נמאס לכם כבר מפרקים על נושאים קיומיים כמו קפיטליזם ופצצות אטום? מוזמנים לגמוע את פרק 18 הקליל – הפרק על האלכוהול! בפרק 18 נדבר על מה זה אלכוהול מבחינה כימית (אתנול) ועל הצדדים הפיזיולוגיים/ביולוגיים של הסם הכי נפוץ בעולם. כמו כן, נדבר על ההיסטוריה של האלכוהול ובאופן ספציפי ניגע בהיסטוריה של הבירה והיין ובתקופות יובש. בסוף הפרק אדבר בקצרה על צריכת אלכוהול אצל בעלי חיים. נושאים שיעלו בפרק: כהל, שתייה לשוכרה, אלכוהוליזם, שמרים, האדם הקדמון, בירה, יין, איילים שוודיים וחדף עצים מכחולי.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 21/11/2020.
שלום לכל המאזינים, אני יובל שדה ואתם מאזינים לעוד פרק של "חור בהשכלה".
שלום לכולם. אני רוצה להגיד מראש שאני קצת מצונן כשאני מקליט את הפרק הזה, אז יכול להיות שאיכות הסאונד וההקלטה לא תהיה טובות כמו תמיד, וגם שהפרק הזה יהיה קצת יותר קצר מכרגיל. יהיה בו שני חלקים ובונוס, ולא שלושה חלקים. ואני מצר על כך, אבל זה המציאות, לפעמים אנשים חולים, ולפחות זה לא קורונה. זו גם איזושהי נחמה.
ועכשיו בואו נתחיל.
בפרק הזה נדבר על משהו שהוא לא כל כך שנוי במחלוקת, אלא שהוא די מיינסטרימי, אבל עדיין אנשים מתייחסים אליו בשתי צורות. הרוב הגדול של האנשים מתייחס לאלכוהול בתור משהו די נחמד. בסופו של דבר אנשים שותים אלכוהול על בסיס יום-יומי, זה גורם להם לחייך ולשמוח באירועים חברתיים, או לבד. וזה משהו שהוא די יום-יומי, כמו שאמרתי כבר קודם. מצד שני, יש אנשים שמסתכלים על אלכוהול בצורה שונה לחלוטין. הם יגידו שזה סם מסוכן, כי אלכוהול הוא באמת סם מסוכן. שהוא לא רק מסוכן, הוא גם סם ממכר, והרבה מאוד אנשים איבדו את חייהם בגלל אלכוהול או בגלל אנשים אחרים שצרכו אלכוהול, נגיד, ונהגו. מעבר לכך אני רוצה להגיד גם שהתפיסה בישראל כלפי אלכוהול השתנתה מאוד בשנים האחרונות. בתקופה שההורים שלי היו צעירים, זה לא היה כל כך מקובל לשתות, בטח לא לשתות עד לשוכרה. ואילו היום מסתכלים על הדברים האלה אחרת. בקיצור, זה דבר שהוא מאוד נזיל.
טוב, בסדר, אז על מה נדבר בפרק הזה? בחלק הראשון של הפרק נדבר על הכימיה של האלכוהול, זאת אומרת נסביר מה זה בעצם אלכוהול ומה זה עושה לגוף שלנו, ולמה זה ממכר וכל מיני דברים כאלה. בחלק השני של הפרק אני אדבר על ההיסטוריה של צריכת האלכוהול בעולם, ובכמה דקות האחרונות של הפרק נדבר על צריכת אלכוהול אצל בעלי חיים.
יאללה, הולך להיות פרק מגניב, בואו נתחיל.
לפני שאנחנו מדברים על כל מיני דברים כמו וודקות ושיכורים ואלכוהוליזם ואנא-אערף, כדאי שנדבר על אלכוהול, על מה זה הדבר הזה. וכשאנחנו מדברים על אלכוהול אנחנו מדברים על התרכובת הכימית אתנול. אז מה זה אתנול? אתנול זה סוג של כוהל. רגע, כוהל ואלכוהול זה לא אותו דבר? לא. אלכוהול הוא סוג של כוהל. בואו נדבר על מה זה כוהל, כי כנראה צריך להבין גם את זה. כוהל, או כהלים ברבים, זו קבוצה של תרכובות אורגניות, זאת אומרת מבוססות פחמן, שמכילות תמיד בתוכן גם הידרוקסיל, זאת אומרת מימן וחמצן. בקיצור, תרכובות שמבוססות על פחמן, מימן וחמצן.
