ענת שרון בלייס בשיחות עם כתב החינוך בכאן חדשות, לירן כוג'הינוף, ועם אדריכל יהושע גוטמן, בעלים של גוטמן-אסיף אדריכלים ומרצה בטכניון, ב"גם כן תרבות".
תאריך עליית הפרק לאוויר: 24/03/2024.
[פרסומת]
קריין: אנחנו כאן, "כאן תרבות".
ענת: ועכשיו אנחנו מביאים לכם את הסיפור הבא של חברת המערכת שלנו, מיכל שטורכן, ו"גם כן תרבות", פרסום ראשון כאן אצלנו.
המבנה החדש של אקדמיית בצלאל בירושלים, שתכנונו ובנייתו ארכו שנים, גורר כעת בעיות כלכליות, גם אחרי השלמתו ופתיחתו. ומי שעלולים לשלם את המחיר הם המרצים. בעקבותיהם, גם אפשר לומר, הסטודנטים. הקמפוס החדש משרת כ-2,500 סטודנטים ועוד כ-500 אנשי סגל.
אני אתן מעט רקע להחלטה על המעבר לבניין החדש. מסוף שנות ה-80 פעל בצלאל בעיקר מקמפוס הר הצופים, למעט בית הספר לאדריכלות, שנותר עד היום במבנה הראשון המקורי שלו במרכז העיר. ב-2005 החליט הוועד המנהל של המוסד להחזיר את בצלאל למרכז העיר. הרשויות הקצו את השטח המתאים. בספטמבר 2006 יצאה תחרות בינלאומית לדרך לתכנון הבניין. כמעט למעלה מ-190 משרדים מהארץ ובעולם ניגשו לתחרות החשובה הזאת. נבחר משרד אדריכלים גרמני-טורקי, אבל בשלב מסוים לא הייתה שביעות רצון מהעבודה שלו, ביטלו את החוזה איתם ועשו תחרות חדשה. ולשלב הסופי הגיע משרד האדריכלים היפני סנה [SANAA], שהגיש הצעה משותפת עם האדריכל הישראלי אריה קוץ.
במרץ 2023, ממש לפני שנה, הושלם המעבר לבניין החדש על שם ג'ק ג'וזף ומורטון מנדל במרכז העיר, בסמוך לעיריית ירושלים, כיכר ספרא, על גבעה שמשקיפה אל העיר העתיקה. בית הספר לארכיטקטורה נשאר בבניין ההיסטורי של בית צלאל במרכז העיר. עוד אני אספר שיש להם גם שלוחה חרדית בגבעת שאול. התואר השני בעיצוב תעשייתי פועל מבית הנסן, ויש גם שלוחה בתל אביב, ששם לומדים תואר שני באמנויות.
עלויות ההקמה, שימו לב, לפני שנים, כפי שלקחנו אותם כאן מכתבות בעיתונים, שהיו לאורך השנים על הבניין, גלובס כתב ידיעה, ב-2013, "עלות הקמת הפרויקט עומדת על כ-100 מיליון דולר, הרוב יגיע מתרומות וכסף גם ממכירת הקמפוס בהר הצופים". עשור אחר כך, 2023, בכתבה בארץ, עלות הפרויקט עמד על 500 מיליון שקלים.
עוד לפני ההשקה כבר נשמעו ביקורות על כך שהיקף השימוש באבן הירושלמית צומצם, המון בטון יהיה שם, ובתוך הבניין נבנו כיתות, שהן כולן שקופות, הכל שקוף, כך שכולם מסתכלים על המרצה ועל התלמידים מבחוץ, וגם השמש מסנוורת. שמש שנכנסת מהבניין השקוף הזה, מחממת את כולם. יושבים שם כנראה עם משקפי שמש לאורך כל השיעור, והטמפרטורות מרקיעות שחקים.
