מערכת העיכול מכילה כ-100 טריליון חיידקים, המכונים "מיקרוביום". עוד ועוד מחקרים מלמדים ששינויים בהרכב החיידקים משפיעים על בריאות הגוף והנפש. ד"ר עומרי קורן מהפקולטה לרפואה מספר על החיידקים שמחוללים שינוי בגוף האדם ובעולם הרפואה.
תאריך עליית הפרק לאוויר: 26/08/2021.
[מוזיקת פתיחה]
קריין: מערכת העיכול מכילה כ-100 טריליון חיידקים, המכונים מיקרוביום. עוד ועוד מחקרים מלמדים ששינויים בהרכב החיידקים, משפיעים על בריאות הגוף והנפש.
"בר-דעת" - הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן. והפעם, דוקטור עמרי קורן מהפקולטה לרפואה מספר על החיידקים שמחוללים שינוי בגוף האדם ובעולם הרפואה.
[מוזיקת רקע]
ד"ר קורן: אחד הסיפורים הראשונים על חיידקים וכל נושא הסטריליות, מגיע מרופא אוסטרו-הונגרי בשם זמלווייס, שבאמצע המאה ה-19 גילה שרחצת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות, מקטין מאוד את שיעור ההידבקות באלח דם, וכתוצאה מזה מקטין תמותה. ובעקבות זה הוא כונה "מציל האימהות". ובעצם מאותה תקופה אנחנו הורגלנו לחשוב על חיידקים כעל משהו רע, כעל גורמי מחלה, כעל… יצורים קטנים שצריך לטפל בהם ולהיפטר מהם. עד ממש לעשר שנים האחרונות, עשרים שנה האחרונות, שכרגע אנחנו מתחילים להבין שאין יותר חיידק טוב וחיידק רע. ואם אין חיידק טוב ואין חיידק רע, אז הכל בעצם הוא תלוי קונטקסט, זאת אומרת, חיידקים חיים בתוך אוכלוסיות, אוכלוסיות שנמצאות באינטראקציה מתמדת אחת עם השנייה, בינם לבין עצמם ובינם לבינינו. ופריצת הדרך המחשבתית הזאת, הובילה לכל נושא חקר המיקרוביום. שזה חקר אוכלוסיות של חיידקים, ועל איך אוכלוסיות החיידקים האלה נמצאות באינטראקציה יחד איתנו, המאכסן. איך אנחנו משפיעים על אוכלוסיות החיידקים, ואיך אוכלוסיות החיידקים האלה משפיעות עלינו. ההבנה שהחיידקים הם חלק בלתי נפרד מאיתנו, ואנחנו לא יכולים לקיים, אה… חיים תקינים בלי אותם אוכלוסיות חיידקים, בעצם משליכה היום על כל עולם הרפואה שלנו, על חיי הימיום שלנו בעצם. כי ההבנה של היכולות של החיידקים הללו, מאפשרת לנו גם לנסות ולטפל במחלות, ולהבין איך אפשר לטפל במחלות, גם לנסות ולבצע אה… ניבוי למצבי מחלה שונים, וגם לסווג מחלות. זאת אומרת, ישנם כל מיני מחלות האלה שמוגדרות כסינדרומים, ואולי באמצעות שינויים חיידקיים ניתן יהיה לפרוט את אוכלוסיות החיידקים האלה לתתי מחלות שונות.
כמובן שמכאן ניתן להשליך על דרכי הטיפול. לדוגמה פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה, שימושים באנטיביוטיקה, בתרפיית פאג'ים. וזה בעצם תחום המחקר שלנו במעבדה, ועל זה הייתי מעוניין להרחיב היום.
במערכת העיכול שלנו יש כשני קילו חיידקים, זה המשא שאנחנו סוחבים איתנו, מדובר על בערך יחס של חיידק לתא שלנו, זאת אומרת שאנחנו בערך חמישים אחוז אנושיים. החיידקים האלה נמצאים איתנו בסימביוזה, באיזשהם יחסי הדדיות. אה, הם מפרקים נוטריינטים שהגוף שלנו לא יודע לפרק, הם מחנכים את מערכת החיסון שלנו, בעיקר בשנים הראשונות בחיים. מייצרים ויטמינים, מייצרים הורמונים, תופסים נישות שמונעות מחיידקים חיצוניים להיכנס ולהתיישב. וביום יום, יחסי ההדדיות האלה נשמרים, אנחנו מספקים להם מקום לחיות בו ומזון, ובתמורה מקבלים את כל הפונקציות הללו.
ההערכות מדברות על כך שיש לאותם חיידקים פי 150 יותר ידע גנטי מאשר לתאים שלנו. ובעקבות זה, היכולת שלהם לבצע התאמה למצב חדש, היא הרבה יותר גבוהה מאשר מה שאנחנו יכולים להתאקלם אליו. ולכן אנחנו מתחילים להסתכל על עצמנו כעל מה שנקרא הוֹלוֹבַּיוֹנְט. הולוביונט מדבר על יחידה שמורכבת מהמאחסן וסך כל חיידקיו. חוץ מהשינוי המחשבתי וההבנה שחיידקים לא חיים לבד, ויש להתייחס אליהם כחלק מאוכלוסיות, ואי אפשר לנהל חיים תקינים בלי חיידקים, קרה עוד משהו בשנים האחרונות, וזו ההתקדמות הטכנולוגית.
בעצם היה את פרויקט הגנום האנושי, שבו בעצם זיהו את החומר התורשתי בגוף האדם, וריצפו אותו על מנת לדעת מה כל הפונקציות שקיימות בו. לאחר שהפרויקט הזה הסתיים, הגיע תחום המיקרוביולוגיה ולקח את השיטות האלה על מנת לרצף אוכלוסיות של חיידקים. השתמשנו בשיטות מולקולריות שמאפשרות לנו להסתכל או על החומר התורשתי של אותם אוכלוסיות. זאת אומרת לקחת דוגמה וזה לא משנה איזה דוגמה ומאיזה אתר, ובאמצעות מיצוי החומר התורשתי וריצופו, לזהות את כל מיליוני החיידקים שנמצאים שם. יתרה מכך, אנחנו יכולים להסתכל גם על הביטוי הגנטי של אותם חיידקים, ולדעת איזה גנים החיידקים מבטאים בזמן לקיחת הדוגמה.
ותחום שנכנס היום מאוד למחקר הוא להסתכל על המטבוליטים, אותם חומרים שהמיקרוביום מפריש החוצה, ואולי בעתיד נוכל להשתמש באותם חומרים במקום להשתמש בחיידקים ספציפיים.
אז גם השינוי התפיסתי וגם השינוי הטכנולוגי, אפשרו אי שם באלפיים ושמונה למשרד הבריאות האמריקאי, ה-NIH, לצאת לדרך בפרויקט המיקרוביום האנושי. הפרויקט ארך כחמש שנים, הסתיים באזור 2013, לפחות השלב הראשון שלו. והפרויקט הזה אפיין את אוכלוסיות החיידקים באנשים אמריקאים בוגרים ובריאים. נדגמו 250 בני אדם. גברים נדגמו ב-15 אתרים בגוף, נשים ב-18 אתרים בגוף, וזוהו המיקרוביום של כל אתרי הגוף הללו.
הממצא העיקרי היה שמיקרוביומים של בני אדם נחלקים לפי האתר. זאת אומרת לפי הפעילות אותם צריכים לבצע. כלומר המיקרוביום של מערכת העיכול שלי, או של האמריקאי הממוצע, יהיה יותר דומה ל-249 אמריקאים נוספים, מאשר למיקרוביום של חלל הפה של אותו בן אדם. וזה בגלל שאותם מיקרוביומים צריכים לבצע את אותם הפעילויות.
מרגע שהפרויקט הזה הסתיים, בעצם יצא עכשיו לדרך השלב השני שלו, ובו מתמקדים יותר ב… שלושה מצבים שונים. האחד הוא מחלות מעי דלקתיות, שעליהם שמעתם, או תשמעו, עם שי בל. השני הוא היריון ולידה, והשלישי הוא סכרת. אז זה כרגע הפרויקט שרץ בימים אלו.
