פחד הוא אחד הרגשות היותר מאתגרים עבור רובנו ולפעמים יש לו תפקיד משמעותי ומכריע בכך שאנחנו מרגישים תקועים בחיים שלנו ובמערכות היחסים שלנו. בפרק 10 של הפודקאסט "טיפול זוגי" אנחנו ננסה לפרק את מרכיבי הפחד ולהבין את כל הגורמים שלו.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/06/2020.
לא מזמן דיברתי עם חברה רווקה שלי שאמרה לי שהיא לא מתכוונת לחכות בפאסיביות יותר כפי שלימדו אותנו הנשים לנהוג ובפעם הבאה שהיא תראה גבר שמוצא חן בעיניה במקום להסיט מבט או לחייך בביישנות שזה הכי הרבה שהיא העזה לעשות עד עכשיו היא הולכת להגיד לו שהיא היתה רוצה להכיר אותו יותר טוב ולשאול אותו אם הוא רוצה להיפגש לקפה. ולא להסתתר מאחורי מסך אלא ממש פנים מול פנים
היא הסתכלה עלי ואמרה "זה בטח לא יצליח לי" "אף אחד לא יסכים, אני בטוחה" "אני בטוחה שאכשל"
ואמרתי לה בחיוך גדול: "כן, את צודקת, זה די בטוח שלא תצליחי, שלא כולם ירצו, שתכשלי. ואת יודעת מה אני מאחלת לך שתכשלי,
היא הסתכלה עלי במבט של fuck the what זה לא מה שרציתי לשמוע.... שאלתי אותה, בסולם של 1-10 כמה מוטיבציה את מרגישה?
והיא ענתה 9
ואני המשכתי כן, אני מאחלת לך לחוות דחיה ועוד דחיה עד שתהיי כל כך מיומנת בזה, שריר הדחיה שלך כל כך יתפתח ויתחזק שתהפכי לכל כך מיומנת בפניות לגברים כל כך ערה לדקויות שתהפכי למומחית, שתסמיקי מבושה ומבוכה כל כך הרבה פעמים שזה רק ידרבן אותך לנסות לפנות לכל מי שתרצי. בעקבות הניסוי הזה אולי תרגישי פתאום אומץ להיכנס לחנות שאת תמיד נכנסת אליה ויוצאת מיד בגלל המבט המתנשא והסנובי של המוכרים שם שגורמים לך להרגיש שזה לא מקומך, אולי תרגישי יותר בטחון לדבר עם הבוס שלך על העלאה סוף סוף ואולי יהיה לך קל יותר להגיד לאמא שלך שאת לא צריכה שהיא תשלח כתבות על דיאטה יותר. מי יודע לאן הניסוי הזה יכול להוביל אולי זה יחזק אותך ואת הבטחון העצמי ויפתח אותך
לאפשרויות וכיוונים חדשים, מגוונים ומסעירים. ואולי לא אבל רק מעצם העובדה שניסית ועשית משהו שבאמת רצית לעשות תרגישי טוב עם עצמך אז נכון, החלק של התגברות על הפחד, החלק של המבוכה, החלק של הדחיה מורט עצבים, מאתגר ולפעמים אפילו מעורר חרדה בלתי נסבלת.
אך אם אני יודעת משהו על משהו זה שבכל פעם שאנשים מנסים ונכשלים מתגברים מנסים שוב נופלים על התחת ושוב קמים הם מתפתחים והופכים לרגישים יותר, מכווננים יותר ומלאי כוונה. כי כשאנחנו באמת רוצים משהו אנחנו חושבים על דרכים יצירתיות להשיג אותו, חושבים איך לשפר את עצמנו, איך להיות יותר טובים, איך לנסות בדרך חדשה כדי להצליח. עכשיו אני האחרונה שתגיד לכם שתמיד בסוף מגיעים ליעד הנכסף והכל מסתדר ממש לא אבל כשפועלים לקראת מטרה שהיא משמעותית עבורנו משהו בתוכנו קורה שגורם לנו להיות גדולים יותר ולחיים שלנו להיות משמעותיים יותר.
פחד הוא אחד הרגשות היותר מאתגרים עבור רובנו ולפעמים יש לו תפקיד משמעותי ומכריע בכך שאנחנו מרגישים תקועים בחיים שלנו ובמערכות היחסים שלנו. בפרק הזה אנחנו ננסה לפרק את מרכיבי הפחד ולהבין את כל הגורמים שלו.
פחד הוא לא משהו שיש לכבוש או להעלים במקום זה אנחנו צריכים להקשיב למסר שלו, רובנו משתמשים בפחד כתמרור עצור שמורה לנו סכנה אל תכנסי אבל אולי יהיה עלינו לפרק את המסר הזה ולשאול את עצמנו מה באמת הטבע של הפחד הזה האם הוא קשור לעבר או להווה האם הוא אמיתי או דמיוני האם אני מרגישה פחד כי אני עומדת להיכנס לשטח לא מוכר או בגלל שאני עומדת לעשות משהו ממש טיפשי? לפעמים אנחנו מרגישים פחד כי תת המודע שלנו מנסה להודיע לנו שאנחנו לא איפה שאנחנו צריכים להיות, סטינו מהמסלול שלנו אולי אנחנו לא אמורים לקחת את התפקיד שהציעו לנו, להתחתן או להתגרש מהאדם הזה לפעמים פחד הוא מגן חכם עבורנו שעלינו לכבד ועם זאת אם פחד תמיד היה בא להגן עלינו ותמיד היה לגיטימי להקשיב לו יכול להיות שלא היינו מגיעים לתור לרופא, מדברים כשאנחנו מרגישים תשוקה לנושא מסוים, או עוזבים מערכת יחסים שהגיעה למבוי סתום.
החרדה שאת מרגישה כשאת חושבת להתעמת עם בן הזוג שלך יכולה להסתיר אימה ישנה של להגיד את דעתך לאבא שלך כשהיית ילדה. בהירות והבנה טובה יותר של החרדה שלך תעזור לך לדבר בצורה ישירה יותר עם בן זוגך
פחד הוא מסר, לפעמים עוזר, לפעמים לא אבל לרוב מכיל מידע חשוב על האמונות שלנו, הצרכים שלנו, ומע' היחסים שלנו עם העולם סביבנו.
העידן שאנחנו חיים בו היום הוא הכי בטוח ומוגן בהיסטוריה האנושית הרבה פחות מלחמות, מתקפות טרור, אירועי ירי ואלימות. אבל אנחנו חיים בעולם קטן מאי פעם שבו חדשות עוברות במהירות האור וכשאי אפשר לעבור 5 דקות בלי להיחשף לכל כך הרבה כתבות, דיווחים, תכניות, פוסטים שמספרים לנו על כל ארוע אכזרי, על כל חוסר צדק, על כל עוולה, אטימות ותאונות איומות אנחנו נוטים לחשוב שהעולם הוא אכזר ונורא. יובל נוח הררי אמר שאנחנו צריכים יותר לפחד ממקדונלדס וקוקה-קולה, מאשר כל דבר אחר כשזה מגיע לאיום על חיינו. ועדיין אנחנו חיים בעידן שבו יותר ויותר אנשים מתמודדים עם חרדה, אפשר לראות את זה בכמות התרופות מרשם נגד חרדה שניתנות לאנשים. כשאני נתקפת אימה מהאכזריות שיש בעולם הזה אני נזכרת בנוסחא של דניאל גולמן, אולי היא תוכל לעזור גם לכם. דניאל גולמן (מחבר הספרים הנהדרים אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה חברתית) אומר שאם נחלק את כמות הארועים האכזריים והאיומים בכמות בני האדם בעולם נגדלה תמיד שהמכנה גדול הרבה יותר מהמונה. אם כל אדם כשנצא לרחוב יהיה רוצח או אנס או שודד אז החלק במכנה יגדל אבל זה לא המצב נכון, רוב האנשים לא מהווים איום ממשי כרגע עלינו כשאנחנו יוצאים לרחוב ורובנו מרגישים די בטוחים לצאת מהבית.
העניין הוא שכל החרדה הזאת שרובנו מרגישים בימינו גורמת לכך שהרבה פעמים אנחנו מחליטים החלטות מתוך פחד יותר מאשר מתוך מחשבה בהירה אנחנו חייבים לעצמנו להבין את החרדה שלנו כדי שהיא לא תצא החוצה בדרכים מכאיבות.
יש אנשים שכל כך הרחיקו את עצמם מתחושת חרדה ופחד, הם חושבים שהם לא חלק מחייהם ולא נוגעים בהם אבל כשיורדים לפרטים ומקלפים את השכבות כפי שקורה בטיפול למשל, זה חלק מהעניין פתאום מתגלה שהם פשוט נמנעים. אנחנו לא נדע אם אנחנו מפחדים מהצלחה, מכשלון, מדחיה, מביקורת, מקונפליקט, מתחרות, מאינטימיות אם אנחנו נמנעים מראש מכל הדברים האלה. אם אנחנו לא מעמידים את המסוגלות שלנו למבחן, אם אנחנו לא לוקחים סיכונים או אתגרים.
כשעשיתי תואר בפסיכולוגיה אחד המרצים הגדיר יפה את ההבדל בין פחד לבין חרדה אם יש פה עכשיו נחש בחדר ואני אפחד זה פחד אם אין שום סימן לנחש בחדר ואני עדיין סורקת כל חדר שאני נכנסת אליו ופוחדת מנחשים שאינם בנמצא זאת חרדה.
הנוירוביולוגיה של פחד שונה מהניורוביולוגיה של חרדה איך שאנחנו מרגישים כשפורץ מצמיד לנו סכין לצוואר זה פחד. לעומת זאת תחושת הפרפרים בבטן, בחילה, סחרור שאנחנו מרגישים לפני שאנחנו צריכים לעשות שיחת טלפון חשובה זו חרדה. תחושה כרונית של דאגה או מתח מוגדרת גם כחרדה. מה שחשוב זה איך אנחנו מתמודדים
ככל שנוכל להסתכל לרגשות האלה בעיניים, מתוך סבלנות וסקרנות וככל שנלמד לזהות את חכמתם אחיזתם עלינו לא תהיה חזקה כל כך.
פעולה היא חשובה - לפעמים הדרך היחידה להתגבר על פחד היא היכולת לפעול, כשאנחנו נמנעים ממה שאנחנו מפחדים החרדות שלנו עולות עם הזמן. להצליח ע"י כשלון אם את מפחדת מכשלון זה בהכרח מצריך עוד ועוד התנסויות בכשלון, להסתכן להרגיש מגוחכים רובנו כ"כ מפחדים מבושה שאנחנו בורחים מלקיחת סיכונים בריאים שטומנים בחובם גם אפשרויות עבורנו. אז אני מציעה להזמין את הפחד לביקור- כשאתם מזמינים אורח לבקר אתם יותר מוכנים למה שיקרה. ודבר אחרון מוטיבציה חשובה אם אתם לא לפחות 6 או 7 בסולם המוטיבציה יכול להיות שתצטרכו להרגיש כאב גדול יותר לפני שתפעלו ולכל הפחות תצטרכו להרגיש את ההשפעות השליליות של לא לפעול. החברה שלי מהסיפור בהתחלה אתם זוכרים אמרה שהמוטיבציה שלה עומדת על 9 ולכן עודדתי אותה ללכת על זה. הלוואי שיכולתי לספר לכם שעכשיו היא בזוגיות מאושרת אבל זה קרה רק לפני חודש ואנחנו רק בעיצומו של הניסוי. מבטיחה לעדכן, אם זה מעניין אתכם כמובן.
אף אחד לא נהנה לקבל דחיה, זה כואב מאד וכשאנחנו תופסים דחיה כהוכחה לחוסר יכלת שלנו אנחנו נתקשה לאפשר לעצמנו להראות את מי שאנחנו באמת. הפחד מדחיה הוא הרבה יותר קשה כשהוא מתחבר לאמונה שלנו שאנחנו פחות טובים מאחרים או מהדמות שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להקרין כלפי חוץ. זה לא רק שדחו אותי זה בגלל שאני משעממת וגרועה ככה תמיד הייתי וככה תמיד אהיה, אפשר גם להאמין שהאדם שדוחה הוא אוטומטית נשגב יותר מהאדם שנדחה. למרות שלפעמים זה בדיוק הפוך, דחיה יכולה להעיד על חוסר ביטחון ופחד של האדם שדוחה יותר מאשר האדם שנדחה.
ככל שנתבגר ונבין שדחיה היא חלק מהחוויה האנושית והיא מה שנחווה שוב ושוב אם נבחר לנסות ולחשוף את עצמנו. הדרך היחידה להימנע מדחיה היא לשבת בפינה, בשקט ולא לקחת שום סיכונים. אם נבחר לחיות באומץ בהכרח נחווה דחיה ואנחנו נשרוד כדי לקבל עוד.
יש מקרים רבים שבהם הפחד מאד ממשי עבורי ובכל זאת אני מחליטה לעשות את הדבר שאני כל כך מפחדת ממנו ומצאתי שעם כל פעם שאני מתמודדת עם הפחד זה נהיה יותר ויותר קל, זה קורה לי עם מעליות, זה קורה לי כשאני צריכה להתעמת עם אנשים ולעשות שיחות קשות, זה קורה לי עם טיסות וזה קורה לי עם מקומות סגורים.
ועדיין יש דברים שאני עדיין נמנעת מהם פשוט כי הם לא מספיק חשובים לי כמו צלילה, פחד גבהים ושייט. כמעט כל דבר שקשור לים אני אעדיף להימנע ואם זה היה מספיק כואב לי כנראה שהייתי עובדת על עצמי כדי להתגבר על זה כמו במקרה של טיסות הכאב לא לטוס ולהכיר את העולם ולראות מקומות חדשים ולפגוש תרבויות חדשות היה גדול יותר מהפחד מהטיסה עצמה ולכן אילצתי את עצמי להתמודד עם הפחד הזה. עם כל טיסה קיבלתי יותר ביטחון וזה קרה דרך ניסיון ולא דרך היגיון. לו הפחד שלי היה הופך לפוביה קשה הייתי מנסה טיפולים שונים ותרופות כדי להתגבר פוביה אמיתית מתבטאת בלב פועם בחוזקה, קשיי נשימה, הזעה וצורך בלתי נשלט להימלט מהסיטואציה ולפעמים פחד ממוות, פוביה גורמת לסבל עצום, היא מונעת מכוח נוירולוגי שלא מגיב לעצה כמו anyway it do and fear the feel או להקשיב לקול ההיגיון שסטטיסטית טיסות הן הדרך הבטוחה ביותר לנוע. הרבה פעמים אנשים משתמשים בצורה חופשיה מדי במילה פוביה אם אתה מסוגל לעלות למטוס כנראה שאין לך פוביה. למזלנו אפשר לטפל בפוביה אבל להמשיך להמנע לא יהיה יעיל, מחקרים מראים שככל שאנשים ימנעו כך המוח שלהם ילמד להאמין יותר לכך שיש פה איום ממשי. אם אתם לא פובים אבל יש לכם פחד, הימנעות היא גם לא פתרון מוצלח תצטרכו נסיון עם הפחד שלכם אבל רק אתם תוכלו לשפוט מה תוכלו לקחת על עצמכם.
כמטפלת אני רואה את זה כל יום אנשים מתמודדים עם הפחד משינוי והרצון העז שלהם בשינוי. מצד אחד אנחנו פוחדים פחד מוות משינוי מצד שני אין שום צורת חיים אחרת בטבע שלאורך היסטוריה ארוכה של מיליוני שנים הוכיחה את עצמה כעמידה בפני שינוי יותר מכל שאר צורות החיים בטבע. כל המהות של הטבע היא שינוי, העולם כל הזמן משתנה וגם אנחנו רוצים לשנות רוצים להגיע ליותר, למתוח את הגבולות של מה שאפשרי עבורנו, שיהיה לנו טוב יותר, נעים יותר, משמעותי יותר. אלה באמת שני דברים שכל כך מזקקים את המהות האנושית ולעולם לא ישתנו הפחד משינוי והרצון לשינוי. שניהם הכרחיים לשביעות הרצון שלנו ולהתמדה של מערכות היחסים שלנו. כולנו זזים קדימה ואחורה בין הרצון שלנו ללמוד, להסתכן, להתנסות, ולגדול לבין החרדה שלנו לעשות זאת. שינוי מביא עמו אבדן גם אם זה שינוי שאנחנו באמת באמת רוצים לעשות.
אנחנו מרגישים בטוחים ומקורקעים בזכות האנשים שבחיינו, בזכות היציבות של חיינו זה לא רק היכולת לשינוי אלא גם היכולת להתנגד לשינוי שמייצבת את תחושת הזהות שלנו, ההמשכיות שלנו עם העבר שלנו, והחיבור שלנו עם אחרים. לכל אחד יש חרדה
במידה מסוימת ליצירת שינוי כולל שינוי שמגיע עם למידה חדשה. זה מובן שיש לנו חרדה לגבי למידה חדשה כי כולנו מפחדים מכשלון וכולנו מפחדים מהאתגר
בלהתמודד עם המגבלות של עצמנו אנחנו פוחדים ליפול על התחת ואנחנו גם פוחדים להגיע רחוק מדי, מה אם נצליח? מה אם ההרגלים החדשים שלנו יערערו על הדרך הנוחה והמוכרת שלנו? מה אם למידה חדשה תחזיר אותנו לנקודת ההתחלה? איך
נצליח לשמור על מע' היחסים עם מי שאנחנו אוהבים אם אנחנו הופכים להיות שונים מהם יותר מדי? מה אם למידה חדשה מאתגרת אמונות ישנות שמעגנות אותנו ושומרות עלינו קרובים לאנשים שחשובים לנו? אנו עלולים להשאיר את עצמנו מאחור בלי להתכוון. אנחנו עלולים להימנע משינוי בגלל הנאמנות הלא מודעת שלנו לשמור על הדברים כפי שהם.
כמטפלת אני עוזרת לאנשים לעשות שינוי שכזה בחייהם קל יותר והרבה פחות מעורר חרדה לעשות מה שעשינו עד עכשיו בד"כ אנחנו נותנים לעצמנו סיבות למה אנחנו לא יכולים לעשות משהו אחרת או למה לא כדאי אפילו לנסות. זה רק אחרי שאנחנו עושים
שינוי שאנחנו מתמודדים עם החרדה שלנו ושל אחרים שהשינוי מעורר. החרדה שמתלווה לשינוי אישי מתחילה רק כשאת עושה את הצעד הראשון של לומר, לשאול, לעשות או לבקש משהו אחר שמאיים על הסטטוס קוו. ואז האדם האחר מתוך החרדה שלו יעשה תגובה נגדית בניסיון להשיב את הדפוס הקודם ואותך כפי שהיית לפני.
כדי להתמודד עם הפחד דרושה סקרנות ואומץ אם הסקרנות שלי טיפה יותר גבוהה מהפחד שלי אני אגייס את האומץ בתוכי לחקור ולהתנסות במה שמפחיד אותי. מהו אומץ? בעולם מוצף בדמויות אקשן וגיבורי על אנחנו עלולים לטעות לחשוב שאומץ הוא היעדר של פחד בעוד שאומץ, בעיני זו היכולת לדבר, לחשוב ולפעול
למרות הבושה והפחד שלנו. אני מזמינה אתכם לחשוב על האופן שבו אתם מגדירים אומץ בחיים שלכם. ואיך תוכלו לתרגל יותר ממנו. כל דבר בעולם שבאמת שווה משהו מצריך תירגול אומץ הוא לא יוצא דופן.
אומץ מאלץ אותנו לפעול כשאנחנו כן פוחדים או חשים אי נוחות כולנו אמיצים בדרכים מסוימות ולא באחרות יש אינספור של דרכים בהן אדם יכול לנהוג באומץ או לא לנהוג באומץ. אני פוגשת אנשים אמיצים כל יום, אנשים שלוקחים החלטות אמיצות ומשנים קריירה בגיל ,50 אנשים שאוזרים אומץ לדבר בכנות עם ההורים שלהם על מה שמפריע להם, אנשים שמנהלים מחלה נפשית, אנשים שחוו בגידה ובאומץ מתמודדים יחד בהבנה, הקשבה ובניה מחדש של מערכת היחסים שלהם מתוך ההריסות, אנשים שמחליטים לחשוב ולחיות בשביל עצמם ולא לפי הציפיות של אחרים מהם, אומץ מגיע בדרכים שונות ומגוונות
ונראה לי שאומץ זה מקום טוב לסיים פרק על פחד. תהיו אמיצים ותכתבו לי מה חשבתם.
תודה רבה לכם שאתם עדיין איתי בהרפתקאה מקווה שתצטרפו גם לפרק הבא
אוהבת מאד
שרון
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Comentários