כאמור, בבצלאל בוחנים בימים אלה אפשרות לקיצוץ וצמצום במרצים. המהלך הזה התחיל בביטול השעות הנוספות לעובדים המנהליים, בין השאר כדי לממן את תחזוקת המבנה. ואנחנו, ו"גם כן תרבות", פנינו אל לירן כוג'הינוף, כתב החינוך ב"כאן חדשות", כדי לבחון את הממצאים, והוא נמצא איתנו. לירן, בוקר טוב.
לירן: בוקר טוב, ענת.
ענת: הצלחת למצוא מישהו מאנשי בצלאל?
לירן: [צוחק קלות]
ענת: או שהם נעלמו.
לירן: תראי, הם מאוד חמקמקים… ממש נעלמו. תראי, דבר אחד כן בטוח. אנחנו נמצאים… לא אנחנו, יותר נכון המרצים והסטודנטים בבצלאל, נמצאים לקראת תקופה מאוד מאתגרת. גם ועד העובדים, הַיָּצִיג שם, כבר מעורה בדברים, יש שיחות עם ההנהלה. ברור דבר אחד, בצלאל נמצאת בגירעון, והדבר עלול לגרור קיצוצים, גם בשעות ההוראה, וגם ככל הנראה פיטורי מרצים. עד כמה שאני מבין, הם כבר עודכנו בכך, המרצים, על ידי ההנהלה. כלומר, יש ממש פגישות וישיבות, שמנסים להגיע לאיזה שהם הסברים, לנסות להבין, לאיזה כיוון זה הולך, כמה מפטרים, כמה מקצצים. אנחנו מדברים כמובן לקראת שנת הלימודים האקדמית הבאה. זה עדיין לא ידוע.
מה שכן אנחנו יודעים להגיד, שהמעבר לבניין החדש, והבאמת יפהפה שרואים במרכז ירושלים, גרר הוצאות מאוד מאוד גדולות. הזכרת לא מעט מספרים שנזרקו לאוויר. אגב, אני שמעתי גם מ… 150 מיליון דולר. בסופו של דבר, זה נגרר לאורך שנים. ברור שבצלאל, כמובן, לא שילמו על כל… יש פה המון המון גורמים, מהמדינה שנתנה קצת, עיריית ירושלים, וכמובן, לא מעט תורמים, שנתנו את רוב הכסף. וגם הייתה מכירה של הקמפוס הישן בהר הצופים. ועדיין יש לא מעט קשיים, בעיקר כלכליים.
השאלה הגדולה היא, איך בצלאל מתכוונים להתמודד עם זה. ולכן, יש חשש מאוד גדול, כפי שאנחנו מבינים, לקראת שנת הלימודים האקדמית הבאה. הדברים… אומרים… כמה דברים. גם קיצוצים בשעות הוראה, זה אומר שהסטודנטים יקבלו פחות, ויכול לגרור גם פיטורי מרצים. זה גם יכול להביא לקיצוצים נוספים, שאנחנו מכירים באקדמיה. אגב, אני לא מכיר מוסד אקדמי באוניברסיטאות הגדולות שלא נמצא כבר שנים בגירעון. תראי לדוגמא את האוניברסיטה העברית, ששנים נמצאת בגירעון, והמדינה שם כמובן עוזרת איפה שצריך. ועדיין, אני לא שמעתי על כאלה קיצוצים שמתוכננים, כמו שאנחנו שומעים ומבינים, בבצלאל.
ולכן, אנחנו כנראה נראה מה קורה עם הוועד שם. הם… אני כרגע לא יודע להגיד לך על איזה שהם מהלכים שהם מנסים לתכנן. אני מדבר על הוועד, כמובן, במקרה הזה. אם זה כרגע הֲשַׁבָּתוֹת, הוצאה לעיצומים או דברים כאלה שאנחנו מכירים, אנחנו עוד לא שם. כרגע עדיין יש איזה שהם דין ודברים עם ההנהלה לאיזה כיוון זה הולך. אבל שוב, דבר אחד בטוח, קיצוצים בדרך. את אמרת, אחת האקדמיות הכי חשובות.
ענת: כן, אם לא החשובה ביותר. שלא לדבר על זה שהיא בעצמה משמשת בית ספר חשוב לאדריכלות, ויש פה בעיה עם הבניין. אנחנו תכף נטפל בזה. שזה קצת הסנדלר הולך יחף.
לירן: אין ספק. אבל בסופו של דבר זה גם מה שיפגע בסטודנטים…
ענת: כן.
לירן: כי הדברים האלה מחלחלים. בוא נשחיר רק את מי שצריך. אני פניתי גם לפרופסור עדי שטרן, נשיא בצלאל. הוא נמצא בחו"ל, והעדיף לא לענות ואפילו לנתק לי את הטלפון. לא נעלבתי, זה קורה לי הרבה. פנינו גם לדוברות של בצלאל. נעלמה, כאילו בלעה אותה אדמה. כמו לא מעט בנות שעושות לי, אז גם היא נעלמה.
ענת: [צוחקת]
לירן: לא הצלחתי לקבל תשובה מאף אחד. בבצלאל פשוט, אני רוצה להגיד, ל… אין תגובה, לא התייחסו, רדפנו אחריהם, כלום, שום דבר. אולי זה דרך של התחמקות, מאוד מאוד לא ברורה. אז אין לנו תגובה מבצלאל, אבל אנחנו יודעים מה קורה בפנים. המרצים מעודכנים, הוועד שם בעניינים. כלומר, זה קורה, הדברים מתרחשים, אבל הם העדיפו להתחמק מאיתנו.
ענת: לירן כוג'הינוף, תודה רבה לך, לירן כוג'הינוף על הפרטים. ואנחנו כמובן נהיה בקשר בהמשך, ונראה מה קורה שם…
לירן: תודה.
ענת: לשמור על האקדמיה, על המרצים, על הסטודנטים.
וחברת הצוות שלנו, מיכל שטורכן, מספרת שב-4 במרץ, קיים… כן, החל מה-4 במרץ, קיים נשיא בצלאל פרופסור עדי שטרן, סבב פגישות עם המרצים, בנושא "סיכום סמסטר א' בצל המלחמה, תמונת מצב אקדמית ותקציבית". תגובת ועד המרצים לשיחות שקיים שטרן, הייתה לקיים אסיפת עובדים ב-10 במרץ. בגוף ההזמנה לאסיפה נשלחה מצגת, שבה שחור על גבי לבן כתוב, "כחלק מן הקיצוצים הצפויים, קיצוצים במשרות מרצים קשורים ישירות לעלויות אחזקת הבניין". מדובר במשהו כמו 15 עד 20 משרות מלאות. ואולי כדאי להזכיר, שבוריס שץ עצמו, המייסד של בצלאל, ראה בחזונו את האמנות והמלאכה, כדרך לשרת את אושרו של האדם. מה שמתרחש בין כתליו של הבניין, חשוב לאין ערוך מהבניין עצמו. ואנחנו ביקשנו, לשיחה על הבניין החדש של בצלאל, כדי לנסות להבין, מדוע הוא מביא את המוסד לכאלה גרעונות, שעלולים לפגוע בהוראה, לשוחח עם האדריכל, יהושע גוטמן ובעלים של "גוטמן, אסיף אדריכלים" ומרצה בטכניון. וגילוי נאות, בתחרות על תכנון הבניין החדש של בצלאל, גוטמן הגיע לשלב השני, יחד עם עוד שמונה משרדים.
שלום לך, יהושע גוטמן, בוקר טוב.
יהושע: בוקר טוב. בוקר אור.
ענת: אתה יכול לספר לי, כיצד אנשים שיושבים שנים ארוכות, והמשרדים המפורסמים בארץ ובעולם זוכים בסופו של דבר בתכנון הבניין, מתכננים בניין, שכרגע כנראה אי אפשר לעמוד בעלויות האחזקה שלו, ובגלל זה, יפגעו בהוראה?
יהושע: אה… אני לא… אני לא יודע לקשור בין עלויות אחזקה ופגיעה בהוראה. מניסיוני הארוך באקדמיה, זה… תקציבים אקדמיים [הם] תקציבים צבועים, ולא אמורים לשבת על אותה רובריקה. זאת אומרת, משכורות של מרצים ועלויות אחזקה לא יוצאים מאותו כיס.
ענת: נכון.
יהושע: בדרך כלל, זה נצבע. אז אני לא יודע לעשות את ההקשר הזה, אבל אני… אה… אפשר לדבר על הבניין עצמו.
ענת: בבקשה.
יהושע: אז… אני קצת הסתכלתי ואני קצת מכיר, ואני מכיר את התהליך. אני חושב שהשלב השני, שבו נבחר המשרד בסנה, לא נעשה בתחרות, אלא נעשה בבחירה של בצלאל. צריך לומר שמדובר במשרד מוכר, רציני, גדול, זוכה פרס פריצקר, ו...
אני חושב שבחירה כזאת מצד בצלאל היא אמורה וצריכה ויכולה להיחשב כ… דווקא כבחירה אחראית למשרד אדריכלים. גם חשוב לומר שכשמסתכלים על המבנה הזה, בניגוד לכל מיני מבנים אחרים שאנחנו מכירים, זה לא איזשהו מבנה מנקר עיניים, או מבנה שמנסה להיות מה שהוא לא. אפשר לחשוב על כל מיני דוגמאות, כמו נגיד בניין תוהה [ToHa] בתל אביב, שהוא מנסה לנקר עיניים, אבל זה באמת מייצר עלויות מאוד מאוד גדולות של אחזקה. אמ… וגם כשמסתכלים על הבניין הזה, לא מזהים איזה שהם אלמנטים מוקצנים בתכנון, שאמורים לייצר איזושהי אחזקה גבוהה מדי. אבל...
ענת: אבל כן יש שם, שוב, נאמר, שנינו מסכימים שזה בניין יפהפה, אבל יש שם תקרות מאוד גבוהות, יש שם...
יהושע: אני מגיע לזה.
ענת: הכל שקוף וזכוכיות.
יהושע: נכון. אז אפשר…
ענת: בארץ הרותחת שלנו.
יהושע: אפשר… נכון. אז כאן, כאן יש באמת דברים שבעיניי קשה קצת להסביר אותם, כי המבנה הזה זה איזשהו… מי שקצת מכיר, וקצת קשה להסביר ברדיו, חבל שזה לא תוכנית טלוויזיה, אבל זה מבנה ארוך, שמופנה כולו למזרח ולמערב. עכשיו, חזיתות מזרחיות ומערביות, וחזיתות שעל סף הבלתי אפשרי להצליל אותן. מי שמכיר את הבניין…
ענת: כן.
יהושע: של עיריית תל אביב, אז הוא יודע שכל חזית נראית אחרת, והחזיתות, דווקא הצרות, שהן החזיתות הקשות מאוד להצללה, הן מוצללות בדרך מאוד מאוד מיוחדת באלמנטים אנכיים. לעומת חזיתות דרומיות וצפוניות, צפוניות לא צריך להצליל כמובן כי אין שמש ישירה, ודרומיות שמוצללות, כי השמש גבוהה בשעות היום, באלמנטים אופקיים.
אז כל הבניין הזה אכן מוצלל באלמנטים אופקיים, אבל כשכל החזית המרכזית של הבניין מופנית כלפי מזרח, אז אין שום דרך, באמת אמיתית, כשכל החזית המזרחית שלך היא זכוכית, להצליל את הבניין הזה. זה פשוט לא יכול להתרחש. ולא משנה כמה שהבטונים יוצאים החוצה, כי השמש מאוד מאוד נמוכה ומאוד מאוד אופקית בשעות האלה, ואין שום ספק, שנגיד בין 7 בבוקר ל-11 בבוקר, הבניין הזה סופג כמות שמש ישירה אדירה… ואֲרֻכָּה…
ענת: ומה קורה אחר כך, במערב?
יהושע: אה, במערב…
ענת: בשעות הצהריים, אחר הצהריים?
יהושע: במערב, גם יש מבנים… גם יש מבנים, וגם השמש פחות חזקה. וגם זו לא החזית, זאת אומרת, זאת החזית, הכניסה. החזית המאוד מאוד שקופה של המבנה, היא החזית המזרחית. וזה מאוד מאוד קשה להסביר ולנמק את ההחלטה הזו.
ענת : כן. אנחנו שומעים מסטודנטים ומרצים שיושבים עם משקפי שמש, אנחנו שומעים על כיתות שגם כאשר המזגן עובד, הן עדיין כל כך חמות שצריכים לצאת, ושעלויות המיזוג אוויר טיפסו לשחקים.
יהושע: פה, פה, אני לא…
ענת: שאפילו מיזוג אוויר חדשני, חדשני ביותר, לא מסוגל אולי להתמודד בשעות רבות…
יהושע: לא לא…
ענת: עם החום והשמש.
יהושע: אני אומר, מאוד מאוד קשה לנמק את הדבר הזה. אין לי שום דרך לעזור למישהו לנמק את האירוע. זה מצד אחד. מצד שני, אם אני משווה את זה לבניין הישן, אז אני מניח שוב, שמערכת מיזוג אוויר חדשה, היא תמיד תהיה יותר יעילה ויותר חסכונית ממערכת מיזוג אוויר שעבדה שם בשנות ה-80. כך שאני לא רואה בתכנון של הבניין, ובארכיטקטורה של הבניין, אני לא רואה את המקום להוצאות הגבוהות.
מה שאני כן חושב, זה ש… זה נכון שיש משהו עם השקיפות, זה נכון שגם יש משהו עם הערבוב הזה של החללים הציבוריים והסגורים, שהכל מעורבב אחד עם השני, ויש שם כל מיני חללים שהם בין אחד לשני. אני מניח שזה כן מייצר איזושהי עלות מוגברת של מיזוג אוויר, אבל אני לא חושב שזה הסיפור. אני חושב שהסיפור הוא זה שפשוט הבניין חדש. ובניין חדש לוקח איקס זמן ואיקס שנים להתרגל אליו, פעם אחת, ולא כדי תנועה.
ענת: אדריכל יהושע גוטמן, אפשר תוך כדי תנועה לתקן, אבל בזמן הזה, מרצים יפוטרו. פרנסתם תלך…
יהושע: שוב, אני לא יודע לכרוך…
ענת: סטודנטים… אנחנו מדברים שוב, על המוסד הכי חשוב בארץ…
יהושע: נכון, אבל צריך לזכור...
ענת: לאמנות, עיצוב, אדריכלות.
יהושע: נכון, אבל צריך לזכור...
ענת: בגלל עלויות תחזוקה, ההוראה, התוכן, יפגע.
יהושע: טוב, אני לא יודע לקשור בין הדברים, אבל צריך גם לזכור שוב מה זה תחזוקה. אם תחזוקה זה כולל נגיד מעבדות ייצור ומעבדות מחשב ומדפסות תלת מימדיות חדשות, וכל מיני דברים כאלה, זה אומר שהסטודנטים ירוויחו הרבה מאוד מהדבר הזה. אני לא יודע איך בנוי הסעיף של התחזוקה בתוך הדבר הזה...
ענת: כן.
יהושע: אני לא יודע איך הוא מפורט, וצריך ללמוד אותו. אז אני אומר, עלויות תחזוקה זה דבר מאוד מאוד רחב, זו מילה מאוד מאוד רחבה. אני כן מסכים שיש פה איזשהו באג מאוד מאוד מהותי בתכנון. להגיד שהבאג הזה מייצר עלויות תחזוקה מוגברות בצורה יוצאת דופן, אני לא יכול לעמוד מאחורי הדבר הזה. אני כן יכול לעמוד מאחורי זה ששנים ראשונות של מבנה, עלויות התחזוקה שלהם מוגברות, ואני כן יכול לעמוד מאחורי זה שהיה צריך להתכונן לדבר הזה.
ענת: להתכונן לדבר הזה, כן.
יהושע: וזה אני כן יכול לומר.
ענת: יש לך טיפים איך אפשר לעזור עם עלויות תחזוקה, ככה שנשמור על משרות המרצים ונשמור על הסטודנטים?
יהושע: שוב אני אומר, אם עלויות התחזוקה כוללות תחזוקה של מעבדות ופסיליטיז חדשים שסטודנטים מקבלים, אז את יודעת, אנחנו נכנסים פה לאיזשהו ויכוח יותר מהותי, של איזה שירותים ואיזה דברים הסטודנטים בבצלאל מקבלים, ומה… והאם, את יודעת, אנחנו נמצאים באותו מקום כמו כל העולם.
ענת: כן, אני רק אדייק פה שכאמור שאלנו את השאלות האלה ולא קיבלנו שום תשובה מבצלאל, אז אנחנו נסמכים פה על שיחות…
יהושע: כן, אני מבין.
ענת: שמיכל שטורכן ולירן כוג'הינוף עשו פה עם מרצים, עם סטודנטים, מצגות שהגיעו לידינו שמדברים איתם על עלויות תחזוקת בניין, שבגללם עלולים לפטר מרצים.
יהושע: אז אני אומר, אני חושב ש…
ענת: לא כי רוצים לתת מדפסות משוכללות יותר למען הסטודנטים.
יהושע: תראי, אין חוק כזה בארץ…
ענת: כן.
יהושע: אין חוק כזה בארץ, אבל באירופה וארצות הברית נהוג לשקלל את עלויות הבניין גם 10 שנים קדימה, או 25 שנה קדימה אפילו. בארץ לא עושים את זה ואז… יכול להיות…
ענת: אנחנו, "יהיה בסדר", אתה יודע.
יהושע: ואז יכול להיות שנתקלים בדברים כאלה. אבל בחו"ל התמחור של הבניין הוא עד 10 או 15 או 20, ולפעמים 25 שנה, ככה מתמחרים את הבניין. לא מתמחרים אותו ליום הפתיחה, אלא מתמחרים אותו עוד שנים קדימה, בגלל… בדיוק בגלל הדברים האלה. אני לא יודע להגיד לך אם זה נעשה או לא נעשה. אני יודע… כי בארץ זה לא נהוג לעשות, אבל בחו"ל ככה עושים. ככה מתמחרים בניינים. ואז גם התקציב. נזרקו פה כל מיני מספרים. זה לא יכול להיות שנזרקים מספרים. צריך לדעת מה המספר, כן? זה לא יכול להיות שזה נע בין 100 ל-150 מיליון דולר. זה לא סביר.
ענת: כן.
יהושע: שזה ה… שזה ככה. צריך לדעת בדיוק מה המספר.
ענת: טוב, אנחנו...
יהושע: שוב אני אומר, למיטב ידיעתי, כאיש אקדמיה מזה שנים רבות, אי אפשר, אין קשר בין התקציבים. אבל אם אתם טוענים שיש תמלולים כאלה ואחרים שקושרים בין הדברים, אז מי אני ש...
ענת: כן. זה המידע שהגיע אלינו, ולכן החלטנו כאן לעסוק בסיפור הזה. וכאמור, יש עוד הרבה שאלות כרגע, יותר מאשר תשובות, ואנחנו נמשיך לעקוב. ואני מאוד מודה לך, אדריכל יהושע גוטמן.
יהושע: בשמחה.
ענת: תודה רבה לך. ושוב תודה לחברת הצוות שלנו, מיכל שטורכן.
[פרסומת]
לעוד פרקים של הפודקאסט לחצו על שם הפודקאסט למטה
Kommentare