[מוזיקת מעבר קצבית]
אחד המחקרים שלנו במעבדה בעצם מתעסק בנושא הפרוביוטיקה, אבל בהיבט קצת אחר. אנחנו מסתכלים על פרוביוטיקה בהיבט ההיסטורי של המונח, ומנסים להתמקד בהתססת מזון, בכל מיני טכניקות של שימור מזון בעת העתיקה. לדוגמה, מה שמכירים מהבית, זה כרוב כבוש, מלפפון חמוץ, ממרח חריף, וכל הדברים האלה. כאשר עושים אותם בבית, מלווים בתהליכים חיידקיים של התססה. כלומר יש לנו אוכלוסיות חיידקיים שמפרקות חלק מהמזון, וכתוצאה מכך משתנה ה-pH, ואנחנו מנסים להבין איך ניתן להשתמש בחיידקים הללו, כפרוביוטיקה מן הטבע, ולא, אה… מוצר מדף שקונים אותו. בעבר זה שימש לשימור מזון לתקופות ארוכות, על ידי החמצת המזון, וכתוצאה מזה מניעת כניסה של חיידקים מחוללי מחלה אל המזון. היום אנחנו לומדים שאותם חיידקים שיודעים להחמיץ את המזון, הם גם חיידקים שנחשבים למאוד בריאים לנו בתור בני אדם.
אחד הדברים שאנחנו מבינים מהתהליכים הללו, הוא שנושא המגוון החיידקי הוא מאוד מאוד חשוב, כלומר, העשרת המגוון החיידקי. וברגע שאנחנו מוסיפים את החיידקים הללו מהמזון המותסס, אנחנו מעשירים את המגוון החיידקי שיש לנו בגוף האדם. אחת הדוגמאות ששומעים עליהן הכי הרבה היום, בכל הנושא של מיקרוביום ורפואה, הוא הנושא של השתלות צואה. השתלות צואה, כשמם כן הם, שימוש בצואה של תורם בריא, למניעת מחלה בחולה. כיום, הדוגמה הנפוצה ביותר, והשימוש היחיד בעצם שמאושר רפואית להשתלת צואה, זה טיפול בחיידק בשם קלוסטרידיום דיפיציל. זיהום שלרוב רוכשים אותו בבית החולים, אנשים, אה… בגיל מתקדם שקיבלו טיפול אנטיביוטי ממושך, והמערכת החיסונית שלהם ירודה. אותם אנשים נדבקים בחיידק הזה שמאוד עמיד לטיפול אנטיביוטי, ופשוט לא מפסיקים לשלשל. החיידק הזה גורם לשלשולים איומים. אנשים שלא יכולים להתרחק מעל חמש דקות מבית שימוש, והחיים שלהם הם פשוט גיהנום. אנטיביוטיקה במקרים כאלה עוזרת לכ-30% מהמקרים, ונמצא שהשתלות צואה, או אפילו השתלת צואה חד פעמית, יכולה לרפא את המחלה במעל 90% מהמקרים.
חשוב לי לציין שהשימוש בהשתלות צואה מאושר רפואית כיום רק לזיהום בקלוסטרידיום דיפיציל. אנחנו אמנם שותפים למספר מחקרים קליניים נוספים, שמנסים לקחת את התחום הזה שלב אחד קדימה. לדוגמה בהשתלות מח עצם, אנחנו שותפים למחקר קליני מאוד גדול עם "תל השומר", שבהם אנחנו מנסים להחזיר את המגוון החיידקי, לאנשים שעברו השתלת מח עצם, באמצעות השתלת צואה.
מחקר נוסף שאנחנו שותפים אליו, הוא אבחון של המיקרוביום של אנשים שמגיבים בצורה חיובית לאימונותרפיה. מדובר על בערך כ-50% מכלל המטופלים שיגיבו בצורה חיובית לאימונותרפיה בסרטן. האם ניתן לקחת את החיידקים שלהם ולהשתיל את הצואה שלהם לאנשים שלא הגיבו לאימונותרפיה, וכתוצאה מכך לשפר את יעילות הטיפול. לפחות הטיפולים הראשונים מראים בהחלט על כיוון חיובי.
אנחנו כרגע נכנסים גם למחקר באוטיזם. המטרה כאן היא לא לרפא את המחלה, אלא כן לשפר את איכות החיים של אותם ילדים שסובלים מבעיות במערכת העיכול, ולפחות להקל עליהם במעט את התופעות שהם סובלים מהם. ועל כך אנחנו באמת נשמע בהרחבה בפרק עם אוון אליוט.
הסיבה למתן השתלות צואה ולא למתן חיידקים בודדים הוא, כי לאחרונה הבנו, בתור מיקרוביולוגים, שעל צלחת פטרי במעבדה, אנחנו יודעים לגדל פחות מאחוז מכלל החיידקים בעולם. ואם אנחנו מעוניינים להשתמש בכלל החיידקים שנמצאים במערכת העיכול, אנחנו צריכים לתת אותם ללא תירבות במעבדה, ולכן מבצעים השתלת צואה. פשוט כי אנחנו לא יודעים לבודד את כל החיידקים שנמצאים שם, ולתת אותם כקוקטיילים נקיים.
[מוזיקת מעבר קצבית]
במעבדה שלנו אנחנו מתעסקים המון בכל הנושא של הריון, לידה וינקות. איך שינויים חיידקיים משפיעים על מהלך הריון תקין, על ילדות תקינה, איך הפרעות במהלך התהליך הזה גורמות לשינויים באוכלוסיות החיידקים שהתינוק מקבל לאחר שהוא נולד, האם ניתן לחזות סיבוכי הריון שונים כתלות בשינויים חיידקיים, והאם ניתן להבין תהליכים שמתרחשים בראשית החיים על פי שינויים חיידקיים.
אנחנו מתעניינים למשל בהבדל בין ניתוח קיסרי ללידה רגילה. האם תינוקות שנחשפים לראשונה למיקרוביום ההורי של האם, לעומת תינוקות שנולדו בלידה וגינאלית שנחשפים לראשונה למיקרוביום הנרתיקי של האם, שונים בהרכב המיקרוביום שלהם לאורך החיים.
כיום, על סמך נתונים שאנחנו רואים במעבדה, אנחנו לא רואים את ההבדל הזה מחזיק מעמד לאורך זמן. אלא די מהר המצב מתאזן, ואוכלוסיות החיידקים מתחילות להיות דומות אחת לשנייה. בגלל ההבדלים שרואים בין תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי לעומת לידה טבעית, ישנן מספר קבוצות שערכו ניסוי שנקרא "vaginal seeding". הניסוי הזה בעצם אומר שאישה שעומדת ללדת בניתוח קיסרי, צריך לקחת דגימת מיקרוביום נרתיקי שלה לפני הניתוח. ולאחר שהתינוק נולד, יש למרוח אותו באותו מיקרוביום, על מנת להחזיר את המיקרוביום הנרתיקי שהוא היה אמור לקבל, ולא קיבל כתוצאה מהניתוח הקיסרי. חשוב לי לציין שלפני מספר חודשים, איגוד הגינקולוגים האמריקאי הוציא הודעה שאין לעשות את התהליך הזה יותר. אלא אם כן זה חלק מניסוי קליני, כי יש לבדוק לנוכחות פתוגנים, ובמידה ועושים את זה ללא הבדיקות הנדרשות, יכול להיות יותר נזק מתועלת.
אותם אנשים שהגו את נושא ה-vaginal seeding, טוענים שלמיקרוביום הנרתיקי של האם יש מספר תכונות שעוזרות לתינוק בראשית החיים. לדוגמה, בכל הנושא של חינוך מערכת החיסון. זאת אומרת, התינוק אמור לקבל חיידקים מאוד מאוד ספציפית, שיאכלסו את גופו בהתחלה, ויאפשרו לו להתחיל להתאכלס בהמשך הדרך בחיידקים אחרים, כתוצאה מכך שהם חינכו את מערכת החיסון שלו. ולכן החוקרים הללו טוענים שאם תינוק נולד בניתוח קיסרי, צריך להחזיר אותו, אה, להחזיר את המיקרוביום שלו, למיקרוביום שדומה לתינוק שנולד בלידה וגינאלית.
אנחנו במעבדה לא חושבים שצריך לעשות את התהליך הזה, כי אנחנו רואים שההבדלים האלה מצטמצמים די מהר. זאת אומרת, די מהר תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי, מתחילים להיות דומים לתינוקות שנולדו בלידה וגינאלית. בעיקר כי הגורמים החיצוניים, כמו תזונה, סביבה, בעל חיים בבית, מגע עם ההורים, משפיעים מאוד על אכלוס התינוק בחיידקים שונים.
[מוזיקת מעבר]
תחום נוסף שאנחנו מאוד מתעניינים בו במעבדה, הוא הקשר בין חיידקים להתנהגות, או מה שנקרא "gut-brain axis", הקשר בין מערכת העיכול שלנו למוח שלנו. האם חיידק שנמצא במערכת העיכול יכול להשפיע על מה אנחנו חושבים, מה אנחנו מרגישים. אנחנו לא הראשונים שחשבנו על הקונספט הזה, יש תיאורים כבר בשנת 1910 מבית חולים פסיכיאטרי בטרנטון ניו ג'רזי. פסיכיאטר בשם ד"ר הנרי קוטון, שהאמין שכל מחלת נפש מקורה בזיהום חיידקי. ולכן מי שהתאשפז במחלקה אצל הנרי קוטון, הנרי התחיל בלהוציא אתרים מהגוף שבהם לדעתו חיידקים יכלו להיכנס פנימה. כלומר השלב הראשון היה עקירת השיניים. כי הוא האמין שזה המקום הראשון שבו הגוף נחשף לחיידקים. במידה ומטופל החלים - נהדר. במידה ולא, עוד חלקים פנימיים התחילו לצאת החוצה בניתוח, עד שבסופו של דבר או שהמטופל החלים או שלצערו הוא מת. העיתונות מאותה תקופה מדברת על מעל 80% הצלחה של אותו גאון מטורף. כמובן שהסטטיסטיקה מוטית, כי מרבית המטופלים מתו. אבל הנרי לא טעה לחלוטין. אנחנו גם כן רואים היום סימנים לקשר בין חיידקים והתנהגות, במעבדה אנחנו עובדים על מספר מודלים, בעיקר של זבובים ועכברים. בזבובים אנחנו רואים שניתן לשלוט בהעדפת בני זוג. כלומר זבוב שאוכל מזון מסוים יימשך לזבובה שאוכלת את אותו המזון. אם משנים את המזון - משנים את ההעדפה. אם נותנים לגוף אנטיביוטיקה, שבעצם מחסלת את המיקרוביום של הזבוב, מבטלים את ההעדפה. ואם מחזירים לו את החיידקים, ניתן להחזיר לו את ההעדפה. עכשיו זבוב, לזבוב יש מיקרוביום הרבה יותר פשוט מעכבר או אדם, ולכן מאוד קל לנו לבצע בו מניפולציות. אנחנו מסתכלים גם על אלימות בין זבובים, כלומר התהליך של משיכה מדבר על זכר ונקבה, ואנחנו מסתכלים על מה קורה כאשר שמים שני זכרים. וגם כאן אנחנו רואים השפעה של החיידקים. המנגנון שאנחנו מציעים הוא כל הנושא של הפרשת הורמונים. הורמונים שמופרשים החוצה, בעצם פרומונים. ואנחנו רואים שחיידקים מסוימים יודעים להשפיע על הזבוב להפריש פרומונים מסוימים, זאת אומרת את אותם הורמוני משיכה-דחייה.
אנחנו מתחילים לראות את אותם תופעות גם במודל עכברי עכשיו. כלומר השפעה של חיידקים על התנהגות בעכברים. וגם בבני אדם יש עדויות, למשל שלאנשים בדיכאון יש אוכלוסיות חיידקים שונות מלאנשים לא בדיכאון. כנ"ל לגבי סטרס. השינויים הללו בדיכאון לא מתארים סיבה ותוצאה. זאת אומרת, זה לא שהחיידקים גרמו לדיכאון, אנחנו לא יודעים להגיד האם השינויים החיידקים גרמו לדיכאון או נגרמו כתוצאה מהדיכאון. כרגע יש המון קבוצות בעולם שמנסות להבין את זה. אנחנו כן רואים קשר בין החיידקים בדיכאון לתגובה החיסונית. וכמו שאנחנו יודעים, דיכאון קליני מלווה בתגובה חיסונית, בעצם עוררות של מערכת החיסון, ופה אנחנו כן רואים קשר לחיידקים.
כאשר אנחנו מבצעים השתלות צואה לעכברים סטריליים שיש לנו במעבדה, מעכברים בדיכאון ועכברים שאינם בדיכאון, אנחנו כן רואים שהעברה של חיידקים מעכברים שסבלו מדיכאון, גורמת לעוררות של התגובה הדלקתית, בעכברים שקיבלו חיידקים מעכברים בדיכאון, לעומת עכברים שאינם בדיכאון.
הנושא הזה היום, אה… נמצא בחזית מחקר המיקרוביום, והשאיפה היא בעצם לעשות שימוש בחיידקים כפסיכוביוטיקה. שימוש בחיידקים פרוביוטיים לשיפור המצב הנפשי. לדוגמא, ישנם חיידקים שיודעים לייצר סרוטונין, את הורמון השמחה. האם נוכל להשתמש באותם חיידקים על מנת לשפר את מצב הרוח, במקום לתת כדורים לדוגמת "ציפרלקס" או "פרוזק"? לדעתי כן, ואנחנו מדברים על מחקר של כמה שנים, וכבר נתחיל לראות תוצאות שלו.
[מוזיקת מעבר]
אם אני מסתכל קדימה ומנסה לחזות לאן תחום המיקרוביום הולך מבחינה יישומית, ואיך ניתן יהיה להשתמש בכל הידע שאנחנו צוברים, אז אני מחלק את זה לשלוש.
האחד הוא כמובן אבחון. אבחון שכולל ניבוי. לדוגמה, האם נוכל לחזות סיבוכי הריון מבעוד מועד, לאור השינויים שאנחנו יודעים שקורים באוכלוסיות חיידקים.
שימוש נוסף יהיה פרוביוטיקה. אני מאמין שאנחנו נשמע יותר ויותר על חיידקים פרוביוטיים, מותאמים אישית לאינדיקציה. כלומר, לא בהכרח אותם תערובות שאנחנו קונים היום בסופר. אלא חיידקים יעודיים, שנבדקו לאינדיקציה רפואית ספציפית, ולכן לכל אינדיקציה יהיו את הזנים הפרוביוטיים שלה. אני מאמין גם שאנחנו נראה התרחבות של עולם הפרה-ביוטיקה. פרה-ביוטיקה, כלומר, מזון לחיידקים טובים, וכמובן פוסט-ביוטיקה. פוסט-ביוטיקה זה תחום שמדבר על מתן תוצרי החיידקים. כלומר לא להעשיר חיידק מסוים, אלא לתת ישירות את המטבוליטים, את אותן מולקולות שהחיידק ייצר, על מנת להביא לשיפור בריאותי.
תחום נוסף שנראה בו התקדמות גדולה, הוא תרפיית הפאג'ים, "phage therapy". שימוש בווירוסים שיודעים לתקוף חיידקים. אלו הם בעצם הפאג'ים. לכל פאג' יש את החיידק שלו. כלומר, ניתן להשתמש בווירוס של חיידק על מנת להוריד חיידק גורם מחלה מסוים, וברגע שאותו החיידק ירד, אותו פאג' ייעלם כי אין לו יותר מאכסן. תחום ה-phage therapy מאוד מאוד מפותח במזרח אירופה, והיום מתחילים לראות אותו יותר ויותר בארץ. ישנם גם כמה סטארט-אפים בארץ שעוסקים בתחום. עדיין אין אינדיקציות שניתן לטפל בהן, אבל אני מאמין שבעתיד אנחנו נראה יותר ויותר שימוש בפאג'ים, שיחליפו שימוש באנטיביוטיקה. מכיוון שתחום הפעולה של פאג'ים הוא הרבה יותר ספציפי מאנטיביוטיקה שהיא רחבת-טווח. הנושא הזה של תרפיית פאג'ים בעצם בא לתת לנו עוד דרך טיפול, כי אנחנו יודעים היום שחיידקים נעשים עמידים לאנטיביוטיקה. ובנוסף אנטיביוטיקה פוגעת גם בהמון חיידקים חיוביים וחיוניים, ולא רק במי שהיא אמורה להרוג. והפאג'ים הם הרבה יותר ספציפיים, ויודעים לחסל זנים ספציפיים של חיידקים.
[מוזיקת מעבר]
אנחנו רואים היום גם את כל הנושא של תזונה מותאמת אישית. כלומר מה כדאי לנו לאכול על פי חיידקי מערכת העיכול שלנו. אנחנו נתקלים ברפואה מותאמת אישית. כלומר כל הנושא של אנשים שמגיבים או לא מגיבים לתרופות. האם ניתן יהיה לפני תחילת מתן טיפול, לדעת האם אדם מסוים יגיב לטיפול או לתרופה מסוימת, לעומת אדם שלא. וכך לחסוך טיפול לא חיוני בבני אדם.
תמיד ניגשים אליי ושואלים אותי איך לשמר מיקרוביום טוב, או מהו מיקרוביום טוב. ההמלצות שיש לי כרגע הן בעיקר לשמור על אורח חיים מאוזן, לאכול נכון ובכמויות מדודות מכל דבר, להפחית לחץ, לעשות ספורט וליהנות מהחיים.
כמובן, כמובן שלא ישתמע שאנטיביוטיקה היא דבר רע, אנטיביוטיקה מצילת חיים ולא היינו פה בלי האנטיביוטיקה. עדיין אנחנו מאוד ממליצים לרופאים להשתמש באנטיביוטיקה בצורה מושכלת, ולנסות להמעיט בשימוש בה. גם בגלל יצירת עמידות בחיידקים גורמי מחלות, וגם בגלל פגיעה לא ספציפית בשאר חיידקי המיקרוביום.
גם לגבי ניקיון, אה… אני חושב שאסור להיות היסטריים. חיטוי יתר גורם למה שנקרא היום "תיאוריית ההיגיינה". כלומר מערכת החיסון שלנו לא נחשפת מספיק לחיידקים הרעים, ולכן אנחנו חווים כל מיני מחלות שלא חווינו בעבר, בעיקר מחלות אוטואימוניות. ולכן, גם לשחק בחול מדי פעם, או אפילו יותר ממידי פעם, זה דבר חיוני, הכרחי ובריא. אבל חיטוי לחוד והיגיון לחוד, אז כמובן שלשטוף ידיים לאחר שהייתם בשירותים ציבוריים זה דבר מומלץ ורצוי.
משפט שאני תמיד נוהג לסיים איתו, הוא שהאנושות היא בסך הכל אפיזודה חולפת בחיי החיידקים. תזכרו לטפל בחיידקים יפה, הם פה בשביל לעזור לנו.
[מוזיקת סיום]
קריין: תודה שהאזנתם ל"בר-דעת". מיטב המרצים והחוקרים של בר-אילן בחרו עבורכם את הנושאים המסקרנים ביותר מתחום התמחותם. התוצאה? ספריית פודקאסטים משובחת, שכולה זמינה לרשותכם. בר-אילן, משפיעים על המחר - היום. עורך: דור קומט. מפיק ראשי: אורי טולדנו.
תודה על ההאזנה.
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Yorumlar