ישנם אלפי סוגים שונים של תרכובות כוהל. בין היתר יש את המתנול שמשמש גם כדלק, את האתנול שכבר אמרנו שהוא אלכוהול, ואת המנטול שאנחנו מכירים אותו בתור הדבר הזה שעושה את הטעם המיוחד של המנטה. הרבה מתרכובות הכוהל השונות יחסית דומות זו לזו, ולכן יש מקרים ש, לצורך העניין, מנסים ליצור אלכוהול, שזה אתנול, ובטעות יוצרים מתנול, שזה תרכובת כוהל יותר פשוטה. הבעיה עם הכוהל הזה זה שהוא מאוד רעיל לאדם, והרבה פעמים הרעלת אלכוהול מייצור ביתי מבוססת על זה, על זה שייצרו בטעות מתנול ולא אתנול.
ועכשיו נזנח את קבוצת הכוהל הכללית, ונדבר על הכוהל שאנחנו רוצים לדבר עליו, על האלכוהול, אתנול.
טוב, אז, ממה עשוי אתנול? ממה מורכב אלכוהול? אלכוהול מורכב ממולקולה שהנוסחה שלה היא C2H6O, או בעברית שני אטומי פחמן, שישה אטומי מימן ואטום חמצן אחד. ואיך קורה התהליך הזה בטבע, האם כל האטומים האלה במקרה נפגשים באופן אקראי ונוצרת מולקולת אלכוהול? לא, זה לא עובד ככה. אלכוהול הוא תוצר לוואי של פעולה שנקראת תסיסה. פעולה שמבוצעת על ידי חיידקים מסוימים ופטריות מסוימות.
התהליך של התסיסה הוא תהליך באמת מאוד מאוד מורכב, ואני לא הולך להיכנס לכל הדקויות הכימיות והביולוגיות שלו, אני אגיד שזה סוג של תהליך שמזכיר במידה מסוימת נשימה, זה תהליך ייצור אנרגיה, שבסופו אותם חיידקים ופטריות שביצעו את התסיסה פולטים החוצה אתנול. אחת הפטריות הכי מפורסמות שמבצעת את התהליך הזה של התסיסה נקראת שמר האפייה, או בעגה העממית, שמרים.
בתהליך התסיסה לא רק נפלט אלכוהול, אלא גם עוד חומר שנקרא פחמן דו-חמצני. והאמת שאפשר לחשוב על זה גם שזה די הגיוני, כי הרבה ממשקאות האלכוהול הם גם משקאות מוגזים, משקאות שמכילים פחמן דו-חמצני. אם אנחנו רוצים קצת להתחכם, אז אפשר להגיד שהאדם יודע לייצר היום אלכוהול גם בצורה מלאכותית, סינטטית, שלא מצריכה את כל תהליך התסיסה הזה, אבל לרוב כשאנחנו מדברים על אלכוהול, לפחות אלכוהול ברמת השתייה, אנחנו מדברים על אלכוהול שנוצר בצורה הזאת, של תסיסה.
רגע, אני אמרתי עכשיו שכשמדברים על אלכוהול בהקשר של שתייה. מתי מדברים על אלכוהול בהקשר אחר?
אז מסתבר שמלבד לשתות אותו, אפשר להשתמש באתנול בתור דלק. ובמדינות רבות מוהלים בנזין עם מתנול. לדוגמא בברזיל משתמשים בדלק שמכיל לפחות 25 אחוז אתנול כשהם מתדלקים את הרכב. למה לעשות כזה דבר? קודם כל, אתנול נחשב לדלק פחות מזהם מבנזין, ודבר שני זה דלק שאפשר לייצר אותו יותר בקלות. לא צריך למצוא נפט, אלא אפשר לגדל שדה תירס, או כמעט כל גידול אחר, ואפשר לייצר ממנו אתנול. זאת אומרת שבניגוד לנפט מדובר באנרגיה מתחדשת. אז למה לא כולם עוברים עכשיו לאתנול במקום לבנזין? בגלל שזה דלק פחות יעיל. הוא דלק פחות טוב. הרכב שלכם יסע פחות קילומטרז' אם אתם תדלקו עם אתנול.
טוב, אז לתדלק רכבים עם אלכוהול זה טוב ויפה, אבל לא לשם כך התכנסו. בואו נדבר על אלכוהול כמשקה. או יותר נכון כסם פסיכו-אקטיבי. ועכשיו ניישר קו ונדבר על ההשפעות קצרות הטווח של אלכוהול. זאת אומרת, שכרות.
אני אתאר את זה למרות שאני מניח שכמעט כולכם שתיתם אלכוהול, אולי מעט מהמאזינים שלי שהם קטינים או מוסלמים לא שתו, אבל כנראה שהרוב המוחלט כן. בכל מקרה בואו נתאר רגע את ההשפעות של אלכוהול לפי הספר.
כששותים כמות יחסית קטנה של אלכוהול, אז חלק מהתופעות כוללות חברתיות ועלייה בביטחון העצמי, או לחילופין ירידה בעכבות. כאשר זה מלווה לרוב עם ירידה בריכוז וירידה בקואורדינציה. כשמגבירים קצת יותר את המינון של האלכוהול אז זה יכול להוביל לכל מיני דברים. אצל כל האנשים נראה דברים כמו ירידה בכושר השיפוט וקהות חושים, ואצל חלק מהאנשים נראה עייפות, ואילו אצל אנשים אחרים דווקא נטייה לאגרסיה. שלב זה יכול לכלול גם בלבול, בחילות והקאות וסחרחורות. שתיית אלכוהול בכמות קיצונית תוביל לבריחת שתן, ירידה בקצב הלב, לאמנזיה, להקאות שעלולות לגרום למוות וגם לקומה.
אוקיי, הבנו, איך מודדים כמה זה הרבה אלכוהול וכמה זה מעט אלכוהול? אז המדד המקובל הוא אחוז האלכוהול בדם. נגיד השלב השמח, האופורי, של האלכוהול הוא בדרך כלל קורה עד לנקודה של 0.12 אחוז אלכוהול בדם. ואם שתיתם כמות כזאת של אלכוהול שיש לכם בדם משהו כמו 0.3 או 0.4 אחוז אלכוהול בדם, אז אתם בסכנה מאוד גדולה.
אבל עכשיו אתם תגידו לי, יובל, מה אתה מדבר איתנו באחוזים בדם? אנחנו לא מבינים בזה כלום. דבר איתנו בכמות של שתייה, זאת אומרת בשוטים, בבירות, בדברים כאלה. הבעיה שאי אפשר ממש לדבר במונחים האלה, בגלל שזה מאוד אינדיבידואלי. נגיד נשים יותר רגישות מאשר גברים לאלכוהול. ולא, זה לא רק בגלל הבדלי המשקל, אלא בגלל הבדלים פיזיולוגיים וביולוגיים של ממש. נגיד לנשים חסר יותר את האנזים של פירוק האלכוהול בגוף, ויש להן אחוז שומן יותר גבוה מאשר גברים, דבר המוביל לספיגת אלכוהול פחות טובה. עוד דברים שרלוונטיים זה כל מה שקשור למשקל גוף, שכבר ציינתי קודם, וגם אם שתיתם את האלכוהול על בטן ריקה או על בטן מלאה. וכמו שדודו טסה אמר, בסוף מתרגלים להכל. ולכן שתיין מנוסה יושפע פחות מאלכוהול מאשר שתיין לא מנוסה. To make a long story short, אי אפשר לדבר במונחים של השפעה של כוס בירה אחת או השפעה של שלוש כוסות בירה. זה מאוד תלוי בבן אדם ששותה את המשקה.
אוקיי, מגניב, תיארתי את ההשפעות קצרות הטווח של אלכוהול, אבל אתם מאזינים קשובים, ואתם יודעים להגיד לי, יובל, אתה אמרת שבחלק הזה נדבר על מדע, על כימיה, אז תתאר לנו למה זה קורה.
אוקיי, אין בעיה. אני מתאר. כשאנחנו שותים אלכוהול הוא נכנס לנו מהפה ועובר לקיבה ומשם למעיים. במעיים האלכוהול נספג ונכנס בעצם למערכת הדם. עכשיו, המולקולה של האלכוהול, האתנול, היא מולקולה מאוד קטנה באופן יחסי. ולכן היא עוברת בקלות בגוף, וממחזור הדם היא מגיעה לכמעט כל האיזורים, כולל המוח. טוב, אז יש לנו אלכוהול שבעצם מפוזר בכל הגוף, וההשפעה שלו היא דיכוי של מערכת העצבים. דיכוי מערכת העצבים היא מה שגורם לנו להיות קהים כשאנחנו שותים אלכוהול. בנוסף, כשהוא מגיע למוח אז האלכוהול משפיע לנו גם על מערכות נוספות, כמו המערכת הרגשית, על קליפת המוח הקדם-מצחית שאחראית על תפקודים כמו תכנון וכושר שיפוט, ובאיבר שנקרא המוח הקטן, שאחראי על הקואורדינציה שלנו.
אוקיי, סבבה, אז הגוף שלנו מלא באלכוהול. איך הוא נפטר מכל האלכוהול הזה? אז הוא נפטר מזה דרך הכבד. בכבד שלנו יש כל מיני אנזימים שמפרקים את האלכוהול למולקולות יותר קטנות. וזו גם הסיבה שאנשים ששותים הרבה מאוד אלכוהול, נגיד אלכוהוליסטים, סובלים לרוב מפגיעה בכבד, כי פשוט יש עליו עומס יתר מאוד גדול.
אוקיי, אז נראה לי שעברתי על עיקרי הדברים שקשורים לכימיה והביולוגיה של צריכת אלכוהול.
יש דבר אחד שלא ממש נגעתי בו, והייתי רוצה לדבר עליו יותר, אבל אני לא חושב שאני אעשה את זה בפרק הנוכחי, וזה אלכוהוליזם. למה אני לא אדבר לעומק על אלכוהוליזם? בגלל שהוא דומה מאוד להתמכרויות אחרות, זאת אומרת לכל התמכרות של אנשים לחומרים פסיכו-אקטיביים, לסמים, או להתנהגויות כפייתיות כאלה ואחרות. ואולי אדבר על זה בפרק בפני עצמו, בפרק עם היבטים יותר פסיכולוגיים או פסיכיאטריים. מה שאני כן אגיד, ועם זה נסיים את החלק הזה של הפרק, זה שהנטייה לאלכוהוליזם מושפעת משני דברים עיקריים. הסביבה בה אנשים גדלים וגנטיקה. כן, גנטיקה. העניין הסביבתי הוא יחסית יותר ברור, זאת אומרת, אם אתם נולדתם וגדלתם באיזור שצורכים בו הרבה אלכוהול, או בתרבות כזאת או אחרת, יש סיכוי יותר גבוה שתהיו אלכוהוליסטים. אבל העניין הגנטי פה יותר מעניין לדעתי. גם כי יש אוכלוסיות שלמות שיותר רגישות לאלכוהול, ויש להם יותר נטייה להתמכר לאלכוהול. נגיד יש טענה כזאת כלפי האבוריג'ינים באוסטרליה, אבל גם מדובר על גנטיקה ברמה היותר אינטימית. זאת אומרת שאם אבא שלכם, או אחד האחים שלכם היה אלכוהוליסט, כנראה שהסיכוי שתהיו אלכוהוליסטים הרבה יותר גבוה מכל בן אדם אחר, משהו כמו פי שלוש או פי ארבע. ולפעמים זה לא כל כך ברור אם זה בגלל כל מיני אנזימים שחסרים לכם בגנים, או בגלל שזאת התרבות המשפחתית שנולדתם אליה.
בכל מקרה, אם אפשר לדבר על אלכוהול בתור איזשהו תחום אפור ויש אנשים שיגידו שזה חיובי ויש אנשים שיגידו שזה שלילי, אז אלכוהוליזם זה משהו שלילי. ארגון הבריאות העולמי מעריך שיש משהו כמו 400 מיליון אלכוהוליסטים בעולם כרגע. שזה אומר 5 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת. במזרח אירופה המספרים הם משהו כמו 10 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת. אנשים שסובלים מאלכוהוליזם צפויים לחיות עשר שנים פחות מאנשים אחרים, ובקיצור מדובר בחרא של דבר שאתם לא רוצים שיקרה לכם או לאנשים שאתם אוהבים.
ובנימה אופטימית זו, בואו נעבור לחלק הבא של הפרק.
