווג הביטחוני שלו בוטל. גאון ההצפנה, האיש שעזר להציל את העולם מהשתלטות גרמניה הנאצית, נאלץ להפסיק כל עיסוק בתחום ההצפנה וקשריו עם הממשלה נותקו. אפילו הוצמד אליו עוזר מחקר, שהיה למעשה סוכן של שירות הביון הבריטי, שפיקח על כל צעדיו של טיורינג. אלן טיורינג הוכרח לעבור טיפול שהיה אמור לפתור את המשיכה שלו לגברים. זה היה טיפול כואב, עם תופעות לוואי. הם השפיעו לרעה על גופו ועל נפשו. לאחר שנתיים של כאבים וניתוק מחבריו ומעבודתו, הוא שלח יד בנפשו כשהוא בן 41 בלבד.
[מנגינת פסנתר שקטה]
עם תום המלחמה הוחתמו כל העובדים בבלצ'לי פארק על הצהרת סודיות שקבעה שהפרויקט לפיצוח האניגמה ייוותר סודי עוד שנים ארוכות. כיוון שהפרויקט היה סודי כל כך, פועלו של טיורינג כלל לא היה ידוע. אבל, ככל שחלפו השנים, מידע על הפרויקט החל להיחשף לציבור, ואנשים הבינו לראשונה את גאוניותו של האיש ואת התפקיד העצום שמילא בתקופת המלחמה. אט-אט גברה ההבנה כי נעשה לו עוול נוראי. עשרות אלפי אנשים חתמו על עצומה, ובעקבותיה הממשלה הבריטית התנצלה על העוול שנגרם לטיורינג. בשנת 2009, 54 שנים לאחר מותו של טיורינג, מי שהיה אז ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, אמר [בליווי הד] 'בשם ממשלת בריטניה ובשם כל מי שחיים חיי חירות בזכות עבודתו של טיורינג, אני גאה לומר, אנחנו מתנצלים. הגיע לך הרבה, הרבה-הרבה יותר. סליחה.' [בקול רגיל] בראון המשיך ואמר: [בליווי הד] 'אין זו הגזמה לומר שבלעדי תרומתו יוצאת הדופן של טיורינג, ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה הייתה יכולה להיות שונה מאוד. טיורינג הוא אחד הבודדים שניתן להצביע על תרומתם האישית לשינוי תוצאות המלחמה. התודה העצומה שאנו חייבים לו הופכת את היחס הבלתי אנושי שלו זכה לנורא עוד יותר'. [בקול רגיל] בראון הוסיף: [בליווי הד] 'אלן ואלפי הומוסקסואלים אחרים הורשעו בשל חוקי שנאה. במשך השנים מיליונים חיו בפחד בפני העמדה לדין. ההכרה באלן כקורבן, הקורבן הידוע ביותר של החוקים ההומופוביים, היא צעד נוסף לקראת השוויון שהיה אמור להיות כאן מזמן'.
בשנת 2013, בעקבות המשך הלחץ הציבורי, המלכה אליזבת השנייה העניקה לטיורינג חנינה לאחר המוות ומחקה את הרשעתו. הצעד הזה נתפס כעוד מחווה, גם אם קטנה מדי ומאוחרת מדי, כלפי האיש שנענש שלא בצדק. בנוסף, הועבר בפרלמנט הבריטי חוק שזכה לכינוי "חוק אלן טיורינג". בהשראת החנינה של טיורינג, החוק העניק חנינה קולקטיבית לכמעט 50 אלף גברים הומוסקסואלים, גברים שאהבו גברים אחרים, שהורשעו בעבירות דומות באותן שנים. כמה שנים מאוחר יותר, ביום הולדתו של טיורינג, קבעה הממשלה כי דמותו תתנוסס על שטר של 50 לירות שטרלינג. במשאל ציבורי שנערך בבריטניה נבחר טיורינג כאדם הדגול ביותר במאה ה-20. הפרס היוקרתי והחשוב ביותר במדעי המחשב בבריטניה קרוי על שמו, אלא מה? ומאז שנות ה-90, תחרות שנתית הקרויה על שמו מזמינה אנשים לבנות מחשבים שינצחו במבחן טיורינג - יגרמו לבני האדם שמשוחחים איתם לחשוב שהמחשבים הם בעצם בני אנוש. עד כה, אף מחשב שהתמודד בתחרות לא הצליח לנצח במשחק החיקוי ולעבור את מבחן טיורינג. אבל אולי זה יקרה בקרוב? אולי אפילו בקרוב מאוד? מי יודע.
בשנת 2020, בחודש הגאווה, המציין וחוגג את גאוותם של גברים הומוסקסואלים ונשים לסביות, גברים שאוהבים גברים ונשים שאוהבות נשים, באותו חודש הציגה ענקית המחשוב מייקרוסופט את השם החדש לרחוב המוביל אל בנייניה בעיר הרצליה - רחוב אלן טיורינג. אנחנו נרגשים להציג את שמו החדש של הרחוב, רחוב אלן טיורינג, על שם האיש שניסו לגזול ממנו את הגאווה, אבל ההיסטוריה לא שכחה. אלן טיורינג סלל את הדרך לעולם המחשוב של ימינו, הוא חשב על מחשבים ועל בינה מלאכותית לפני שאנשים אפילו דמיינו את העולם הזה, ושילם מחיר כבד עבור נטייתו המינית. את תרומתו למדעי המחשב אפשר להקביל לתרומתו של אלברט איינשטיין לפיזיקה. גאון הצפנה מוכשר, שעבודתו עזרה להציל מיליונים. אלן טיורינג, האיש והאגדה.
מחקר וכתיבה בצופן שהיה לי קשה לפענח: תמר נויגרטן פולגר.
עריכה, קריינות ורץ שניים-שלושה מרתונים ביום: יובל מלחי.
עריכת תוכן ולשון ועברה בהצלחה את מבחן טיורינג: דינה בר מנחם.
עיצוב פסקול ומיקס בעזרת תוכנת אודיו בלטינית: רוני קלדרון.
הפקה והאנשים שתמונתם מתנוססת על שטר של 5 אגורות: אייל שינדלר, טל ניסן ורני שחר.
אני יובל מלחי.
היסטוריה לילדים וילדות, מפענחים ומפענחות.
פיצקי: רגע לפני שאתם הולכים, אני מקווה שנהנתם מהפרק. וואו, כבר עונה עשירית. נשמח מאוד אם תדרגו אותנו באפל ובספוטיפיי, ואפילו כיתבו משהו קצר על הפודקאסט. זה עוזר לנו מאוד. נשמח לראות אתכם בקבוצת הטלגרם שלנו "היסטוריה לילדים", ואתם מוזמנים להאזין לפרקים נוספים של "היסטוריה לילדים" בכל יישומוניי ההסכתים. יישומון כאן וכאן לרכב. תודה!
יובל: היי פיצקי, מה אתה עושה? זה התפקיד שלי! טוב, עשית את זה כל כך יפה. נשאיר, נשאיר.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments