גבר לא גבר, אישה לא אישה, בפנים רגש מת, באבריהם התחושה (יונה וולך) מדוע ישנה חלוקה על רקע מגדרי ואין על רקע מוצא או משקל; למה האבחנה בין המינים היא יותר מסובכת משנדמה, ואיך השפיעו זכויות הטרנסג'נדרים על המשחקים האולימפיים. ויש גם פינת אופנה קטנה: למה נשים רצות בתחתונים וחזייה וגברים במכנסיים וגופייה?
תאריך עליית הפרק לאוויר: 29/07/2024.
אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוזיקת פתיחה]
ירון: [מקריא]
"גבר לא גבר,
אישה לא אישה,
עושים אהבה,
חושפים שדיים
בלי פרצוף,
מין ופנים,
כמו בקבלה.
במגיה שחורה
הפְּנים נושר.
מאבדים את הפנים.
גבר לא גבר,
אישה לא אישה,
בָּפָּנים רגש מת.
באבריהם:
התחושה.
המוח מלא
ברצון טוב
אבל יותר
בפחד.
ואפשר לשמור
את הבתוליות
הרגשית
עד בוא המשיח,
והוא יבוא
האישה תהיה אישה
הגבר - גבר."
דניאלה: זאת הייתה יונה וולך בשירה היפה "גבר לא גבר אישה לא אישה". יונה וולך, כידוע, כתבה הרבה מאוד על מגדר ועל מין. כתבה על הכבלים התרבותיים שהם משיתים עליה. כתבה על הבינאריות האכזרית. כתבה על המשחקיות והעונג, שבניפוצם. העברית היא "סקסמניאקית", היא טענה, כיוון שבניגוד לאנגלית, שבה, ציטוט, "כל אני הוא בלי מין, ואין הבדל בין את ואתה, וכל הדברים הם זה, לא איש, לא אישה, ולא צריך לחשוב לפני שמתייחסים למין". היי, אבא.
ירון: היי.
דניאלה: כל ההקדמה הזאת נועדה כדי לקשור באופן די רופף את הסקס-מניאקיות לתחום שונה לחלוטין. לתחרויות אולימפיות, שמתקיימות, אגב, ממש עכשיו.
ירון: כן.
דניאלה: וששם, גם שם, יודע כל צופה נלהב, יש הפרדה ברורה בין נשים לגברים. זה נראה לנו הגיוני. זה נראה לנו מוצדק. זה נראה לנו ראוי. ברור מאליו. אבל אולי לפני ש… נפקפק בהיגיון של החלוקה המגדרית, בוא נזכיר רגע, אבא, מתי נשים החלו להשתתף באולימפיאדה?
ירון: נדמה לי זה היה באולימפיאדה השנייה. בראשונה לא השתתפו נשים.
דניאלה: אגב, בפריז. זה גם… השנייה הייתה בפריז, והיום היא בפריז.
ירון: הראשונה הייתה באתונה, כפי שאנחנו זוכרים.
דניאלה: נכון.
ירון: זה היה 1896…
דניאלה: נכון.
ירון: השנייה הייתה בפריז, נדמה לי, ב-1900. והשתתפו בה, כמדומני, 50 נשים, בכמה מקצועות, שאחדים מהם לא מתחרים בהם עוד.
דניאלה: השתתפו 22 נשים…
ירון: כן.
דניאלה: מתוך 1,000.
ירון: כן.
דניאלה: אז באולימפיאדה הנוכחית, שכוללת פחות או יותר עשרת-אלפים משתתפים, לראשונה הושג שוויון מגדרי. באולימפיאדה הנוכחית.
ירון: באמת?
דניאלה: כן. ואנחנו כאן בעצם בתוכנית הזאת, כדי לנסות לתהות האם זה כל כך הגיוני, המובן מאליו הזה, שנשים מתחרות לחוד, וגברים מתחרים לחוד. אגב, לא בכל המקצים.
ירון: נכון.
דניאלה: יש מעט מאוד מקצים שזה מעורב. אתה זוכר איזה, אבא?
ירון: לא, יש… יש טניס לזוגות, אני זוכר. אחר כך יש… דווקא מיון מגדרי…
דניאלה: יש גם חוץ מטניס…
ירון: במקצועות הכבדים, ששם יש נשים לחוד וגברים לחוד, זה לא נאבק בזה.
דניאלה: כן.
ירון: אבל מבחינת המשקלים, החלוקה, הקטגוריזציה, יש לנשים ולגברים. יש משקל כבד, משקל קל, משקל בינוני, וכדומה. יש גם באגרוף, אני לא יודע אם אגרוף…
דניאלה: אבל הם לא מתחרים זה בזה.
ירון: הם לא מתחרים זה בזה, זה בזה… אה! יש מקצוע אחד, נדמה לי, רכיבה על סוסים.
דניאלה: יפה!
ירון: רכיבה מסוגננת על סוסים.
דניאלה: [צוחקת] נכון.
ירון: כי שם הסוס עובד! אז אני לא יודע, אולי יש הבחנה…
דניאלה: כל… תקשיב… אני אגיד לך.
ירון: בין הבהמות שעליהם רוכבים. אולי סוסה, או סוס.
דניאלה: ההבחנה היא כל המקצועות הדביליים באמת. ממש, המקצועות האיזוטריים והמפגרים, אז יש כמה מקצים [ירון צוחק] ש… נשים וגברים. אז בנוסף, אבא, למִגדור, גם יש ענפי ספורט, שהם ייחודיים לגברים, וייחודיים לנשים. פחות ופחות, אגב, כל אולימפיאדה מצטרפות נשים לתחרויות שהיו חסומות בפניהן, אבל עדיין יש נגיד, התעמלות אומנותית שהיא שייכת רק לנשים. יש שחייה צורנית, ששייכת רק לנשים. יש היאבקות יוונית-רומית, וקרב עשר.
ירון: זה רק גברים אבל.
דניאלה: זה רק גברים, כן. זהו, אז זאת אומרת, יש משהו נורא נורא ממוגדר באולימפיאדה, ודיברנו על זה, ונתת טיעון נורא נורא מעניין. שבעצם… ה… לא בטוח שזה מבוסס על היגיון כה רב. תסביר.
ירון: תראי, המדע מעמיד בפנינו מדי כמה מאות שנים אתגרים אתיים, מוסריים. ה… המצ… גילוי הסליל הגנטי, מסביר לנו שהחלוקה בין בני אדם איננה בינארית, זה לא גברים-נשים, אלא יש לנו איזו קשת כזאת.
דניאלה: רצף.
ירון: וזה כמובן מעמיד אותנו בפני שאלות שאין לנו תשובה עליהן. גם לוועד האולימפי הבינלאומי, הוא מתקשה מאוד לתת תשובות. אז אני… לא ניכנס כעת להיסטוריה, מדוע ספורטאיות נשים מרדו נגד מתחרות מסוימות, שהן נחשדו בכך שבעצם אינן נשים. אז היו כל מיני…
דניאלה: יש… יש את האצנית קסטר סמניה.
ירון: כן, קסטר סמניה, האפריקאית.
דניאלה: היא אולי הכי מפורסמת.
ירון: נכון.
דניאלה: האתלטית הדרום אפריקאית, שהיא זוכת מדליית הזהב ב-800 מטר, והיא נחקרה בשל רמות טסטוסטרון גבוהות.
ירון: אז היו כל מיני ניסיונות ליצור מדדים מהי אישה, ומה אינו אישה.
דניאלה: כן,
ירון: ויש כאלה. הם יצרו… אבל בכל פעם משנים את ה… כי ככל שהמדע מתקדם, או ככל שיש הסכמים אחרים, משנים את אמות המידה.
דניאלה: כן.
ירון: אבל לי יש שאלה, מעבר לזה, שאלה עקרונית. תראי, אם נסכים לכך…
דניאלה: אבל לפני השאלה העקרונית, תרשה לי רק להגיד משהו, שיש בזה גם שאלה אנושית נורא נורא מורכבת. בגלל ש… האצנית קסטר סמניה, היא מעולם לא העלתה על דעתה, שהיא לא אישה.
ירון: בוודאי.
דניאלה: ואז [צוחקת] בעצם מתחילים לבדוק אותה. לפשפש בגנום שלה, ולהוכיח לה שהיא לא אישה. זאת אומרת, יש בזה גם צדדים אנושיים נורא נורא קשים.
ירון: והיו… על הרקע הזה, היו כמה מקרים של משפטים נגד הוועד האולימפי הבינלאומי, מצד נשים, גם צורת הבדיקה הייתה משפילה.
דניאלה: נכון.
ירון: נשים תבעו את הוועד האולימפי. כתוצאה מזה, ניסו ליצור מדדים חדשים ודרכים חדשות לבדוק את העניין. אבל עדיין, השאלה היא שאלה עקרונית. אם ההגדרה גבר-אישה, אני לא מדבר על מגדר, אלא על מין.
דניאלה: כן, כן.
ירון: מגדר, נוסף לצרה הזאת שלא יודעים מהו המין, גם אתה יכול לטעון שצריך להביא בחשבון את המגדר, ואת ההגדרה הפרטית.
דניאלה: לגמרי.
ירון: אבל כשאדם מזוקן ולחלוטין עם מנות טסטוסטרון עצומות…
דניאלה: יש…
ירון: אומר "אני אישה", מה תעשה איתו? אתה תמנע ממנו?
דניאלה: תקשיב, אבא.
ירון: כן.
דניאלה: אז אני אספר לך סיפור. בתחילת שנות ה-70 במכביה, זה לא אולימפיאדה, אבל זה היה במכביה, זכה טניסאי יהודי מארצות הברית בשם ד"ר רנה ריצ'רדס. נדמה לי שהוא היה רופא עיניים.
ירון: אני זוכר את זה, כן.
דניאלה: כמה שנים אחרי, הוא יצא מהארון כ"היא", בסדר? הוא עבר ניתוח לשינוי התאמה מגדרית, ולאחר השינוי, היא ביקשה, לשוב ולהתחרות בטניס ב… זה.
ירון: כן.
דניאלה: אבל הפעם היא רצתה, בצדק, להתחרות כאישה. עכשיו, איגוד הטניס האמריקאי סירב לאפשר לה להתחרות.
ירון: נכון.
דניאלה: והיא תבעה את האיגוד, באחד המשפטים הראשונים, שעסקו, בשילובם של ספורטאים טרנסג'נדרים. ובסופו של דבר, מה פסק בית המשפט העליון?
ירון: אני חושב שהוא הצדיק את התביעה.
דניאלה: נכון.
ירון: נכון?
דניאלה: נכון. וחייב את איגוד הטניס לאפשר לה להתחרות…
ירון: זה נכון.
דניאלה: במגדר שהיא בוחרת לעצמה.
ירון: תארי לך ש…
דניאלה: זה משגע. ו…
ירון: תארי לעצמך שקייטלין ג'נר.
דניאלה: כן.
ירון: שהייתה אלוף בדקטלון, בקרב עשור, נדמה לי באולימפיאדת מונטריאול ב-1967. [כך במקור]
דניאלה: כן. כן, כן, כן.
ירון: עכשיו אני זוכר אותה. אני כבר הייתי אדם מבוגר, הייתי בן כמעט שלושים. אני זוכר את הגבר, היפה ביותר שראיתי בחיי. פסל יווני, מטר שמונים וחמש. ספורטאי על, הוא גם השיג שיא עולמי. הוא היה שיא הגבריות, האידיאל היווני של גבריות. ועכשיו הוא גברת קייטלין ג'נר.
דניאלה: נא לכם. אני כל כך אוהבת את הסיפורים האלה, נא לכם. נא!
ירון: עכשיו, רגע, נניח שהוא היה רוצה עכשיו להתחרות, את רואה? גברת בת 75, בגובה מטר שמונים וחמש. נשואה אגב…
דניאלה: אוקיי…
ירון: או ארוסה של איזה גברת. יש לה שישה ילדים ממשפחת קרדשיאן. את יודעת, הרי זה מטמטם לגמרי. אבל זה נפלא.
דניאלה: סיפור משגע, נכון.
ירון: אז בואי נתחיל מחדש. את העניין העקרוני. אני רוצה להגיד עליו כמה מילים. אם באמת, את אומרת, אנחנו צריכים להיות הוגנים…
דניאלה: נכון. אבל קודם כל, מה הבעיה בעצם? למה אנחנו אומרים שנשים צריכות להתחרות רק במגדר שלהן?
ירון: משום ש… אנחנו יש לנו תחושת צדק.
דניאלה: אוקיי, שמה?
ירון: אנחנו רואים, אם מלידתנו לגברים יש יתרון, ואישה, גם אם היא תתאמץ מאוד, לעולם לא תוכל לעבור גבר ממוצע, כי אז, לא הוגן שגברים יתחרו נגד נשים. לא הוגן כלפי הנשים.
דניאלה: כן.
ירון: נכון. אבל אם אתה מקבל את הטיעון הזה, כלומר, לא פייר…
דניאלה: נכון.
ירון: הגנטיקה יצרה אותך עם חסרונות מסוימים כלפי המין הנאצל הזה…
דניאלה: נכון.
ירון: שזה אני, כן?
דניאלה: כן.
ירון: אז למה לא, לגבי נחיתויות בתכונות פיזיות אחרות? למשל, למה לא לעשות אולימפיאדה לשטוחי רגליים ושמנמנים, כמוני, למשל? אולימפיאדת… על שמי, היא תיקרא, כי אני הוא פורץ הדרך. אבל אם ניקח…
דניאלה: אבל לא צריך אפילו ללכת… אבא, לא צריך ללכת לשם. אפשר פשוט להסתכל, אתה רואה, יש ענפים, שלמים…
ירון: ודאי!
דניאלה: שבהם מתחרים רק סוג מסוים… של…
ירון: נכון! כדורסל, למשל. אם אתה פחות משני מטר, אין לך מה לעשות… אבל אני אלך יותר רחוק. אפילו ענפים שבמחשבה ראשונה, את תאמרי - "אין הבדל בין גברים לנשים", כמו הטלת פטיש, למשל.
דניאלה: כן.
ירון: אבל לדעתי, אורך הגפיים, אם אני זוכר את המתמטיקה של בית ספר תיכון, אורך הגפיים משפיע על מהירות הסיבוב. הציר הוא הכתף, ואם אתה ארך גפיים, אז התנופה שלך, תהיה כבירה יותר, מאשר אם קצר גפיים. עכשיו אני לא אדבר על שחייה. על שחייה כבר דיברו. מי שיש לו כפות ידיים גדולות…
דניאלה: לא, זה פלג גוף.
ירון: פלג גוף, נכון.
דניאלה: פלג גוף עליון, בשחייה הוא יתרון.
ירון: נכון.
דניאלה: בניגוד אגב, לאצנים, שרגליים ארוכות ופלג גוף עליון הוא קצר, ולכן, במיוחד בריצות למרחקים ארוכים, כולם שחורים. לא רק שהם שחורים, הם כולם הגיעו מחבל ארץ מסוים, ההרים הגבוהים, שגם טובים לחמצן…
ירון: מזרח אפריקה.
דניאלה: מזרח אפריקה. כל האצנים השחורים, כל האצנים השחורים! ועוד משהו מעניין נורא ששמתי לב, כי אני נורא, אני עוקבת אחרי ביילס, אני משוגעת על המתעמלת הזאת.
ירון: כן.
דניאלה: ואני עוד זוכרת שנדיה קומנצ'י והמזרח… הרוסיות, אתה יודע, והאוקראיניות היו אלופות עולם, והיום האלופות הן כולן נמוכות ושחורות…
ירון: נכון.
דניאלה: ומאוד קופסתיות, וצפופות. מאוד חזקות.
ירון: נכון. תראי, יש לך אחות צעירה ממך בשבע שנים, שמה עידית.
דניאלה: כן.
ירון: והיא בילדותה די הרבה שנים, אגב, התעמלה, הייתה מחוננת, ואני זוכר אותה עוד מתהפכת וקופצת.
דניאלה: כן.
ירון: עכשיו, כל חברותיה, כולל היא, שנמוכה ממך בערך בחצי ראש, גם כן אישיות חזקה, מוצקה יותר ממך. היא דומה יותר לביילס, מאשר את דומה לביילס, נאמר ככה.
דניאלה: לדעתי אתה הכי דומה לביילס, מכולנו.
ירון: ובאמת אני כל בוקר [דניאלה צוחקת] עושה שלושה היפוכים, [במבטא איטלקי] "סלטה מוֹרְטָלֶה" אני עושה, "קפיצת מוות" בשביל להתעורר בבוקר. בלי זה… לפני הקפה.
דניאלה: עוד משהו. מקודם הזכרת את ה… הכדורסלנים, שכולם גבוהים. זה לא רק גבוהים. יש איזשהו גן, שגורם לכפות ידיים, להיות יותר גדולות. יש גן, מצאו אותו. אה… והסתבר שלמרות שהאחוזים שלו באוכלוסייה הכללית, הם שום דבר, הם כלום, הם 0.0003, אני לא יודעת מה, הסתבר שמשהו כמו 80% משחקני הכדורסל בליגות העל האמריקאיות, יש להם את הגן הזה. הם חולים בגן כפות ידיים גדולות.
ירון: אז זה באמת…
דניאלה: תמשיך את הטיעון אבא.
ירון: לא, אז זה באמת, זה באמת מובהק בכדורסל. אז למה אין שלוש, ארבע ליגות, נגיד?
דניאלה: קטגוריות. נכון.
ירון: קטגוריות.
דניאלה: כן, כמו המשקל.
ירון: ליגה ל-עד מטר שישים, נגיד.
דניאלה: נכון.
ירון: עכשיו תראי, וייטנאמים למשל…
דניאלה: כן.
ירון: את לא תראי אותם לעולם במקצועות של קפיצה לגובה, או קפיצה לגובה… במוט אולי כן, אבל בקפיצה לגובה, הם לעולם, עם רגליהם הקצרות, לעולם לא יוכלו לעשות את זה.
דניאלה: נכון.
ירון: אפילו יפנים, יש להם נחיתויות מסוימות, מפני שזה בני מין, שהתפתח באיים האלה, שהם יותר נמוכים, נגיד. אז מה אנחנו עושים? מה אנחנו עושים עם השאלה הזאת? ויש גם נחיתויות, שהן תוצאה של סביבת הגידול שלך. למשל, אתה לא יכול לצפות מקנייתי, להצטיין בהליכה על השלג ל-40 ק"מ, לכריעה, ולירות מרובה. את יודעת, יש ספורט כזה. למה? יש לו… היה לו שלג ב… [דניאלה צוחקת] בסביבה שלו? כן? אז באמת, אז איפה יגיע הכמיהה לשוויון, לשוויון הזדמנויות?
דניאלה: אז…
ירון: איפה אנחנו עוצרים אותה, ואומרים "ככה זה רבותיי…"
דניאלה: אז בוא…
ירון: "…יש גבר. יש אישה. יש גבוהים. יש נמוכים". נמוכים, אם יש ספורט של נגיד, זחילה בתוך מחילות…
דניאלה: כן.
ירון: לוויאטנמים יהיה יותר סיכוי מאשר לשחורים-אמריקאים.
דניאלה: כן.
ירון: אבל אין. [דניאלה צוחקת] אז צריך לייסד, אולי, דברים כאלה. זה דרך יותר טובה להגיע לשוויון, מאשר לנסות בדרכים אחרות, למצוא את הקטגוריזציה [מבטא לאט] הנכונה.
דניאלה: אתה צודק.
ירון: מה?
דניאלה: וגם למה, למה, למה שלא נראה גברים בהתעמלות אומנותית, או בשחייה צורנית?
ירון: לא מובן.
דניאלה: אני הייתי מתה לראות… חבורה של גברים בשחייה צורנית, זה נראה לי…
ירון: זה אחד המקצועות… אה, טוב. אני לא רוצה להגיד על זה אף מילה.
דניאלה: כן, זהו, אל תגיד אף מילה.
ירון: כי אנחנו לא מבינים בזה כלום. אולי זה ספורט מאוד מעניין, כשאתה מתעניין בו.
דניאלה: הוא מאוד מאוד קשה.
ירון: אבל אחד הדברים המטומטמים ביותר בספורט הזה, זה שעל הפנים של המתחרות, תמיד מרוח אותו חיוך. ותמיד אותו כובע ים.
דניאלה: לא! הדבר הכי…
ירון: מבצבצות מהים, [דניאלה צוחקת] מהמים, עם חיוך.
דניאלה: הדבר… אבא, הדבר הכי מצחיק… יש להם אטם, אטב.
ירון: יש להם אטב.
דניאלה: יש אטב באוזן.
ירון: נכון.
דניאלה: באף. זה באמת מקצוע נהדר. באמת, שני לו אולי, זה רק… יש את אלה שקופצים מלמעלה, זה גם נראה לי נורא. זה לוקח שבריר שנייה, טוב, אתה בטח אוהב את זה.
ירון: אה, מי?
דניאלה: האלה שעושים סלטות כל הדרך.
ירון: אה, כן. מ… המקפצה גבוהה, בבריכה. בבריכה.
דניאלה: כן.
ירון: הם צריכים להיות יפי גוף. למשל גברים שם, הם מאוד יפים, הם… זה מאוד אסתטי.
דניאלה: אבל…
ירון: האסתטיות של הגוף מאוד קובעת. כמו בבלט, את יודעת. אבל זה…
דניאלה: אבל זה ספורט, אני אגיד לך…
ירון: את הצצת פעם? את הצצת פעם ממקום כזה למטה?
דניאלה: לא, אבל אני אגיד לך, זה ספורט שקיים רק בזכות המצלמות, שיכולות לעשות סלואו מושן.
ירון: זה נכון.
דניאלה: זה ספורט מטומטם. זה לוקח בדיוק שנייה, הם נופלים למים, אתה לא רואה כלום. אז אלה שיושבים שמה לא מבינים בכלל מה הם רואים. אחר כך, אם עושים לך סלואו מושן, אתה יכול באמת להתפעל מהם.
ירון: אבל זה נכון גם לגבי כדורגל היום.
דניאלה: אבל רגע, אבא, אבל בואו ניתן את הפתרון. מה הפתרון שלך אז, לבעיה ה… מסובכת הזאת? האם אתה עדיין חושב שצריכים…
ירון: למה… למה אני צריך לפתור כל דבר? בואי נשאיר את זה בסימן שאלה. "איננו יודעים כיצד לפתור בעיה זו". מה דעתך? תראי, אפשר להציע…
דניאלה: לא, אני רוצה…
ירון: אפשר להציע פתרונות.
דניאלה: אני רוצה שכולם יתחרו.
ירון: אני אגיד לך.
דניאלה: אני רוצה שכולם יתחרו.
ירון: רגע, אני אגיד לך מה הפתרון האמיתי.
דניאלה: ופשוט במקום…
ירון: רגע, תשמעי!
דניאלה: רגע, לא!
ירון: לא, את תשמעי! רגע, תשמעי!
דניאלה: לא, אוקיי. טוב.
ירון: יש לי פתרון.
דניאלה: אבל אני רוצה לתת פתרון גם!
ירון: אז קודם אני, אחר כך…
דניאלה: בסדר.
ירון: בסדר?
דניאלה: והדרת פני פתרון זקן.
ירון: הפתרון הוא… הפתרון, הוא נפתר בעצמו. מפני שהמדענים, חוקרי הספורט גילו…
דניאלה: כן.
ירון: שההפרש, בין הישגי שיאנים - גברים ונשים, הולך ומצטמצם. וקצב הצמצום, קצב שיפור ההישגים אצל נשים, הוא לאין שיעור יותר גדול, מאשר קצב השיפור אצל ספורטאים גברים.
דניאלה: נכון.
ירון: ולפיכך הם צופים, שתוך 20 שנה, 30 שנה, גברים ונשים יוכלו להתח… להתמודד באותם המקצועות…
דניאלה: לא בכל, אני גם קראתי את המחקרים האלה.
ירון: קראתי את המחקר הזה.
דניאלה: כן, קודם כל, באמת קצב השיפור הוא מדהים.
ירון: תשמעי, אנחנו חוקרים, אנחנו!
דניאלה: [צוחקת] קודם כל קצב השיפור הוא באמת מדהים, אבל יש סיכוי שזה לא יגיע אף פעם לשוויון. וגם זה תלוי מתי. למשל בריצות מהירות, קרוב לוודאי שגברים תמיד ישיגו את הנשים, למרות שהקצב שלהן באמת משתפר, והוא גם תולדה פשוט… של ניפוץ הפטריארכיה. יש יותר כסף מושקע בזה, יש יותר נשים שהולכות לספורט. זה הסיבות שבגללם הוא משתפר.
ירון: את חושבת?
דניאלה: זה הסיבות, כן.
ירון: אוקיי.
דניאלה: אבל אני אומרת, אם פותחים את הכל, בסדר? ונשים וגברים מתחרים יחד, אבל במקום שלושה פרסים ראשונים, כן? אתה נותן עשרה, אז ברור שיגיעו לשם גם נשים, נכון? אז הן יהיו שבע, שמונה, תשע, אוקיי? מה זה חשוב?
ירון: אני לא הבנתי את ה…
דניאלה: אני אומרת, תפתח את הכל.
ירון: מה זאת אומרת עשרה פרסים ראשונים?
דניאלה: תפתח את הכל.
ירון? איך אפשר שיהיו…?
דניאלה: היום יש זהב, כסף, ארד.
ירון: אה! כלומר, לא הראשונים. שלושת!
דניאלה: אז אני אומרת זהב, כסף, ארד, פלטיניום, אה… חמאת בוטנים. לא יודעת. לא משנה. עוד, עוד, עוד… אה… ושיהיו מדורגים עשרת הראשונים. [ירון צוחק] אם יהיו מדורגים עשרה ראשונים, יגיעו קרוב לוודאי גם נשים.
ירון: ברור.
דניאלה: עכשיו, אם הצופה, זה כל כך חשוב לו, שזאת אישה, כן? אז הוא יתחיל לספור מאיפה שהאישה הגיעה.
ירון: אבל זה…
דניאלה: יגיד, "וואו, אישה הגיעה למקום שישי!"
ירון: אבל שוב ושוב אומרים על אלופים, ספורטאים טובים, ש"זוכרים רק את הראשון". עכשיו, יכול מאוד להיות שאישה תקום… אתה יודע מה?
דניאלה: אבל אתה תזכור את האישה.
ירון: שלושים שנה?
דניאלה: אבל אתה תזכור את האישה.
ירון: לא, אתה לא תזכור אותה. אתה לא תדע מי היא. אתה… היא תגיד "אני זכיתי במקום הכרוב".
דניאלה: נו?
ירון: או "במקום חמאת הבוטנים".
דניאלה: [צוחקת] נו?
ירון: אז מה, אז מישהו יזכור [צוחקים] או יעריך את זה? לא, את… זה…
דניאלה: זה לא הגיוני?
ירון: ניסיון מלאכותי ל… להעדפה מתקנת.
דניאלה: אבל זה, אבא, זה יותר הגיוני ממה שעכשיו. עכשיו רק עוד פרט אחד קטן, שתמיד נורא נורא מצחיק אותי בהקשר המגדרי, הבגדי ספורט. [ירון צוחק] הבגדי ספורט, הם שונים. הם שונים מגדרית.
ירון: נכון.
דניאלה: ואין לזה בעצם סיבה. כי אתה אומר - אם הבגד ספורט הוא מותאם למקצוע - אז אתה מבין. נגיד, נורא נורא חשוב שאנשים שמתחרים בג'ודו, ילבשו חלוקים לבנים, וכל הזמן יתעסקו בקשירה שלהם.
ירון: [צוחק] נכון.
דניאלה: נכון? הרי רוב הזמן…
ירון: יש לזה איזה הסבר, למשל? אני תמיד תמה.
דניאלה: לא.
ירון: אז למה לא ממציאים… עם כפתורים?
דניאלה: כי הספורט…
ירון: או עם ריצ'רץ'!
דניאלה: כי אתה חושב שהספורט זה אִיפּוֹן. הספורט הוא המהירות [ירון צוחק] קשירת החלוק הלבן באמצע.
ירון: נכון. יש…
דניאלה: זה בעצם הספורט, אוקיי? אבל אתה אומר, נגיד, אוקיי, יש התעמלות קרקע, נכון? בשביל התעמלות קרקע, נורא חשוב שהגפיים יהיו מכוסים, כדי שלא יתחככו אחד בשני, בגלל הזיעה שמפריעה לעשות סלטה. אז אתה אומר, "אוקיי, אז כנראה אנשים שעושים התעמלות קרקע, צריכים ללבוש מכנסיים צמודים ארוכים". וזה באמת מה שהבנים עושים! הם לובשים מכנסיים ארוכים, וגופיות. אבל הנשים שעושות את אותו דבר! הן לובשות דווקא בגדי גוף עם שרוולים ארוכים, ו-הרגליים שלהן חשופות.
ירון: כן.
דניאלה: תסביר לי, מה זה? מה זה? מה ההיגיון הזה?
ירון: אני אגיד לך מה…
דניאלה: או אצנים. הנשים לובשות גוזייה ותחתונים, והגברים מכנסיים עד הברכיים, וגופיות רופפות. אז אני לא מצליחה להבין, מה הספורט רוצה שילבשו לו?
ירון: את יכולה לשאול באותה מידה, מדוע הנעליים של הספורטאים, נושאות לוגו והן צבעוניות, האם זה מגביר את המהירות? לא.
דניאלה: אה.
ירון: האולימפיאדה זה בסך הכל נספח של תעשיית האופנה.
דניאלה: אז עם הדבר הזה אנחנו נסיים. נגיד תודה למאזינות ולמאזינים, תודה למאיה קוסובר, העורכת שלנו. אפשר למצוא את כל הפרקים של "אבא תרחם", ביישומונים הקרובים לביתכם. ואנחנו ניפגש בפרק הבא, אחרי שנקנח בעוד שיר יפה של יונה וולך, העוסק במגדר וּבָמֶה שמצופה ממנו - "100% גבר".
[מנגינת סיום]
ירון: [מקריא]
"מאה אחוז גבר,
יש לו רגשות של גבר.
כשהוא יורד אני רוצה לרדת
יחד איתו.
כשהוא עולה אני רוצה לעלות
יחד איתו.
מאה אחוז גבר,
יש לו רגשות של גבר.
מאה אחוז גבר,
יש לו רגשות של גבר.
כשהוא הולך אני רוצה ללכת
יחד איתו.
כשהוא בוכה אני רוצה לבכות
יחד איתו.
מאה אחוז גבר.
יש לו רגשות של גבר.
כשאני מתנהגת כמו לא אישה,
הוא לא אוהב."
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים", הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments