התשובה עם דורון פישלר - מהו באמת הסרט המצליח ביותר אי פעם

ב-2019, "הנוקמים: סוף המשחק" הוכרז כסרט המצליח ביותר בכל הזמנים - עם שורה של כוכביות. אז איך באמת מודדים מהו הסרט המצליח ביותר בהיסטוריה, ומי זה דוקטור ז'יוואגו?

---

תאריך עליית הפרק לאוויר: 27/01/2020.

קריינות: רשת "עושים היסטוריה".

היי, זאת "התשובה", אנחנו עוד מעט מתחילים.

[חסות]

[מוזיקת פתיחה]

היי, אני דורון פישלר, זאת "התשובה", וקיבלתי שאלה שעוסקת בסרטים. איזה מין נושא זה? אני לא מבין שום דבר בסרטים…

עידן שאל "כשמדברים על הסרט המצליח בכל הזמנים, או יותר נכון, הרווחי של כל הזמנים, אני תוהה כיצד מודדים את הכסף שהוא הכניס, האם על פי מכירת כרטיסים? ומה הסרט הכי מכניס בכל הזמנים אם מתאמים את הדולר של פעם להיום?"

אוקיי, האמת היא שאני כן קצת מבין בסרטים. אני התעניינתי בסרטים הרבה זמן, [מגחך] אני הייתי מבקר קולנוע הרבה זמן, וחוץ מזה אני הייתי סוג מסוים של גיק של קולנוע, מהאלה שמתעניינים ב-Box Office. זאת אומרת, אלה שכל יום ראשון בודקים את הטבלאות של הסרטים הכי מצליחים בסוף השבוע האחרון, מה היה מקום ראשון? מה היה מקום שני? כמה כסף הוא הכניס? מה הייתה ירידת הסופ"ש השני שלו? והאם מישהו עקף את ההכי מצליח של השנה? זה… כל זה דברים שממש ממש לא מעניינים את כל מי שלא מתעניין בזה. זה סוג של… זה כמו כדורגל. יש אנשים שמתעניינים בכדורגל, ויכולים לדבר שעות על מי עשה מה למי וטבלאות ועניינים וכל זה, ואם אתם מדברים עם מישהו שלא מתעניין בזה, אין מה לעשות, הוא פשוט לא יתעניין. כל אחד מעניין אותו מה שמעניין אותו.

אני חושב שבוקס אופיס… שהנתוני ההצלחה של הסרטים זה דבר מאוד מעניין, כי זה לא סתם משחק ספורט. זה מנסה לחזות את ההתנהגות של הקהל, והקהל הוא בלתי צפוי. יש פה הרבה אנשים חכמים שיושבים ומנסים לחזות מה הקהל אוהב, מה הקהל ירצה לראות, ועדיין כל פעם מופתעים. כי כן, אפשר לנחש פחות או יותר שסרט עם סקרלט ג'והנסון וטום הנקס וביונסה שמבוסס על באטמן, יהיה יותר פופולרי מאשר סרט על חיי העוני של איכרים בזימבאבווה עילית עם שחקנים שאף אחד לא שמע עליהם. זה כן, אבל עדיין, תמיד יש סרטים שמצליחים הרבה מעבר לצפוי, והרבה מתחת לצפוי, וזה מעניין.

יש, יש מיליוני אנשים שהחליטו כאיש אחד שאת זה הם רוצים לראות, ואת זה לא. למה? אז בקיצור, זה מעניין. אותי. ואם זה לא מעניין אתכם, זה גם סבבה, אז תראו כדורגל או משהו, אבל במקרה הזה אני אדבר על זה.

בתחום הזה של הבוקס אופיס בשנת 2019 היה אירוע גדול.

[מוזיקה דרמטית]

יש לנו את הסרט הכי מצליח בכל הזמנים, חדש - "Avengers: Endgame", כלומר "הנוקמים: סוף המשחק". אה… הגיע להכנסות של [מגחך] 2.7 מיליארד דולר, והוכרז בתור הסרט המכניס ביותר בכל הזמנים. כל הסרטים של מארוול מצליחים, וכל הסרטים של האוונג'רס מצליחים מאוד, אבל זה הצליח יותר. הסרט הכי מכניס בכל הזמנים. וזה דבר מאוד נדיר, זה לא שכל יום יש הסרט הכי מצליח בכל הזמנים חדש. זה שיא שלוקח הרבה זמן לעקוף. אוונג'רס שבר את השיא של "אווטאר". הוא היה הסרט הקודם שהחזיק בשיא הזה, והוא החזיק בו עשר שנים, מאז שנת 2009. ו"אווטאר" בזמנו שבר את השיא של "טיטאניק", שהחזיק בשיא הזה 12 שנה.

