"אני שהאינטליגנטיות החריבה לי את חיי, יכול רק לקוות שבני יתגלה בבוא הימים כחסר ידע ועצל דעת. הו אז יהיו לו חיים שקטים של שר בממשלה" (ברטולד ברכט). איך פספס אבא תרחם קריירה פוליטית של סטלן במפלגת "עלה ירוק" ומהן התכונות והיכולות להן זקוק פוליטיקאי ישראלי כדי לנתב את דרכו לפסגה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 18/11/2024.
[חסות]
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים ל"כאן הסכתים". הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
[מוסיקת פתיחה]
ירון: [מקריא]
"מִשְׁפָּחוֹת, כְּשֶׁנּוֹלַד לָהֶן בֶּן,
רוֹצוֹת שֶׁיִּהְיֶה אִינְטֶלִיגֶנְטִי.
אֲנִי, שֶׁהָאִינְטֶלִיגֶנְטִיוּת
הֶחֱרִיבָה לִי אֶת חַיַּי
יכוֹל רַק לְקַוּוֹת, שֶׁבְּנִי
יִתְגַּלֶּה בְּבוֹא-הַיָּמִים
כַּחֲסַר-יֶדַע, עֲצֵל-דַּעַת.
אוֹ-אָז יִהְיוּ לוֹ חַיִּים שְׁקֵטים
שֶׁל שָׂר בַּמֶּמְשָׁלָה."
דניאלה: את החיים השקטים של שר בממשלה, הנובעים בזכות הבורות והעצלות, מאחל ברכט, ברטולד ברכט, לבנו. והשיר הזה מתאים לפרק של היום, כמו כפפה של ישבן לכיסא במליאה. [ירון צוחק] כי היום רציתי לדבר איתך, אבא, על תכונותיו של הפוליטיקאי.
ירון: כן.
דניאלה: אתה חושב שיש דבר כזה אישיות פוליטית?
ירון: אני מניח שזה קיים כבר מטבע בריאתו. לא כל אחד רוצה להיות רשג"ד בצופים, ויש כאלה שמאוד רוצים. לא כל אחד מוכרח להיות מפקד בצבא, ויש כאלה שמאוד רוצים. ובוודאי שלא כל אחד חייב להיות העסקן בסניף הליכוד בראשון לציון, בתקווה שפעם יהיה שר המסחר והתעשייה, ואולי לימים גם ראש ממשלה - אתה מאוד רוצה להיות.
והשאלה היא למה? נכון שמנהיגות היא גם תכונה נרכשת, ומתחנכים למנהיגות. מי שלא היה רשג"ד בצופים, יש סיכוי שגם לא יהיה שר בממשלה.
דניאלה: כן.
ירון: אני אומר את זה אפילו מתוך ידיעה.
דניאלה: זה אנשי ה"אחריי".
ירון: זה אנשי ה"אחריי", בדיוק. ויש אחרים, למשל אני, שמעולם, בכל חיי, לא אמרתי לאיש "אחריי". אלא "היזהר מללכת אחריי". גם זה לא אמרתי, כי גם זו הדרכה. אפילו את ילדיי לא חינכתי. לא אמרתי להם, "תראו, תראו את אבא, תראו את אמא, כך צריך לנהוג", או, אני יודע, "תראו את הארוחה שאני אוכל", "באיזו זהירות אני מכלכל את מעשיי" וכדומה. לא, אני… אז יש כאלה וכאלה.
דניאלה: נכון, אבל כשאתה מסתכל על קשת הפוליטיקאים, אתה חושב שמלבד הדברים האלה, כן? הרי הם אנשים מאוד מאוד שונים, נכון? אני רוצה שננסה…
ירון: שונים זה מזה, הפוליטיקאים?
דניאלה: שונים זה מזה, כן. אתה יכול להשוות את דב חנין לביבי, אתה יכול, כן, שונים מאוד. אבל אולי אפשר לדבר על דרישות המקצוע, ואז אפשר, ננסה להבין מי יכול להתאים להם. מהן דרישות המקצוע? כמו שאתה אומר, אני לא יודעת מה, נגר, כן, אוקיי? צריך שיהיו לו ידיים טובות, אתה לא יכול להיות נגר, אוקיי? סליחה, אבא, סליחה אם פגעתי בזיכרותך, אבל נגר אתה לא, שום דבר שקשור לידיים אתה לא יכול להיות. איזה תכונות אתה חושב, זקוק פוליטיקאי כדי להגיע לפוליטיקה?
ירון: אני אתן לך סיפור אמיתי. יום אחד ישבתי ב… לא תאמיני, באוסלו, בנורבגיה. יחד עם עליזה אולמרט. הזמינו אותנו לאיזה טקס שאירגן אלי ויזל, אני חושב, או ממשלת נורבגיה, לכבוד השלום. זו התקופה היפה הזאת, לכבוד… התקופה היפה הזאת של אחרי הסכמי אוסלו וכדומה.
דניאלה: [צוחקת] אוקיי.
ירון: ואהוד אולמרט היה נציג הממשלה דומני, אני רואה שר זוטר, אם אני לא טועה. היה יום חם וגשום. מאוד מאוד נעים לשבת היה בבית קפה באוסלו.
דניאלה: כן.
ירון: עבר שם נשיא צ'כיה, למשל, על פנינו. ואז שאלתי את עליזה, שהכרתי אותה היכרות שטחית קודם לכן - "What makes your husband run? What makes him tick?" מה גורם לו לרוץ? מה הוא?
דניאלה: אוקיי.
ירון: היא אמרה לי, אני חושב שאני מדייק, כשאהוד נכנס לאולם, גדוש אנשים שמעולם לא הכיר, המון אנשים, הוא פונה מהדלת ישירות לכיוון אחד, למרכז הכוח. לאיש המשפיע ביותר בתוך האולם. הוא חש את זה בחושיו, איפה נמצא הכוח. אני לא שכחתי את הסיפור הזה שנים, בפעם פגשתי…
דניאלה: א', זה משגע שהיא אמרה את זה.
ירון: כן.
דניאלה: אתה רק בטוח שזה מה שהיא אמרה?
ירון: אם לא זה, אז בדומה לזה.
דניאלה: כן?
ירון: המשמעות הייתה זו, הוא יודע איפה מרכז הכוח, ולשם הוא הולך.
דניאלה: אבא, אתה עצמך פעם חשבת על האפשרות הזאת? לרוץ לפוליטיקה?
ירון: מדי פעם נדמה לי, כשאני מביט בפוליטיקאים, והדרך שהם מתווים, שאני יכול לעשות עבודה יותר טובה מהם. אבל אני לא יכול להגיע לשם. אני משוכנע שהייתי ראש ממשלה מצוין, אבל אני יודע…
דניאלה: ראש ממשלה מצוין?
ירון: כן, אני בטוח, לחלוטין. בכלל, כשהייתי יותר צעיר, אני לא כבר… ראש ממשלה דורש הרבה מאוד כוחות פיזיים, כושר מצוין. ראש ממשלה לא יכול להיות נחנח, אבל…
דניאלה: אני לא חושבת שאריק שרון היה בכושר מצוין.
ירון: מי?
דניאלה: אריק שרון, נגיד, היה בכושר מצוין, או…
ירון: אריק שרון, חודשים אחדים לפני מותו, חודשים ספורים, ראיינתי אותו יחד עם מוטי קירשנבאום בבית ראש הממשלה בירושלים.
דניאלה: כן.
ירון: היה יום חם מאוד והמזגנים לא עבדו, כפי שאולמרט ואשתו מתלוננים על כך, וזה נכון. היה חם מאוד והוא ישב חנוט כולו, איש מאוד מאוד שמן בחליפה, וכמובן הצווארון שלו חונק אותו. ושוחחנו עוד קצת לפני שהתחיל הראיון, זה היה ראיון לראש השנה, נדמה לי, ובצאתנו אמרתי למוטי: "האיש הזה, למרות שהוא מרבה לדבר על בני משפחתו, שמרבים מאריכים לחיות, לא יחיה עוד הרבה שנים. הוא לא יעמוד בזה. איש כל כך שמן, שעומד במתחים כאלה וחי כך כפי שהוא חי, הוא נידון למוות". ואחרי חודשיים שלושה הוא שקע בקומה.
דניאלה: הדבר המדהים הוא שכשאני הייתי צעירה, אני חשבתי שפוליטיקאים זה אנשים משכמם ומעלה. זאת אומרת, לא היה לי שום ספק שזה אנשים דגולים מאוד, משכילים מאוד, תפיסת עולם רחבה כזאת. היום, אני… אפילו אני חושבת שאני יכולה להיות שרה זוטרה. זה הדבר המדהים, שאני חושבת שקרה, אבל אני לא יודעת, אני חושבת שחל דגרדציה בגודלם של המנהיגים, שקשור כמובן גם לדרישות התפקיד. ספר לי על האפשרות להיות פוליטיקאי שנקרתה על ידך פעם.
ירון: תראי [צוחק], כן, תראי, הוצע לי אפילו שלוש פעמים, אלא שהמציעים לא היו עסקני מפלגות קיימות, אלא סיעות של wannabes. כלומר, כמה אנשים שחיפשו איזה…
דניאלה: ולא סיעת הגמלאים.
ירון: משהו דומה לזה, עוד יותר משפיל. כמה אנשים שחיפשו את…
דניאלה: עלה ירוק, היה לך פעם, אני חושבת… רצית מאוד.
ירון: פעמיים, פעמיים פנו אליי מטעם עלה ירוק, אבל בכך היה היגיון מסוים.
דניאלה: נכון.
ירון: שאני, נדמה לי, הייתי העיתונאי הראשון בארץ, לפני 50 שנה.
דניאלה: לגליזציה של סמים, לגמרי.
ירון: שטען שיש לפעול לדה-קרימינליזציה או לגליזציה של כל הסמים, אגב, לא רק הסמים…
דניאלה: נכון, אני רק רוצה לומר על זה משהו, שחבל שרק טענת ולא הבאת פשוט סמים הביתה.
ירון: את הבאת. ראשית כל, פעם הבאתי מהודו. הבאתי את חבר שלי, אביטל מוסינזון, שהיה אז נשוי לסגנית הקונסול בניו דלהי, צייד אותי לפני יציאתי מהודו אחרי שצילמתי את הסרט.
דניאלה: באצבע חשיש חומה.
ירון: בג'ארס מוצק.
דניאלה: נכון, נכון, נכון.
ירון: שהבאתי בצנצנת.
דניאלה: נכון.
ירון: עכשיו, אני חושב שאם היו תופסים אותי, לא הבנתי בכלל מה, כי אני לא מעשן, או כמעט לא מעשן… אם היו תופסים אותי, עד היום הייתי באיזה בית כלא בניו דלהי. את יודעת, לא הבנתי בכלל מה אני עושה, ואחר כך הגעתי בגאווה, אמרתי, יש לנו ג'ארס בבית, והג'ארס הזה נעלם.
דניאלה: נכון, נכון.
ירון: ועכשיו אני לא מבין, לא הבנתי במשך שנים לאן הוא נעלם.
דניאלה: אני, אני.
ירון: עד שאחרי 30 שנה התברר לי שאת גנבת אותו.
דניאלה: נכון, נכון, נכון, נכון.
ירון: איפה הג'ארס? בגינה שלך, כן.
דניאלה: אבא, אם תעשן את זה, אתה תמות. זה כל כך חזק.
ירון: כן.
דניאלה: זה היה כל כך חזק, כן, אני לא אתן לך, אני דואגת לך.
ירון: כן, אז זה - פעמיים הציעו לי.
דניאלה: כן, אז עלה ירוק, והיה…
ירון: מפלגת הסטלנים. אבל היה מקרה אחד יותר מעניין, יש…
דניאלה: תספר עליו בקצרה.
ירון: טוב, יש דמות אחד, רפי שאולי.
דניאלה: בטח.
ירון: שהוא ואחים טדי.
דניאלה: מועדונים!
ירון: היו בשנות ה-60-70-80, פתחו עשרות מסעדות ומועדונים.
דניאלה: נכון, נכון.
ירון: אפילו, רפי שאולי אפילו כתב מחזמר, השתתף במימון של "שיער" - של המחזמר, דמות מרתקת.
דניאלה: אוקיי.
ירון: ויום אחד הוא וקבוצה של חברים שלו פתחו עיתון שנקרא "מוניטין", שזה היה עיתון הכרום, ירחון הכרום, ערך אותו אדם ברוך, עיתונאי מאוד מאוד מוכשר, המוכשר שבעיתונאים, ממש, ואני גם כתבתי שם. ואז יום אחד, החבורה הזאת, מאוד אמביציוזית, היו שם עוד כל מיני דמויות, כמו מושביץ, למשל, באלעל ואחרים, הציעו לי לעמוד בראש מפלגה, שהם יממנו, היה להם קשרים, היה להם עיתון, היה להם כסף. אמרו… הם רצו לחדור פנימה לתוך הפוליטיקה, לעשות את הפוליטיקה לכסף, ואני לא בטוח עד היום אם רצו להשתעשע, חשבו להוביל אותי באף, שאני אגיד: "אחוקק חוק, שנגיד עיתונאי כרום לא משלמים מיסים". למשל דברים מהסוג הזה.
דניאלה: הציעו לך להיות שותף בהקמת רפובליקת בננות. זה זה…
ירון: פחות או יותר.
דניאלה: האם נגיד בן גוריון, אוקיי, יכול היה בכלל להיות היום פוליטיקאי?
ירון: תראה, פוליטיקאים מהסוג הזה בסדר גודל…
דניאלה: האם רבין היה יכול היום להיות פוליטיקאי?
ירון: פוליטיקאים בסדר גודל כזה, הם נולדים בתקופות של מהפכה. מדובר לא רק על פוליטיקאים בתחום הפוליטי, מדובר גם על פוליטיקאים של תרבות.
דניאלה: כן.
ירון: אנשים שעשו מהפכות תרבותיות גדולות. הם מופיעים בעיקר בעידנים של מבוכה, של טרגדיה גדולה.
דניאלה: אבל זה לא… אבא, זה לא רק זה, אני חושבת שהצורה והאופן שבו היום משווקת…
ירון: כמובן.
דניאלה: …הפוליטיקה, שבהם משווקים רעיונות, הם אחרים לחלוטין.
ירון: תראי, תשווי…
דניאלה: היום, תחשוב, מה קורה היום במדיה? אתה חייב מסרים קצרים וקליטים, הם מחליפים נאומים ארוכים. יש שימוש מוגבר בתוכן ויזואלי. סגנון יותר אישי ובלתי פורמלי. כל מיני דברים כאלה, שהיום נחשבים כאילו רלוונטיים לפוליטיקאים, לא היו פעם כל כך רלוונטיים. כל דבר דוגמים. תכף ידגמו גם, אתה יודע, את בדיקות הצואה שלנו, כדי לדעת איך לכוון לנו מסרים, וזה שינה גם את האופי ואת היכולת של פוליטיקאים לעבור את הגדר ולהיכנס לתוך הפוליטיקה.
ירון: נכון, נכון. הביג דאטה היא הצעד האחרון, וה-AI כמובן יהיה, Artificial Intelligence, זה בכלל יהיה בעיה מסובכת.
דניאלה: אסון, אסון.
ירון: וגם חוסר האפשרות האמיתית להבחין בין ריאליה לבין דמיון, בין שקר לבין אמת. אני לא יודע מה יהיה עתידה, זה קשור בעתידה של האנושות כולה, לאו דווקא בעתידה של הפוליטיקה. תחשבי על הדמוקרטיה האתונאית, שנחשבת לדמוקרטיה הראשונה בעולם, המופתית.
דניאלה: כן.
ירון: היו 40 או 50 אלף אזרחים חופשיים, וכולם התכנסו בארנה, ודמוסתנס או מישהו אחר, או פריקלס, אני יודע, עומד ונואם, הקול שלו מגיע לכולם. ואז מגרילים את המשרות, ואת יודעת, אצלם החילופי משרות עשו על פי גורל. זה היה די… יש בזה…
דניאלה: הרבה יותר הגיון.
ירון: היום כבר יש אנשים שחושבים שזה… גם עניין ראוי. עכשיו, נשיא ארצות הברית צריך לדבר עם 350 מיליון אנשים. ראשית כל בשביל זה צריך המון כסף כדי להגיע לכל אחד מהם. מערכות אדירות. עכשיו, מי מממן אותם? בעבר אנשים עשירים היו פונים לפוליטיקה. הפוליטיקה הבריטית בתקופה הוויקטוריאנית - מי יש שם בבית הלורדים? פועלים לא ישבו שם, נשים לא ישבו שם, ישבו שם לורדים. וזה בכל מקום.
עכשיו, גם היום - אתה חייב שיהיה לך מאגר של כסף בשביל לעשות את זה. וזה כמובן מחייב אותך ליצור קשרים עם בעלי כסף, אלא אם כן יש לך רק כסף משלך. זה כמובן מגבלה אדירה, ואינני יודע באמת איך הדמוקרטיות הגדולות במערב יתגברו על הבעיה הזאת, על המכשלה הזאת.
אחר כך יש תכונות, תראי, לנין הגיע בתוך רכבת משוויץ לרוסיה, ועשה מהפכה ובנה אימפריה, כן? ללנין לא היה כסף. סטלין לא היה לו כסף. גם… אבל רוזוולט היה לו. רוזוולט בא ממשפחה אדירה, אדירת נכסים של פוליטיקאים, בתורשה.
אפילו בכנסת שלנו, תראי שחלק ניכר, בלתי פרופורציונלי של פוליטיקאים, הם בנים של פוליטיקאים. או קשורים לפוליטיקאים באופן מסורתי. הם לומדים פוליטיקה מהבית. [דניאלה מהמהמת] תראי, יעל דיין למשל, היא אחת הדוגמאות, כן? אבל יש רבים מאוד כאלה. האבא שלה היה כבר שם, כן?
דניאלה: נכון. בורג.
ירון: אפילו נתניהו.
דניאלה: זה נכון גם עם צבא, זה נכון גם עם משפט, זה נכון גם עם כל דבר.
ירון: נכון, נכון. גם עם רופאי שיניים, גם עם רופאי שיניים וגם עם עורכי דין. כן, בוודאי. אבל האבא של נתניהו, הוא היה פוליטיקאי, אמנם הוא לא עסק בפוליטיקה כמקצוע, אבל הוא היה מקורב, הוא גדל בבית פוליטי.
דניאלה: כן. אבא, אנחנו כבר לקראת סוף התוכנית, ורציתי לשאול אותך אם אתה יכול לתת לי אולי דוגמה לכמה פוליטיקאים שאהבת במיוחד או שחשבת שהם דמויות מופת. מספיק שלושה.
ירון: אני פגשתי את כולם זולת בן גוריון ומשה שרת, שאמנם ראיתיו והכרתיו, אבל לא כראש ממשלה. ועל כל אחד מהם, אני יכול לומר, גם לחלוק להם מחמאות, כי הבחנתי גם בתכונותיהם הנפלאות. למשל, ראיינתי את יצחק שמיר. יצחק שמיר היה אולי ההגון והקשוח והנכון להקרבה מכולם. אני חשבתי, כשהכרתי אותו, שאם הוא היה חי בתחילת המאה הקודמת, בתקופת הסוציאליסטים הרבולוציונרים ברוסיה, והיו עוצרים אותו בחשד שהוא ניסה להתנקש בצאר ניקולאי, [דניאלה צוחקת] לא הייתה לו שום בעיה לבלות את שארית חייו במרתף טחוב, במבצר פֶּטְרוֹפַּבְלוֹבְסקיה, אני יודע, בהשלמה מוחלטת שזה דינו וכך צריך לעשות. הייתה בו קשיחות כזאת ועוצמה אישית.
דניאלה: אבל הוא היה נורא לא כריזמטי ולא אהוד כל כך, הוא לא היה…
ירון: כשהלח"י יצא מהמחתרת, אחרי רצח ברנדוט…
דניאלה: כן.
ירון: הם עשו אסיפה בקולנוע נוגה, ברמת גן, ונאמו שם שלושה אנשים, שלושת המנהיגים של הלח"י, המסורתיים, ואז כולם הצביעו על שמיר ואמרו, הוא היה הרוח של המחתרת.
דניאלה: אבא, אבל שאלתי אותך איזו פוליטיקאי הכי… הערכת, הערצת.
ירון: אז אותו הערצתי. ואת מי הוא אמר לי בראיון שהוא אוהב? את מאו צה טונג.
דניאלה: אה… וואו!
ירון: ואין לו שום בעיה, עיגולדים וכולי.
דניאלה: [צוחקת] הבנתי.
ירון: עכשיו, את אשכול נורא אהבתי. אשכול היה מין יהודי כזה, הוא היה קשוח מאוד בסופו של דבר. תמיד אמרו, חצי תה, חצי קפה, הוא מפקפק וכולי. הוא היה נפלא בגלל שהוא לא יכול היה להשלים משפט אחד שלם בלי שיהיה לו סטיות החוצה שהסיטו אותו לסיפורים.
דניאלה: אוקיי.
ירון: אז נגיד, את שואלת אותי, העיתונאי, את העיתונאית ושואלת, מר אשכול, מהן תוכניותיך לממשלה הבאה? אז הוא אמר, תוכניות, וזה מזכיר לי את הרבי שלמה מוולוז'ין, שהיה נוהג להגיד ביידיש, ואז עובר ליידיש.
דניאלה: זה נורא ואיום. אבא, זה נורא, זה זרם תודעה בלתי נסבל.
ירון: אבל הוא היה מצחיק נורא, הסיפורים היו נפלאים. והיה בזה משהו דובי ומחבק וחכם.
דניאלה: אוקיי, ומהפוליטיקאים העכשוויים?
ירון: אני אגיד לך משהו טוב על נתניהו.
דניאלה: אני נורא נורא אוהבת את…
ירון: אני אגיד לך טוב, משהו על נתניהו.
דניאלה: לא, אני לא מסכימה… טוב.
ירון: אני מאוד חיבבתי אותו כשהוא הגיע לארץ, כפוליטיקאי צעיר, ואני האמנתי בכנות שהאיש הזה שגדל באמריקה, ושלושת אחיו, כולם, התנדבו למעולה שבסיירות שלנו, [דניאלה מהמהמת] והיו מוכנים למות, והוא גם היה קצין בשביל זה. בא מתוך רגשות אמיתיים, כדי… מתחושה אמיתית שהוא רוצה לסייע למולדת. אחר כך מה שקרה לו זה דברים איומים בעיניי, אבל בתחילה… וגם לא אהבתי את ההתנכלות של האליטה.
דניאלה: אני שואלת אותך איזה פוליטיקאי אתה אוהב אז אתה אומר את נתניהו המוקדם? [צוחקת]
ירון: אז אהבתי אותו פעם וחיבבתי אותו פעם, חיבבתי אותו פעם…
דניאלה: אני מאוד אוהבת…
ירון: אני חושב שאת יצחק רבין, אני חושב שאת יצחק רבין, אחרי הסתייגות מסוימת, מהצחיחות שלו, מהעילגות שלו, שהפריע לי כמי שאוהב מילים, יותר מדי אוהב מילים, אני, אני מתכוון, אז קצת הכביד עליי היובשנות שלו, המעשיות שלו. אבל היום, במרחק, בפרספקטיבה, אני חושב שאני מאוד אוהב את היושר שלו, את אומץ הלב שלו. את ה… באמת, את ה… דווקא את הצחיחות הזאת, את המעשיות שלו.
דניאלה: אבל שאלתי אותך על פוליטיקאים… עכשיו, של היום.
ירון: של היום? אני אוהב.
דניאלה: מעריך, חושב שהוא פוליטיקאי טוב. אני למשל חושבת שמנסור עבאס עשה מהפכה מדהימה והוא פוליטיקאי ממש, מוכשר בצורה בלתי רגילה.
ירון: כן, אני חושב שהוא מנהיג אמיתי.
דניאלה: מנהיג אמיתי.
ירון: והוא יכול היה לעשות מהפכה כאן, ביחס של הציבור היהודי למיעוט הערבי.
דניאלה: לגמרי.
ירון: הוא כמעט עשה את זה, אבל אנחנו שמוקים, היהודים.
דניאלה: טוב, עוד שאלה אחרונה, לסיום. אם היית שר, אוקיי? איזה שר היית רוצה להיות? אתה גם יכול להמציא לעצמך משרד. [צוחקת]
ירון: איזה שר הייתי רוצה להיות?
דניאלה: איזה שר בוער לך להיות?
ירון: אני חושב שראש ממשלה.
דניאלה: [צוחקת] קיסר, למה אתה ראש ממשלה?
ירון: לא, לא, ראש ממשלה.
דניאלה: ראש ממשלה. אני הייתי רוצה להיות השרה לענייני ליטוף, ליטוף חיות.
ירון: ליטוף? כן.
דניאלה: משהו בתחום…
ירון: מה כולל התפקיד, מה המשימות?
דניאלה: הוא כולל לשכנע אנשים שכל מה שהם צריכים לעשות, זה שאיזשהו גוש פרווה יישב עליהם. משהו יותר רציני? סביבה.
ירון: כן, זה מה שהיית צריכה לעשות.
דניאלה: נכון?
ירון: כן, ואני חושב שהיית עושה את זה מצוין, דרך אגב.
דניאלה: יופי, אז בוא נסיים.
ירון: יש לך גם לב וגם שכל. וגם אבא שייעץ לך איך לעשות דברים.
דניאלה: בתור ראש ממשלה, וגם היה לי עם מי לדבר.
ירון: נכון.
דניאלה: עם ראש ממשלה קשוב. [צוחקת]
ירון: בקיצור, שנינו יכולים להיות… כן.
דניאלה: או-קיי, בסדר. טוב, אז אנחנו נסיים בשירו של יצחק לאור, שנקרא "זיכרון שלושה מתים", שזה שיר נורא מעניין, כי הוא בוחן את חילופי הכיסאות בממשלה דרך שלושה אובדנים פרטיים של המשורר.
ניפרד מהמאזינות ומהמאזינים שלנו, ניפרד ממאיה קוסובר, העורכת שלנו, נזכיר שאפשר למצוא אותנו בכל היישומונים, וגם כמובן בפרק הבא.
[מוזיקת סיום]
ירון: [מקריא]
"כְּשֶעוֹדֵד סֶגַל נֶהֱרַג הָיָה שַׂר הַתַּעֲשִׂיָּה אַלּוּף
פִּקּוּד הַדָּרוֹם וְשַׂר הַבִּטָּחוֹן הָיָה שַׁגְרִיר
בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וְשַׂר הַמִּשְטָרָה הָיָה רַמַטְכַּ”ל
וּכְשֶׁאֲמַצְיָה נֶהֱרַג הָיָה שַׂר הַתַּעֲשִׂיָּה,
שֶׁהָיָה אַלּוּף הַפִּקּוּד, כְּשֶסֶּגַל נֶהֱרַג, שַׂר
הַבִּטָּחוֹן וְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה הָיָה שַׂר הַחוּץ וְשַׂר
הַחוּץ הָיָה שַׁגְרִיר בְּאַרְהַ”ב וְשַׂר הַבִּטָּחוֹן הָיָה
חָבֵר בְּוַעֲדַת חוּץ וּבִטָּחוֹן וּכְשֶׁלִּינָה חַסַן
נַבּוּלְסִי נֶהֶרְגָה הָיָה שַׂר הַבִּטָּחוֹן, שֶׁהָיָה לִפְנֵי
כֵן שַׁגְרִיר, רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה וְשַׂר הַאוֹצָר הָיָה
שַׂר הַבִּטָּחוֹן ושַׂר הַתַּעֲשִׂיָּה שֶׁאַחַר כָּךְ הָיָה
שַׂר הַבִּטָּחוֹן הָיָה חֲבֵר וַעֲדַת חוּץ
וּבִטָּחוֹן יַחַד עִם שַׂר הַחוּץ דְּהַיּוֹם"
[חסות]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comments