אף אחד לא יודע בדיוק מתי בני האדם התחילו לשתות אלכוהול, אבל העדות הכי מוקדמת לשתיית אלכוהול נמצאה במערת האדם הקדמון, שנמצאת בנחל המערות שבכרמל, ליד חיפה. בחפירות הארכיאולוגיות שם מצאו משהו שכנראה היה בירה, בת 13 אלף שנה. הבירה הישראלית הקדומה הזאת נוצרה משילוב של חיטה ושעורה מקומיים. כשאנחנו מתקדמים לתקופות קצת יותר מודרניות, משהו כמו לפני 8000 או 9000 שנה, אנחנו מוצאים שרידים של אלכוהול בהרבה מאוד מקומות בעולם. בעצם בכל מקום שהתחילה בו איזשהי תרבות. בסין, בהודו, באיזור איראן ועיראק של היום, מסופוטמיה. ואם אנחנו מתקדמים לתקופה של לפני 4000 שנה, אז אנחנו מוצאים את האלכוהול הזה גם במקסיקו וגם במצרים ובאמת כמעט בכל מקום. בתקופה הזאת של לפני 4000 שנה, זאת אומרת 2100 לפני הספירה, כבר יש לנו עדויות כתובות שמדברות על אלכוהול כתרופה, גם אצל המצרים וגם אצל השומרים. וקצת יותר מאוחר יש אזכורים של אלכוהול בתנ"ך. כבר בספר בראשית מספרים על נח שהשתכר. אבל בגלל שאני לא יכול להקיף את ההיסטוריה של כל האלכוהול בכל העולם, נתמקד בשני סוגי אלכוהול שהם הבולטים ביותר – יין ובירה.
ההיסטוריה של היין היא מאוד מאוד מוקדמת. בדומה למה שאמרתי קודם, יש עדויות על ייצור יין כבר מלפני 9000 שנה בסין, וגם בגיאורגיה ובעוד כל מיני מקומות. בכמעט כל התרבויות הללו יין נהפך להיות משהו טקסי, או אפילו דתי. אם דיברתי בפרק הקודם על מיתוסי בריאה, אז בהרבה מאוד תרבויות יש מיתוסי בריאה של היין. זאת אומרת מי גילה את היין. יש כל מיני אגדות בנושא הזה. אצל היוונים מדברים על כך שדיוניסוס אל היין הביא את זה לבני האדם, אבל אפילו ביהדות מדברים על כך שנח שתל כרמים בשנייה הראשונה שנגמר המבול, והוא בעצם אב היין היהודי.
אז איזה טקסים בדיוק היו מקושרים עם יין במקומות שונים בעולם? אז המצרים מדברים על משקה מופלא וקסום שנקרא "שדה" (Shedeh) שמשוררים כתבו עליו שירים, והוא מגולף על מקדשים מצריים. ומסתבר שאותו שדה היה יין אדום.
אצל היוונים יין היה המשקה הכי פופולרי, והיה עולם שלם של תרבות שסבב סביבו. כאשר הדוגמה המוכרת והקיצונית ביותר היא פסטיבל שארך חודש, שחגג את היין. בפסטיבל הזה שנערך על ידי חברים בכת דיוניסוס, אל היין, היו שותים במשך חודש שלם ומציגים כל מיני הצגות, גם קומדיות וגם טרגדיות, ויש אנשים שיגידו שהיו שם גם אורגיות ודברים כאלה.
אבל היוונים לא חשבו שיין זה רק כיף, הם התייחסו אליו גם בתור תרופה. תרופה שמרפאת שפעת, לצורך העניין. עכשיו, את כל תרבות היין היוונית ואת כל המסורות הללו לקחו הרומאים, שהשתלטו על יוון ועל כל אירופה והים התיכון, פחות או יותר, ושכללו אותם עד לכדי אמנות. הרומאים הקימו תעשייה מאוד מפותחת של יין, כאשר רוב איזורי היין של אירופה שקיימים היום, נגיד בטוסקנה או מחוז שמפניה, הרומאים הקימו לפני 2000 שנה. הרומאים גם שיכללו את טכנולוגיית ייצור היין והקימו כל מיני דברים חדשים, כמו חדרי קירור. הם גם לראשונה הכניסו את השימוש בבקבוקי זכוכית, במקום בקבוקי החרס וכדי החרס שהיו נהוגים עד אז. בקיצור, הרומאים לפני משהו כמו 2000 שנה הפכו את היין פחות או יותר למה שאנחנו מכירים הרבה היום, לא הרבה השתנה מאז. ובנימה זו, נעבור עכשיו לדבר על בירה.
אז קודם כבר אמרתי שבירה היא המשקה האלכוהולי הראשון שנמצא אי פעם, ומצאו את זה אפילו פה, אצלנו, בישראל. וכנראה הגילוי הראשוני של הבירה היה יחסית מקרי. כי כל כמות גדולה של דגנים, וזה לא משנה אם זה אורז או חיטה או שעורה, פשוט יכולה לתסוס בשלב מסוים אם תשאירו אותה בחוץ והיא תפגוש שמרים במקרה. וכן, לפעמים פוגשים שמרים במקרה, הם עפים באוויר. או יותר נכון, נישאים ברוח, הם לא עפים. הם לא ציפורים, אין להם כנפיים, סליחה.
בכל מקרה, הדבר הזה שבירה יכולה להיווצר כמעט בכל מקום שיש בו חקלאות, גרמה לכך שהיא באמת נוצרה בכל מקום שיש בו חקלאות. ויש היסטוריונים שטוענים שהגילוי המשותף של בירה ולחם הם אלו שהובילו את האנושות מברבריות לציוויליזציה. אז בואו נדבר על בירות בכל מיני תרבויות, בהיסטוריה, כי זה מה שאנחנו עושים עכשיו.
זוכרים את התרבות השומרית? אולי כן, אולי לא, תלוי אם הקשבתם לפרק הקודם. אבל בתרבות השומרית, לפני משהו כמו 5000 שנה, היה נהוג לשלם לפועלים, לעובדים שלך, בבירה, ולא בכסף. ובירה אפילו מופיעה באפוס המפורסם של עלילות גילגמש. באפוס הזה מתואר שאנכידו, אחד הדמויות, אכל עד שהוא היה מלא, ואז הוא שתה שבע כוסות בירה, דבר שהוביל לכך שפניו קרנו, ליבו הוקל עליו והוא התחיל לשיר באושר.
סך הכל נשמע כמו תגובה של בן אדם שאכל טוב ושתה הרבה בירה. הם ידעו על מה הם מדברים, השומרים.
עכשיו, הבירות של העולם העתיק לא היו כל כך דומות לבירות שאנחנו מכירים היום. הן לאו דווקא היו מיוצרות מחיטה או שעורה, אלא מכל דגן שהיה זמין, זה יכול להיות אורז וזה יכל להיות טף או שיבולת שועל או כל דבר אחר. והבירה הזאת כנראה גם לא הייתה מסוננת וצלולה כמו שאנחנו מכירים היום. אלא הייתה יותר דומה לדייסה, או איזשהו סוג של קפה בוץ. בכל מקרה, אם אמרנו שיין שימש כתרופה הרבה פעמים, אז גם בירה שימשה כתרופה, אבל יותר מזה היו כל מיני מקומות, בעיקר בימי הביניים, ששתו בירה הרבה פעמים כתחליף למים, בגלל שהמים באיזור הזה לא היו מספיק בריאים, זאת אומרת הם לא היו נקיים. עכשיו, יש איזשהו מיתוס שמדבר על כך שבימי הביניים היה יותר זול לשתות בירה מלשתות מים, זה כנראה לא נכון, אבל זה עדיין סיפור נחמד.
עכשיו, אני לא אכנס פה לתהליכי הייצור, לא של בירה ולא של יין, כי אני רוצה לעבור לדבר על חלק אחר בהיסטוריה של האלכוהול, על החלק בו ניסו למנוע מאנשים לשתות אלכוהול.
אז אם כרגע בטח חושבים לעצמכם, אוקיי, הוא הולך לדבר על תקופת היובש בארצות הברית שקרתה לפני משהו כמו 100 שנה. אז נכון, אני הולך לדבר על זה, אבל לפני זה אני הולך לדבר על תקופת יובש שנמשכת פחות או יותר עד עכשיו, והתחילה לפני 1300-1400 שנה, תקופת היובש המוסלמית.
במזרח התיכון של המאה השישית והשביעית לספירה, זאת אומרת לפני כיבושי מוחמד והאסלאם, שתו אלכוהול. שתו בירה, ושתו יין, וכמו כל מקום אחר, בסופו של דבר. הדבר הזה סוג של נגדע ברגע שהאסלאם עלה לשלטון ואסר באופן חוקי למכור ולצרוך אלכוהול. זאת אומרת שלא היה רק מדובר באיסור אישי, זאת אומרת, אני מוסלמי לצורך העניין, אז אני לא אשתה אלכוהול, בגלל שרוב המדינות הללו היו תאוקרטיות, זאת אומרת השלטון היה דתי, אז אסור היה בכלל שיהיה אלכוהול במדינה. אגב, זה שאסור לא אומר שלא היה, אבל זה כבר סיפור אחר.
בכל מקרה, עד היום יש מעל עשר מדינות מוסלמיות שאסור לצרוך בהן אלכוהול. מדינות כמו סעודיה, לוב ואיראן, אבל גם מקומות יותר מפתיעים, כמו כל מיני מחוזות בהודו, שגם שם אסור לצרוך אלכוהול.
עכשיו, אולי אני אגיד פה את המובן מאליו, אבל זה שיש איסור מסוים לשתות אלכוהול בכל מיני מדינות וכל מיני דתות, לא אומר שאנשים לא עושים את זה. ולי באופן אישי יצא לשבת במדינות מוסלמיות ולשתות אלכוהול עם מוסלמים. אגב, כששאלתי אחד מהם לגבי איסור מכירת אלכוהול במדינה שלו ומה הוא חושב על זה, אז הוא שאל אותי מה אני חושב על איסור מכירת חמץ בפסח בישראל. האמת שהופתעתי שהוא שלף את התשובה הזאת, זאת תשובה ממש טובה, ומראה על בקיאות מאוד רצינית במה שקורה בישראל. סחטיין עליו.
בכל מקרה, אז זאת תקופת יובש שנמשכת כבר משהו כמו 1400 שנה. בוא נדבר על תקופת יובש יותר קצרה ויותר מדוברת. תקופת היובש האמריקאית.
בשנת 1920 נחקק חוק בארצות הברית האוסר מכירת אלכוהול. החוק הזה קודם על ידי קואליציה די מפתיעה של פרוטסטנטיים שמרנים ופרוגרסיביים מהמפלגה גם הדמוקרטית וגם הרפובליקנית. בקיצור שיתוף פעולה של הימין והשמאל, כל אחד מהסיבות שלו. אגב הדבר הזה לא קרה רק בארצות הברית, והוא קרה גם בקנדה וגם באיסלנד. די מפתיע.
בכל מקרה, החוק האמריקאי גרם לכך שבעיקרון אסור היה למכור ולצרוך אלכוהול בארצות הברית. אבל בפועל? בפועל התחיל שם שוק שחור מטורף. כמה מטורף? בוא נגיד שב-1920 חוקק החוק, וב-1921 צריכת האלכוהול האמריקאית באמת ירדה מאוד, אבל עד 1933, שהחוק בוטל, צריכת האלכוהול האמריקאית חזרה כמעט לאותה רמה שהיא הייתה לפני חקיקת החוק. זאת אומרת שכל צריכת האלכוהול האמריקאית הפכה להיות לא חוקית, ונשארה פחות או יותר באותה רמה. בקיצור, חקיקת החוק לא הצליחה לגרום לאנשים להפסיק לצרוך אלכוהול, אבל היא כן הצליחה לגרום לפשיעה מאוד מאוד גבוהה בארצות הברית. כמות מעשי הפשיעה באותה תקופה עלתה ב-24 אחוז, ולא מדובר דווקא בפשיעה שקשורה באופן ישיר להברחת אלכוהול, אלא לעליה של 12 אחוז במעשי הרצח, ו-9 אחוז במעשי גניבה ופריצות, ו-13 אחוז בתקיפות אלימות. ההסבר המקובל לעלייה בפשיעה קשור למאפיה האמריקאית. עד 1920 המאפיה התעסקה בכל מיני דברים כמו הימורים וזנות ודברים כאלה, ופתאום נפתח לה נתח שוק ענקי. ובאמת בתקופה הזאת אנחנו מכירים מאפיונרים מפורסמים שפרחו, כמו אל קאפונה ובוני וקלייד ומאיר לנסקי, וכל מיני חבר'ה כאלה. ב-1933, אחרי שראו שהחוק הזה פשוט לא אפקטיבי, הוא בוטל. מי שביטל אותו היה נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט. אותו אחד שהוציא את ארצות הברית מהמשבר הכלכלי והיה הנשיא שלה במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שביטל את החוק, רוזוולט אמר את האימרה המפורסמת "אני חושב שזה זמן טוב ללגום כוס בירה".
ועם האמירה הנהדרת הזאת נמשיך הלאה ונעבור לדבר על אלכוהול ובעלי חיים.
אז בחלק יותר מוקדם של הפרק דיברתי על תהליך התסיסה של האלכוהול, וגם אמרתי שבירה לצורך העניין יכולה להיווצר באופן ספונטני, אם משאירים מספיק תבואה בחוץ. ובאמת, הרבה פעמים תהליך התסיסה נוצר בטבע, בלי שום קשר להתערבות אנושית. נגיד, אם יש לנו כל מיני פירות שנשרו מעץ, הם יכולים פשוט לתסוס ויכול להיווצר שם אלכוהול. ואם יש לנו כל מיני מאכלים בטבע שמכילים אלכוהול, אז חיות יכולות לאכול אותם. וזה כנראה ישפיע גם עליהן, לא?
אז התשובה לכך היא תלוי, תלוי בחיה. אחד הסיפורים היותר מוכרים בהקשר הזה זה הסיפור על האייל השוודי. סיפור שקרה לפני משהו כמו עשר שנים, ובו אייל אכל הרבה מאוד תפוחים, שכנראה תססו, השתכר, ונתקע על עץ, על עץ התפוחים שהוא אכל ממנו. זה נשמע כמו סיפור די מוזר, אבל כנראה שבעונת הסתיו יש הרבה מאוד איילים שיכורים שאוכלים תפוחים שנשרו מהעץ בשוודיה. כנראה משהו שקורה, מסתבר.
עוד חיות שמשתכרות באופן די דומה לבני אדם זה קופים. זאת אומרת, כשקופים שותים אלכוהול באופן ישיר כשבני אדם נותנים להם, או כשהם אוכלים פירות מותססים, אז הם יהיו שיכורים ויתנהגו בצורה מאוד דומה לאיך שבני אדם מתנהגים כשהם שיכורים. אבל יש בעלי חיים שצורכים אלכוהול ומגיבים לכך בצורה שונה לחלוטין. ולא, אני לא מתכוון לכך שהם שיכורים אחרת, זאת אומרת, הם יותר מצחיקים או פחות מאוזנים, או כל מיני דברים כאלה. הם פשוט לא משתכרים. אחד מאותם בעלי חיים הוא יונק בשם חדף עצים מכחולי. חדף העצים המכחולי צורך אלכוהול באופן יום-יומי. הוא צורך הרבה יותר אלכוהול מבני אדם. זאת אומרת, הוא שותה בכל ערב כמות של משהו כמו עשר עד שתים עשרה כוסות יין. זה המון אלכוהול. אז מאיפה חדפי עצים משיגים את האלכוהול שלהם? אז מסתבר שהוא שותה את האלכוהול ישירות מפרח של עץ דקל כלשהו, שמכיל הרבה מאוד אלכוהול, כי הוא מותסס באופן טבעי. אז איך כל האלכוהול הזה משפיע על החדף שלנו? הוא לא משפיע עליו בכלל. זה לא מזיז לו. החדף לא תופס אפילו ראש. איך זה קורה? זה לא ממש ברור, כנראה שזה תוצאה של אבולוציה, זאת אומרת החדפים שסבלו יותר אלכוהול הם אלו ששרדו, ובתורם הם הולידו חדפים מותאמים שעוד יותר חסינים לאלכוהול, עד שהגענו לחדף החסין שיש לנו היום.
אגב, באופן די מעניין, אף אחד גם לא יודע מה זה נותן לחדף, זאת אומרת, זה לא שיש פה איזשהו ערך תזונתי והחדף מקבל משהו מאלכוהול, הוא פשוט חסין אליו. מאוד מוזר כל הסיפור הזה. חוץ מזה, כנראה שהחדף שלנו לא לבד, כי יש עוד כל מיני חיות, כמו עטלפי פירות וכל מיני חרקים, שהם גם חסינים לאלכוהול בצורה כזאת או אחרת.
ואלו פחות או יותר כל הדברים שרציתי לדבר עליהם בפרק הזה.
תודה רבה לאורי סמואל וערן בריימן שהציעו את הרעיון לפרק הזה מלכתחילה. הם דיברו איתי דרך קבוצת הפייסבוק של "חור בהשכלה".
אתם גם יכולים לעשות את זה. חוץ מזה, לשם שינוי החלטתי לא לסיים את הפרק עם איזשהו דיון פילוסופי של בעד ונגד אלכוהול, כי לא רציתי.
אתם חושבים שזה טוב, אתם חושבים שצריך להכניס פה אזהרות כשמדברים בפרק הזה על נושאים כאלה? תגידו לי, ואני אתעניין ואביע את דעתי חזרה.
יש לנו עוד שני פרקים אחרונים לעונה הזאת. בפרק 20 אני אסיים את העונה השנייה של "חור בהשכלה". תודה רבה לכם שאתם מאזינים. כייף לי שאתם פה. ואני מקווה שתמשיכו איתי גם לפרק הבא.
יאללה ביי.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Σχόλια