דרך אגב, דבר אחד שמשותף לכל הסרטים האלה, זה שהם מאוד מאוד ארוכים. כל אחד מהסרטים האלה הוא איזה שלוש שעות. מה שאומר, קודם כל, שמתברר שאנשים אוהבים סרטים ארוכים, אבל זה קצת, במקרה שלא ראיתם את הסרטים האלה, אז יכול להיות שאתם לא יודעים על מה מדובר, אז בואו נקצר אותם קצת, כי שלוש שעות זה הרבה. בואו נעשה את זה ב… שלוש שניות.

אז בבקשה, "טיטאניק", בשלוש שניות:

[מוזיקת סרטים רומנטית, דורון מחקה קולות של הדמויות]

"היי, אני ג'ק".

"היי, אני רוז".

"הו רוז!"

"הו ג'ק!!"

[קולות של נשיקות ומוזיקה רומנטית מתגברת עד לסיומה]

אז תמיד יש סרטים מצליחים, כל שנה יש סרטים מצליחים, אבל אין הרבה סרטים שמצליחים במידה הזאת. נכון, לכרגע, נכון לרגע שאני מקליט את זה, מבין כל הסרטים שיצאו אי פעם, יש פחות מחמישים סרטים שהכניסו יותר ממיליארד דולר בקופות. כלומר, הכסף שאנשים שילמו על כרטיסים לסרט הזה הוא יותר ממיליארד דולר, ויש בדיוק חמישה שהכניסו יותר משני מיליארד דולר. "Avengers: Endgame" הכניס, לפי הסמכות העליונה בעניין, שזה האתר "Box Office Mojo", שני מיליארד שבע מאות תשעים ושבעה מיליון שמונה מאות אלף וחמש מאות שישים וארבעה דולר. כן, ארבעה! למה ארבעה? כי משה לא שילם על כרטיס. אם הוא היה משלם, זה היה חמש מאות שבעים וחמישה דולר בסוף. סופרים כל כרטיס.

[מוזיקת רקע קצבית]

אבל… לשיא הזה יש כוכבית. כי כן, זה הסרט שהכניס הכי הרבה כסף, שאנשים שילמו הכי הרבה כסף לכרטיסים אליו, אבל השאלה היא אם זה באמת מה שמעניין אותנו. כי אם השאלה היא לא איזה סרט הכניס הכי הרבה כסף, אלא איזה סרט הכי הרבה אנשים ראו, אז למעשה "אווטאר", הסרט שאוונג'רס שבר את השיא שלו, יותר אנשים ראו אותו. יותר אנשים ראו את "אווטאר" בקולנוע מאשר את האוונג'רס, למרות שהאוונג'רס הכניס יותר כסף.

איך זה? פשוט - מחירי הכרטיסים עולים עם הזמן.

ב-2009, מחיר כרטיס הקולנוע הממוצע בארצות הברית היה שבעה וחצי דולר. ב-2019, המחיר הממוצע היה תשעה דולר. אז למרות שאת האוונג'רס ראו קצת פחות אנשים, כל אחד מהם שילם בממוצע קצת יותר על כרטיס, והסרט בסך הכל הכניס יותר כסף.

אוקיי, אז אתם יכולים להגיד, בסדר, אבל זה לא נחשב. אז הסרט הכי מצליח בעולם הוא עדיין "אווטאר".

אבל רגע, "אווטאר", אמרנו, החליף בשיא הזה את "טיטאניק". ואותו הדבר נכון גם לגביהם. "אווטאר" הכניס יותר כסף מ"טיטאניק", אבל פחות אנשים ראו אותו. מאותה סיבה בדיוק. מחירי הכרטיסים עלו מאז.

אוקיי, אז "טיטאניק" הוא הסרט הכי מצליח אי פעם? לא, כי אני יכול להמשיך ככה עוד יותר אחורה. כל הטבלה היא כזאת. כשמסתכלים על הטבלה של הסרטים המכניסים ביותר בהיסטוריה, מגלים שמבין 25 הסרטים המצליחים בהיסטוריה, 24 יצאו בעשר השנים האחרונות. אז מה, בעשור האחרון יותר ויותר אנשים הולכים לקולנוע? לא. די להפך. היום יש לאנשים אפשרויות אחרות, הם יכולים לשבת בבית ולראות נטפליקס. למעשה, פחות אנשים רואים היום קולנוע מאשר פעם. אבל מחירי הכרטיסים לאט לאט עולים. ולכן, בהדרגה, זה ברור שהסרטים יעשו יותר כסף.

דרך אגב, כשאני אומר שמחירי הכרטיסים עולים, לא תמיד זה ישירות. זאת אומרת, לאו דווקא המחיר של הכרטיס הוא יותר יקר, אבל נכון, נכנס כל העסק הזה של תלת מימד, אז פתאום צריך להוסיף עוד ארבעה שקלים בשביל המשקפיים. ויש פתאום איימקס, שזה כרטיסים יותר יקרים… המחיר הממוצע הולך ועולה בצורה כזאת.

בכל אופן, אז בשלב הזה, מסקנה הגיונית להגיע אליה זה שהטבלה הזאת של הסרטים הכי מכניסים אי פעם פשוט לא שווה כלום! כי… למי אכפת איזה סרט הכניס יותר כסף? לי אין מניות בדיסני, לצערי. מה שמעניין אותי זה איזה סרט הצליח יותר. זאת אומרת, איזה סרט הכי הרבה אנשים ראו. וזאת שאלה קצת יותר קשה.

[מוזיקת רקע]

אז יש טבלה אלטרנטיבית שמותאמת מבחינת אינפלציה. כלומר, היא לוקחת את הכסף שכל סרט הכניס, ומחלקת אותו במחיר הכרטיס הממוצע בשנה שהוא יצא, מה שאמור לתת לנו את מספר הכרטיסים שנמכרו לסרט הזה. יופי. הרבה יותר רלוונטי.

עכשיו, גם זה לא לחלוטין מדויק, כי יש עם זה הרבה בעיות. קודם כל, יש הרבה סרטים שיצאו יותר מפעם אחת. בסרטים ישנים, הם הרבה פעמים עשו כמה סיבובים לקולנוע, משום שהיום סרט יוצא לקולנוע, נמצא בקולנוע שלושה חודשים, ואז אתם יכולים לראות אותו ב-VOD, בנטפליקס, בוידאו, במה שאתם רוצים. פעם זה לא היה ככה. היה אפשר לראות סרט בקולנוע, ורק בקולנוע. כי לא היה אינטרנט, לא הייתה טלוויזיה! אז מה שעשו זה להוציא סרטים מצליחים לעוד סיבוב, פעם בכמה שנים, בקולנוע. וזה מסבך את החישוב, משום שצריך לחשב את העלות של הכרטיסים בכל שנה נפרדת.

ברשימה הזאת יש גם חוסרים מסוימים. למשל, "הקוסם מארץ עוץ" משום מה לא מופיע ברשימה הזאת. למרות שאני משוכנע שהוא אמור להיות אחד הסרטים הכי מצליחים בהיסטוריה, מבחינת מספר הכרטיסים, אבל משום מה הוא חסר, מה שהופך את כל העסק הזה לפחות אמין. וחוץ מזה…

[מוזיקת רקע קלילה]

עד עכשיו דיברנו על הכנסות בכל העולם, על הסרטים הכי מצליחים בכל העולם. עכשיו אנחנו מדברים רק על ארצות הברית. למה? בגלל שמשם יש נתונים. כי פשוט אף אחד לא באמת ספר את ההכנסות של הסרטים בכל מדינה בעולם, אף אחד לא יודע כמה "קזבלנקה" מכר בקזבלנקה. ובמקרה כזה היה צריך גם לחשב את מחיר הכרטיסים ואת האינפלציה בכל מדינה בנפרד. למשל, אם אני הייתי הולך לסרט בהצגה יומית בקולנוע "ארמון" בחיפה בשנות ה-50, זה היה עולה לי לירה אחת ועשר גרוש. עכשיו, מאז המחירים קצת עלו, הייתה באמצע היפראינפלציה בארץ, והלירה התחלפה בשקל, והשקל התחלף לשקל חדש, אז אם סופרים את השווי של כרטיס הקולנוע של אז בכסף של היום, זה יוצא שהכרטיס עלה לי… מאית האגורה. כרטיס קולנוע עלה מאית האגורה! כלומר, אתם יכולים ללכת לקולנוע 100 פעמים ולשלם על זה אגורה. שווה! אבל הפופקורן עדיין יעלה לכם 80 שקל.

עכשיו, לכו תחפשו ככה כמה אנשים ראו כל סרט בכל מדינה, ולחשב את האינפלציה בכל מדינה, וכל הזה… זה די בלתי אפשרי. הנתונים האלה פשוט לא קיימים. מה שנשאר לנו זה ארצות הברית. וגם שם הנתונים לא בהכרח אמינים ב-100%, אבל זה מה שיש, אנחנו יכולים לשער שזה די דומה למצב בכל העולם. אז קיימת הטבלה של הסרטים הכי מצליחים אי פעם, לפי מספר הצופים. ולפי הטבלה הזאת, "Avengers: Endgame" לא נמצא במקום הראשון, הוא נמצא במקום ה-16. המכובד. בהחלט.

"אווטאר" נמצא במקום ה-15. גם כן, מאוד יפה, אבל לא ממש קרוב למקום הראשון. "טיטאניק" נמצא במקום ה-5. ומעליו, במקום הרביעי, "E.T". בשלישי, "צלילי המוזיקה". בשני, "מלחמת הכוכבים". המקורי, כן? הראשון.

יודעים מה? בואו נעצור כאן לרגע. "מלחמת הכוכבים" בשלוש שניות:

[מוזיקה סרטים, דורון מחקה קולות של הדמויות]

"היי, אני לוק!"

"תשתמש בכוח, לוק".

"אוקיי!"

[מוזיקה דרמטית]

ובמקום הראשון [קולות תיפוף], הסרט הכי מצליח בהיסטוריה, לפי מספר הכרטיסים שנמכרו אליו, הוא… "חלף עם הרוח". [קולות צהלה ומחיאות כפים]

[מוזיקת רקע]

"חלף עם הרוח" זה סרט שיצא ב-1939, במקור. והוא יצא אחר כך שוב ושוב ושוב.

"חלף עם הרוח" היה סרט מצליח באופן מאוד מאוד חריג. מי שראה סרט אחד בשנה, ראה את "חלף עם הרוח". מי שראה שני סרטים בשנה, ראה את "חלף עם הרוח" פעמיים. מספר הכרטיסים ש"חלף עם הרוח" מכר מוערך בערך ב-200 מיליון. וזה יותר אנשים ממה שהיו בארצות הברית ב-1939. אף סרט היום לא מגיע קרוב לזה בכלל. הסרט הכאילו הכי מצליח היום, האוונג'רס, הוא מכר פחות מחצי מהכרטיסים של זה. שוב, כי לא ממש הייתה ברירה, לא היו הרבה אלטרנטיבות ב-1939. אם רציתם לראות סרט, הייתם הולכים לקולנוע. ואמנם, כרטיס קולנוע עלה רבע דולר, אבל הרבה מאוד אנשים הלכו לראות את זה. אז אף סרט לא מכר, ומאוד סביר שאף סרט לעולם לא ימכור יותר כרטיסים מ"חלף עם הרוח".

אז בואו נתעכב גם עליו. "חלף עם הרוח" בשלוש שניות:

[מוזיקה דרמטית, דורון מחקה קולות של הדמויות]

"היי, אני רט".

"היי, אני סקרלט, אבל מה אעשה?! לאן אלך?!"

"בכנות יקירתי, לא אכפת לי".

"מחר יהיה יום חדש".

[מוזיקת חצוצרות לסיום]

עכשיו, הרשימה הזאת, של הסרטים שמכרו הכי הרבה כרטיסים, היא מעניינת. משום שכל סרט שמגיע לרשימה הזאת, זה לא סתם במקרה בגלל שהוא הסרט הכי מצליח השנה, כשהמחירים של הכרטיסים גבוהים. כדי להגיע לעשירייה הגדולה של הסרטים שמכרו הכי הרבה כרטיסים אי פעם, אתה צריך לא להיות סתם סרט, אתה צריך להיות תופעה. אתה צריך להיות משהו נדיר, משהו ענק, שמתעלה מעל לרמה של סתם סרט. זה דבר שאפילו אנשים שפשוט לא הולכים לקולנוע יודעים עליו. והעשירייה הזאת מורכבת מסרטים כאלה.

"מלחמת הכוכבים". לא משנה בכלל אם ראיתם או לא ראיתם את "מלחמת הכוכבים", אתם יודעים מה זה! אתם מכירים את המשפטים "Use the force, Luke" ואתם יודעים איך נראה דארת ויידר, ומי זה יודה, ואיך נשמעת המוזיקה. יש המון דברים שהם מאוד מוכרים מהסרט הזה, וזה נכון לגבי רוב הסרטים ברשימה.

ובמקום השמיני ברשימה של הסרטים שמכרו הכי הרבה כרטיסים אי פעם נמצא "דוקטור ז'יוואגו". עכשיו, בואו נעשה "דוקטור ז'יוואגו" בשלוש שניות:

[מוזיקה דרמטית, דורון מחקה את הדמות]

"שלום, אני דוקטור ז'יוואגו".

אה… אה… האמת שאני לא יודע מה קורה ב"דוקטור ז'יוואגו". [מגחך]

[מוזיקה דרמטית של סיום סרט]

כאילו, כלומר, אני מניח שזה על "דוקטור ז'יוואגו"? אבל… אבל אין לי מושג, אולי בסוף מתברר שבכלל הוא לא באמת היה דוקטור, או… שדוקטור ז'יוואגו זה החומר שממנו עשויים החלומות, אני תכלס, אני תכלס לא יודע, ואני חושב שאני לא היחיד. זאת אומרת, כמה אנשים שהם לא ממש מומחים לקולנוע יכולים עכשיו בשלוף לתת לי שורה אחת מ"דוקטור ז'יוואגו"? או להגיד לי אפילו מי משתתף בסרט הזה? אף אחד לא זוכר היום את "דוקטור ז'יוואגו"! וזה מוזר, כי זה לא סתם סרט. אמרנו, זה אחד מהסרטים הגדולים ביותר אי פעם. זה מעניין שסרט יכול להיות כזאת תופעה ענקית, ואז שאנשים פשוט ישכחו ממנו לגמרי.

[מוזיקת סרטים קלילה]

אוקיי, אבל על דבר אחד אנחנו יכולים להסכים - "חלף עם הרוח" נמצא בלי ספק במקום הראשון ברשימה הזאת. האם זה אומר ש"חלף עם הרוח" הוא הסרט שראו הכי הרבה אנשים? לא!

[מוזיקה מסתיימת בפתאומיות]

זה הסרט שמכר הכי הרבה כרטיסים בקולנוע. אבל אנשים רואים היום סרטים גם לא בקולנוע. אם ראיתי סרט בווידאו, ב-DVD, בבלו-ריי, ב-VOD, בנטפליקס, אז מה לא ראיתי אותו?

מהרגע שיש אפשרויות אחרות לראות סרטים, מספר הכרטיסים שנמכרו בקולנוע זה לא המדד היחיד לגבי מי הסרט שהכי הרבה אנשים ראו. לפעמים יש מעט מאוד קשר בין מספר הכרטיסים שסרט מכר לבין כמה אנשים ראו אותו.

"הנסיכה הקסומה"! [מוזיקה קסומה] הסרט המושלם! אחד הסרטים הכי טובים שיצאו אי פעם, הוא היה סרט די כושל. הוא יצא בשנת 1987, ובאותה שנה הוא דורג בתור הסרט ה-41 הכי מצליח של השנה. בחישוב של כל הסרטים בעולם, הוא נמצא בסביבות המקום ה-2,800. רוב האנשים לא ראו את הסרט הזה בקולנוע.

אבל כמובן, בחשבון הזה לא נכללות הבערך 30 פעם שאני ראיתי אותו, והרבה מאוד אנשים אחרים שראו אותו מספר דומה או גדול יותר של פעמים. אנשים ראו את הסרט הזה הרבה מאוד, הם פשוט לא ראו את זה בקולנוע. אז איך סופרים את זה? מה עם "גבעת חלפון", שאנשים רואים כל שנה?

מן הסתם, אנשים רואים סרטים הרבה מאוד פעמים, וזה לא נספר. הבעיה היא שאי אפשר למדוד את זה. מקסימום אפשר לספור כמה קלטות וידאו או DVD או משהו נמכרו, אבל מה זה אומר? יש דיסקים ששוכבים על המדף במשך שנים בלי שאף אחד יראה אותם, כי אני בטוח אגיע לראות את האוסף שלי של כל סרטי היצ'קוק [בנימה צינית], ויש סרטים שרואים מאות פעמים. וכשאני מקרין את הסרט, איך יודעים אם אני נמצא לבד או שאני עם עשרים איש בחדר? אין שום דרך לספור את זה!

אז מה הסרט שנצפה הכי הרבה פעמים? אני לא יודע. אין דרך לדעת. אבל אם הייתי צריך לתת ניחוש מושכל, הייתי אומר שזה כנראה משהו של דיסני.

[מוזיקת פעמונים רגועה בסגנון סרטי דיסני]

הסרטים המצוירים של דיסני אלה סרטים שנצפים הרבה. כי ילדים, כמו שאתם בטח יודעים אם פגשתם אי פעם ילד, נוטים לראות את הסרטים האלה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב. הסרטים האלה מוּכּרים בכל העולם והם מוֹכרים בכל הפורמטים. אז, אם אני הייתי צריך לתת ניחוש מושכל מה הסרט שאנשים ראו הכי הרבה פעמים בהיסטוריה, אני הייתי מהמר על… "מלך האריות".

"מלך האריות" גם נמצא במקום מכובד ברשימת הסרטים המצליחים ביותר אי פעם, מבחינת מספר הכרטיסים שהוא מכר. הוא גם קלטת הוידאו הכי נמכרת אי פעם, ואני יכול להיות די בטוח שכל אחת מהקלטות האלה נצפתה יותר מפעם אחת. וגם יותר מפעמיים.

אז יאללה, "מלך האריות" בשלוש שניות:

[שיר הנושא של הסרט, דורון מחקה את הדמויות]

"סימבה, זמנו של מלך עולה ו… איי!".

"לאאאאא!!!"

[מוזיקת סיום סרט, ברקע נשמעת הקריאה "סקאר זכאי!"]

עכשיו, האם הדבר הזה בדוק? האם זה מדיד? לא. אני לא יכול לדעת את זה בוודאות, זאת רק… השערה.

אז מה הייתה השאלה?

[מוזיקת סיום]

מה הסרט הכי מצליח בכל הזמנים, ואיך מודדים את זה?

אז ככה, הסרט שהכניס הכי הרבה כסף, נכון לכרגע, הוא "Avengers: Endgame". הסרט שמכר הכי הרבה כרטיסים בקולנוע, וזה כנראה ישאר ככה לנצח, הוא "חלף עם הרוח". הסרט שהכי הרבה אנשים ראו הכי הרבה פעמים? אי אפשר לדעת, אבל אתם יודעים מה אומרים, "אקונה מטטה".

[מוזיקה מסתיימת]

זאת התשובה. אחרי הפרסומת, "Avengers: Endgame" בשלוש שניות:

[מוזיקת סרטים דרמטית, דורון מחקה את הדמויות]

"היי, אני איירון מן".

"אני קפטן אמריקה".

"אני האלק".

"אני תור".

"אני נטשה".

"אני תאנוס".

"אני גרוט".

"אני ספיידרמן".

"אני אנטמן".

"אני הוקאיי".

אוקיי, זה ייקח הרבה יותר מדי זמן… לא משנה.

[חסות]

העולם הזה של הכלכלה של הסרטים, של הבוקס אופיס, כמה סרט מכניס וכל זה, הוא לפעמים טיפה מוזר. כולם מכירים את הדברים של מה הסרט הכי מצליח בעולם, ומי במקום הראשון בעניינים וכל זה, אבל יש הרבה עובדות שפחות אנשים יודעים על העולם הזה. למשל, פחות אנשים יודעים את העובדה שהאולפן שעשה את הסרט לא מקבל את כל הכסף שהסרט כביכול הכניס. כבר דיברתי על זה פעם אחת, דרך אגב, בפרק שעסק בפופקורן. כשאני קונה כרטיס לסרט של דיסני, דיסני לא מקבלת את כל הכסף על הכרטיס שקניתי, משום שבית הקולנוע צריך לשמור לעצמו גם איזשהו חלק. האולפנים ובתי הקולנוע מתחלקים ביניהם בהכנסות של הסרט, והם מתחלקים באופן לא שווה. מקובל שבשבועיים הראשונים האולפן מקבל את רוב ההכנסות, ובהמשך זה הקולנוע שמשאיר אצלו את רוב ההכנסות, והאולפן מקבל גם, אבל הוא מקבל פחות.

כלומר, לאולפן הרבה יותר אכפת ממה שקורה לסרט בשבועיים הראשונים שלו, מתי שכולם… ולכן הוא מפרסם את כל הפרסומים האלה של בואו לראות את כולם את הסרט הזה היום, מאשר מה שיקרה בהמשך, ויש הרבה אנשים שחושבים שזה טרגדיה. שככה נוצרים סרטים גרועים, משום שלאולפן יותר משנה להביא הרבה אנשים בשבוע הראשון, לפני שיתפרסמו על הסרט הזה הרבה ביקורות ואנשים שמעו בכלל מחברים שלהם אם הוא טוב או לא, ולכן הוא רוצה לעשות סרטים שיביאו אנשים מיד, כלומר סרטי המשך, משהו שמבוסס על משהו שאתם כבר מכירים, או על צעצוע שאתם מכירים, או שפשוט משהו שהיה לו טריילרים ממש טובים שיביאו אנשים לקולנוע בשבוע הפתיחה. אם הסרט טוב או לא, זה פחות משנה בנקודה הזאת.

לעומת זאת, אם סרט הוא ממש ממש טוב, ככה שהוא, אנשים מספרים עליו אחד לשני, וככה הוא ממשיך לרוץ הרבה מאוד זמן, עוד שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע, בגלל שעוד אנשים רוצים לראות אותו, זה פחות אכפת לאולפן. כי הוא לא רואה מזה הרבה כסף. זאת אומרת, עדיף להם לעשות סרטים שימכרו טוב, שיש להם מסע פרסום טוב, מאשר סרטים טובים. ו… זאת חלק מהסיבה לזה שסרטים הוליוודים נראים כמו שהם נראים.

עכשיו, יש אבל מצב אחד שבו פתאום לאולפן כן אכפת ממה שקורה בסוף לסרט, בשבועות האחרונים.

[מוזיקת רקע של סרט פעולה]

"ספקטר", סרט ג'יימס בונד, ההכנסות שלו באמריקה היו 200 מיליון דולר, כמעט בדיוק. כלומר, לא 201 ולא 205, אלא מאתיים ושבעים וארבע אלף דולר. לא 700, 70. זה ממש 200 וטיפ טיפה. "סופרמן חוזר", אחד מהסרטים על סופרמן, עשה כמעט אותו דבר. עוד פעם, זה 200 וטיפ טיפה. יש חמישה סרטים שההכנסות שלהם בארצות הברית היו בין 200 ל-201, אבל אין אף סרט שההכנסות שלו היו בין 199 ל-200.

ואם מסתכלים על מספרים עגולים אחרים, קורה אותו דבר. בין 99 ל-100 מיליון דולר יש בדיוק 3 סרטים שהכניסו סכומים כאלה. לעומת זאת, בין 100 ל-101 יש 27 סרטים. "מת לחיות 3" ו"אל תתעסק עם הזוהן" ו"שבעה חטאים" ו"הגיבן מנוטרדאם" ו"קצה המחר" ו"קינגסמן 2" ו"שייקספיר מאוהב" ו"חמישים גוונים", 2 או 3, כל הסרטים האלה עשו 100 מיליון דולר נקודה קצת.

וזה כנראה לא ממש מקרי שכולם הגיעו בדיוק למספר העגול ועוד טיפה. כי האולפנים רוצים שהסרטים שלהם יגיעו למספר העגול הזה, ולא סתם בשביל להתגאות בזה ש"הנה יש לנו סרט שהכניס 100 מיליון דולר".

האולפנים עושים כסף מהסרט גם אחרי שהוא יורד מהאקרנים בבתי הקולנוע. הם מוכרים את זכויות ההקרנה שלו לערוצי טלוויזיה, לשירותי VOD, למטוסים, כל מיני כאלה. עכשיו, כמה הם מקבלים על זכויות ההקרנה האלה זה תלוי בכמה הסרט שהם מוכרים היה סרט מצליח. והעסק הזה נעשה במדרגות. זאת אומרת, על סרט שהכניס יותר מ-100 מיליון אפשר לדרוש סכום משמעותית יותר גדול מאשר סרט שהכניס פחות מ-100 מיליון.

זה אומר שאם יש לאולפן סרט שההכנסות שלו בקולנוע היו 99 מיליון, המיליון דולר בודד רווח הזה בין 99 ל-100 שווה לאולפן יותר ממיליון דולר. ולכן האולפן יעשה כל מה שהוא יכול, ומוכן להשקיע אפילו מיליון דולר, בלהרוויח את המיליון החסר הזה.

אז אם יש סרט כזה שהכניס כמעט 100 אז הם פתאום ישאירו אותו בקולנוע ליותר זמן, לתת עוד הזדמנות לאנשים לראות אותו, או יעשו עוד איזשהו מסע פרסום ממוקד כדי להביא עוד טיפ טיפה אנשים לקולנוע, או, אם נגמרות האפשרויות האחרות, וזה דבר שאף אולפן לא מודה רשמית שהוא עושה, אבל אנשים שמבינים בנושא בהוליווד טוענים שזה קורה כל הזמן, האולפן פשוט יקנה כרטיסים לסרט של עצמו.

כלומר, אם חסר לו טיפה בשביל להגיע ל-100, אנשי האולפן פשוט יקנו כרטיסים לסרט, כדי להביא אותו אל ה-100 הזה. כלומר, אולי תתקלו במישהו שמגיע לקולנוע ואומר, "אממ, שלום, אני רוצה 5,064 כרטיסים לג'יימס בונד, בבקשה". ואז הקופאית תגיד לו: "כן, אבל באולם יש רק 150 מקומות". "לא משנה, לא משנה, תביאי את הכרטיסים, יהיה בסדר".

[מוזיקת סיום דרמטית]

עד כאן "התשובה". אם אתם רוצים לשאול אותנו עוד שאלות, אתם יכולים ללכת לאתר הבית, ranlevi.com/theanswer. יש שם טופס כזה שבו אתם יכולים לשלוח שאלות, ואתם יכולים למצוא שם גם את כל הפרקים האחרים של הפודקאסט הזה, אותם אתם יכולים למצוא גם באפליקציה של רשת "עושים היסטוריה" באנדרואיד, או בכל אפליקציית פודקאסטים אחרת.

עמוד הפייסבוק "דורון פישלר נגד העולם", זה המקום שבו אני מעדכן על פרקים חדשים ועל הרצאות שאני עושה, ואם בא לכם להזמין אותי להרצאה, גם, יכול להיות בסדר.

מפיק ועורך גיא בן נון, אביב שם טוב, ייעוץ ותמיכה מורלית. רן לוי העורך הראשי, דני טימור המנהל העסקי, אני דורון פישלר והתפקיד שלי כאן לא ברור בכלל. ביי.

"אני קפטן מארוול".

"אני הפנתר השחור".

"אני נבולה".

"אני דוקטור סטריינג'".

"אני רוקט".

"היי, אני סטן לי".

"אני סקרלט וויץ'".

"אני ואלקירי".

"אני באקי".

"אני דראקס".

[קולות צרצרים]

זהו, זה כולם? אוקיי, אהה… מה עושים עכשיו?

"הו, האלק!"

"הו, אנטמן!"

[קולות התנשקות]

"לה לה לה, לה לה לה!"

קריין: לפודקאסטים נוספים ולהצטרפות לרשימת התפוצה של התוכנית, בקרו באתר הבית של רשת "עושים היסטוריה" בכתובת ranlevi.com, או הורידו את אפליקציית רשת "עושים היסטוריה" שבחנות האפליקציות של אנדרואיד.

---

לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה